תפקיד המאבחן הבטחוני במשטרה הצבאית הוא לא פחות מאתגר. אתגר לנפש ולגוף.
מגזר המעברים כולל 2 גדודים אשר גוייסו למען מטרה אחת: "אפס פיגועים מהמעברים".
את הסלוגן הזה אנחנו כחיילי המגזר, בנים ובנות כאחד צריכים להטמיע בנפשנו ולעשות את מירב המאמצים לשמירה על הבטחון ועל מרקם החיים של האזרחים והתושבים בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו.
התפקיד שוחק, השגרה כואבת ולפעמים שוברת. ביציאות של 11 - 3, במשמרות של שמונה שעות כן, אין מה לעשות.

אני רוצה לשתף כאן "סטאטוס" שכתבה בפייסבוק חיילת המשרתת בגדוד "תעוז" של חיל המשטרה הצבאית:

ציטוט:

בכל מוצש מארגנת את התיק,טוב...האמת שלא בידיוק,אמא מארגנת אני רק מזכירה לה את מה להכניס,ואז מגיע מין דיכדוך כזה של החזרה לשגרה,מבאס..לפעמים עד כדי בכי(קרה פעמים בודדות מאוד) אבל היום זה מוצש אחר,שונה..אני יודעת שבעוד כמה שעות השעון מעורר כבר יתנגן ב5 בבוקר להעיר אותי,אני יעלה על מדים..יעיר את אמא לפני שאני הולכת כדי להביא לה נשיקה..היא כמובן מתוך שינה תגידי,לקחת את זה,ולקחת את זה??"אוף...אמא חופרת!" ויצא לדרכי. ולמרות כל הטקס המסורתי,הצאת שבת הזו אני שמחה!עושה את דרכי לחודש האחרון בצה"ל.ופתאום רץ לי סרט מהיום הראשון בו התגייסתי עד צאת שבת הזו,שהססתכלות שלה הערכה רבה כלפי השיעור שעברתי בשירות הצבאי שלי. נחזור קצת בזמנים אחרוה,תקופת התיכון לא הלכה כהרגלה וסיממתי אותה כתחושת פיספוס,בהערכה עצמית מאוד נמוכה,והיתה לי עוד הזדמנות להוכיח את עצמי במסגרת ששולטים בי-צה"ל. לא הססתי ואמרתי שאני לא מתגייסת אם אני לא יהיה לוחמת או מכית.הגיע היום שבו שלחו לי בשורה " משמחת" שלום נופר גיוסך ב2\7 למשטרה הצבאית! אני לא יספר לכם מה עבר עלי באותו רגע,אבל השכנים יודעים,וגם שמעו!...יום הגיוס הגיע ובגלל שהחלטתי שאני יהיה ילדה טובה במסגרת הזו לא עשיתי בעיות,ואפילו ההיתי מאושרת ביום הזה. הגעתי לבהד 13 והתחלתי בטירונות. אחרי שלושה ימים העבירו אותי לפלוגת מא"ב שבה ביקשתי להיות,אם כבר מצ כמובן שלא להתעסק עם משמעת של חיילים אלה רק מבצעי ככל ההאפשר. הגעתי לפלוגה הכי מדהימה שיכולתי להגיע אליה. וכבר התחלתי להזיז דברים לשלוח טופס 55 לעבור לשירות קרבי. לא ציפתי ושלחו אותי כל כך מוקדם לקורס מכים.החלק הכי חוויתי שהיה לי בשירות..שחזרתי הבנתי שבעצם אני צריכה להשאר איפה שאני נמצאת. אז מה זה בעצם התפקיד הזה מאבחן ביטחוני?התפקיד הכי הכי קשה בצהל מבחינה מנטלית ופיזית. בו חיילים עולים כל יום מחסום אבל כל יום! גם אם עכשיו יש טמפרטורה של -30 מעלות נעלה!גם אם יש חמסין חום בדרגה 8 נעלה!שבתות נעלה!חגים נעלה!נצום בכיפור נעלה גם! ובקיצור 24\7 נעלה מחסומים ונסכל כניסה של אמלח\מסתננים\שבחים. וכו וכו,על מנת לשמור על המדינה ואזרחיה. כל המתכונת הזו מלווה באפוד קרמי במשקל 8 קילו,לא כולל את הנשק ולא כולל עוד טון של עומס נפשי. מתכון לעומנס נפשי אצל חיילי המעברים: קרמי,נשק,שגרה,הרגל,עייפות,כאבי גב,ברכים,עשן של משאיות,עמידה\ישיבה סטיית,שחיקות,11-3,8-8,ערבים,עצבים,רחמנות,דילמות,אחריאות-לערבב את הכל ולהתחיל במשמרת,בתאבון! לא הכי טעים האמת,אבל יש גם דברים טובים בשירות הזה. חיילי בטש מסופחים אלינו ובכך כל משמרת אנחנו מכירים 5 אנשים שונים בכל פעם.לפעמים הם רדודים ומשמעם. לפעמים עמוקים ומענינים. ולפעמים סתם חתיכים שפאן ליולחברי המדהימים מהפלוגה שספגנו אחד את השני,שבכינו ביחד,צחקנו,למדנו,הכרנו,התקלחנו ביחד ואת כל הקושי המטורףועברנו את ה-כ-ל. ביחד! במילה אחת? ח ו ו י ה !!!! האתגר הכי גדול שהיה לי. ההיתי מפונקת וילדת אמא ואבא,היום אני מרגישה שהשירות הזה אם כל הקושי היה מתנה ונתן לי כלים לחיים להתמודד עם עצמי,להיות מאופקת ולרסן את עצמי. הקושי הגדול של לעמוד באוגוסט בים המלח עם כל המשקל ולמות מחום ועוד לתפקד! ובחורף בגוש עציון שיורד עלי שלג ב3 בבוקרףלראות כמות של יותר מ2000 ערבים ליום ולהיות בביטחון מולם,לספוג קללות מאזרחים שבעצם אמורים להגיד לך תודה על זה שאתה שומר בכניסה לישוב שלהם! כל המתכונת הזו. עיצב אותי למי שאני היום!!נופר הגיבורה!!. אני מעריכה וגאה בזה שהצלחתי להחזיק עד הסוף.שהתמדתי למרות הקושי והחירפון,על התפיסות שהיו לי,ועל זה שלא התיאשתי! חודש האחרון בצה"ל - אני מגיעה אליך מחויכת! וגם מחכה לתעודת לוחם שמגיעה לי! אזרחוווווווווות...הולך להיות לנו כיף ביחד!!!!! :-) המסר שלי הוא. תהנו מהדברים הטובים בזמנים הקשים שלנו.תסתכלו על הטוב שבדבר תקחו את הכל כאתגר ותפיקו את הכי טוב,ואל תשכחו לומר תודה תמיד לבורא העולם שמזמן לנו את הכי טוב שיש

למלש"בים שבינכם, במידה ומינו אתכם לתפקיד הזה, דעו שאין זה אסון, נהפוך הוא - זה מונע את האסון.
גיוס נעים.

Ramboli

אבל 11-3 זה לא יציאות כאלה גרועות לקרביים..
משנים להם מידי פעם גזרה? כדי לרענן קצת..