21-10-2012, 19:11
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.06.12
הודעות: 1,213
|
|
|
להתייחס אל החיים כמשחק וידאו
מכיוון שאין פורום פילוסופיה, אפרסם את האשכול הזה פה.
.
תחשבו על זה, תחשבו שכרגע אתם נכנסים לתוך משחק בפלייסטיישן שקניתם. המטרה במשחק זה להשאיר חותם, שיזכרו אותכם, בין אם בעקבות יצירות תרבות, שינויי פוליטי או מדיני וכמו גם כלכלי, עסק מצליח במיוחד, או בזכות הצלחה גדולה מאוד בעיסוק מסוים. העלילה של המשחק הם החיים, אתם נולדים לתוך העולם. יש משתמשים שנולדים לתוך משפחה עשירה, יש כאלה שנולדים לאמא חד הורית מהמעמד הנמוך. למה? באג במשחק. כמו כן, יש כאלה שנולדים בזמביה וכאלה שמולדים לארה"ב, כמו גם בגזעים, צבעים שונים, וכמובן מינים שונים. הכל זה באג די מציק.
עכשיו, בהתחלה אתה הולך למסגרת הלימודים, בוא נדלג על השלב המשעמם הזה. אחר כך, אתה חייב ללכת למצוא עבודה בתחום כלשהו כדי לקבל נקודות זכות על מנת להמשיך לחיות - לקנות אוכל, מקום מגורים, בגדים, מרשתת לפורנו וכו'. עכשיו, ככל שאתה יותר גודל ויש לך יותר נקודות זכות הדבר המתבקש לעשות זה להוליד עוד 'ילדים', משתמשים בוטים.
בסוף אתה מזדקן, מת, ומסיים את המשחק. אחר כך הבוטים שלך מתים, ואז הבוטים הילדים של הבוטים הילדים שלך מתים ואז זה כאילו לא שיחקת במשחק, ככה היו ויהיו רוב המשחקים במשחק. מלבד הטובים שבהם.
זה משחק שהייתי מוריד.
אני מתערב שרובכם, ברוב חייכם, אתם מרגישים מדוכאים ועצובים. 90% מהאנשים בעולם הם ככה, עניים עשירים, אסיאתים וברזילאים.
זה הסיפור של החיים. אתה נולד, אתה רוצה למות, אתה מוליד עוד ילדים שירצו למות, אתה מת. ועוד כאלה שלא הותירו חותם בעולם, עליהם אין בכלל מה לדבר. טרגדיה. בגלל זה הכי טוב למות במלחמה, גם אתה מת צעיר ויפה וגם שמך יזכר על ידי עם כלשהו. מלחמה זו מסגרת שנוצרה על ידי בני אדם כדי שתהיה דרך המונית למות בגבורה. וגבורה זה משהו שהומצא כדי שתהיה דרך לזכור את מותך ללא יכולת אישית ברמה גבוהה בתחום כלשהו. |
ראשי
צ'אט
אני לא יודע להסביר את ההבדל.
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
