במקור נכתב על ידי קגנס
ולהתעלם מכך שהיה צריך להקים מדינה כמעט יש מאין מתוך אוסף של קבוצות חברתיות ופוליטיות עם קונפליקטים קשים ביניהם וליצור איזשהו קונזוס. אם אתה מכיר דוגמא של מדינה שהוקמה על חורבות האימפריאליזם/קוןלניאליזם והייתה מייד לדמוקרטיה ליברלית מלאה, אתה רשאי לנקוב בה. אני לא חושב שתימצא יותר מדי כאלו.
לא התעלמתי מכך, לכן כתבתי שאני חושב שבן גוריון תרם להקמתה של מדינת ישראל וניהל מדיניות חוץ ומלחמה - טובה פלוס, כתבתי גם שיש נסיבות מקלות למדיניות הפנים שלו. עדיין היא הייתה גרועה. שום דבר לא חייב את בן גוריון לרדוף יריבים פוליטיים או לאשר לחרדים פטור גורף מגיוס והרשימה נמשכת..
בן גוריון אחראי, בין השאר, לכך שהיה הסדר מוצלח למדי לזמנו ביחסי דת ומדינה. הסדר שאף אחד לא היה לגמרי מרוצה מימנו אבל כמעט כולם יכלו לחיות איתו. למרות האידיאולוגיה האנטי-דתית שלו, הוא נתן לדתיים (שהיו אז מיעוט חלש בהרבה מהיום) הגמוניה מוחלטת על ענייני אישות, דאג שהצבא ומוסדות ממלכתיים אחרים ישמרו על כשרות וכו'. כהסדר פשרה על החרדים הוא הסכים ל"תורתו אומנתו", מה שהיה הגיוני בתקופה שבה היה מדובר במיעוט זניח לחלוטין ממחזור הגיוס.
אני לא מסכים שההסדר היה מוצלח, הסכם אי הגיוס היה באחוזים, ההגמוניה על יחסי אישות הייתה ראשית לא רצויה ושנית ממילא רצונו של רובו המוחלט של הציבור ולכן אי אפשר לראותה כהשג של בן גוריון .
ביחס לערבים הוא פעל בסדר גמור יחסית לאפשרויות שהיו אז. את רוב הערבים השאיר מחוץ למדינה (חלק גורשו באופן יזום ומסודר-בעיקר בשלבי המלחמה האחרונים ולאחריה, וחלק נמלטו ולא איפשרו להם לחזור) ואילו למעט שנשארו השכיל לתת מצד אחד זכויות אזרח פורמאליות מלאות ומצד שני לשים אותם בממשל צבאי. כתוצאה מכך, בתקופתו וגם לאחריה הערבים בישראל לא היוו בעיה ביטחונית או פוליטית של ממש. הוא, אגב, התנגד לביטול המימשל הצבאי
בקשר למדיניות החוץ שלו אני מסכים. לגבי מדיניות הפנים - בן גוריון לא הטיל על הערבים חובות ולא מצא דרך לשלב בחברה את אלה מבינהם שהיו מעוניינים בכך.
.
נטיות אוטריטאיות? היו לו למכביר. רדיפה של יריבים פוליטיים? גם את זה עשה ועשה. רק מה? הכל היה במידה סבירה לגמרי יחסית למה שהתרחש בשנותיה הראשונות של כל (או כמעט כל) מדינה אחרת שנוצרה בעת המודרנית בתנאים דומים. הוא לא כלא יריבים פוליטיים ללא אשמה ומשפט (וגם אז, כשהייתה אשמה ברורה כמו במקרה מחתרת צריפין המורשעים ישבו מעט מאוד זמן בכלא), לא הוציא להורג אף יהודי ואיפשר מידה לא קטנה של חופש ביטוי והתאגדות. לא פחות מאשר בהרבה מאוד מדינות דמוקרטיות אחרות באותה תקופה (כגון ארה"ב), והוא לא ניסה להשאר בשילטון בכח. ברור שמידת הדמוקרטיות של ישראל תחת הנהגתו הייתה מוגבלת, אבל היא נתנה בסיס טוב להתפתחות הדרגתית של דמוקרטיה מלאה תחת יורשיו.
נכון, היו נסיבות מקלות, הקמתה של המדינה. אני לא מתייחס לכך בקלות דעת, ואגב - אני כותב על כסא ולא על כורסא.
אני לא יודע מה חושבים רוב התומכים של אמסלם אבל אני בהחלט יודע שבהינתן מה שאני יודע היום (לא יודע מה יתגלה עד הבחירות, אל מי אמסלם יחבור או איזו התבטאויות חדשות יהיו לו) אני אצביע למפלגה של אמסלם. לא משנה לי בכלל שהוא חרדי. להיפך זו חלק מהסיבה שאצביע לו. אני כן חושש מכך שהמפלגה שלו (ואולי גם הוא עצמו-חוששני שהוא לא בעל כישורים פוליטיים ואינטליגנציה נוסח אריה דרעי) מתתגלה בקרוב כפלופ לא רציני. כבר התאכזבתי בעבר
הרבה אנשים (כולל אני) מחפשים מפלגות אחרות כדי להצביע להם וביום הבוחר חוזרים למכורתם הפוליטית, זו תופעה ידועה בכל העולם המערבי. לכן אני חושב שאתה ואולי גם אשלי לא תצביעו בסופו של דבר לאמסלם. אתה בניגוד אליו מתלבט וממילא עדיין לא מצביע אליו בלב שלם מעניין אם אתבדה. נראה.
.
|