אז כן. יש ל'זמר' ובטח שלגבעטרון ביצועים מלוטשים הרבה יותר. אבל דווקא החזרה הלא מהוקצעת של נשות הלהקה שבחלקן אינן כבר צעירות - נגעה לליבי. הגבעטרון היתה הלהקה שאהבתי כילד וכנער. שירי הגבעטרון הם אלה שמזדמזמים באוזני. הם היו אז 'הקיבוצניקים היפים והמוכשרים' וכמקובל אצל אומנים הם לא הזדקנו כלל בעיני המעריצים. גם כששרו את 'בראשו של הגלבוע' מובן וברור היה לכולם ש'בת שישים' אינו מתיחס למקום ולאנשים הצעירים הללו .
היכנשהו סביב 88 ערך הגבעטרון ערב לכבוד אחד מותיקיו שהזדקן וחלה וגם אז הם נראו 'צעירים לתמיד'. ואחרי עוד כמה שנים פורסם בעיתונים כי 'רינה' הרוח החיה של הלהקה נפטרה.
ידוע היה לי כי החברים בלהקה התחלפו וכי גם זמרים שלא מהקיבוץ הצטרפו ללהקה ובכל זאת המותג נותר אותו מותג.
ופתאום בשיטוט של ערב במרשתת אני נתקל בחזרה של אלה שהנעימו לי לא מעט שעות והם כבר לא צעירים ולא ניתן להכחיש זאת וזה אומר שאולי גם אני קצת התבגרתי ולכן אני כותב ב'באמצע החיים' [הנה, אפילו הפוסט הזה אינו מלוטש] ודווקא בשל כך הביצוע הזה שאינו מנסה להכחיש את הזמן ואינו מפנה עורף למסלול החיים - יפה בעיני.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "'זמר' - צילום לא רשמי של ותיקות הגבעטרון בחזרה"
אכן הביצוע האמור יפה ובקלות מתחברים אליו. רבים משירי הגבעתרון הם נכס צאן ברזל במקומותינו.
"כי אמיתית היא ולא סמל ולא דגל ולא אות, העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות".
ראשי
צ'אט
18-12-2012, 21:37
.
מצב כלאיים
