 |
03-12-2012, 20:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
|
|
עד לבחירות- אשכול רגולטורים, גילדות, פקידונים ושוד חוקי
כיוון שהבחירות מתקרבות, החלטתי לפתוח אשכול שיתעדכן לפי הצורך, ובו מחדלים, עוונות, תקלות ועוד מרעין בישין שמלעיטה אותנו המדינה ושלוחיה תחת "הדאגה לאזרח".
הנושאים הראשונים עליהם אני רוצה להרחיב- תחנת הכוח דליה, וחברת YES.
כידוע לכם, לישראל חסר חשמל. תחנות הכוח עובדות בקצה היכולת, כל תקלה בתחנות הגדולות גורם להפסקות חשמל, במיוחד בימי השיא של החוף והקיץ. ובכן, הרגולטור הואיל בטובו לאפשר ליזמים פרטיים להקים תחנות כוח, כדי להוריד את העומס מחברת החשמל, לפזר את הסיכון העסקי בקיומה של חברה אחת (כושלת) ולאפשר לישראל עתודות כוח. כמובן שהמעשה היה רצוף בירוקרטיה, כשלים וטופסולוגיה, שלא היתה מביישת קולחוז ממוצע.
הגיע הזמן, ותחנת דליה קיבלה אישור. מדובר בתחנת גז בהספק של 870 מגהוואט, שתהווה 7% מכושר הייצור בארץ. התחלה טובה, כשלצידה עוד תחנות כוח גדולות אחרות. אבל- קמה לה עורכת דין מרשות החשמל, אישה שככל הנראה אין לה הבנה במשק החשמל, ולפי מסלול חייה- גם לא בעולם העסקי, והחליטה לפעול "לטובת התחרות". מדוע המרכאות? מכיוון שהפוליטיקאים והרגולטורים מבינים שתחרות זה מושג שנשמע טוב. הם למדו פעם שזה עשוי להוזיל את המחיר ולתרום לצרכן. לכן הם מנסים לדחוף אותה בכוח, גם כשאין צורך. מדובר באורית פרקש הכהן, שעשתה את מסלול חייה המקצועי בבית המשפט העליון כמתמחה, ולאחר מכן כעורכת דין ברשות להגבלים עסקיים (על המוסד המיותר הזה- עוד מעט). משם הגיע לרשות החשמל.
החליטה עורכת הדין פרקש שהקמת התחנה, שעלותה כארבעה מיליארד ש"ח, יכולה להתממן על ידי חוב (אשראי בנקאי ומוסדי) רק לרמה של 80%. כלומר- כל יזם שירצה לבנות תחנה שכזאת, ייאלץ להביא מהבית 800 מיליון ש"ח. אחסוך לכם את החיפוש- אין כמעט אנשי עסקים ישראלים שיש להם 800 מיליון נזיל. רובם ממונפים על הצוואר, לחלקם הגדול השווי נמחק בשנתיים האחרונות. הברירה היתה או לבטל את הקמת התחנה, לה זקוק המשק כמו אוויר לנשימה, או לאשר ליזמים לקבל הלוואות בסך 80% (כשלושה מיליארד ש"ח), ואת שאר הכסף להביא מהבית וגם להנפיק מניות (רק למוסדיים, לא לציבור). עו"ד פרקש עצרה את הקמת התחנה כדי "לבדוק" את הנושא. וכך מדינת ישראל מחכה עוד כמה חודשים לחשמל, מפעלים, מכוני התפלה, תעשיות כבדות ועוד.
לאחר שחככה הפקידה בדעתה, החליטה לאשר את הבקשה, וסופסוף יכלו היזמים להתחיל לסגור הסכמי מימון עם הבנקים ועם הגופים המוסדיים.
ואז החליטה פרקש להשמיע עוד קול- היא החליטה שמכיוון שהמוסדיים מחזיקים גם בחברות הגז (דלק, אבנר, רציו וכו', כי הרי כולנו רכשנו את המניות והאג"חים של החברות הללו דרך קרן הפנסיה או קופת הגמל שלנו), היא רוצה לבחון האם לא תהיה כאן אחזקה גם בספק וגם בלקוח- הרי תחנת הכוח תקנה גז מחברות הגז. וכך, כשהיזמים ממשיכים לשרוף כסף, וכשהמוסדיים מעוניינים לתת הלוואות לטובת הדבר (מדובר בפרוייקט עם חסינות גבוהה לבעיות תזרים, עם לקוחות כבדים וספקים טובים, התשואה אמורה להיות סבירה ביחס לסיכון וכמובן- אין פה משחק פיננסי של טייקון ממונף, מדובר על פיתוח המשק כולו), וכולם משוועים לחשמל, נאלצה חברת הפניקס לעזוב את ההנפקה. מדוע? כי הפניקס מוחזקת על ידי קבוצת דלק, שלה גם אחזקות בגז, ומשום מה אסור לספק ולמממן להיות קשורים האחת לשניה. הרשות גם הכריחה את משפחת לנדאו, מהיזמים של התחנה, למכור את האחזקות ברציו (חברת גז), כשהמאגר יהיה מוכן לקידוחים ולהפקה.
לבסוף, לאחר מספר חודשים בהם הרשות המשיכה להוכיח שהיא מיותרת, התחנה יצאה לדרך. אז בפעם הבאה שאתם מתפלאים מדוע עדיין יש הפסקות יזומות בקיץ ובחורף, זאת הסיבה.
חברת YES-
כידוע, או שלא, YES שייכת לבזק, לה אחזקות של כחמישים אחוז בחברה. חברת הלווין היא חברה מפסידה באופן כללי, במיוחד עקב השקעות ענק בתחילת הדרך ובעיות שיווקיות ועסקיות איתן נתקלה לאורך השנים. החיסרון הגדול שלה, פרט לקליטה בחורף, הוא שבניגוד להוט, היא לא יכולה להציע חבילות. להוט יש תשתית אינטרנט, טלפון קווי, טלוויזיה, סלולרי, וספק אינטרנט. גם לבזק יש את כל אלו, רק שלבזק אסור לספק את חבילות. מדוע? כי משרד התקשורת החליט שיש להגן על הוט. כן, להגן על חברה ששווה מיליארדים, שלה רוב ברור על הלווין במספר מנויים, שלה נוכחות בכל סוגי התקשורת בישראל- טלוויזיה, אינטרנט, סלולרי, וטלפוניה. מדוע? כדי "שתהיה תחרות". שמועות מרושעות לגבי היכן עובדת אחותו של כחלון גם נשמעו, אני מאמין שאין קשר. זה יותר בגלל הקטע הרומנטי של מגן החלשים.
YES סבלה בשקט כמה שנים, עד שבמשרד התקשורת הקימו ועדה (מפתיע..) שהחליטה שלאחר שיהיה שוק סיטונאי לתקשורת, ניתן יהיה גם לאחד בין החברות. המשמעות- בזק החזקה והעשירה תספוג את YES עם ההפסדים והחובות, ותוכל להציע חבילות שלמות ללקוח. כך, המחיר כמובן יירד, והצרכן ייהנה מתחרות אמיתית, לא מלאכותית.
אבל אז קם עוד רגולטור מיותר- הממונה על ההגבלים העסקיים. שמשום מה תופס המון כותרות לאחרונה. אולי זאת אהבת תשומת הלב, לא יודע.
ומה הוא החליט? לאסור על המיזוג, מכיוון שעשוי להיווצר מצב, בו בזק לא תרצה להשקיע בפיתוח טלוויזיה על גבי האינטרנט, וכך הצרכן ייפגע, כי "לא תהיה תחרות". אחזור שוב- הממונה טען שאם ייתנו לבזק לאחד לתוכה את YES, היא לא תרצה להקים תשתית טלוויזיה מתחרה. כלומר, לפי היגיון הממונה, אם נמנע מבזק לעשות זאת, היא תפתח חברה חדשה שתתחרה בהוט וגם ב... YES. אם מישהו מצליח להבין את ההיגיון שמאחורי מהלך כזה, בו בזק תתחרה בעצמה ותגרום עוד הפסדים לחברת הבת המפסידה שלה, תבורך.
פה אפילו במשרד התקשורת התעצבנו, וניסו להבין מה לעזאזל עבר לו בראש. ומה קרה? משרד התקשורת ביקש הבהרות, ברשות סירבו למסור כאלו. זה כנראה היה השיא בבירוקרטיה בישראל.
לבסוף גם הוא השתכנע, תחת התניות.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
