המרד הערבי בשנים 1936-193 (" המאורעות" ) סיכן את האימפריה הבריטית, שהחליטה לדכאו ביד קשה * החישו שלוש דיביזיות לארץ ישראל והפעילו אמצעים אכזריים: תליות, הפצצות מן האוויר, הריסת בתים, עקירת פרדסים, בני ערובה שנשלחו לעלות על מוקשים, קנסות * וכשבג" ץ שלהם ניסה להפריע הם סילקו את " זקן השופטים" מהארץ.
http://www.zeevgalili.com/2005/01/243

ערבים על קרונית כמגן אנושי מפני מיקוש מסילות העיר תל אביב


מ-ר-ת-ק !!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

דוקא בתחום הפעלת הכוח האווירי נגד המרד ניכרה מגמה ברורה של הטלת מגבלות שונות. הוראות הפתיחה באש מן האוויר היו נוקשות ואסרו בתקופה הראשונה של המרד, למשל, על שימוש בפצצות. מגבלה זו נבעה במידה רבה משיקולים פוליטיים ועמדה בניגוד לנוהל המקובל בפעולות שיטור אווירי במקומות אחרים באימפריה.
רק החל מספטמבר 1937, עם התעוררותו מחדש של המרד לאחר רגיעה מסויימת, הקלו בהדרגה מפקדי הכוח האווירי היל ואחריו האריס את נוהלי הפתיחה באש מן האוויר.
מעניין לציין שהתגבור הגדול של כוחות הצבא והמשטרה בא"י החל רק בספטמבר 1936 לאחר שהתברר כי בניגוד למקרים דומים בהודו ובעיראק, בא"י חיל האוויר לא מצליח לדכא את המרד.
בהקשר זה מומלץ במיוחד לקרוא את עבודת הדוקטורט של רבקה ירמיאש "כנפי האימפריה". ניתן לקרוא תמצית שלה כאן.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

למען הדיוק, בא"י נפרסו שתי מפקדות דיוויזיה לכל היותר: בשנת 1936 הראשונה והחמישית; בשנת 1938-39 החמישית והשמינית. גודל הסד"כ והרכבו השתנו במהלך המרד - מגדוד מוגבר בראשיתו, לשתי דיוויזיות בסוף 36, לשתי בריגדות (חטיבות מרחבית, למעשה) בתחילת 37 ושוב לשתי דיוויזיות בקיץ 38.

מעט לגבי השיטות שבהן נקטו הבריטים:

"שליטה אווירית" - ב-1921 נקבע כי האחריות הביטחונית בחלק משטחי המנדט והמושבות, ובהם א"י, תוטל על חיל האוויר המלכותי, ע"מ לחסוך בעלויות החזקת סד"כ גדול (וע"מ להצדיק את המשך קיומו העצמאי של החיל). הגישה קבעה כי יש להשתמש בצליפות והפצצות כאמצעי לדיכוי מרידות, על ידי פגיעה חסרת הבחנה בילידים הפועלים כנגד הממשלה. טענת קובעי המדיניות (לגביה היו ויכוחים מראשיתה) הייתה כי המחשת עליונותה הטכנולוגית העצומה של האימפריה "תצרוב" בתודעה את חוסר התוחלת שבמרידה נגדה. שיטה זו יושמה, אגב, בעיראק במהלך שנות ה-20.
בארץ ישראל, כפי שצוין כבר, נאסר יישום תורת הלחימה הזו במפורש ע"י הקבינט הבריטי והפיקוד על הכוחות בה הועבר לידי הצבא. השימוש במטוסים הוגבל לסיוע לכוחות הקרקע באיתור הכנופיות, בתקיפתן ובריתוקן עד להגעת כוחות קרקעיים למקום. אין ספק שלחיל האוויר הייתה תרומה גדולה להצלחות הטקטיות המרשימות של הצבא הבריטי בסוף 36 ובסוף 37, אך מרגע שהכנופיות שינו את דרכי פעילותן, בתחילת 38, יעילותם של המטוסים פחתה.

פעולות נקמה ותגמול - כאלה היו לא מעט, אך למיטב הבנתי היו תולדה של "יוזמה פרטית" מצד מפקדים או חיילים, ולא חלק ממדיניות מוצהרת, גם אם לרוב קיבלה גיבוי בדיעבד מהדרגים הבכירים. אחד המקרים המפורסמים אירע באל-בסא (שלומי) ב-6.9.1938, כאשר חיילים בריטיים הסיעו אוטובוס מלא ערבים מעל למוקש, בתגובה להרג ארבעה חיילים יום קודם לכן באופן דומה. מקרה אחר אירע ב-23.10.38 כשה.א.נ. ברידן, מפקד פלגות הלילה המיוחדות לאחר עזיבת וינגייט את א"י, הוציא להורג שלושה ערבים בכפר מיסר, אחרי שהמוכתר לא סיפק לו את כמות הרובים שדרש. (הערה: המקרה הזה מיוחס, שוב ושוב, לוינגייט עצמו. למיטב ידיעתי, אין שום עדות רשמית להרג ערבים שלא במהלך לחימה ע"י אורד וינגייט והעדויות הלא-רשמיות המעטות בנושא אינן מהימנות לדעתי).

מעניין שהערבים לא חשבו שהבריטים פועלים "בלי בג"צ ובלי בצלם", ולראייה פניותיהם לערכאות משפטיות ושלטוניות לאחר מקרים שכאלה. יש גם לא מעט כתבות בעתונות הבריטית בת הזמן, המותחת ביקורת על השיטות שבהן משתמש הצבא בא"י.

פעולות עונשין - פיצוץ בתים היה העונש המקובל על כך שבקרבת הכפר התבצעה פעילות חבלנית. עונשים נוספים היו קנסות קיבוציים, החרמת רכוש, השחתת רכוש (כחלק מ"חיפוש") וחיוב בערבים לערוך סעודה כיד המלך לחיילים, מה שדלדל את מלאי התרנגולת בכפר באופן ניכר.

הוראות פתיחה באש - ככלל, היו מקלות מאוד (בטח יחסית לימינו). במהלך חיפוש בכפר, הותר לחיילים לירות במי שמנסה להתחמק מהחיפוש, תוך הגדרת מגבלות שונות שלא נאכפו בפועל. התוצאה הייתה נטייה גורפת למדי של ערבים "לברוח" במהלך מבצעי חיפוש.

"מגן אנושי" - הבריטים אכן עשו שימוש נרחב בערבים כ"מגן אנושי", גם בליווי שיירות ורכבות (הרכב או הקרונית שעליהם נסעו הערבים כונו "מטאטא מוקשים") וגם במהלך המבצע לטיהור העיר העתיקה בירושלים מנוכחות הכנופיות. בד"כ לא נבחרו "סתם" ערבים, אלא חשודים שנלקחו ממחנות מעצר, או נכבדי כפרים ובני משפחותיהם.

גירוש - משום מה היבט שלא זוכה להתייחסות במדיניות הבריטית. במסגרת "מבצע עוגן", הרס הקסבה של יפו, גורשו מהארץ כ-3000 ערבים חורנים שגרו בעיר. גם שבטים בדווים באזור עמק יזרעאל גורשו מהארץ, לאחר שנתגלה כי עסקו בפעילות טרור.

מעצר מנהלי - בסופו של דבר, הכלי שהכריע את המרד הערבי היה גל נרחב בצורה חריגה של מעצרים מנהליים, שהחל סביב נובמבר 1938. אחרי שחיל המצב בארץ חזר לגודל של שתי דיוויזיות, הופעלו הכוחות במבצעי סריקה נרחבים, במהלכם נעצרו אלפי חשודים. חשוב לציין שהמעצרים לא בוצעו לרוב ע"ס מודיעין מדויק ומטרתם הייתה לרוקן את האזורים שבהם פעלו הכנופיות מסייענים פוטנציאליים.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

קצת תמונות, מאוסף מטסון (אתר ספריית הקונגרס):

ג'נין ג'נין... אחרי פיצוץ בתים בעיירה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18600/18688v.jpg]


חיפוש על חשודים, ליד שער שכם

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18600/18698v.jpg]


ה-RAF בפעולה: הוקר הארט ושריוניות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18700/18779v.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18700/18785v.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18700/18783v.jpg]


הר הבית בידנו... טיהור העיר העתיקה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lcweb2.loc.gov/service/pnp/matpc/18800/18843v.jpg]


.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

זה היה המקלע הבריטי התקני באותה עת. רק בסוף 1938 נכנס הברן לשימוש, למיטב ידיעתי א"י היא הזירה הראשונה שבה הוא שימש מבצעית (כנ"ל לגבי מרגמת "3 המפורסמת).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il