את החלק של התשתית אני יכול להבין אבל מה בעצם נותן לנו ספק אינטרנט?

התשתית מחברת בין הבית שלך לשרתים מרכזיים שלה משם האחריות החיבור מועברת לספק שמנתב אותך לאן שאתה צריך באינטרנט.

הספק משתמש בתשתית קיימת ורק מנתב את התעבורה מהשרת המרכזי?
אז אני בעצם משלם על כמה ראוטרים של הספק שעומדים ליד השרתים המרכזיים של נותן השתית?
למה שזה לא יעשה ע"י נותן השתית?

ברוב המדינות בעולם החיבור מתבצע על ידי חברה אחת
בארץ לא...

והספק לא רק מנתב את המידע, יש לו תשתית משלו בארץ ( נגיד לקוח 014 רוצה לגלוש לאתר שמאוכסן ב012 )
הוא מחבר אותך לכבלים התת ימים ( להזכירך 014 פרסו כבל משלהם לאירופה ) שעוברים לאירופה וגם בתוך אירופה יש לספקים תשתיות ושרתים שמנתבים את המידע
עד כמה שאני יודע מעבר לאירופה המידע מועבר כבר לספקי שרות אחרים.

אם אתה רוצה לראות כמה שרתים אתה עובר בדרך לאתר מסויים תשתמש בפקודת tracert ב CMD

לדוגמא - tracert fresh.co.il

אז על התשתית של נותן התשתית אנו מגיעים לשרתים המרכזיים של נותן התשתית ומשם והלאה אנו משתמשים בתשתית של הספק?

כן

אתה לא מגיע לשום שרתים של נותן תשתית... אתה צריך להבין מה משמעות ההגדרה "שרת" - ואין דבר כזה "שרת מרכזי". שרת זו תוכנה שרצה על מחשב, לא שונה מהותית מהמחשב שלך בבית. אין כאן מרכזיות.

האינטרנט הוא בעצם רשת אדירה למדי של נתבים (ראוטרים), המחוברים אחד לשני, שמסוגלים להעביר פאקטים לכיוון יעד מבוקש, בהתבסס על טבלאות ניתוב, שקיומן נגזר מפרוטוקולי ניתוב (כגון BGP, OSPF, וכו'). הנתבים האלה יושבים במה שאתה קורא לו "ספק אינטרנט". ספקי האינטרנט מחוברים אחד לשני - וזה בעצם מה שיוצר את רשת האינטרנט. התחברות לספק מטרתה להיות מחובר לרשת האינטרנט הגדולה, וכיוון שהספק מחובר אליה, אם תתחבר אליו, תוכל גם אתה להיות מחובר אליה.

איך מתחברים לספק?

קודם כל, אפשר לשים שרת משלך בתוך חוות השרתים של הספק - ולהתחבר ישירות לרשת הנתבים שלו, מתוך הספק. אם אתה עושה את זה - לא צריך תשתית.

אבל אם אתה רוצה לעשות את זה מהבית, משהו צריך לחבר את כבל הרשת שיוצא מהמחשב שלך, לתוך הרשת של הספק. לשם כך יש שלל טכנולוגיות (DSL, כבלים-DOCSIS, ע"ג סיבים אופטיים - עם Frame Relay, GPON, ועוד) - שבעצם נותנות לך את התשתית לחבר את מחשבך לרשת הספק (ולכן קוראים לזה ספק תשתית)

אני חושב שההסבר הזה יותר מדוייק מההסבר שניתן לך קודם באשכול - ובכוונה לא פירטתי את מהות החיבור של הספקים אחד לשני - פשוט משום שזה מסבך את ההסבר, ואני לא רוצה לסבך אותו; לדעתי זה שהסביר לפני - חטא לאמת בנסיון להסביר את זה... ובכלל חטא לאמת בכך שהוא חושב שראוטר זה שרת...)

למי שייכת התשתית שאיתה הנתבים של ספקי התקשורת מחוברים אחד לשני ?
אם יש לספקים תשתיות בכל הארץ למה הם צריכים את ספק התשתיות? למה לא להשתמש בתשתית שלהן?

ולגבי התמחור, למה התשית עולה במאות אחוזים יותר מהספק אם הספק נותן לי שירות דומה פשוט לא מהבית לספק אלא מהספק הלאה לאינטרנט.

אתה מתכוון לתשתית שבין ספק לספק? זו בחירה של הספק. בתוך הארץ יש לא מעט חברות - בזק, סלקום, פרטנר, הוט (מקווה שלא שכחתי אף אחת) - ואפשר גם אלחוטית בתדרים חופשיים (2.4/5GHz) או מפוקחים (כל תדר שהוא שיש ציוד שמסוגל לשדר ולקלוט, וקיבל אישור משהת"ק להפעלה). לחו"ל כבר צריך קו בינ"ל. הקווים הרציניים הם תת-ימיים (מד-נאוטילוס, והחדש של בזב"ל) - אבל גם כאן אפשר אלחוט (לווין - אבל השיהוי מאוד גבוה; זה יהיה רק לצורכי גיבוי/חירום).

לספקי האינטרנט אין תשתית בכל הארץ (או לפחות לא לכולם, בטח שלא לבתים, שכרגע יש רק לבזק והוט) - לכן כדי לחבר אותך בבית, הם צריכים להעזר בחברה שכן מגיעה עד הבית שלך.

לגבי התמחור - כי בזק והוט הן דואפול. כשאין מתחרים, לאף אחד אין סיבה להוריד את המחיר. כדי להתחרות, הן פשוט מעלות את מהירות היסוד (מי באמת צריך 100 מגה?) - שלא ממש עולה להם יותר כסף לספק לך (הטכנולוגיה נותנת את המקסימום תמיד, הם רק מגבילים לך את המקסימום כדי לגבות עליו יותר ולהרוויח יותר). אין שום הצדקה (לדעתי) למחירים שהם גובים, פשוט אין להם שום מתחרה שיציע את השירות ביותר זול, אז למה שהמחיר ירד? בספקי האינטרנט - לפני כמה שנים היו המון ספקים, היום יש הרבה פחות, אבל עדיין יותר משניים. ברגע שמישהו נותן במחיר נמוך יותר, אם האחרים לא ירדו למחיר דומה - אף אחד לא יתחבר אליהם. כלכלה בסיסית: היצע וביקוש.

חברת החשמל קיבלה אישור למיזם הסיבים שלה, נקווה שבמהרה בימינו יישבר הדואופול.