בעקבות שיגור כושל של טמי"ר באשדוד (לפחות שיגור אחד שצולם בשידור חי בערוץ 10) מעניינת אותי השאלה הכספית בנושא.
משרד הבטחון (הלקוח) משלם עבור מוצר, שרפאל (היצרן) ייצר בצורה לקויה.
במידה וברור שהתקלה היא של היצרן ולא בשל תפעול לקוי של המשתמש, האם יש כאן עניין לפיצוי כספי?
האם רפאל (או תעש או התעשיה האוירית או כל יצרן אחר שמייצר עבור זרועות הבטחון) מחוייב לפיצוי?
(אני לא מדבר על תקלה שניתן לתקנה אלא תקלה שגרמה לאובדן ציוד = אובדן כספי).

איך העניין הזה עובד מול יצרני חוץ (ארה"ב) ?
מצד אחד מדובר בציוד שניתן חינם (סיוע אמריקני) אבל מצד שני עדיין מדובר באובדן ציוד = אובדן כספי..

שמעתי על מקרה של לקוח חוץ שפוצה ע"י חברה ישראלית באמצעות "פריט חלופי", אף כי לכאורה זה נראה כמו תחזוקה/הפעלה לקויה ע"י הלקוח.

או"ם שמום.

ציטוט:

במידה וברור שהתקלה היא של היצרן ולא בשל תפעול לקוי של המשתמש, האם יש כאן עניין לפיצוי כספי?

נראה שאתה לא מכיר את אופי הקשרים שבין לקוח בטחוני למפעל בטחוני.
מערכת כמו "כיפת ברזל" מיוצרת לפי מפרט של הלקוח, התכנון מאושר ע"י הלקוח (סקר תיכון), מערכת הייצור מקבלת הסמכה של הלקוח וכו'. זה מוריד חלק מהאחריות שהיית מצפה מיצרן של שואבי אבק או מכוניות. ברור שהקבלן לא חייב לספק יותר ממה שהתחייב.
קח בחשבון:
- מערכת כמו "חץ" אמורה להגן מאיומים אסטרטגיים. נניח ועובד של תע"א טעה, המערכת לא פעלה כשורה וטיל גרעיני חדר אותה. האם התע"א תהיה חשופה לתביעות במיליארדים?
- אין ארוחות חינם: קבלן שיודע שהוא חשוף לתביעות כאלו, ידאג מראש לבטח את עצמו בעלות שתגולגל ללקוח. עדיף ללקוח לקחת מראש חלק מהסיכון עליו, כפי שתואר וכפי שקורה בפועל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור נראה שאתה לא מכיר את אופי הקשרים שבין לקוח בטחוני למפעל בטחוני.

אני באמת לא מכיר, לכן פתחתי את האשכול הזה...
אתה נתת תרחיש קיצוני במצב מלחמתי. אני אתן משהו פשוט יותר:
יש מע' מסוימת וניידת. התקבלה החלטה להעביר אותה ממקום אחד למקום שני. ההרכבה אצל היצרן היתה לקויה ובהמלך הניוד היא נופלת ומתפרקת (טוטאל-לוס). אחרי בדיקה מתברר שהיצרן לא עבד לפי ההוראות שהוסמך עליהן ולכן קרתה התאונה והמע' נפלה\התפרקה ונמחקה מהסד"כ.
יש אחריות לנושא?
משהו אמור לשלם על זה?
לפי מה שכתבת בסוף דבריך, אני מבין שבד"כ הלקוח סופג את העניין וזהו, או שכל מקרה לגופו וכל עניין יכול להתגלגל בצורה שונה ?

יש כמה מקרים שמוכיחים שיש אחריות על מוצרים ביטחוניים:

1. בשנת 1983 התנגש מטוס קרב אפ-15 של חיל האויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון קרב אויר מעל הנגב.הסקייהוק הפך לכדור אש וטייסו נטש אותו מיד (בשלום). האפ-15 איבד את כל הכנף הימנית שלו והמטוס נותר עם כנף אחת בלבד, אבל בגלל הסילון העז של אדי דלק שניתזו מהגדם של הכנף והסתירו אותו, הטייס זיו נדיבי והנווט יהואר גל לא ידעו שהם טסים על כנף אחת בלבד,מצב ש"כמובן" אי אפשר לטוס בו, ולכן לא נטשו מיד אלא ניסו וגם הצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולכן המשיכו לטוס ופנו לנחיתת חירום בבסיס. בנוסף לכך שהם הצליחו לטוס ולנחות במצב שעד אז נחשב פשוט בלתי אפשרי, המטוס חסר הכנף גם שרד בשלום את הנחיתה במהירות של מעל 450 קמ"ש, כפול ממהירות הנחיתה הרגילה של המטוס, תוך שוו עצירת החירום של המטוס נתלש ממנו בגלל המהירות הגבוהה, והמטוס נעצר מטרים ספורים לפני סוף המסלול.

כשפנו למק'דונאלד דאגלס, האם טענו שהדברבלתי אפשרי ואחרי שהוכיחו להם את זה הםשלחו לחיל האויר כנף חדשה במתנה

עוד מידע פה:
http://www.iaf.org.il/3893-5267-he/IAF.aspx

http://www.zeevgalili.com/2010/04/8492

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=60693

2.התורכים רצו להחזיר לישראל מל"טים בטענה שהם פגומים.

3.יש עוד לא מעט מקרים שיש פיצוי על מוצר פגום

1) סיפור מוכר. מצד אחד מדובר בתאונה מצד המשתמש ולכן לא נראה לי שיש כאן עניין כלשהו בפיצוי\אחריות... הכנף ניתנה בתור מתנה בגלל הפרסומת החיובית שהסיפור עשה למוצר \ יחסים טובים בין היצרן ללקוח \ רצון היצרן לדאוג ללקוח מרוצה שימשיך לרכוש ממנו גם בעתיד.
* ישנו גם סיפור דומה וישן יותר, עם נחיתת האונס של מיראז' ישראלי (אחרי שהטייס פלט) והמטוס נותר יחסית שלם...חקירה גילתה כשל במנוע, דבר שעזר לחברת דאסו לתקן תקלות אחרות וגם היא נתנה מנוע במתנה , (כאן יש כשל של יצרן ולא כשל של משתמש).
2) בסדר, הסיפור כאן יכול להתקדם בכמה מישורים : א. ישראל יכלה לתקן את המלטים ולגמור עניין ב. אם הטורקים רצו להחזיר את המוצר ולדרוש את הכסף בחזרה - האם יש להם בכלל אפשרות כזו ? האם יש החוזה סעיף המאפשר זאת ? ג. נראה שבכלל מדובר בעניין פוליטי שבו הטורקים ניסו להשחיר את פניה של ישראל בכל עניין ונושא שבו 2 המדינות קשורות.

לא הבנתי, אתה שואל ועונה לעצמך?

המל"טים היו פגומים. יש לתעשיה הבטחונית היסטוריה של מכירת מוצרים פגומים ללקוחות בחו"ל (ראה: איראן-גייט, ועוד כמה פרשות על ציוד סוג ב' שנמכר בעולם)

במיקרה שתיארת, אני מניח שהיצרן לפחות יספק מערכת אחרת ויוודא על חשבונו שהפגם לא קיים בשאר הסד"כ- אם מסיבה משפטית ואם פשוט כדי לשמור על שמו הטוב.

חשבתי שאתה שואל לגבי נזק לצד שלישי (מי מפצה על נזק שטיל טמיר פגום גורם?).