קראנו לאחרונה על כך שממשלת שוודיה הודיעה שנגמר הכסף של האחרים (במילים בוטות פחות) והגיע הזמן לחזור למדיניות שגוררת צמיחה, שוק חופשי והפחתת התערבות הממשלה, כולל במערכות רווחה שונות.

והנה רק הספקנו להתאושש מההלם, שהרי זה לא שמישהו חשב שהמודל שלהם מעוות על ידי אינטרסנטים חורשי רעות בשמאל הישראלי והעולמי, דנמרק התעוררה.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2001249

"מדיניות הרווחה של דנמרק יצאה משליטה"

זה החל כתעלול שנועד להוכיח שעוני וחיים קשים קיימים עדיין במדינה קטנה ועשירה כמו דנמרק, אבל הוא נכשל קשות. "לך תבקר אצל אם חד־הורית לשני ילדים על קצבת רווחה", אמר חבר פרלמנט ליברלי ליריב פוליטי, "תראה בעצמך עד כמה זה קשה".

אך התברר שהחיים על קצבת רווחה אינם כה קשים. לאם החד הורית בת ה–36 שכונתה קארינה בערוצי החדשות בדנמרק, היה יותר כסף לעומת רבים מהדנים העובדים במשרה מלאה. היא קיבלה בסך הכל 2,700 דולר בחודש, והיא חיה מקצבת רווחה מאז גיל 16




התחזית ארוכת הטווח של דנמרק מדאיגה. האוכלוסייה מזדקנת, ובאזורים רבים יש יותר אנשים ללא עבודה מאשר אלה שעובדים. באופן חלקי, זוהי תוצאה של כלכלה במיתון, אך מומחים מעריכים כי הבעיה הבסיסית יותר היא שיעור הדנים שאינם לוקחים חלק בשוק העבודה - סטודנטים שדוחים את סיום תואר, פנסיונרים צעירים, ומקבלי קצבאות, כמו 
קארינה, שנסמכים על תמיכה ממשלתית נדיבה,




והנה גולת הכותרת של "מתישהו נגמר לנו הכסף ששדדנו מהאחרים:

""עד המשבר היתה תחושה שתמיד יהיה עוד ועוד", אומר ביארקה מולר, העורך הראשי במנדג מורגן, קבוצת מחקר בקופנהאגן. "אך זה כבר לא נכון."




הודאה בכך שהטפילים מתרבים כל הזמן:

"אך לאנשים יש מנטליות אחרת כיום. הם חושבים על קצבאות אלה כזכות. הזכויות התרחבו והתרחבו"

ולסיום סיומת מישהו שיכול להחליף את עייני בראש ההסתדרות:

"רוברט נילסן, 45, עלה אף הוא לכותרות בספטמבר האחרון, כשהתראיין בטלוויזיה והודה כי הוא חי מקצבאות רווחה מאז 2001. נילסן אמר כי הוא מסוגל לעשות עבודות כפיים, אך אין לו כל כוונה לעבוד במשרה מבזה בעיניו, כמו במסעדת מזון מהיר. לדבריו, הוא מצליח להתקיים מקצבת רווחה ויש לו בעלות על דירה משלו."




אפשר לסיים בדבריו של גדול החזירים הקפיטליסטיים, או כפי שמישהו פה כינה "אויינק אויינק,-

"אם אתה משלם לאנשים כדי שלא יעבדו, ומטיל מסים על אלה שעובדים, אל תתפלא אם מספר המובטלים יגדל במהרה."

קצת מהגרים שמפרים מעט את ההומוגניות הדמוגרפית והנה הסקנדינבים נכנסים ללחץ ומבקשים להפריט, זה גם חשוב לציין הורס את מדינת הרווחה שחולמים עליה הסוציאליסטים, בד בבד שחלקם רוצים באותו זמן גם להכניס עובדים זרים ומסתנני עבודה לפה.

'המודל הסקנדינבי ' אינו דת בארצות אלה,והוא פתוח לשינויים ע"פ המציאות, זו הגדולה של אנשי המקום, הפתוחים לשינויים ענייניים שישרתו אותם,ה'מודל הסקנדינבי' בעניי מבוסס לא על מדיניות רווחה, אלא על צורת חשיבתם/גישתם, והוא יתקיים כל זמן שיוכלו לשמר את החשיבה /גישה.

ה"חשיבה/גישה" בדנמרק כפי שקראת, בוססה על "תחושה שתמיד יהיה עוד ועוד". ושכל בני האדם טובים מיסודם ולכן לא ינצלו לרעה את ההטבות הללו. רק שטבע האדם זהה ככל הנראה בכל מקום, וגם שם התרבו פרזיטים שמנצלים את המערכת.

התחושה של 'עוד ועוד' [-המשפט מוקצן],והאמון הבסיסי שיש לאנשים באנשים,אינו לב העניין מאחורי מדיניות הרווחה, המדיניות משקפת השקפת עולם. הפתיחות ,השיח הענייני והנינוח,אינם עוצרים בדיקה עצמית ורעיונות חדשים...רעיון הרווחה מוטבע בליבותיהם, אבל הכל בערבון מוגבל.

אני לא באמת מבין מה אתה כותב פה.

אני מנסה לשנות ההדגשים,
כשמדברים על מדיניות רווחה לראות באמירה 'היתה תחושה שיהיה עוד ועוד' ,כמשהו שמסביר הדחף לאותה מדיניות, ואת עניין ה'טפילות' כבעיה משמעותית...עושה לטעמי עוול לגורם המרכזי במדניות הרווחה,ולשינויים המתבקשים. שהינו צורת החשיבה/הגישה של האזרחים, שרואים המדיניות כטבעית/הגיונית...וביחד עם זה האנשים פתוחים וענייניים,וכשצריך הם מתאימים עצמם למציאות.

מסתבר שהאוכלוסיה הסומאלית בפינלנד מאד מאד גדולה, והם הבינו מהר מאד את הטריק הזה - גם כשלשכת התעסוקה שולחת אותך למקום מסוים, עדיף להימצא לא כשיר ולהרוויח משמעותית יותר בלי לעבוד...

http://www.hasolidit.com
בלוג השקעות למשקיעים זהירים

בפינלנד אוכלסית סומאלים קטנה,ב-2007: 9000איש, האבטלה בקרב אוכלסיה זו גדולה מבשאר האוכלסיה,כמובן כי התופעה שאת מתארת קיימת בפינלנד ובשאר הארצות הנורדיות, אך שאלה מה משקל תופעה זו במגמה של שינוי במדיניות הרווחה.

שים לב לדוגמאות בכתבה- מדובר על שני פרזיטים נורדים להפליא.