אום ושייבה ממתקן תליה ישן של טלוויזיה.


קובייה שאיזה פעם בחודש אני זורק אותה באוויר ומנחש איזה מספר ייצא.


DVDs של פורנו שקבורים בארון ואני אף פעם לא אצפה בהם יותר. כי אינטרנט.
עירום: https://2013-uploaded.fresh.co.il/2...08/55919160.jpg


קשה לקבל החלטה לזרוק משהו שנמצא אצלך הרבה זמן

דיוידי של פורנו?
באיזה שלב בחיים הרגשת צורך לקנות את זה? האינטרנט לא מספק אותך יותר?

אצלי בחדר יש המון בלאגן, בעיקר. אני אלופה בלאסוף תיקים ושקיות שהשתמשתי בהם ולהשאיר אותם מלאים בחדר בלי שימוש ובלי מושג איך זה שהם מלאים בדברים ואני לא מפשפשת בהם.

הדיוידיZ בני כמה שנים טובות. הייתה תקופה שחלקתי את חלל המגורים והמחשב היה בסלון אבל בחדר היו טלוויזיה ומכשיר דיוידי

מה זה אומר לאסוף תיקים?

זה אומר שאם אני הולכת לי מהבית, אני אורזת לי תיק (קטן, גדול, בינוני. זה לא משנה) וכשאני חוזרת- הוא פשוט נשאר עזוב על הריצפה של החדר ולעולם לא מפונה (עד מקרי קיצון). מחר בבוקר יש לי הפקה? אני אארוז 3 שקיות של ציוד ואביזרים- ובערב השקיות יקבלו מקום של כבוד ממש בפינה של החדר, לפחות לכמה ימים טובים.

דיוידי של פורנו? srsly? אחי, אתה זקן.

מרגיש זקן. לפני כמה שבועות ראיתי שסגרו את הסניף של סקס-סטייל בעיר שלי. יכול להיות שהמקום סגור כבר שנים ולא ידעתי. הרגיש לי כמו סוף עידן (בתכלס העיסוק העיקרי שלהם היה להיות ספריית דיוידי של פורנו. תמיד היה שם שקט מתוח כזה מצד הלקוחות - כולם היו נבוכים להיות שם אבל מעמידים פנים שהם לא נבוכים ).

יש לי הרגשה שאני מכיר את העיר,
החלק המצחיק היה לראות איזה חרדי מחבר מזוזה על משקוף של דלת, ומעליו תלוי שלט גדול "סקס - סטייל"...

זה זקן?

יש לי במגירה קלטת וידאו של פורנו שאני וחבר רכשנו מוידאומט. כ"א קנה אחת ועשינו רוטציה בינינו.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הייתה הסכמה מידית לגבי השאלה איזה קלטות לקנות או שהיה על זה דיבור וניסיונות שכנוע? אולי משהו בסגנון:

גולני: "אחי, בוא ניקח את "נתקעות באי בודד" ו"משמידי הישבנים 17#".
החבר: "לא אחי, אני לוקח את "בנות ואמהות חורגות שובבות".
גולני: "אבל אחי! זה סתם סרט לסביות וראינו כאלה אלף פעם!"
וכו', וכו', וכו'...

במסיבת פיג'מות שעשינו בתחילת כיתה ז' (שזאת הייתה הפעם הראשונה שאשכרה השכרנו קלטת פורנו וצפינו בה ולא סתם ראינו גיפים או סופטקור סטייל ערוץ 3 בחצות של יום שישי) אשכרה התוכחנו איזה סרט לקחת. בסוף אני ניצחתי ולקחנו איזה משהו שהיה אמור להיות של קאוביות.
כשצפינו בקלטת הבנו שאין שום קורלציה וואטסואבר בין מה שמופיע בחלון של הוידאומט לבין הסרט עצמו.

אז הבנו שזה הכל אינטואיטיבי. אחת הקלטות הייתה לא רעה למרות שאני לא זוכר מה היה בה. השנייה (זאת שאני תקוע איתה) הייתה מעאפנה בטירוף. של נאצ'ו והספרדי המעצבן השני. הם ניסו לעשות את זה גם עאלק קומי.

עכשיו כשאני חושב על זה, אני הולך לזרוק את הקלטת לזבל, שם מקומה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

נעל קרוקס בודדה מידה 24 שמחזיקה חבילת קלפים, מחוגה, עכבר ששבק חיים, חלקי גופות של עגילים וחפצים קטנים, 2 בקבוקי חצי ליטר ריקים, בקבוקים ריקים של מפיצי ריח, ברגים, סיכות, מברשת שיניים של זברה שעושה אור אם לוחצים לה על הקצה, אבנים יפות לעבודות ויטראז', חותמת צבאית וסיכת שיער ממש מכוערת שעדיין לא הצלחתי להבין איך היא אמורה לאסוף לי את השיער.

שלא לציין את כל חומרי היצירה שלא היו מספיק בשימוש כדי שאקח אותם לדירה שלי, אבל הם יכולים לשמש אותי באיזשהו שלב בחיים.

המפ.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי נעל קרוקס בודדה מידה 24 שמחזיקה חבילת קלפים ... מברשת שיניים של זברה שעושה אור אם לוחצים לה על הקצה

יש סיפור מאחורי הדברים האלה?

ברור שיש! אני לא מחזיקה דברים סתם כך בחדר

בת זוגו של הקרוקס הבודד נמצאת כרגע במכונית של אחותי, בתור מחזיק לפלא'. רעיון שלי, אחרי שצהריים שלמים חיפשנו מתקן נאות לשווא (את הקלפים תקעתי בזו הנותרת כי אין לי מקום אחר לשים אותם שלא ילכו לאיבוד)

את המברשת אמא קנתה לי מחנות הסטודנטים באונ' באר שבע. היא זכרה שאני צריכה לקנות מברשת שיניים חדשה והיא מצאה את זה משעשע. אני ממש מחבבת את המברשת הזו, אמנם היא אף פעם לא הייתה בשימוש, אבל יש בפנים ציור של זברה ונצנצים שצפים במים. מה גם שאם לוחצים בתחתית היא מהבהבת למשך דקה שלמה, זמן הצחצוח המומלץ!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אין לי דבר אחד מיותר. כל מה שלא נחוץ פשוט עף
[ולא שהכל מסודר, בכל זאת תקופת מבחנים, אלא שאין שום דבר לא נחוץ]

אהבתי שהוספת את הפתקהצהוב לתצלום פן מישהו יחשוב שהברגים והקובייה לא באמת שלך.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אני נענה לדרישת הקהל. אם חס וחלילה אני מעלה תמונה בלעדיו נוצר שרשור שלם סביב העניין.

חצי מהחדר
אני ממש אוהבת עבודות יצירה, וכתוצאה מכך ובהתאם לזאת יש לי חנות בבית.
בתכלס? הייתי נפטרת מחלק גדול אבל חבל לי על הכסף שהם עלו. נצטרך עם השנים להשתמש בהם
כנ"ל עם תכשיטים. יש לי כמות מטורפת (ועוד ממשיכים להביא ). אני צריכה לנסות למכור באיביי ולראות אם הולך.
חוץ מזה, יש דיוידי שהיה בסלון וכרגע הוא על הרצפה כי אין איפה לשים אותו בשומקום בחדר, כל מיני מתנות שקיבלתי מהעבודה ואין לי איפה לתקוע אותן,
ומלא מלא מתנות שהכנתי ללפחות 3 חברות, שלמרות שאני מתה להפטר מהדברים- ימי ההולדת שלהן לא חלים בתקופה הקרובה...

קיצר, בתקופה האחרונה זה חדר אגרני

09.07.00-16.07.12

סליל נייר דבק, כף פלסטיק לבניית ארמונות בחוף הים, פנס ראש, מפה של העיר לונדון.

רק שאני לא ממש זוכר מה הסיבה וגם מדפדופים בהם במהלך השנים לא ממש נזכרתי אבל בנתיים הם נשארים למקרה שזה עוד יצוץ

לפחות 10 כבלים/מטענים של דברים שכבר מזמן אין לי

כמה מצלמות ישנות שלא עובדות או לא שוות כלום

איזה שלושים שמפונים של בתי מלון שהקופסא שלהם כבר צהובה בצורה מסוכנת

מעיל אמריקאי כזה שפעם היה נחשב קשה להשגה בצה"ל

כמה בקבוקי חול צבעוני מפטרה שאיזה קולגה ירדני הכין במתנה לכל המשפחה + 2 ספייר שבהם השמות של שניים מהילדים נכתבו לא נכון (אני תמיד תוהה מתי אחד יפול וישבר ויעשה לי עבודה רבה)

משהו בסדר גודל של 2-3 חבילות נייר A4 שכל כולו מאמרים מודפסים שהדפסתי בעבודה לצורך קריאה באיזו נסיעה/טיסה ארוכה (ומעולם לא קראתי כי כרגיל ראיתי בלפטופ משהו כמו אושן11, הטרמינטור 1+2, בחזרה לעתיד 1+2+3 או הטוב הרע והמכוער בפעם השלוש מאות

.

טוב, מלא דברים. מפתח שהיה פה כשעברתי לחדר הזה ואין לי מושג למה הוא שייך, אום ששכחתי בכיס בעבודה, סוג של עיגול מתכת שאני לא ממש יודע למה הוא משמש, זוג אטמי אוזניים משומשים, טלויזיה שלא מחוברת לכלום, קופסה ריקה של כדורי אנטי צינון סיניים צמחיים שאני שומר כדי לדעת מה לקנות פעם הבאה שיהיה לי צינון, מלא דיסקים עם שריטות שאי אפשר להשתמש בהם יותר, ואוזניות שאחת מהן לא עובדת.

תרנגולת עם דלקת ריאות (לא צוחק)

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

טכנית, חיידקים לרוב מתים בהרתחה, אבל יש זנים שמפרישים טוקסינים שלא נהרסים בחימום ועלולים לגרום לנזק.

האמת, אין לי מושג. אנחנו לא אוכלים את התרנגולות שלנו.

כרגע היא על מינון גבוה של Duramyacin. אם היא תשרוד את היומיים הקרובים כנראה שהיא תשרוד, נקודה. אם לא... קבר בחצר האחורית, בין שאר הקברים.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

טלוויזיה ומערכת סטריאו (עידן האינטרנט הפך אותם למיושנים) מגזינים ישנים (בעיקר של מחשבים).

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy