"בואו נדמיין קבוצה של עיוורים, שנתקלים בפיל בפעם הראשונה בחייהם. הם נוגעים בו, כדי להבין באיזו חיה מדובר. אבל כל אחד מהם מלטף חלק אחר בגופו של הפיל, כך שבסוף מתקבלים רשמים שונים למדי על החיה הזו". באמצעות המשל ההודי העתיק הזה מנסה הגנטיקאי ד"ר ערן אלחייק להדגים את אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה: מקורו של העם היהודי.

http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1890826

-----------------------------------------------------------------------------------------------

אני מבין בגנטיקה עוד פחות מכפי ששלמה זנד מבין באמירת אמת, אבל סוקרנתי בעיקר מכך ש"Vארץ" מצא לנכון לקחת כתבה שבמקרה הטוב היא כתבה מדעית רצינית שמקומה בעמודי המדע, ובמקרה הרע מקומה בעמודי ההבהרות והתנצלויות (כמו לא מעט כותרות מ"הארץ" מהימים האחרונים...) - ופרסם אותה ככתבה הראשית בעמוד השער.
הצבת כתבה שמערערת על הקשר בין היהודים לא"י בעמוד הראשי, היא לא פחות מהצהרה מהדהדת של הגוף המפרסם. העובדה שהאיש היחיד שהגיב לכתבה הוא שלמה זנד, שכהרגלו דיבר שטויות שנועדו לקדם את מכירת ספריו האנטי-ציוניים, גם היא לא מדברת בדיוק בזכות העיתונאים והעורכים שאחראים לכתיבת הכתבה ולמיקומה הבולט כ"כ.

עיתון "הארץ" כבר מזמן אינו עיתון ציוני. הוא כבר גם לא עיתון פוסט ציוני. מדובר בפרסום שבעברית הוא אנטי-ציוני, ובאנגלית הוא הולך לעתים אפילו רחוק יותר מזה. מצד אחד זה עצוב - מצד שני, הם מיעוט זעיר.

ייעודו לספק לקוראיו מנה לעוסה של אותו המניפסט לו הם רגילים. שום דבר מעבר לכך. נתנחם בכך שהעיתונות העברית עומדת בפני חורבן מקיף,ובצדק מוחלט.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori " עיתון "הארץ" כבר מזמן אינו עיתון ציוני. .

מילא לא ציוני. לפי העובדה שעיתון הארץ רואה ב'יומולדת לחמאס' ארוע 'טוב וגבוה' אני כבר לא בטוח באיזה צד של מלחמת מערב-טרורמוסלמי נמצא הפמפלט הזה.

http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6356

תמונה בגודל מלא: http://www.latma.co.il/Image/large/6356-1.jpg

אז מה היה לנו פה - חוקר צעיר וחסר מוניטין שמפרסם מאמר בכתב עת לא ממש מוכר וטוען בשחצנות שמחקרו מפריך 40 שנה של מחקרים בתחום. הארץ לא ממש עזר ורק סיפר לנו על מחקר חדש ומסעיר בעל מסקנות ראדיקליות [שקיימות אצל לא מעט קבוצות אנטישימיות כיום, דיי לרפרפוף באתר "אתה-צינור"] ולא על המתודולוגיה של המחקר. החוקר אולי צודק, אולי טועה, אך לא ניתן לנו שום מידע על מנת לבסס את עמדתנו. כמו כן, על מנת להשלים את תמונת המצב, קיבלנו כתב עמדה מעת היסטוריון בעל עמדות רדיקאליות [שיעזור לנו להגיע למסקנה "הנכונה"] שמעביר ביקורת על רמת הגנטיקאים, שהוא בעצמו חסר רקע בתחום.
העיקר שישראל היום הוא פמפלט פוליטי [שניהם כאלה. למעשה, כל עיתון וכלי תקשורת הוא כזה].

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

מסתבר שעסקינן בפוסט דוק ישראלי שחצן בארה״ב. כאלו יש הרבה מאוד, רק שבניגוד אליו לחלק מהם יש סיבה מוצדקת לשחצנות והיא רקורד פירסומים מדעיים מרשימים. אדון אלחייק לעומת זאת פירסם בעיקר בכתבי עת מדרג בינוני ומטה. כתב העת שבו פורסמה הפנינה הזאת (כמו גם חלק ניכר משאר עבודותיו) הוא בעל אימפקט פקטור של 4 נקודה משהו...רוב החוקרים בתחום הביולוגיה יראו בפריסום בכתב עת כזה סוג של אי הצלחה לאור העובדה שככל שאי פרט הפקטור גבוה יותר כך מדובר בעבודה שנחשבית איכותית יותר, מקיפה יותר וחדשנית יותר. הפוסט דוקים הישראליים בדרך כלל שואפים בביולוגיה לפירסום ברמת nature או science בשביל להבטיח משרה אקדמית בישראל, ואנחנו מדברים על צמרת ליגת העל מול ליגה ג...
ואפרופו nature: לפני שנתיים כתב עת זה (מבין המובילים ביותר) פירסם מחקר גנטי מקיף מאוניברסיטת חיפה שהגיע בדיוק למסקנות הפוכות מאלו של המחקר של אלחייק שהתפרסם באותו כתב עת מליגה ג.
ישפוט כל אחד מה משמעות העניין ומה רמת הרצינות של כתב הארץ. מצד שני, ייתכן שכתב הארץ ועורכיו דווקא רציניים בנסיון לתת משקל יתר לפירסום זניח כשמדובר בנסיון לתת תמיכה מדעית לתיאוריות האנטי ציוניות של שלמה זנד.

ועל כך נאמר בפרצופספר - מגה לייק!
שאפו לך על שהלכת ובדקת היכן פירסם. לי התוצאות היו נראות כ"כ מופרכות (בטח אחרי שפורסם המאמר המדובר בנייצ'ר, שעשה לא מעט גלים) שאפילו לא טרחתי, אלא הפטרתי בבוז את המשפט "ומה עם כל שאר 40 המחקרים שטוענים בדיוק הפוך והצליחו להוכיח?".
4 נקודה משהו זה אימפקט פקטור חביב כשמדובר בפרסומים הנדסיים. בביולוגיה זה באמת אומר פרסום-שם-כי-שום מקום-שמכבד-עצמו-לא-רצה-לפרסם...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tallyco 4 נקודה משהו זה אימפקט פקטור חביב כשמדובר בפרסומים הנדסיים. בביולוגיה זה באמת אומר פרסום-שם-כי-שום מקום-שמכבד-עצמו-לא-רצה-לפרסם...

הגזמת.
קודם כל, זה תלוי באיזה תחום ביולוגיה מדובר - בתחומים מולקולריים וגנטיים האימפקט פקטור נוטה להיות גבוה יותר מאשר בנושאים כמו אבולוציה וגנטיקה של אוכלוסיות.
מעבר לזה, בכל מקרה 4 זה לא כל כך נמוך. ברור שזה לא Science, Nature או Cell, אבל זה גם לא "פרסום-שם-כי-שום מקום-שמכבד-עצמו-לא-רצה-לפרסם".
אני לא מכיר לא את החוקר ולא את המחקר, והתחום כולו הוא לא בדיוק התחום שלי, אבל האצבעות שלכם קלות מדי על המקלדת בבואכם לזלזל בעבודתו המדעית של חוקר אחר.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

לא, דוקא לא. אני בזמנו פרסמתי בכתב עת בינוני (אז היה לו אימפקט פקטור של 13 או 14 אאל"ט). בהנדסות למיניהם (ונכון, גם באבולוציה וסיסטמטיקה, אלא אם יש תגלית פורצת דרך) 4 זה אימפקט פקטור סביר. בתחומים שמתחדשים קצת יותר מהר בביולוגיה (מביוכימיה, ועד פיזיולוגיה ומדעי המוח, עבור בגנטיקה ומולקולרית) 4 זה אימפקט פקטור נמוך מאד. בטח בהשוואה לכתבי העת המובילים, להם אימפקט פקטור שנע בין 20 ל-30...

כשהמאמר שאתה בא לסתור פורסם בנייצ'ר, ואתה מפרסם את שלך בכתב עת עלום עם אימפקט פקטור שהוא חמישית מזה של נייצ'ר, היחס למאמר הוא בהתאם... הייתי מצפה מעיתון רציני (והארץ מתיימר להיות כזה) לפחות להביא גם את זה לידיעת הקורא הפחות משכיל ומיודע בתחום, אבל "הארץ" הוא עיתון עם אג'נדה, וכנראה שהכל כשר על מנת להעביר אותה בכל דרך שהיא...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tallyco לא, דוקא לא. אני בזמנו פרסמתי בכתב עת בינוני (אז היה לו אימפקט פקטור של 13 או 14 אאל"ט).

אם את מדברת על המאמר הזה

ציטוט:

Whole Cell Imprinting in Sol-Gel Thin Films for Bacterial Recognition in Liquids: Macromolecular Fingerprinting

הרי שהאימפרקט פקטור של העיתון בו הוא פורסם הוא 2.6.
שוב - אני לא קראתי את העבודה המדוברת, ולא מכיר את עבודתו של החוקר, או את העבודות האחרות שפורסמו בנושא. כל שאמרתי הוא שצריך להיזהר עם ההשתלחות בעבודה מדעית בלי התעמקות בעבודה עצמה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

לא, אלא על מאמר לו הייתי שותפה ופורסם ב-blood (שמאז ירד האימפקט פקטור שלו, עפ"י הידוע לי).
אגב, המאמר הזה פורסם כשהאימפקט פקטור של כתב העת היה נמוך יותר... טוב לדעת שעלה

מצד שני - זה מאמר שיצא מפקולטה הנדסית לכתב עת שעוסק בעיקר בהנדסה כימית...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tallyco לא, אלא על מאמר לו הייתי שותפה ופורסם ב-blood (שמאז ירד האימפקט פקטור שלו, עפ"י הידוע לי).

אני מכיר טוב את blood, המעבדה שלי מפרסמת שם לא מעט. ה-impact factor שלו די יציב על 10 (גם ב-2005, אז פורסם המאמר בו לקחת חלק). בכל מקרה זה עיתון מצוין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tallyco אגב, המאמר הזה פורסם כשהאימפקט פקטור של כתב העת היה נמוך יותר... טוב לדעת שעלה מצד שני - זה מאמר שיצא מפקולטה הנדסית לכתב עת שעוסק בעיקר בהנדסה כימית...

במידה בזכות המאמר שלך, שצוטט 4 פעמים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

הבחור משווה גנטית בין יהודים אשכנזים לבין כוזרים. זה לא נשמע לך קצת מוזר בהתחשב בעובדה שהכוזרים נעלמו/נכחדו לפני יותר מאלף שנה ואף אחד לא יודע באמת איזה שבטים או עמים באמת הרכיבו את הקבוצה הזו? אני חושב שלא צריך שום אימפקט פקטור כדי לזלזל בו.....

אני חושב שצריך לפחות הבנה סבירה בתחום המדובר כדי לזלזל בו.
יש לי תואר בביולוגיה, ואני לא מתיימר להבין מספיק בתחום המדובר בשביל להעביר ביקורת מושכלת.
מאמרים כאלה עוברים ביקורת עמיתים, לפני שהם מתקבלים לפרסום, ולכן אפשר להניח שהטענות במאמר מבוססות על משהו, ולא סתם מצוצות מהאצבע.

האם זה אומר שהמסקנות של המאמר בהכרח נכונות? ממש לא. גם בכתבי העת הנחשבים ביותר פורסמו לא פעם מאמרים שבסופו של דבר הוכחו כמנותקים לחלוטין מהמציאות. אבל לזלזל בעבודה מדעית, רק בגלל שלא נוח לך עם המסקנות שלה, זה פשוט לא נכון.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

כעיקרון אני מסכים איתך שכדי לחוות דעה על נושא כזה צריך להבין בו, אבל במקרה הזה מספיק קצת הבנת הנקרא וסקרנות. אני אסביר למה אני מתכוון בעזרת שני ציטוטים מהכתבה (ההדגשות שלי):

ציטוט:

אלחייק לא מצטנע. בשיחה השבוע הוא מכנה את המחקר שלו "פורץ דרך" ומסביר שהצליח להעניק ביסוס מדעי לתיאוריה היסטורית ותיקה ושנויה במחלוקת. לפי תיאוריה זו, היהודים האירופים הם צאצאי הכוזרים - אימפריה שהורכבה מעמים שונים (איראנים, טורקים, סלאבים, קווקזים ועוד) ושלטה בימי הביניים על שטח עצום בין הים השחור לים הכספי. לפי התיאוריה, הכוזרים התגיירו במאה השמינית - וצאצאיהם הם היהודים "האירופים" שחיים היום בישראל ובחו"ל.

ציטוט:

"המחקר שלי סותר 40 שנות מחקרים גנטיים, שכולם הניחו שהיהודים הם קבוצה מבודדת גנטית משאר עמי העולם", אומר אלחייק. מחקרו הסתמך על נתונים גנטיים מקיפים שהיו זמינים ממחקרים אחרים. בהעדר חומר גנטי שמקורו בכוזרים, אלחייק השתמש באוכלוסיות קרובות לכוזרים - גיאורגים, ארמנים וקווקזים, לדוגמה - כמקובל במחקרים גנטיים. "הם הגיחו מאותו מרק גנטי", הוא מסביר. לאחר שעשה מספר רב של אנליזות גנטיות בשיטות שונות, חלקן ייחודיות למחקר שלו, מצא אלחייק את מה שהוא מתאר כ"מרכיב הכוזרי" של יהודי אירופה.

בקיצור זה דיי ברור שהחוקר בחר להשתמש בהשוואה שלו בקבוצה שידע שתוכיח את הטענה שלו. הוא בעצמו טוען שהכוזרים הורכבו "מאיראנים, טורקים, סלאבים, קווקזים ועוד", אבל הוא מתמקד רק בגאורגים ובארמנים - כלומר בקווקזים - רק קבוצה אחת מכלל הקבוצות שהיו חלק מהכוזרים. למה הוא לא בדק גם טורקים ואיראנים למשל? אני מניח שבגלל שהוא ידע שהתוצאות של בדיקה כזו לא יתאימו לטענה שהוא רצה להוכיח.

איך הוא יכול לדעת מראש איזו קבוצה תיתן תוצאות חיוביות ואיזו שליליות?!
חוץ מזה, מהכירות טובה עם הקשיים שבפרסום מאמר, תאמין לי שאם הייתה דרך פשוטה לבדוק את הקבוצות האחרות, או שבדיקה כזו הייתה יכולה לחזק או להפריך את התוצאות שלו, הוא היה נדרש לבצע אותה לפני שהמאמר שלו מתקבל לפרסום.
ובאופן כללי להסיק על איכותו של מחקר מדעי על סמך מה שקראת אודות אותו מחקר בעיתונות שאינה מקצועית זה רעיון רע.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

הגיוון האתני בין הכוזרים היה כנראה מאד מאד גדול (ע"פ ויקיפדיה זה נע בין אדומי שער כחולי עיניים, לבין צבע כהה כמו של הודים) ועדיין הוא בחר דווקא את הקבוצה המצומצמת של הקווקזים. למה? מה הבעיה למצוא אירניים וטורקים לבדיקה שלו? לא מדובר על עמים שנכחדו מהעולם.

אתה צודק, ואתה לא צודק.
נכון, יש הרבה מאמרים טובים שמפורסמים בעיתונים עם IP נמוך, וככל שהמאמר יותר נוגד את המוסכמות, הסיכוי שלו להגיע לעיתון עם IP גבוה יותר, נמוך יותר. מעבר לזה, אלא אם כן אתה עובד על אחד מכמה הנושאים המרכזיים בביולוגיה, הסיכוי לפרסם באחד העיתונים המרכזיים, יורד בצורה משמעותית. (ואני מתעלם כרגע מהפוליטיקה הפנימית שמסבכת את העניינים עוד יותר).
מצד שני, צריך להכיר בעובדה שביקורת העמיתים בעיתונים האלה ברמה נמוכה יותר. יצא לי כבר לדחות מאמרים ברמה נמוכה באמת, שהתקבלו ע"י שאר הבוחנים. יותר מזה, יש נטיה לבוחנים סיניים לקבל כמעט הכל, דבר שמוריד את איכות הביקורת.
במקרה הזה, הבחור צריך להתמודד בצורה פרטנית עם אותו מאמר ב nature בשביל להיות קצת רציני.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס אתה צודק, ואתה לא צודק. נכון, יש הרבה מאמרים טובים שמפורסמים בעיתונים עם IP נמוך, וככל שהמאמר יותר נוגד את המוסכמות, הסיכוי שלו להגיע לעיתון עם IP גבוה יותר, נמוך יותר. מעבר לזה, אלא אם כן אתה עובד על אחד מכמה הנושאים המרכזיים בביולוגיה, הסיכוי לפרסם באחד העיתונים המרכזיים, יורד בצורה משמעותית. (ואני מתעלם כרגע מהפוליטיקה הפנימית שמסבכת את העניינים עוד יותר). מצד שני, צריך להכיר בעובדה שביקורת העמיתים בעיתונים האלה ברמה נמוכה יותר. יצא לי כבר לדחות מאמרים ברמה נמוכה באמת, שהתקבלו ע"י שאר הבוחנים. יותר מזה, יש נטיה לבוחנים סיניים לקבל כמעט הכל, דבר שמוריד את איכות הביקורת. במקרה הזה, הבחור צריך להתמודד בצורה פרטנית עם אותו מאמר ב nature בשביל להיות קצת רציני.

אתה צודק ולא צודק.

לצורך העניין אני מוכן לקבל את זה שכנראה מחקר שפורסם בנייצ'ר קצת יותר טוב ממחקר שפורסם באיזה עיתון צ'וקומוקו. אבל ביקורת עמיתים היא לא יותר מאשר בדיחה תפלה שעושה הרבה דברים, אבל לבקר מחקרים לאיכות ותקפות כדי לסנן בולשיט היא בקושי אחד מהם. זה שאתה דחית זבל לא אומר שגם אחרים דוחים אותו. בעצם, מהסיפור שלך גם עולה שזבל מתקבל על ידי בודקים אחרים...

בהקשר הזה ראה את הסרטון שהעליתי לפורום מדע בזמנו: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=569520
(שים לב שהמאמר על השפעת דגל ארה"ב פורסמה בז'ורנל נחשב בתחום עם IF גבוה ביחס לתחום)
ואת הבלוג שממנו הסרטון לקוח: http://wmbriggs.com/blog/

מאחר והזכרתי את הבלוג, נכנסתי אליו עכשיו אחרי זמן רב בו לא ביקרתי בו. הנה פוסט מלפני יומיים על עוד מאמר נפלא שפורסם לאחר ביקורת עמיתים: http://wmbriggs.com/blog/?p=6870


ראה גם את זה: http://www.plosmedicine.org/article...al.pmed.0020124

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אני לא חולק - עובדה יותר חשובה היא שלפני כמה שנים פורסם מאמר גדול ב Science שניתח את הסטטיסטיקה בכמות לא קטנה של מאמרים בשלשה הגדולה (Nature, Science, Cell), והראה שהניתוחים הסטטיסטיים ברוב המקרים שווים ל%#$%. התוצאה היתה שהעיתונים החשובים שינו את ההתייחסות שלהם לבדיקות המאמרים, כולל סיוע של סטטיסטיקאים מומחים. גם הבוחנים של המאמרים בעיתונים האלה הם לרוב ברמה מקצועית גבוהה מאוד (על כל הבעיות הנלוות לכך). לכן ביקורת העמיתים בעיתונים החשובים יותר תהיה טובה בצורה משמעותית מהעיתונים הפחות חשובים - אלה יסתפקו בכל אחד שפרסם בתחום, גם אם הרמה המקצועית שלו נמוכה - ומכאן ההערה שלי. לרוב אני אהיה יותר רגוע לגבי האיכות הטכנית של מאמר שפורסם בגדולים לעומת הקטנים יותר, ועדיין - החלק הראשון שאני קורא במאמר הוא חלק השיטות...

אגב - לגבי עיתונים חשובים בתחום: העיתון החשוב בתחום שלי הוא בעל IP 2.8. זה שהוא החשוב בתחומו לא עושה אותו טוב. כנ"ל לגבי הדוגמה הראשונה שהבאת (שהיא ללא ספק דוגמה למדע רע).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יחד עם זאת, אני חייב לומר שהביקורות שאינו מקבל הן בדרך כלל מאוד לעניין, ואם כבר אזי חוטאות בקטנוניות יתר ולא בעודף ליברליות.
לגבי הסטטיסטיקה צריך לזכור שלא מדובר במדע מדויק ושהרבה תלוי בהנחות היסוד. כלומר, יש כאלו שיטענו שאי אפשר לעשות השוואות בין קבוצות (פוסט הוקים) אם אין אינטראקציה מובהקת (אני מדבר על סוג מסוים של מבנה ניסוי כמובן) אבל דווקא בין ה׳ סטטיסטיקאים יש הדוחים זאת מכל וכל וטוענים שאפשר בהחלט לעשות השוואות כאלו. סתם דוגמא מאוד בסיסית. ואם כבר אנחנו מדברים על עולם המאמרים, הבעיה שלי היא פחות עם מה שמתפרסם ויותר עם מה שלא מתפרסם...בעיקר אני מתכוון לכך שלא מפרסמים תוצאות מחקרים שלא הניבו מימצא. כל עוד המחקר בוצע כראוי, העדר המימצא הוא בהחלט עניין חשוב ויפרסם ימנע מאחרים את בזבוז הזמן והמשאבים של לנסות לבצע מחקר דומה. לא יודע אם יצא לך לשבור את הראש על משהו ואז להגיע לכנס ולשמוע ממישהו ש״כן ניסינו את זה וזה פשוט לא עובד״.

זו לא ליברליות, אלא חוסר יכולת של הבוחן לומר שהוא לא מסוגל לבחון את המאמר לעומק, או בעיה תרבותית (ע"ע הסינים) בכל האמור למתיחת ביקורת. לגבי הקטנונים, זו אותה בעיה רק מהצד השני - מכניסים אותך לסד שהם עצמם לא היו עומדים בו. אגב, משהו שכן צריך לעשות אבל לא עושים זה להסתיר את שמותיהם והשתייכותיהם של הנבדקים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה בהחלט צודק שהיכולת לפרסם בכתב עת עם אימפקט פקטור גבוה תלוי בתחום. אצלנו למשל קשה מאוד להגיע לnature וכת עת ברמת האימפקט 7 נחשב מכובד למדי. אבל, מחקר פורץ דרך, כזה שמציג שזרם שלם של מחקרים בעלי משמעות רבה טעו באופן קרדינלי (וזה מה שאלחייק טוען להארץ), יוכל להתפרסם בכתב עת עם אימפקט פקטור גבוה בכל תחום או כמעט בכל תחום.
מעבר לכך, מחקר באותו תחום בדיוק נכנס לnature לפני שנתיים בדיוק. זה מלמד על כך שמדובר בתחום שבהחלט אפשר להתברג בו בכתב עת מוביל, כל עוד המחקר שלך מספיק מעניין, מקיף, חדשני וחף מפגמים.
וזה מתקשר כמובן לעניין ביקורות עמיתים: ביקורת עמיתים מותאמת בקשיחותה לרמת כתב העת. כשמבקשים ממני לשפוט מאמר אני עושה זאת תוך התחשבות באכסניה, וכך אני אמור. אני יכול להסיק שבשורה התחתונה מדובר במאמר טוב, אבל לא מספיק טוב בשביל כתב העת.
מעבר לכך, צריך לדעת שבכתבי עת רבים אתה עצמך ממליץ על מבקרים פוטנציאלים למחקר שלך...כלומר, בתהליך הגשת המאמר אתה נידרש להמליץ על מספר חוקרים בתחום שיוכלו להעריך את העבודה, וכתב העת בדרך כלל באמת יפנה לאותם אנשים כי למי יש זמן וכח לשבור את הראש. אתה בדרך כלל תחפש כאלה שאתה בקשרים טובים איתם, כאלה שעבודתך תומכת בגישתם התיאורתית וכאלה שאתה מצטט במאמר שלך באופן מחמיא...
זה לא אומר שהשיפוט לא יהיה טוב,אבל אתה יכול לזכות כך בהטיה כלשהי לטובתך, ולעיתים בהטיה מאוד משמעותית (לי זה לא קרה אבל מהכרות עם חוקרים, יש כאלו שמסוגלים לכך).
אתה צודק שכדי להעריך את המאמר באמת רצוי לא להסתפק בהתייחסות לאכסניה (אם כי זה לבדו, כאמור, מלמד רבות) אלא לעבודה עצמה. ובכן, לי עצמי אין אפילו תואר פורמלי בביולוגיה (הגעתי לתחום מהדלת האחורית) אבל אני כן מבין דיי בשיטות מחקר ובחשיבה ביקורתית. במידה רבה, זה מספיק על מנת לשפוט מאמר מדעי בכל תחום במדעי החיים או החברה. אין לי כלים להעריך את שיטות האנליזה הגנטית-סטטיסטית אבל בהחלט אני יכול לבקר את בחירת המדגמים ואת הסקת המסקנות על בסיס המומצאים המדווחים. ניתקתי באינטרנט (באתר רוטר דווקא) בביקורת שכתב גנטיקאי על המאמר בטרם זה עוד התפרסם (יצא כטיוטה) ואני אתייחס לדבריו בהודעה נפרדת באשכול. הביקורת שלו בחלקה דומה לזו שהשמיע הברווז.

איך שסיימתי לקרוא את הפוסט שלך, יצאתי לסלון ובצירוף מקרים מדהים (או שלא) שמעתי את אחי מדבר על זה בדיוק - על כך שזו גישה שמבוטאת ע"י טוקבקיסטים (המנצלים את עובדת היותם עלומים).

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לפני מספר חודשים נערך "דיון" בתוכנית של רזי ברקאי בספר שמציג גישה שונה לחלוטין מהגישה של אלחייק, קראתי טענה מעניינת שאומרת שבעצם זה שזנד שולל את המחקר הזה הוא בעצם שומט את הקרקע מתחת לטענה שבספר המטופש שהוא כתב:

ציטוט:

ואגב, אם הפרופ' זנד סבור, כפי שהודיע ב"דיון" – ומותר לו – שאין משמעות לכל אותו עניין של גנטיקה אפרופו העם היהודי, מתעוררת השאלה הבאה: מדוע הוא טרח להתייחס לטיעון הגנטי בספרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי"? מדוע סיכן את יוקרתו המקצועית, וגרם להטעייה קשה של קוראיו, כשהוא טוען בסיפרו כי - למען האמת יש להוסיף שבמאמר המדעי המורחב התמונה הייתה קצת יותר "מורכבת", והרבה יותר מבלבלת: המוטציות בכרומוזום Y גם הורו ש"היהודים" דומים ל"ערבים לבנונים" יותר מאשר ל"צ'כוסלובקים", אך האשכנזים, בניגוד לספרדים, קרובים יותר ל"וולשים" מאשר ל"ערבים". בשעה שההיפך הוא הנכון? כלומר, כפי שהבהיר עודד ישראלי, שהטענה במחקר עומדת, ושטענתו הנגדית של זנד – שיקרית? http://mafyahu.wordpress.com/2012/0...9%D7%9D-%D7%A9/

למען האמת אני די בטוח שזה נכון גם ליהודי ארצות האיסלאם, אבל שמה לא בדקתי... בחינה קפדנית של שו"ת שהולכים עוד אחורה מימי מסעי הצלב, מסורות אחרות ועוד כל מיני עדויות (שבין השאר נסקרו לאל משוא פנים בספר המצויין "האשכנזים הראשונים") מעידה על כך שביהדות אשכנז הייתה הטמעות בודדים נפוצה מאוד (עובדי אלילים שהפכו יהודיים ז"א) עד שלמעשה הממסד הכנסייתי חסם זאת בחקיקה אי שם במאה השמינית או התשיעית. יש חור שחור לגבי מה שאירע באזור דוכסות פולין-ליטא, אבל לא מן הנמנע שכאנשים נורמאליים, גם היהודים האשכנזים הטמיעו בקרבם יסודות אתניים זרים וגיירו אותם.

זה כמובן מבאס את מי שטוען שהאשכנזים הם כוזרים (כי נראה כאילו הם יותר תערובת של יהודים עם "טפטוף" של איבריים, קלטים, גרמאניים וסלאביים), אבל היי! בפעם הראשונה ישנה הסכמה (אם מקבלים את טיעוני) כאילו האשכנזים הם אנשים נורמאליים ולא גילדה סודית וקפדנית של אליטיסטים חובבי כסף ושעבוד האחר!

בכל מקרה זה ששלמה זנד הוא כזבן והיסטוריון בולשביק מובהק (שגם עוסק במחקר של תחומים שאינם בעצם התמחותו...) - זה כבר אמרנו פה מאות פעמים. הדבר היחיד שספרו מוכיח הוא שישראל הצתרפה למועדון הלא מכובד של ארה"ב ואוסטראליה (וכמובן רוסיה וארצות ערב...) מבחינת הסגידה לחיבורים של קונספירטורים שבאים בוקר אחד לגלות לכולנו שבעצם אנו חיים במטריקס. לזכותם של שני הלאומים האנגלו סאכסיים שציינתי נגיד שיש להם האפשרות לחיות חיים טובים תוך אמונה בהזיות (החל מישו ועד לקומונת היפים). לנו אין... ולכן זנד לא יכול להחשב כאלכס ג'ונס הישראלי (דביל) אלא כאוייב מבית. בקיצר ... בולשביק.

.

זה נכון גם לגבי יהודי תימן, היה נסיך ערבי באזור שהתגייר ואחריו שאר אנשיו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני דווקא טענתי שבמשך מאות שנים יהודי מרכז אירופה (שעוד לא כונו אשכנזים) קלטו לתוכם בודדים, ובמיוחד בודדות, שגויירו. דווקא טענת הגיור ההמוני של בני עם נפרד היא לדעתי חסרת ביסוס.

עד כמה שאני יודע יהודי תימן, יהודי קוצ'ין ויהודי גאורגיה אלו הן הקהילות היחידות שברצינות ישנה אי בהירות משמעותית בקשר למקורן מבחינה גנטית. זה כמובן יחד עם יהודי אתיופיה, שיש המשערים שגנטית קשורים בכמה מהגרים מיהודי תימן.

.

כתבת ש"למען האמת אני די בטוח שזה נכון גם ליהודי ארצות האיסלאם, אבל שמה לא בדקתי." על זה דיברתי, לפחות על יהודי תימן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שבפרספקטיבה של זמן+טבע האדם אין לי ספק שגם בקהילות הגדולות של ארצות האיסלאם (קהיחלת יהודי תימן קטנה יחסית) היו תופעות של הטמעות בודדים (אבל רבים) בקרב היסוד היהודי המקורי (גנטית).

.

יש עוד מלומד שמדבר על התיאוריה הכוזרית

http://www.mako.co.il/bip-programs/...f35bbc21004.htm

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מותר ללעגוד לזנדים ולאלחייקים ולכל החנטרישים מסוגם - אבל אבי הוא קיסר וסולטאן אמיתי!

כאשר מזלזלים בד"ר ביטר, אנחנו בעצם מזלזלים בעצמנו.

היא הצליחה להמלט בדקה ה90 משכנתנו הדרומית אריתריאה, וכעת מלמדת נשים אריתראיות שכמותה חצו את הגבול ברגע האחרון, כיצד להיות מועצמות ולא-מודרות ועוד מלים מגדריות שכאלה...

בכיתי כשקראתי את הכתבה. האומץ שלה, הגבורה שלה, הידיעה שממש כאן, מעבר לגבול, נמצאת צפון קוריאה של אפריקה, היא פשוט מפחידה.

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1890811


וברצינות - העיתון הזה נראה כמו סאטירה ימנית על עיתונים שמאלנים. אני מתחיל לחשוד שעמוס שוקן הוא האיש שלנו בברנז'ה - כאמל אמין שוקן...

לאוזני הלא מקצועיות זה נשמע הגיוני - אחרת איך כל האשכנזים לבנים?
בכל מקרה, קבוצה אתנית זה לא קבוצה גזעית בהכרח.

איש לא טוען שלא היה ערבוב לאורך השנים - הבעייה בטענה של הבחור הזה, היא שהוא טוען שאין בכלל דם יהודי לאשכנזים...

בעוד אני בהחלט בעל מראה סלאבי, אחי הצעיר ניראה כמו ערבי מהשורה...זאת משום שהמשפחה שלי אומנם אשכנזית מכל הצדדים אך חלקה כהה למדי ובעלת מראה מזרח תיכוני טיפוסי.
ובכלל, אם הכוזרים היו קווקזים, הרי שהאשכנזים לא היו אמורים להיות בעלי מראה ״לבן״...אני בטוח שאתה מכיר כאלו שמוצאם גרוזיני או קווקזי. תסכים איתי שהם לא בדיוק ניראים כמו סטראוטיפ של אשכנזי...

אורי אתה אדם רע.

טמקא והארץ חסומים אצלי בפיירפוקס. כדי לא לבזבז זמן על תיאטרון האבסורד שהולך שם.

אבל בכרום, שבו אני לא משתמש בד"כ, אני כן יכול לגלוש בהם.

אבל כשאני רואה דיון כזה, אני לא עומד בפני הסקרנות ונכנס להארץ דרך כרום ומכלה שם את זמני.

ד"א, דוקא מאמר המערכת שתומך בזועבי כ"פוליטיקאית פעילה ומוצלחת שהשתתפה במשט "המחאה" לעזה" הוא המנצח היומי שלי.

כל מי שעיניו בראשו ואינו מקובע, יכול להבחין בחזותם של אלו המוגדרים כיהודים. אין דם יהודי טהור - כולנו בני תערובת. יהודי סיני - נראה כסיני; יהודי תימני - נראה כתימני; וכך לגבי היהודים בכלל ארצות תבל. אני מניח ומאמין לממצאי חוקרים השונים, שבגופינו מצויים גנים המשוייכים לכל תושבי התבל. אצל מי פחות ואצל מי יותר. כמו גם שישנם חוקרים המוצאים גנים יהודיים גם אצל הפלסטינאים.
הבעיה היא שישנם העושים הון פוליטי ממצאים מדעיים אלו. ההגדרה ש"נכפתה" על קבוצות אוכלוסיה מסוימת, בגלל אמונתה ומנהגיה, אינה מעידה על קשר גנטי חד-חד ערכי.אין גם כל חשיבות לגנטיקה עצמה - עצם העובדה שקבוצות אלו מוגדרות כיהודים ויש להם זכויות לחיות כיהודים, מצדיקה שתהיה גם מדינה יהודית.
לא ארחיב כאן כיצד צריכה המדינה היהודית/הישראלית לנהל את מדיניותה ואת חייה וחיי אזרחיה - אבל כן אציין, שאין מקום אחר בעולם, למיקומה, מלבד בתוך שטחי ארץ ישראל, שם על פי המסורת, ההיסטוריה והממצאים הארכיאולוגיים, נוסד והתפתח עם ישראל.

איך זה משנה את מהות הסיכסוך

נניח ש38% מהאשכנזים מוצאם במאה השמנית מעם הכוזרי
זה אומר שהם יהודים כבר 1300 שנה
יכול להיות שמי שגלה מירושלים הם יהודי ארצות ערב ומי שיהיו לעתיד מגורשי ספרד
ואחרים

מי אמר שהם רוצים משהו?

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אם תעשה חיפוש באינטרנט תגלה שאלחייק הוא איש שמאל קיצוני מאוד. ברור לי לפחות שהמימצאים שלו משרתים אג׳נדה מסוימת של הצגת הישראלים כפולש זר שאינו ראוי לישות לאומית משל עצמו בארץ ישראל.

הביקורת הובאה על ידי מגיב באתר רוטר.
הגנטיקאי דווקא משבח את הכלים הגנטיים סטטיסטיים בהם אלחייק משתמש. כאן בערך ניגמרות המחמאות ומתחילה הביקורת...
הגנטיקאי מבקר את אלחייק באופן כללי על כך שהוא בוחר להשתמש במימצאיו בשביל להכריע מבין 2 השערות, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכל אפשרות אלטרנטיבית לפירוש המימצאים. אני אוסיף במאמר מוסגר שזו רעה חולה לא בלתי מוכרת במדע.
ביקורת נקודתית יותר והרבה יותר משמעותית בעיני היא ביחס לבחירת המדגמים ומשמעותם. אין היום ״כוזרים״ ובחירת יוצאי עמים שונים מאיזור הקווקז היא בעייתית, ובייחוד כשמדובר בארמנים. רבים מאלו שחיים בארמניה היום הם צאצאי ארמנים שברחו מאיזורים שהיו בשליטת העות׳מאנים במזרח התיכון. יוצא מכך, שאנחנו מדברים בעצם על הרכב גנטי שהוא בהחלט של ה״לבנט״ ולא קשור כלל ל״כוזרים״. מעבר לכך, באופן כללי יותר, אלחייק מתעלם מנדידות עמים והגירה שאירעו באלף השנים האחרונות באיזור הקווקז. בהתחשב בהגירה כזאת (כולל, כאמור, הגירת מזרח תיכונים לתחומי הקווקז), קשה להתייחס לבחירה בתושבים שיושבים בקווקז היום כ״כוזרים״ יותר מדי ברצינות.
מעבר לכך, העובדה שאלחייק משתמש בערבים פלסטינים כמדגם מייצג לגנטיקה מזרח תיכונית היא בעצה בעייתית. הערבים היגרו לארץ ישראל משלל איזורים, כולל כמובן חצי האי ערב, אבל מעוד שלל איזורים מרוחקים יותר. הגנטיקה שלהם לפיכך רחוקה מלייצג את התושבים המקוריים של האיזור. למרבה האירוניה, דווקא תושבים באיזור טורקיה (כולל ארמנים?) מייצגים יותר את הגנטיקה הטיפוסית לאיזור באותה התקופה שכן לשם לא הגיעו הערבים כדי לדחוק את התושבים המקוריים החוצה או, לכל הפחות, להתערבב בתוכם באופן משמעותי.
בקיצור, בחירה שרירותית במי שייצג ״כוזרים״ ומי שמייצג ״מזרח תיכוניים״ או לבנטינים. זה לבדו מעמיד את מסקנות המחקר על כרעי תרנגולת בעיני. אלחייק לא לגמרי אשם. גנטיקה של אוכלוסיות מהסוג הזה היא בהכרח עניין בעייתי כשלא מדובר באוכלוסיות סגורות ומבודדות שלא עברו נדידות עמים משמעותיות. אלחייק כאן אשם בכך שהוא מתעלם מכל הבעייתיות ומתעקש להגיע למסקנות כל כך פסקניות.
למרבה האירוניה, דווקא האשכנזים הם דוגמא לאוכלוסיה סגורה ומבודדת. למרות כל הגיורים לאורך השנים היהודים האשכנזים מהווים פול גנטי כל כך מצומצם שיש מגוון מחלות גנטיות שייחודיות רק להן ונפוצות בתוכן למדי. כמעט כל זוג אשכנזי שאני מכיר ושניגש לבדיקות גנטיות בזמן ההריון הראשון גילה שאחד מבני הזוג הוא נשא של אחד מהמחלות הגנטיות.
ודעתי האישית לגבי כל הנושא: מדובר כאן במיתוס שנופח מסיבות אידיאולוגיות לכאן ולכאן לאורך השנים. אין ספק כלל שהקהילה היהודית האשכנזית התפתחה גם מכך שבודדים רבים התגיירו בתחילת ימי הביניים ותקופת האימפריה הרומית. אף אחד גם לא מכחיש ולא הכחיש זאת מעולם. ועדיין, היה גרעין גדול של יהודים מקוריים אחרת לא היו מתרחשים גיורים ואחרת לא ניתן היה להסביר מה קרה לכל אותם יהודים שחיו בתקופת האימפריה הרומית באנגליה, גרמניה, צרפת וכו, לאן חברי אותן קהילות הלכו כהן גורשו בתקופות שונות של ימי הביניים ומדוע יש זהות תרבותית ואתנית כה רבה בין הקהילות האשכנזיות שאין ספק שמקורן באירופה המערבית ובין אותן קהילות אשכנזיות מזרח אירופאיות שכביכול הן תוצאה של התגיירות הכוזרים. אין לי גם ספק שליהודי שגורש מגרמניה בזמן ימי הביניים היה פשוט חותר להגר לפולין הסמוכה, מאשר היה לאיזה קווקזי מתגייר להגיע לאותו איזור.
מעבר לכך, מבחינה חזותית נטו אני באופן אישי רואה זהות מסוימת בין חלק מהאשכנזים לסלבים אבל ממש לא לקווקזים.
והכי חשוב: זה בכלל לא משנה!
אין כמעט עם שיכול להצביע על רציפות גנטית טהורה מהעת העתיקה ועד היום. זה שאיטלקים רבים בצפון איטליה מקורן במהגרים גרמאנים כאלו ואחרים מתקופת שלהי האימפריה הרומית ואחריה לא הופך אותם פחות. ״איטלקים״. מה שחשוב זה הרציפות הלאומית והקדם לאומית (קיומם של סולידריות ותרבות משותפת) שיכולה להתקיים גם אם האוכלוסיה שמחזיקה באותה רציפות עוברת שינויים דמוגרפיים. מבחינה תרבותית ולאומית קיים רצף ברור של עם יהודי מתקופת בית שני ועד היום, ואותה לאומיות הייתה מבוססת על זיקה לארץ ישראל. על זה קשה לחלוק (למרות שנד ודומיו בהחלט מסוגלים גם לכך).
ובכלל, כל הנושא הופך מגוחך כשמשווים למי שמתחרים ביהודים על ארץ ישראל. כל מה שניטעו לגבי היהודים על ידי זנד ודומיו נכון פי מאה ביחס לערבים הפלסטינים. כאן מדובר בבירור בתוצר של ערבוב מהגרים ממקורות שונים שקישרתי התרבות והסולידריות ביניהם היו רופפים ביותר עד שלהי המאה התשע עשרה לכל הפחות ושכל התייחסות אליהם כאל עם ניפרד בעייתית אפילו היום. איך אמר בשארה לא מכבר? אין דבר כזה עם פלסטיני ייחודי.

מה לגבי שם הגנטיקאי או קישור?
נכון. מדובר באויבים המושבעים מהשבט שמעבר לנהר, אבל אפילו שמצטטים את 'הארץ' נותנים כאן קישור...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

http://blogs.discovermagazine.com/g...s/#.UNc2OJG9KSM

תודה!

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

מעניין האם הוא ראה את זה כאן

http://benhateva.wordpress.com/2012/12/22/75303/

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה לא חושב שהעובדה שהארץ לא הצליחו למצוא אף חוקר מהתחום שיסכים להתראיין לגבי המחקר אומרת משהו על האיכות שלו?

הגיוני יותר בעיני שהכתב (מדובר בכתב שאין לו קמצוץ רקע מדעי) פנה למספר מצומצם של גנטיקאים אבל לא בהכרח לנכונים... הוא עצמו מדווח שלו שפנה אליהם הסבירו בחלקם שלא מדובר בתחום התמחותם. הוא מציג את זה הסיגנון שמצביע על כך שהם מתחמקים אבל סביר להניח שזה מלמד בעיקר על בורותו המדעית וחוסר הבנה שמדובר בתת תחום שלא כל גנטיקאי מתמצא בו. יש בישראל מספיק גנטיקאים שזה כן בתחום התמחותם. הוא מדווח גם שחלק מאלו שפנה אליהם תירצו בחוסר זמן את סירובם להתייחס. כמובן שחוקר רציני שצריך להגיב לעיתון לא יגיב לפני שקרא בעיון רב את המחקר המדובר, ומדובר במחקר שפורסם מאוד לאחרונה ובכתב עת לא בולט. בקיצור, מעניין כמה זמן נתן להם החוקר כדי להגיב... מעניין אם החוקר מחיפה אמר לו משהו כמו ״לא מכיר את המחקר הזה, מדובר בנושא סבוך, אני כרגע מתכונן לכנס, תן לי שבוע לחזור אליך״. הכתב שרצה לפרסם למחרת אמר תודה ומביא לנו מצג שווא של מאמר מדהים ובלתי ניתן להפרכה...