חיפשתי קצת מידע באינטרנט אבל משום מה יש הרבה דברים סותרים אז אולי אתם תוכלו לעזור לי.

אני חייל משוחרר ומתעניין בלימודים ברפואת חירום.
מצד אחד יש את המסלול של ה3 שנים של רפואת חירום(B.EMS)
ומצד שני שמעתי על מסלול של 4 שנים שמשלבים לימודי סיעוד ורפואת חירום שבסופו יוצאים עם תואר בסיעוד(B.S.N) ותעודת פארמדיק.

עכשיו השאלה שלי היא קודם כל היא מה ההבדל בין התארים מבחינת מקום עבודה?
ואם אני אלך למסלול המשולב תהיה השפעה כלשהיא לזה שאין לי תואר ברפואת חירום אלא רק תעודת פראמדיק?
חשוב לציין שאני פחות מתעניין בסיעוד אלא יותר בלימודי רפואת חירום(פארמדיק).

תודה מראש,
ניר

שלום ניר, אני בוגר התואר בבן גוריון.

כמה דברים...
מבחינת הלימודים, הם נפלאים, אין דרך אחרת לתאר אותם. מצד אחד יש בהם אתגר אמתי מצד שני שלא כמו בתחומים אחרים באקדמיה וברפואה מיד מגיעים לתכל'ס. גם החלק של מדעי יסוד בשנים א' וב' מגיע בעיקר לחלק המעניין והמפליא שיש בגוף האדם.
הלימודים המעשיים מעולים וצוות המתרגלים שעוסקים בהוראה שלו הם באמת אנשי מקצוע.
אלו הדברים הטובים.
החלק הבעייתי, הוא המקצוע.
פארמדיק זה מקצוע מקסים אבל זה לא מקצוע לחיים.
ואת זה צריך לקחת בחשבון כשמתחילים את הלימודים.
היום כסטודנט המקצוע משרת אותי מצוין שכן אני עובד בעבודה של גדולים.
אבל אם אני מסתכל על הכיתה שלי, שסיימה ב 2005 את הלימודים אז מתוך כ -40 סטודנטים שסיימו יש כנראה רק בוגר אחד שעובד במקצוע פול טיים ג'וב.
וכאן מגיע היתרון הגדול של התואר המשולב עם סיעוד.
סיעוד, למיטב ידיעתי, זה כן מקצוע לחיים, אפשר להתפרנס ממנו אפשר להתפתח בו ולא מדובר בפיזיות ובעצימות שיש בפארמדיקיות.

אם אתה מתחיל את הלימודים מיד בסוף השירות הצבאי, קרי כשאתה צעיר עדיין והחלפת מקצוע לא תגרום לך צער בהמשך. אזי התואר בבן גוריון ייתן לך את מנת רפואת החירום שאתה רוצה.
אם לעומת זאת אתה חושב עכשיו על הלימודים ועל 20 שנים קדימה, במקרה הזה רפואת חירום הוא בעייתי.

תוך כדי זה שאני כותב אני חושב שאולי הדרך הנכונה להתייחס לתואר בב"ג כ BA כללי עם תעודת מקצוע מבן גוריון ובהמשך מגיעים לתואר שני או ללימודים אחרים.
בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני שוקל מאוד ברצינות אם ללכת על התואר הזה. מאוד מעניין אותי התחום. הבנתי שזה אפילו יכול לפתוח דלתות לעבודה בחו"ל כמקצוע שנדרש במדינות מסוימות.

השאלה היא, האם באמת כדאי ללכת על התואר הזה? אני בדקתי וראיתי שאני עומד בדרישות הקבלה (הממש לא גבוהות)
ואם כן, על מה כדאי ללכת? שלוש שנים על התואר בבן גוריון או השנתים הקצרים יותר בקורס מד"א? מה ההבדל בתכלס בין תעודת פארמדיק שאני מקבל במדא ללא תואר ראשון ברפואת חירום שאקבל בבן גוריון? האם זה שווה את השנה הנוספת באוניברסיטה?

תודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -TsAcHi - אני שוקל מאוד ברצינות אם ללכת על התואר הזה. מאוד מעניין אותי התחום. הבנתי שזה אפילו יכול לפתוח דלתות לעבודה בחו"ל כמקצוע שנדרש במדינות מסוימות. השאלה היא, האם באמת כדאי ללכת על התואר הזה? אני בדקתי וראיתי שאני עומד בדרישות הקבלה (הממש לא גבוהות) ואם כן, על מה כדאי ללכת? שלוש שנים על התואר בבן גוריון או השנתים הקצרים יותר בקורס מד"א? מה ההבדל בתכלס בין תעודת פארמדיק שאני מקבל במדא ללא תואר ראשון ברפואת חירום שאקבל בבן גוריון? האם זה שווה את השנה הנוספת באוניברסיטה? תודה.

האם באמת כדאי ללכת על התואר? זאת שאלה מורכבת.
היתרונות: הלימודים מאוד מעניינים ומאוד מהנים. מצד אחד זה לא איזו קריעת תחת שמשבשת את החיים, מצד שני לא מדובר בבית זונות אלא בלימודים מאוד עניינים. חלק לא קטן מהדברים שלמדתי משמש אותי היטב עד היום.
יתרון נוסף, זה שיש לך תואר ראשון. זה פותח קצת דלתות. זאת איזו שהיא נקודת התחלה, בעיקר אם לא בטוחים מה רוצים ללמוד.
אם הרבה מוטיבציה ולמרות שלא מדובר ב Bsc אפשר להמשיך לתארים מתקדמים גם במדעים. (מהכיתה שלי יש דר' בחקר סרטן ומשהו שהתחיל דוקטוראט בפרמקולוגיה ולא סיים מסיבות אישיות)
יש גם תארים שניים במקצועות אחרים כמו מנהל מערכות בריאות וכדומה.
התואר הזה לא פותח שערים למקצועות בהם יש פרנסה באמת טובה כמו תארים בהנדסה או לחלופין מקצועות כלכליים, אבל אני חושב שאפשר להמשיך לתארים שניים בתחומים כמו מנע"ס וכלכלה.

החיסרון: כפי שכתבתי, פרמדיק הוא לא מקצוע לחיים. הוא מקצוע בדרך, אבל חייבים להתקדם הלאה.
אם יודעים את זה לפני הלימודים זה בסדר, אם מגלים זאת בדיעבד עלול להווצר שברון לב.

קשה לי להגיד על הקורס של מד"א.
ולכן מכאן הכל בהסתייגות.
התחושה שלי היא שאם אתה עושה את הקורס של מד"א כמשהו מחוץ למערכת. קרי אתה לא נהג אמבולנס שמד"א החליטה להוציא לקורס על חשבונה ולא צמחת במערכת אזי יש איזו שהיא תחושה של אאוטסיידריות. למרות שבימנו החוסר של פרמדיקים במד"א הוא כל כך גדול שסביר מאוד להניח שבסוף הקורס לא תהיה לך בעיה להיכנס לעבודה במד"א.
אני לא יודע מה משך הקורס במד"א. אבל אם אין לך תואר ראשון טוב יותר שעומד כרגע על הפרק, ויש לך רצון ללמוד. סיכוי טוב שהחוויה הלימודית בב"ש במסגרת התואר תעשה לך טוב.
בכל מקרה בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

תודה רבה על התשובה המורחבת.
השאלה היא - האם התואר מקנה עבודה רק כפארמדיק במד"א וחברות פרטיות?
אין אפשרות להתקבל לעבודה טובה יותר בחדרי מיון? בקופות חולים עם התואר?
פארמדיק ב101 זה האופציה היחידה לאחר שלוש שנים ארוכות ?

נכון להיום עדיין אין חוק פרמדיק. יש משהו שעובדים עליו וסביר להניח שיהיה עד סוף הלימודים. כרגע אין.
לכן עיקר העבודה של פרמדיק הוא על ניידות.
היה פיילוט מאוד מוצלח במיון סורוקה, לא מכיר שעשו את זה במקומות אחרים ואני לא יודע איפה זה עומד היום.
לקופ"ח אין ממש צורך בפרמדיקים, והמקום הטבעי שבו הם יכולים להשתלב זה חדרי מיון. חלק מהפרמדיקים עושה בשלב מסוים הסבה לסיעוד - שלמרות מה שחושבים מדובר באחלה מקצוע עם יכולת להתפרנס יפה ועם לא מעט עניין. (ההסבה היא יחסית קצרה, לא יודע בדיוק כמה זמן)

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם אתה רוצה לעזור לאנשים לך לסיעוד.
אם אתה מתעניין ברפואה לך ללמוד רפואה.
כמו שאשלי אמר, גם אני מכיר מעט מאוד אנשים שסיימו את התואר ואכן מתעסקים במקצוע.
אגב, ללכת להיות פרמדיק בחו"ל נשמע לי מטומטם להפליא כל עוד אין לך שפה זרה כשפת אם.
כנ"ל לגבי להיתלות על אילנות גבוהים ולחכות שאולי סמכויות הפרמדיקים יישתנו (לא הייתי בונה על זה כי לטעמי יש לאחיות לובי מספיק חזק בנושא)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

יש בפרמדיקיות אקסטרים שאין כמעט באף מקצוע אחר.
ברפואה יש מקצועות שהם קומנדו אבל נדרש המון כדי להגיע לשם. (ע"ע, ט.נ ילדים או נאונטולוגיה) וברפואה זה קומנדו מורכב.
כאן אתה מקבל תוך שנה וחצי עד שלוש שנים את היכולת לשחק באקסטרים רציני. את זה בסיעוד וזה לא תובעני כמו רפואה.
חוק הפרמדיק כבר נכתב, זה לא ייקח הרבה זמן עד שהוא יוגש.
ושוב, אני מתייחס לתואר ראשון ברפואת חירום כאל BA כללי עם מקצוע, אחריו אפשר להבין מה באמת רוצים לעשות בחיים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אתה יודע שאין לי שום דבר רע לומר על המקצוע Per say, אבל שנינו מסכימים שזה לא מקצוע לחיים.
חבל בעיניי ללמוד משהו רק כדי להגיד אח"כ "אוקיי, אז מה עכשיו?", ושנינו מסכימים שסיעוד מצד אחד ורפואה מצד שני הם מקצועות עדיפים לחיים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

חצי מסכים.
בהחלט לא מקצוע לחיים, בטח שלא בקונסטולציה הנוכחית.
אבל אם מצד אחד לא בא לך להיות כרגע איש סיעוד, אתה רוצה קצת אקשן ויותר מאוחר להחליט מה תעשה כשתהיה גדול, במקרה כזה לימודי התואר הם לגמרי לא נוראיים.
יש לנו בכיתה PHD בחקר סרטן ודוקטורנט במשהו דומה במדעי יסוד. אף אחד מהם לא חשב שלשם הוא יגיע כשהוא למד לקשור חולה לקרש גב בשנה א'.
אם אתה יודע מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול אז זה אחלה, אם אתה לא לגמרי בטוח, כמו שאני הייתי, אז זה פתרון לגמרי לא רע.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)