אתה חיי את היום יום, שיגרה, שום דבר מעניין במיוחד, שום התרגשות שום הרגשה של איזה אושר עילאי.
ואז אתה מחליט לשלוח לה אסאמאס, אתה מגלה שהיא והוא כבר לא ביחד וגם היה עוד אחד אחריו והם נפרדו לפני כמה שבועות.
ניסיתי בזמנו להחזיר אותה אחרי שנפרדנו אחרי 3 שנים ארוכות. בערך שנה של
דיכאון ובכללי הרגשה על הפנים וניסיונות פה ושם להחזיר אותה. שנה שהרגשתי בסדר, מערכת יחסית קצרה
של כמה חודשים עם מישהי אחרת שגם היא נשכחה באותה המהירות שהיא באה. כבר בנית לעצמך חומת
מגן למקרה שהיום הזה יגיע. "היא הולכת עם כל אחד", "היה נותנת לכל אחד" מה שהאמת די נכון...
נימפומנית עדינה שכזאת... אתה שולח לה אסאמאס משם לנייד 5 שעות שיחה עמוק עמוק לתוך הלילה, קצת
כעס מצידה קצת כעס מצידי, ואז אני מבין שכל פעם שאני שומע אותה צוחקת אתה נמס מבפנים. ורק לשמוע
אותה צוחקת גם אחרי שנתיים למרות כל חומות המגן ממיס לך את הלב וגורם לך לאושר שכ"כ ממזמן לא
הרגשת שכבר שכחת איך זה מרגיש. היא מסבירה לך שהיא מבינה אותך, היא תמיד האמינה בך עדיין
מתגעגעת ושמחה שחזרת לטיפולים ואתה מתמודד עם בעיית העצבים והדיכאון והחרדות ששפחתי עליה
במשך 3 שנים בזמן שהיית בטוח שהיא לא הבינה איך זה, עכשיו אתה דווקא מרגיש שהיא מבינה.
כ"כ מתגעגע לחבק אותה, מוכן לשכוח הכל, את כל הגברים האחרים שהיא הייתה איתם (זה יותר מבחורה ממוצעת...)
היא סיפרה לי כמה דברים מכאיבים מאוד, כמו עם מי היא שכבה, מי הציע לה להמשיך לשכב למרות
הפרדה שלהם. מספרת לך איך היא לא מתכוונת להיות עם אף אחד בשנה הקרובה (שמעתי את זה כבר לא פעם ממנה.)
מצד אחד הלב שלך מתמלא ברעל מצד שני הלב שלך נמס רק מלשמוע אותה. היא אומרת שאהבה,
יכול להיות שעדיין אוהבת, בטוח שמתגעגעת, מספרת לך על הלילות של הבכי אחרי הפרידה,
מספרת לך על כמה קשה היה לה לא להסכים לחזור אלי (אני קצת לא מאמין לקח לי שנה לצאת מזה לפחות קצת וממש לא עד הסוף ולה כבר היו הרבה בני זוג מאז...)
אבל אז מיד מוסיפה שמה שהיה זה מה שהיה ואת העבר צריך להשאיר האלה ושגם אני וגם היא צריכים להמשיך בחיים.
אני אומר את התכלס. אני מתגעגע אוהב אותה ורוצה להחזיר אותה רועד בכל הגוף שאני מקבל הודעה ממנה.
לא יודע מה לעשות. מצד אחד אני יכול לנסות להפגש איתה, לנסות לדבר איתה, להזכיר לה את מה שהיה יפה,
לנשק אותה כמו בימים הכ"כ יפים שכ"כ לא הערכתי פעם.
מצד שני אני מפחד לחזור שנה שנתיים אחרונה שהייתי פשוט מרוסק ואני כבר לא יודע עם מה יש לי עסק
כי כבר עברו עלייה כ"כ הרבה גברים אחרים וכ"כ הרבה מערכות יחסים שונות, שיש לי כל הזמן הרגשה
שהיא פשוט תדרוס אותי בכל מובן אפשרי. אבל בשורה תחתונה, זה כ"כ נעים להרגיש סוף את הטיפת
אושר הזאת שאני הייתי כל הזמן מחפש ולא מוצא בשום מקום, ובתור בן אדם שמתמודד עם דיכאון,
מספיק שהיא תגיד משהו חמוד אני מיד מתמלא באושר שיכול להיות שאני לא ירגיש עוד הרבה שנים...

וכן גם אני לא שוכח אותה ורק היא נותנת לי את הרגשת האושר ההיא שכל כך חסרה.

אבל! מספיק.. אני יודע שזה רעל כמו שכבר אמרת והפנמתי שזהו.. זה נגמר ולא יחזור.. קיימת מישהי יותר מתאימה ממנה איפשהו שם.

אני אמצא את המישהי שלי ואתה תמצא את שלך. ככה זה עובד.
אז תצא הרבה וכל פעם שחבר מציע לך לבוא לאנשהו - תזרום. לך תדע אולי דווקא משם תכיר את האחת. תהיה אופטימי והכל יהיה בסדר. גם אם לא תכיר באותו יום את האחת, לפחות תהיה עם חיוך והרגשה טובה שזה לא פחות חשוב מלמצוא מישהי.

במילים זה באמת נשמע קל אז תעשה טובה, תמחק את כל השיחות SMS WHATSUP ולא יודע מה שלכם (גם תמונות מהטלפון) ואל תהפוך אותה למרכז היום שלך.. באמת שאין סיבה להיות בדכאון בגלל מישהי (שלפי התיאור שלך לא שווה אותך)

אז יאלה תפתח דף חדש! בהצלחה!

אני כל כך מבין אותך, אני נשבע לך שמאז הפרידה שלי מבת הזוג
עוד מעט שנה עברה ולא הרגשתי טיפה של אושר אמיתי וטהור כל כך מאז,
אני מרגיש שרמת השמחה שלי רק הולכת ויורדת לא כי החיים בבית השתנו, או עם החברים
אלה פשוט חוסר אמיתי בלב שכל כך חסר לי אותה איתי, לידי מחזיקה לי את היד.
זה קשה וזה כואב ועברתי אלפי דיכאונות וחרדות מאז, שעד היום יש שרידים לזה.
אבל אין מה לעשות - אהבה לנצח נשארת לדעתי, אין ספק באמונה שלמה אני אומר את זה, תגיע גם חדשה שתהיה בכמה רמות מעל. אבל אין ספק שהכאב והחוסר הם עצומים.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive