טוב, כמובטח, הרי ביקורתי שלי על המשחק.

נתחיל, כתמיד, בשורה התחתונה: Xcom: Enemy Unknown הוא משחק מעולה אף כי איננו דומה כלל למה שהובטח לנו.

משחקיות - 4 כוכבים - פיראקסיס ממשיכים במגמת הdumb-down שהחלו בה עם Civ 5. ההיגיון הכלכלי ברור למדי - בעולם שבו דור הגיימרים החדש אוהב את הכל בכפית של כסף, עם מקסימום אקשן ומינימום מחשבה, קשה להאשים אותם. המשחק מפושט מאוד לעומת הקודמים, עם דגש על נוחות השימוש וזרימה קלה במקום על מיקרו-ניהול של כל פרט ופרט. כך לדוגמא, כל רשימת הנתונים המפורטת של כל חייל וחייל קוצצה לכדי ארבעה נתונים ותפקיד בלבד. שחקני Xcom ותיקים יכלו לבלות שעות במעבר על כל פרט ופרט בכל חייל וחייל (וכשדובר על עשרות חיילים, שעות זו לא הגזמה בכלל) בעוד שכאן הכל ניתן בצורה שקלה להבנה ונוחה לשימוש. התוצאה - פחות מיקרו-ניהול, פחות הבדלים בין חייל לחייל. הבדל נוסף הוא בכמות החיילים שאפשר להביא לכל משימה. במשחקים הקודמים היה קל להגיע למשימה עם עשרות חיילים (הסטנדרט במשחק הראשון היה 14, עם מקסימום של 26). כאן - 4 עד 6. במשחקים הקודמים קרבות יכלו להמשך שעות רבות, התורות מתארכים להם בגלל מספר החיילים הרב. כאן התורות יחסית קצרים והצורך במיקרו-ניהול יורד. השינוי מגישת יחידות הזמן במשחקים הקודמים לגישת שתי-פעולות-בתור (גישת RPG קלאסית, ד"א) מפשטת מאוד את התנועה והירי בשדה הקרב, לא תמיד לטובה.
בסך הכל, ההפשטה איננה רעה או טובה - היא בעיקר שונה. המשחק זורם היטב והוא נוח לשימוש. מי שרוצה לצעוק "אבל זה לא xcom" מוזמן להיזכר שגם Apoc, Interceptor וכמובן Enforcer לא בדיוק היו Xcom...
אני חייב להוסיף מילה לטובה על רמת הקושי. בכל פעם שנדמה לי שהגעתי לנקודה שבה אני פשוט טוב מדי עבור החייזרים, נשלף טוויסט, חייזר חדש או משהו אחר שעלה לי בחיילים והזכיר לי שזהירות זה טוב. משימות הטרור (שהפכו לבדיחה בApoc, בגלל שהחייזרים אף פעם לא ירו בחפים מפשע) שוב קשות. השחקן חייב לאזן בין הצורך למהר (או לאבד אזרחים) ובין הצורך לנהוג בזהירות (או לאבד חיילים). עצם כך שלכל מדינה במדינות המממנות יש רמת פאניקה עצמאית הופך את האיזון בין יתרונות בטווח הקצר ליתרונות לטווח הארוך לפקטור חשוב. אובדן מדינות מממנות יקרה, ויהיה קשה מאוד למנוע זאת. האיזון של משאבים כך שאי אפשר לעשות הכל רק בגלל ששדדתם איזה בסיס הופך את המשחק למאתגר יותר. במשחק הראשון שלי אני נאלצתי לותר לחלוטין על הSHIV - טנק על שלט רחוק...

העלילה - 4 כוכבים - באופן מפתיע דווקא כאן נעשה צדק היסטורי עם הסדרה. עד היום מעולם לא קיבלנו הסבר לרבגוניות החייזרים במשחקי Xcom. המשחקים תמיד עתירי גזעים שונים ויחודיים ולא ממש מוסבר מדוע הם ביחד. הפעם יש הסבר, יש היגיון בטירוף ובסופו של דבר, השחקן מגלה מדוע ולמה יש איחוד כזה של ערב-רב חייזרי. ביצוע טוב למדי.

גרפיקה - 3 כוכבים - אף משחק Xcom מעולם לא היה בחזית הטכנולוגיה מבחינה גרפית... ואין שום סיבה שיהיה. הגרפיקה כאן סטנדרטית, איננה מאכזבת אבל בטח לא תשאיר אתכם עם פה פעור. המשחק נראה בסדר גמור ולא יותר מזה.

סאונד - 4 כוכבים - משחק הקול מצויין, קולות החיילים מוצלחים (בייחוד הקריאות שלהם כשהם מתקיפים חייזר באמצעות Psionics). המדענית הראשית די מעצבנת אבל המהנדס הראשי (פרנסיס צ'או) מפצה עליה. המוזיקה טובה מאוד, בלי יותר מדי טררם, בלי להשאיר את שחקן משועמם.

המילה הנוספת - רב-משתתפים - 3 כוכבים - אתמול ניסיתי לראשונה משחק נגד שחקן אחר. השיטה שבה השתמשו בפיראקסיס טעונה שיפור בגלל שהיא קופצנית משהו ודי מבוגבגת עדיין אבל המשחק עצמו היה בסדר גמור ולאחר קרב שנמשך 12 דקות הצליח השורד האחרון שלו להרוג את החייל האחרון שלי... היה טוב

אז השורה התחתונה: Xcom יאכזב את כל מי שמצפה ממנו להיות בדיוק כמו המשחקים הקודמים בסדרה - אבל הוא משחק מעולה ללא ספק המבטיח ימים של הנאה.

I am Rogue and I approve this message

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ותמונות:

חיילת ישראלית




ריצה למחסה




ירי תגובה במהלך התור של האויב




חייזר Shard




מוכנים לירי

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

דבר ראשון - אחלה ביקורת.

אני אישית דיי מאוכזב מהמשחק כי ציפיתי לremake, והרי כאן לא מדובר ב remake אלא משחק דומה. אם הוא לא היה קורא לעצמו Xcom: Enemy Unkown לא הייתי מתלונן.

אני לא אומר שהוא לא משחק מהנה. הוא כן, אבל הוא מזכיר לי יותר משחק iPad ממשחק turn based tactics של PC.
אני לא סיימתי את המשחק עדיין (עשיתי raid על בסיס בפעם הראשונה), אבל אני מרגיש שאני משחק במשחק שמיועד לילדים או ל casual gamers. התלונה הגדולה ביותר שלי היא ההחלפה של action points בשיטה של שתי פעולות בתור - אחת לתזוזה ואחת לירי.
גם ההגבלה של הציוד לכל חייל (רק רימון אחר?! wtf?!) המשחק בעצם מגביל אותך לסגנון משחק אחד בלבד והוא מרגיש מאד לינארי.

דווקא האויבים מרגישים נאמנים למקור - וזה דבר טוב. זאת היתה הבעיה הגדולה ביותר ב Xcom-Apoc שלדעתי היה משחק מעולה, ואפילו טוב יותר מהמקור.
הדיבוב הוא hit & miss (במיוחד הד"ר הגרמניה), והסרטונים שחוזרים על עצמם מיותרים לגמריי.

מאכזב שאין ufopedia כמו במשחקים הקודמים, ולא מרגישים בהבדל אמיתי בין כלי הנשק. מה ההבדל בין heavy machine gun ל assult rifle? רק הרעש שהם עושים. חייל Heavy יכול להחזיק רק את זה וחייל support יכול להחזיק רק assult וכו'. אז מה הטעם?

אני מניח שמי שלא שיחק במקורי יהנה מאד.
מי שציפה לremake אמיתי יצטרך לחכות ל xenonauts.