היי
המאמר שאני מביא לכם הוא קצת ארוך. אבל אני נורא אשמח אם תקדישו 5 דקות לקריאה ותגיבו לי


האם לבן אדם יש גורל קבוע או שאנחנו יוצרים את גורלינו לבד?
בעולם יש הרבה מאד אנשים. ולכל בן אדם בעולם הזה יש גישה שונה ומחשבות שונות על החיים. יש גם קבוצות של אנשים שחושבים על אותו גל חשיבה. כמו למשל דתות למיניהן או כתות.
אך איני מתכוון לדון בשאלת דתיות. זה נושא בחיים שכל אחד מחליט לעצמו ורצוי לא להתערב אחד לשני בשאלה הזאת.
אני רוצה לפתוח את המאמר בציון עובדה. לאחר מכן לשאול שאלה. ולבסוף לדון על השאלה הזאת מנקודת מבטי.
העובדה – קיימים המון אנשים בעולם והאנשים האלה חושבים דברים שונים אחד מהשני. אם נשאל שני אנשים אקראיים את השאלה "האם הגורל שלנו קבוע מראש או שאנחנו יוצרים אותו לעצמינו?" סביר להניח שנקבל תשובות מנוגדות.

בן אדם מס' 1 יענה לנו שהגורל קבוע מראש לא משנה מה נעשה ולאן נלך.
בן אדם מס' 2 יענה לנו שאנחנו יוצרים את החיים שלנו לפי הבחירות שאנחנו עושים. ויש אינספור אפשרויות לעתיד שלנו.
מי מהשניים צודק לדעתכם?
לפני שנתקדם במאמר אני רוצה רכע לתת דוגמא משיר של להקת "מכונת זמן" הרוסיה שבדיוק מדבר על הנושא שעליו אנחנו דנים עכשיו.
שני אנשים נוסעים ברכבת. ובמהלך הנסיעה מתווכחים בינהם. אחד אומר: "החיים שלנו זה רכבת שנוסעת דרך תחנות." וחברו אומר: "אנחנו אלה שעומדים בתחנה ומחכים לרכבת". אחד אומר "אנחנו הקטרים של הרכבת". וחברו עונה לו "אנחנו הנוסעים של הרכבת"
כלומר,הוויכוח שלהם היה בדיוק על הדברים שאנחנו דנים עליהם עכשיו. אחד טען שאנחנו השולטים בחיים שלנו ומחליטים לאן נגיע. השני אמר שאנחנו סך הכל נוסעים על פסי רכבת והכל קבוע מראש
ועכשיו הגענו לשאלה המרכזית. מי מהשניים צודק?
התשובה היא ששניהם צודקים!
איך זה ייתכן? איך אפשרי ששני אנשים שאומרים דברים מנוגדים אחד לשני,ושניהם צודקים? הרי צריכה להיות רק תשובה אחת נכונה. לא ככה?
ההסבר פשוט. בטח כולכם שמעתם כבר על התת מודע ועל כוחו של התת מודע. ועל כך שמה שמונח שם במעמעקי נשמתינו הוא מה שיבוא לידי ביטוי בחיים שלנו ובמציאות שבה אנחנו חיים (מי שלא שמע על כך או שלא כל כך מבין על מה אני מדבר,יקבל את כל התשובות בפרקים הבאים). אז ככה זה עובד! מה שאנחנו נשכנע את עצמינו שזה נכון. זה מה שיהיה נכון עבורינו.
בן אדם שחיי לפי עקרון שהגורל שלו קבוע מראש, הוא לא ינסה לשנות משהו ולא יחיה בציפייה למשהו טוב יותר. ובקיצור,סביר להניח שיהיה פסימי ומדוכא. כי כשחיים על פי עקרון זה, החיים לא ישקיעו ולא יפנקו בכלום את הבן אדם הפסימי.

אך עקרון זה עקרון. והוא עובד על כולם אותו דבר. בלי הבדלי דת,גזע,מין או השקפת עולם. ולמרות כל מה שכתבתי למעלה אני רוצה לציין עכשיו שהבן אדם הפסימי שהשלים עם גורלו, הוא בעצם גם מחליט ומשפיע על עתידו. אך יש הבדל קטן אבל משמעותי מאד. הוא לא מודע לכך! הוא חיי עם מערכת טייס אוטומטי שמובילה אותו לעבר בלבולים וחוסר הורמוניה! וכמה שהוא לא ינסה להתמודד עם הבעיות החיצוניות,הוא לא יצליח בכלום. כי הוא מתמודד עם התוצאה במקום לשנות את הסיבה. ולכן נראה לו,ובצדק, שהגור שלו קבוע מראש ואין ביכולתו להתמודד איתו.

לעומת זאת. הבן אדם השני מהדוגמא שלנו, שמודע לכך שהגורל נתון בידיו וביכולתו לשנות את העתיד בכל רגע נתון...חיי חיים מודעים יותר. הוא גם יודע שיש אינספור אפשרויות ודרכים בעתיד. הוא כאילו עומד בצומת בכל רגע נתון וביכולתו להחליט לאן הוא רוצה ללכת! בנוסף לכך הוא גם אופטימי. ואופטימיות היא כלי מאד חשוב בהתמודדות עם בעיות.
כן, גם הוא יצתרך להתמודד עם בעיות. אבל הוא יצא מהם מורווח. אם לא מבחינה חומרית,אז ברחונית בטוח. בשונה מהבן אדם הראשון בדוגמא, הוא ידע להפיק לקחים מהפסד קטן שקרא לו ולא להאשים בכך את הגורל! הרי מה הטעם להפיל את האשמה על הגורל האכזר אם הוא כבר יודע שהגורל נתון בידיו. וגם לא יאשים את עצמו. הרי עם לא היה טועה את הטעות הזאת ומפסיד כסף או זמן,לא היה לומד שיעור חשוב שיעזור לו מאד בהמשך דרכו.

לסיכום אני רוצה לשאול אתכם שאלה.
עם מי מהשניים אתם מסכימים יותר? מי מהשניים אתם מעדיפים להיות?
תחשבו,תחליטו...אולי אתם כבר כאלה וזה רק יחזק את העמדות שלכם...ואולי המאמר יגרום לכם להבין משהו חשוב ולהשתנות!

קראתי פוסט דומה מהבלוג של סטיב פבלינה.
אתה מרוויח הרבה יותר מהאמונה הזו, אין טעם לבחור ולהאמין באמונה הראשונה כי היא פחות מעצימה.
כמובן שאם כבר בחרת באפשרות הראשונה זה חבל כי אי אפשר לשנות זאת עכשיו.

אני כן מאמין שיש דברים לא הגיוניים שקוראים מסיבה מסוימת. או "גורל" מה שנקרא.
כל דבר קורה מסיבה - בזה אני מאמין. לפעמים העולם מנסה להראות לנו משהו.
:]