08-12-2012, 13:54
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
הייתי מצמצם את הרשימה שלך לבוגי וסער - אבל מוסיף אליה את ליברמן ובנט
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "מבין האנשים שנמצאים בצמרת הליכוד ועושים קולות של מתעתדים ליטול מושכות יום אחד"
ליברמן, לטוב ולרע, הוא בשר מבשרו של הליכוד. המפלגה שלו היא יותר ליכוד מליכוד, ובכיריה (לנדאו ויאיר שמיר) הם דור שני לבכירי חירות-ליכוד. ליברמן לא איחד את מפלגתו עם הליכוד רק כדי להגדיל את הבלוק, אלא גם מתוקף היותו איש חריף-שכל ורואה למרחקים: כדי להיות ראש ממשלה בישראל מטעם הימין, כדאי שתופיע כמייצג של מחל. ליברמן מבין זאת, ועשה צעד ראשון בכיוון. כרגע עוד אין איחוד מלא של התנועות (דבר טוב לליברמן, שמותיר בידיו בלוק מצביעים חזק בתוך הסיעה המשותפת), אבל אין ספק שהוא נערך לזה ביסודיות המאפיינת אותו בכל 13 שנות קיומה של תנועתו.
בנט גם הוא לא הגיע לפוליטיקה כדי לקבל את תיק החינוך המפד"לניקי המסורתי. האיש בונה מפלגה חזקה ביותר בתוך הגוש, ואני מעריך שיפעל לשלבה בתוך הליכוד שיהפוך להיות המפלגה הרפו' של ישראל (במובן שיהיה מפלגת סופרמרקט שבתוכה כל הזרמים השונים בימין הציוני). בתוך הליכוד יפעל גם הוא להתבסס ככוח עתידי וכמועמד רציני להנהגת הגוש.
באשר לביבי והכשרת יורש: ביבי מתעב את הרעיון (אפילו ממלא מקום רשמי הוא לא מינה, למרות שבוגי פעל ככזה) וחושד שבכל מי שנראה כמתחזק בתוך הסיעה. הוא חושד ביעלון, חושד בליברמן, חושד בבנט - ואני חושב שאינו רואה את סער כיורש ראוי (ובצדק, לטעמי).
אני מעריך שהמחליף של ביבי יצמח באופן טבעי, ללא סיוע של ביבי, ותוך מאבקים קשים בסיעה ובמפלגה.
|