|
30-12-2012, 11:58
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
בעיצומה של פרשת הבלוגר: צה"ל מפרסם את מספר המתאבדים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סמוראי שמתחילה ב "בלוגר נחקר לבקשת מצ"ח בשל תחקיריו על חיילים שנהרגו במהלך שירותם הצבאי"
בעיצומה של פרשת הבלוגר: צה"ל מפרסם את מספר המתאבדים
לפי נתונים רשמיים שפורסמו, ב-10 השנים האחרונות התאבדו 237 חיילים. בצה"ל טוענים לירידה במספר המתאבדים, אך פילוח הנתונים מצביע על תנודתיות
ב-10 השנים האחרונות התאבדו בשורות הצבא 237 חיילים – כך עולה מנתונים רשמיים של צה"ל. בממוצע, מדובר בכ-24 חיילים מדי שנה שהחליטו לשים קץ לחייהם במהלך שירותם הצבאי.
גורם צבאי אמר היום (רביעי) בהתייחס לנתונים כי קיימת מגמת ירידה בשנים האחרונות במספרים, שצפויה להימשך גם השנה. עם זאת, מפילוח הנתונים ניתן לראות תנודתיות יחסית. ב-2005, התאבדו 36 חיילים, אך מאז נתון זה נמצא במגמת ירידה. ב-2006 התאבדו 28 חיילים, ב-2007 ירד המספר ל-18 חיילים מתאבדים וב-2008 התאבדו 22 חיילים. ב-2009 התאבדו, לפי הנתונים, 21 חיילים, וב-2010 עלה מספרם ל-27, אך ירד בחזרה ל-21 בשנה שעברה, מתוך 126 חללים בסך הכל. לשם השוואה, בין השנים 2000-1990, התאבדו כ-40 חיילים בשנה בממוצע.
את הירידה היחסית ניתן לתלות בכמה תהליכים שהחלו בצה"ל: הצבת יותר קציני בריאות הנפש ופסיכיאטרים (כיום, למשל, יש פסיכיאטר בכל אוגדה צה"לית) מחד, ומאידך, פיקוח מוגבר על חלוקת הנשק לחיילים צעירים והתערבות המפקדים בניסיון לטפל בתופעת ההתאבדויות.
פרסום הנתונים הרשמיים והצגתם, גם אם לא נעשתה בדרך רשמית, מגיעה אחרי פרשת חקירת הבלוגר "אישתון" והעיסוק הגובר בתופעה. אישתון מצא כי קיים פער משמעותי בין נתוני החללים הרשמיים שמפורסמים על ידי כוחות הביטחון, לבין מספר דפי יזכור באתר ההנצחה הרשמי "יזכור". הבלוגר הסיק מכך כי חלקם של המתים מהתאבדויות גבוה באופן משמעותי מהפרסומים הרשמיים. מאוחר יותר אף נחקר אישתון על ידי מצ"ח ומשטרת ישראל.
בתגובה לפרסום הנתונים, כתב אשתון פוסט בפייסבוק ובו פרטים והאשמות נוספות כלפי צה"ל. "תחת לחץ משחרר צה"ל, כאילו בדרך אגב, נתונים על אובדנות בעשור האחרון. שוב בוחרים תקופת זמן ולא מסבירים מדוע נבחרה תקופת הזמן הזאת", כתב. לטענתו, ממוצע ההתאבדויות בישראל בטווח הגילים הרלוונטי לצבא הוא בין 5-6.5 התאבדויות ל-100 אלף בני אדם. אישתון כתב כי בהנחה שבצה"ל משרתים 200 אלף חיילים - מכיוון שצה"ל לא מפרסם את מספר החיילים בו - בטווח הגילים הזה, ממוצע ההתאבדויות הוא 10-13 ל-100 אלף בני אדם.
לא מדובר בפעם הראשונה שההתאבדויות בצה"ל עולות לכותרות; ב-2003 פורסם ב"מעריב" כי ההתאבדויות הפכו לגורם המוות מס' 1 בצבא, לאחר שדו"ח שהוכן על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון ציין כי 43 חיילים התאבדו בשנה זו, יותר ממספר החיילים שנהרגו בפעילות מבצעית או מתו מכל סיבה אחרת. אגב, לפי נתוני צה"ל שהופיעו היום, ב-2003 התאבדו 37 חיילים.
הסיבה לפער טמונה ככל הנראה באופן הגדרת מקרה המוות כהתאבדות. לאחר כל מקרה מוות בצבא, נפתחת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת, לבחינת הנסיבות. לאחר מכן, מועבר המידע על ידי מצ"ח לניתוח פסיכיאטר במחלקת בריאות הנפש. חוות הדעת שתגובש על ידו, היא זו שמועברת לידי אנשי הפרקליטות הצבאית, והם שמכריעים אודות סיבת המוות.
לא אחת מופעל לחץ מצד המשפחות עצמן כדי למנוע את האפשרות שיקיריהם יקוטלגו כמי שהתאבדו, ולכן לעתים מופיע נוסח 'מעודן' יותר, של "חשד להתאבדות". גורם בצה"ל הסביר כי זו הסיבה שבצבא נמנעים מפרסום נתונים מדויקים, שיפרטו את נסיבות מותו של כל חייל וחייל שמת במהלך אותה שנה.
פרופ' אבי בלייך, ששימש בתפקיד ראש מחלקת בריאות הנפש בצבא בראשית שנות ה-90 וכיום מנהל את בית החולים לב השרון, אומר כי "העיסוק בהתאבדויות היה כל הזמן על השולחן. הסקירות לאורך הזמן העלו כי התופעה התאפיינה בגלים, ללא חוקיות מסודרת. זה תמיד היה נושא שנבדק עד תומו, ככל שהיתה לנו יכולת. המסקנה שלנו היתה ששיעור ההתאבדויות בצבא לא גבוה מהשיעור בקרב קבוצות גיל זהות במדינות המערב. אמנם ניתן להגיד שאנחנו מגייסים בכל מקרה אחרי סינון, אבל ניתן להגיד גם שהסביבה מסוכנת – שיעור הלחצים וכלי הנשק הזמינים, שזה גורם קריטי".
פרופ' בלייך מספר כי בתקופתו נעשתה פנייה גם לוועדת העורכים, כדי שבכלי התקשורת לא יתפרסמו כתבות המציגות "רומנטיזציה" של פעולות ההתאבדות, אלא את עובדות המקרה בלבד. אז גם החלו בצבא להעביר גם למפקדים זוטרים, מפקדי מחלקות וכיתות, כלים כדי שיוכלו לאתר מצוקה נפשית אצל חייליהם. לדבריו, דבר זה נעשה "ברגישות גדולה, ויש שיגידו גם מוגזמת, לסיפור האובדני. היו כאלה שהתריעו בשער ואמרו שצה"ל הוא צבא ההגנה לישראל, ולא צבא ההגנה למניעת התאבדויות. עד כדי כך העיסוק היה בולט".
חוקרת מצ"ח לשעבר, ששירתה בצבא לפני כעשור, סיפרה בשיחה עם "הארץ" כי בכמעט כל תיקי ה"משב"ם" - מוות שאינו בפעילות מבצעית, שהעלו כי מדובר בהתאבדות, התגלה כי "הכתובת היתה על הקיר". אחרי לקיחת עדויות מחברים וסיור בבסיסים, כמעט אף פעם לא היו מקרים שאמרו שמדובר בהפתעה גמורה. היו מקרים שחשבתי שהיה יפה אם היו מתייחסים לזה שעה אחת קודם", אמרה.
פסיכיאטר בכיר אחר, שעמד בעבר בראש המחלקה לבריאות הנפש בצה"ל, מציין כי השינוי במספר המתאבדים לאורך השנים החל ב-2006 - בעקבות ירידה במספר החיילים שהורשו לשאת נשק בשלבי הכשרתם הראשונית בטירונות, וגם בגלל פתיחת קו חם לחיילים בער"ן, המעניק אפשרות לקבלת סיוע "ניטרלי" ללובש המדים הנמצא במשבר. עם זאת, ישנו הבדל משמעותי בניתוח פרופיל "המתאבד": בעוד בכלל האוכלוסייה מרבית ההתאבדויות מתבצעות על ידי אנשים בעלי דיכאון קליני, לדברי הפסיכיאטר, בצבא בדרך כלל מתבצעות ההתאבדות על ידי אנשים בריאים בנפשם ובגופם, שמגיעים למשבר בחייהם.
לדבריו, "כל מקרה בצה"ל של חשד להתאבדות מדווח, לעומת המצב באזרחות, בה לפחות חצי מהמקרים לא מדווחים כהתאבדויות. עם זאת, בצבא יש כמובן יחסית יותר התאבדויות בגלל שיש את הנשק האישי. אם יוציאו את הנשק יהיו פחות התאבדויות, זה בטוח".
מהנתונים המלאים שפורסמו היום עולה כי ב-1990 התאבדו 35 חיילים; ב-1991 התאבדו 41 חיילים; ב-1992 התאבדו 37 חיילים; ב-1993 התאבדו 38 חיילים; ב-1994 התאבדו 42 חיילים; ב-1995 התאבדו 42 חיילים; ב-1996 התאבדו 29 חיילים; ב-1997 התאבדו 32 חיילים; ב-1998 התאבדו 37 חיילים; ב-1999 התאבדו 30 חיילים; ב-2000 התאבדו 34 חיילים; ב-2001 התאבדו 37 חיילים; ב-2002 התאבדו 26 חיילים; ב-2003 התאבדו 37 חיילים; ב-2004 התאבדו 28 חיילים; ב-2005 התאבדו 36 חיילים; ב-2006 התאבדו 28 חיילים; ב-2007 התאבדו 18 חיילים; ב-2008 התאבדו 22 חיילים; ב-2009 התאבדו 21 חיילים; ב-2010 התאבדו 27 חיילים; ב-2011 התאבדו 21 חיילים.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1894398
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby
|
|