אז ככה, בת 19, בזמן צבא, מתכננת עד השחרור להיות עם פסיכומטרי גבוה ביד (מקווה).
בעיקרון הכיוון שאני הולכת עליו זה כיוון של מדע ומחקר כמו גנטיקה, אבולוציה, דו חוגי של פסיכולוגיה ומדעי המוח, אסטרופיזיקה... מדעי החיים קיצור.

עכשיו כל בן אדם שאי פעם יצא לי לדבר איתו על הנושא אמר לי שאלו תארים שנשמעים מאוד מעניינים ו"מופצצים", אבל אין פשוט עבודה הגונה בתחומים האלו או שמאוד מאוד קשה להגיע למשרה.

יש לי מצד שני גם רקע במחשבים ואומנות, שבקלות אפשר להגיע איתם לחיים קלילים עם משכורת נאה.


בכל מקרה השאלה היא כזאת: האם יש איזה תעשיה חזקה שאני לא מודעת אליה שיכולה להבטיח לי עתיד כלכלי חזק גם עם המקצועות המדעיים, או שאני צריכה לשקול ללמוד דברים יותר פרקטיים, ואם כן אז איך?!

תודה רבה לעונים.

אסטרופיזיקה זה לא מדעי החיים.
גנטיקה- תחום הביומד הוא תחום שמתפתח מהר היום, במיוחד הניסיון לייצר תרופות "גנטיות", שיכולות לשנות את הקודים כדי לרפא מחלות שכיום חשוכות מרפא, וכיו"ב. זהו תחום מאוד תנודתי, סוג של סטרטאפ, בו חברות מתרסקות כל הזמן וקופצות כל הזמן.
שאר הדברים שציינת- לא מכיר תעשיה או קרנות שמתמחות בתחום הזה. האקדמיה נשמעת כמו מקום טוב יותר לעבוד בתחומים אלו.

(נכון, זה לא מדעי החיים אבל גם חלק מהאופציות שלי. ניסוח לא נכון של המשפט. )

נגיד אבל מתחילה ללמוד עוד שנתיים, יש סיכוי גבוה שגם עניין הגנטיקה יקרוס מבחינה כל שהיא ואז מה?
האם זה סיכון ששווה לקחת? כמה הוא משתווה לסיכון שיש בכל מקצוע של פשוט לא למצוא את הנישה והמקום שלך בתחום?

להערכתי תעשיית הנפט תהפוך להיות לא רלוונטית לפני שהגנטיקה תהפוך להיות כזאת.
התחום רק הולך וצובר תאוצה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

לא, זה הבאזז החדש בעולם בכלל ואפילו בישראל. יש כבר כמה קרנות פרייבט אקוויטי שמתמחות בביומד. ובתוך הביומד, עניין הגנטיקה תופס תאוצה אדירה. הדבר היחיד שיכול להיות מוגבל הוא עניין תיעוד הקודים שלנו, מה שיכול להיות מועיל ביותר לחברות ביטוח למיניהן, אבל בתחום הרפואה והתרופות השמיים הם הגבול.
לא יודע האם הנושאים קשורים, אבל גם כל מה שקשור לתאי גזע למשל, נושא כביר שרק שמרנות דתית מעכבת אותו כרגע.

פספסת בעשור בערך.
נושא הריפוי הגנטי היה באופנה לפני כמה שנים טובות, ומאז הוא נמצא בנסיגה מתמדת ממגוון סיבות.
שני דברים שכן רצים חזק עכשיו הם נושא תאי הגזע, שקיבל פוש רציני מאז פיתוח הIPS, ונושא ה-personalized medicine, שהגנטיקה היא אלמנט משמעותי בו, אך יותר בפן האבחנתי מאשר בפן הטיפולי.

בכל מקרה, כמה שזה כיף לדבר על טרנדים בעולם הביולוגיה, כדאי לשים לב שהטרנדים האלה מייצרים יחסית מעט משרות בישראל, ובמקרים רבים חברות שמתעסקות בתחומים ביולוגיים מחפשות דווקא יותר כימאים ורוקחים מאשר ביולוגים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benny.zhit פספסת בעשור בערך. נושא הריפוי הגנטי היה באופנה לפני כמה שנים טובות, ומאז הוא נמצא בנסיגה מתמדת ממגוון סיבות. שני דברים שכן רצים חזק עכשיו הם נושא תאי הגזע, שקיבל פוש רציני מאז פיתוח הIPS, ונושא ה-personalized medicine, שהגנטיקה היא אלמנט משמעותי בו, אך יותר בפן האבחנתי מאשר בפן הטיפולי. בכל מקרה, כמה שזה כיף לדבר על טרנדים בעולם הביולוגיה, כדאי לשים לב שהטרנדים האלה מייצרים יחסית מעט משרות בישראל, ובמקרים רבים חברות שמתעסקות בתחומים ביולוגיים מחפשות דווקא יותר כימאים ורוקחים מאשר ביולוגים.

לא פספסתי כלום, גם אם אני לא מבדיל בין אבחון גנטי לבין רפואה גנטית (בינינו, זה לא ממש מעניין אותי, הפואנטה ברורה).
בישראל כמו בישראל, תמיד יש פחות משרות מאשר בארה"ב, גם בביומד. הנושא עדיין מעורר ביקושים, גם אם פחות מאשר בתחום ההייטק. בטח יותר מאסטרופיזיקה או מדעי הרוח.

ההבדל הוא לא רק כמותי אלא מהותי.
מהנדס מחשבים שמסיים תואר במוסד מכובד (נניח הטכניון) בהצטיינות, יודע שהוא יוכל לבחור לעצמו עבודה מתוך מגוון של חברות היי-טק שכולן ישמחו לקבל אותו ולשלם לו משכורות מכובדות פלוס.
ביולוג שמסיים תואר ראשון, גם עם ממוצע 100, יכול לחפש את החברים שלו בשוק העבודה. האפשרויות היחידות שעומדות לפניו הן פחות או יותר ללכת להיות מורה לביולוגיה, או ללכת לעסוק בתועמלנות רפואית.
ביולוג שמסיים תואר שני בהצטיינוצ כבר יוכל אולי למצוא עבודה סבירה במקצוע, אבל גם אז הוא יצטרך לחפש טוב טוב, ולהסתפק בשכר התחלתי בסביבות החצי ממה שמרוויח אותו בוגר הנדסת מחשבים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

בהשוואה לשאר המקצועות שהיא כתבה, כן? אחרת יכולתי לשלוח אותה לעבוד באסדת קידוח, אתה תתפוצץ אם תדע מה השכר שם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'יבורשקה יש לי מצד שני גם רקע במחשבים ואומנות, שבקלות אפשר להגיע איתם לחיים קלילים עם משכורת נאה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

נו, וזאת היתה מבחינתה בחירה באופציה של כסף ולא "כיף חיים במדעי החיים".

נכון

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

לחלוטין לא קשור לנושא התעסוקה אבל ריפוי של גנים, הוא לגמרי שחקן חשוב.
אני מניח שהבעיה היא שיכולת התרומה של בוגר ממוצע עם BsC במדעה"ח בחברה שמנסה לפתח וירוס שיעשה repairing לגן פגום היא ברמת עובד מעבדה.
שוב אני מניח שכדי להפוך לשחקן משמעותי בחברה כזאת אתה צריך להיות לכל הפחות עם מאסטר וסביר יותר בעל דוקטורט בתחום הרלוונטי.
מסובך.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 לחלוטין לא קשור לנושא התעסוקה אבל ריפוי של גנים, הוא לגמרי שחקן חשוב.

פרוייקט הגנום האנושי הושלם לפני יותר מעשור. ישנן עשרות מחלות גנטיות שאנו יודעים להצביע על המוטציה המדוייקת הגורמת להן. כמה טיפולי gene therapy מאושרי FDA יש? ככל שאני יודע 0.
יש מספר בעיות עקרוניות שהמדע פשוט לא הצליח להתגבר עליהן עדין, ולהבדיל מהתקוות הגדולות שתלו בתחום הזה לפני כעשור, היום אנחנו פאסימיים הרבה יותר לגבי התחום הזה - לפחות לשנים הקרובות.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

למען האמת יש תרופה בתרפיה גנטית מאושרת FDA:
Glybera, לטיפול במחלת LPLD בה יש קוד גנטי שגוי הפוגע בליפופרוטאין ליפאז, שגורם לכך שהאנזים לא מיוצר ויש פגיעה בייצור ח. שומן. יש הצטברות של קילומיקרונים בדם של החולה. הפגיעה היא באחד למליון אנשים, ועלות הטיפול למטופל 1.6 מליון$.

ממה שאני יודע התרופה לא אושרה FDA עדין אלא רק EMA. בכל מקרה, עדין לא משווקת. השיווק צפוי להתחיל בסוף השנה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ביום ההרשמה של לימודי רפואת חירום הגיע אלי בחור שבדיוק סיים ואמר לי לוותר.
השכר במד"א גרוע ואין אופציות תעסוקתיות.
על הנייר הוא צדק.
בפועל, אפילו במקצוע בעייתי כמו פרמדיק אפשר להתפרנס ואם קצת מזל ויוזמה אז גם יפה.

הנקודה היא, שאם היית היום נשואה עם ילד בדרך האחריות שלך הייתה צריכה להיות על היכולת לפרנס את המשפחה.
כרגע, לדאוג לפרנסה שעדיין לא מדאיגה זה לא נכון.
מעבר לזה שסיכוי טוב שבתחומים שציינת תוכלי למצוא עבודות עם פרנסה נאה בצידם.

בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

שורה תחתונה, מי שטוב במה שהוא ימצא סביר שימצא עבודה.
אני גם מתעסק במדעי החיים, וככל שעובר הזמן יש יותר ויותר מקומות עבודה.
אז נכון, יש אחוזי בוגרים שקשה להם למצוא עבודה - מצד שני אלו אותם אחוזים שבד"כ פחות מתעניינים מראש במקצוע ו/או פחות הצליחו בלימודים, וזה כמובן קריטריון שהמעסיק מסתכל עליו כשהוא מסנן עובדים.

אני מצטרף בחום להמלצה שעדיף לעשות משהו שיעניין אותך - לפחות במקצועות מדעי החיים.
מדעי הרוח למשל, אני לא רואה אופק תעסוקתי ברוב המקצועות, אבל כאמור זה לא רלוונטי במקרה הזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marin שורה תחתונה, מי שטוב במה שהוא ימצא סביר שימצא עבודה. אני גם מתעסק במדעי החיים, וככל שעובר הזמן יש יותר ויותר מקומות עבודה. אז נכון, יש אחוזי בוגרים שקשה להם למצוא עבודה - מצד שני אלו אותם אחוזים שבד"כ פחות מתעניינים מראש במקצוע ו/או פחות הצליחו בלימודים, וזה כמובן קריטריון שהמעסיק מסתכל עליו כשהוא מסנן עובדים. אני מצטרף בחום להמלצה שעדיף לעשות משהו שיעניין אותך - לפחות במקצועות מדעי החיים. מדעי הרוח למשל, אני לא רואה אופק תעסוקתי ברוב המקצועות, אבל כאמור זה לא רלוונטי במקרה הזה.

מי שטוב ביחס לאחרים במה שהוא עושה סביר שימצא עבודה.
זו בדיוק הבעיה. כשיש לך מיליון בוגרי משפטים ומנע"ס, אבל לא צריך אותם, אתה צריך להיות בחמש מאות העליונים מבין האלף. אם היו רק אלף בוגרים, להיות בחמש מאות העליונים היה הרבה יותר קל מאשר להיות בחמש מאות העליונים מבין מיליון...

כמבקש עבודה אתה נמדד מול סף אבסולוטי שבו אתה מביא תפוקה גדולה יותר מעלויות השכר שלך, אבל מה שחשוב יותר לענייננו הוא שאתה נמדד באופן יחסי מול המועמדים האחרים. מה זה משנה אם אתה טוב, אם יש רק 30 מקומות עבודה באיזה מקצוע מונפץ, ואתה השלושים וחמישי מבין 5000 בוגרים במחזור? אתה במקום טוב בתוך המאיון העליון, וזה לא יעזור לך.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ברור שהכוונה היא ביחס לאחרים, כשהכוונה היא למתחרים שלך..

אגב מייט - אולי כדאי גם להסתכל באתר החדש של משרד הכלכלה למשרות:
http://www.ovdim.gov.il/Report.aspx
ביולוגים מדורגים 5 בהשוואה למהנדסים לסוגיהם שנעים בין 8-10.
לעומת זאת מרצים במדעי הטבע מדורגים 7

אי אפשר להגיד שאין בכלל עבודה במדעי החיים, כי יש. אבל (!!!) השוק הזה הוא שוק קשה מאוד. המשרות שמחפשות בוגרי תואר ראשון הן משעממות במקרה הטוב, ותועמלנות במקרה הרע. לבעלי תארים מתקדמים (מאסטר או דוקטורט), יש כבר מגוון יותר גדול של משרות, אבל יש מעט משרות והמון מועמדים, מה שמביא למספר תופעות לא חיוביות - שכר נמוך מאוד ביחס לתואר, דרישות לנסיון בתעשיה שלא ברור מאיפה אפשר להשיג (זה לא כמו תואר בהנדסת חשמל, שכבר החל מהשנה השלישית יש מלא משרות סטודנט שמאפשרות לצבור נסיון), ותחרות קשה מאוד על כך משרה.
אני כרגע עושה תואר שני בביולוגיה ומכוון לקריירה באקדמיה. ביתניים אני מרוצה מהמסלול שבחרתי, ואין לי חרטות, אבל אם הייתי יכול לחזור אחורה, הייתי עושה יחד עם התואר בביולוגיה, תואר נוסף יותר פרקטי, כדי שאם יום אחד אני אשנה את דעתי לגבי נושא האקדמיה, תהיה לי אפשרות יציאה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ביואינפורמטיקה..?

בהחלט אפשרות לא רעה, רק צריך לוודא שבמסלול הספציפי גם הפן הביולוגי וגם הפן המדמ"חי מספיק חזקים כדי לעמוד בפני עצמם.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

זה די בלתי-אפשרי. המתמטיקה אולי משותפת, אבל מעבר לזה אין חפיפה, ולכן אי-אפשר ללמוד שום דבר מעבר לבסיס של הבסיס.


בוא נסתכל על בר-אילן לדוגמה: http://biolog-e.ls.biu.ac.il/CB/program_first.html

מה יש לנו בצד המדמ"חי? מתמטיקה, מבוא לתכנות מונחה עצמים, "מבנה נתונים" (אני מניח שזה אומר להיות "מבני נתונים"...), אלגוריתמים1, אוטומטים ושפות פורמליות, מערכות הפעלה, "תכנות מתקדם 1", מסדי נתונים, וטיפה קורסי בחירה. (לא כללתי את שלושת הקורסים אלגוריתמים לביולוגיה חישובית, ביוסטטיסטיקה וסדנא לפרויקטים בביולוגיה חישובית כי הם עוזרים לך בצד הביולוגי, ולא בונים אותך בתחום המדמ"ח כשלעצמו.)

עכשיו נלך לתוכנית הלימודים במדמ"ח (http://www.cs.biu.ac.il/node/673) ונראה מה פספסו.

• אתה מקבל "מבוא לאלגברה לינארית" במקום "אגלברה לינארית 1" ו"אלגברה לינארית 2".
• מבנים אלגבריים
• חישוביות
• סיבוכיות
• "מבנה מחשב"
• הסתברות כללית
• שיטות נומריות
• שפות תכנות והידור
• מבוא לרשתות תקשורת
• שיטות סטטיסטיות במדעי המחשב
• אחד מבין השניים: עיבוד תמונה ובינה מלאכותית
• "תכנות מתקדם 2" ו"אלגוריתמים 2"

אני לא מדבר פה על קורסי הבחירה בסגנון תורת הגרפים, תורת האינפורמציה, קריפטו', machine learning, אבטחה, חישוב בטוח, ניתוח שפות טבעיות, אלגוריתמים אבולוציוניים, אלגוריתמים דינמיים, אימות תוכנה, ועוד.
לא. אני מדבר על נושאים בסיסיים כמו חישוביות וסיבוכיות, קומפילציה ורשתות שפשוט נעלמו.

לא מרשים. לא מרשים בכלל.
אני מניח שהמצב בביולוגיה לא טוב בהרבה מאוד...

גם מקיילה לא מתרשמת:

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אולי מקיילה תתרשם יותר מהמסלול של העברית:
http://moon.cc.huji.ac.il/nano/page...&maslulId=23080

איך שזה נראה לי לימודי המדמ"ח פה מכובדים בהחלט. לימודי הביולוגיה אמנם בסיסיים, אך מספיקים למי שיחליט שהוא רוצה להמשיך לתארים מתקדמים במדעי החיים.
אם רוצים להשקיע יותר מזה, תמיד אפשר לעשות פשוט דו-חוגי ביולוגיה מורחב מדמ"ח מורחב. זה לא קל, אבל אני מכיר מישהו שסיים את זה תוך שלוש וחצי שנים.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ויש את הטיפוס בטכניון שעשה את התוכנית של חשמל-פיזיקה אבל זה היה לו קל מדי אז הוא דחף גם כלכלה או משהו לא קשור כזה. בקצב הזה אפשר גם לדבר על שני תארים ראשונים וזהו.

ככל שמדובר על מסלול רגיל ומובנה, 3-שנתי או 4-שנתי, אם אתה מכניס שני נושאים, שאין ביניהן חפיפה גדולה מאוד, אתה תפספס בשניהם. גם בתארים שבהם שני הנושאים קרובים הרבה יותר מאשר ביולוגיה ומדמ"ח, יש פספוס מסוים (לדוגמה, המסלול בחשמל-פיזיקה של הטכניון, שגם לוקח יותר זמן - רשמית 4.5 שנים ובפועל 5 - או מסלולי מתמטיקה-מדמ"ח בכל מקום בערך).

התוכנית של העברית אולי טיפה יותר טובה, אבל עדיין מלאת חורים.
אז יש לנו את הקורס מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שהיה חסר בתוכנית של בר-אילן, אבל מבוא לרשתות תקשורת זה עדיין קורס בחירה, ועל חשבון שזה שהקורס בחישוביות הפך לקורס חובה הקורסים חישוב נומרי ומסדי נתונים הפכו לקורסי בחירה...

עכשיו בוא נבצע השוואה דומה מול המסלול החד-חוגי במדמ"ח (לא המורחב). חסרים לנו הקורסים:

• יש קורס אחד באינפי' במקום 2 (במדמ"ח חשבון אינפיניטסימלי (1) וחשבון אינפיניטסימלי (2) בעוד כאן חשבון אינפיניטסימלי לתלמידי הנדסה ומדעים, כאשר כל אחד מהחוגים שווה 7 נ"ז)
• מבוא ללוגיקה
• רשתות זה עדיין קורס בחירה, באופן מצער, אבל בתוכנת במדמ"ח צריך לבחור לפחות שלושה קורסים מבין הרשימה (מבנה המחשב / מסדי נתונים / מבוא לתורת האינפורמציה / מבוא לחישוב נומרי / מבוא למערכות לומדות / מבוא לרשתות תקשורת / גרפיקה ממוחשבת / עיבוד ספרתי של תמונות / מבוא לבינה מלאכותית), בעוד שבתוכנית לעיל צריך רק אחד. זה מגדיל את ההסתברות שיקחו את הקורסים החשובים מסדי נתונים ורשתות...

בעצם, רק הראית שבירושלים גם התוכנית במדמ"ח בעייתית - מסתבר שאפילו אצל מי שמתמחה רק במדמ"ח מסדי נתונים ורשתות אינם נושאי ליבה שראוי לחייב. העיקר ש-5 מתוך 8 קורסי חובה של שנה א' חופרים במתמטיקה...
(במסלול "חד חוגי מורחב" במדמ"ח גם רשתות חובה - http://moon.cc.huji.ac.il/nano/page...&maslulId=23010, וואטבר...)

זה נחמד מאוד שזה מאפשר לעשות תואר שני ופותח דלת רחבה יותר לחפרנות האקדמית באשר היא, אבל אם לא מספיק שהתואר במדמ"ח לא באמת קשור למה שעושים במציאות, תוכניות כאלה הופכות אותו לקשור עוד פחות.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אני לא מבין למה אתה (וכנראה גם מעסיקים) חושב שתואר במדעי המחשב באוניברסיטה צריך להיות קשור "למה שעושים במציאות".

אני לא חושב שהוא צריך להיות קשור למה שעושים במציאות או קשור למשהו בכלל.
לא אכפת לי מ"צריך" בכלל. אני מדבר על המצב במציאות, ואני מתעלם לחלוטין מהשאלה מה צריך להיות, אם בכלל צריך להיות משהו. אפשר לפתוח את פורום פילוסופיה ולעסוק שם בשאלה הזאת.


במציאות, מעסיק רוצה עובד שיהיה מסוגל לבצע... עבודה.
לכן הוא חושב שהוא זקוק לעובד בעל ניסיון וכישורים מסוימים. (אני לא יודע למה הוא באמת זקוק. אולי הוא באמת זקוק לקצת ג'ראס טוב ולחופשה ארוכה, אבל הוא חושב שהוא צריך עובד...)

תואר אקדמי במדמ"ח/הנדסת מחשבים/וואטבר כמעט ולא מגדיל את התאמתו של אדם לדרישות שיש למעסיק מעובד. האם זו המטרה של התואר? אין לי מושג. לא יודע ולא אכפת לי. ראה כמה שזה קל: לא אכפת לי!

אני לא יודע אם זה מה שתואר "צריך" או לא "צריך" לעשות. אני רק יודע שהוא לא עושה את זה. כמו שכלב לא יודע לשחק פוקר. הנה עוד עובדה מעניינת: כלבים לא יודעים לשחק פוקר (לפחות לא אף כלב שאני מכיר). אמרתי שכלב "צריך" לדעת לשחק פוקר? לא. זה לא משנה בשום צורה את העובדה שהוא גם לא יודע.

יש אנשים שטוענים שתארים כאלה עוזר ומועילים לעבודה. זה נכון במידה קטנה: תואר לפעמים עוזר להתקבל לעבודה. מצד שני, התואר לא עוזר לך לבצע את העבודה שלך.
אני לא יודע אם זה מה שתואר צריך לעשות או לא. שאל את מי שטוען טענות כאלה מאיפה הוא הגיע אליהן.
אני רק אומר בתגובה לטענות שהתואר אכן עושה את זה (בלי קשר למה שהוא צריך לעשות) שהוא איננו עושה את זה.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ועדין אותו מעסיק מוכן לשלם למהנדס יותר מאשר לבוגר קורס מקצועי שלמד לעשות בדיוק את אותה עבודה שהוא צריך לעשות.
איך זה?

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benny.zhit ועדין אותו מעסיק מוכן לשלם למהנדס יותר מאשר לבוגר קורס מקצועי שלמד לעשות בדיוק את אותה עבודה שהוא צריך לעשות. איך זה?

לפעמים כן ולפעמים לא. ככה זה...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

כי יש לו תעודת "אני חכם מספיק כדי לגמור תואר"? יש לך תשובה אחרת?

קצת חפרת, יכולת בקצרה לכתוב שלא טענת את מה שחשבתי שטענת.

ולא היית שואל מה כן אמרתי?
הניסיון מראה שבמקרה הטוב שואלים "אה כן? אז מה כן אמרת??!?!?" ובמקרה הפחות טוב קובעים עבור הצד השני מה הוא אמר...
הלכתי על רשת הביטחון.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן ויש את הטיפוס בטכניון שעשה את התוכנית של חשמל-פיזיקה אבל זה היה לו קל מדי אז הוא דחף גם כלכלה או משהו לא קשור כזה. בקצב הזה אפשר גם לדבר על שני תארים ראשונים וזהו.

לא מדובר באיזה גאון הדור. בסך הכל בחור אינטליגנטי למדי, אבל לא באופן חריג שעשה מסלול מורכב אבל לא בלתי סביר. הרבה פחות מרשים ממכרנו המשותף שהשלים בשלוש שנים 200 נ"ז של פיזיקה מורחב ומתמטיקה מורחב עם ממוצע 96.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן ככל שמדובר על מסלול רגיל ומובנה, 3-שנתי או 4-שנתי, אם אתה מכניס שני נושאים, שאין ביניהן חפיפה גדולה מאוד, אתה תפספס בשניהם. גם בתארים שבהם שני הנושאים קרובים הרבה יותר מאשר ביולוגיה ומדמ"ח, יש פספוס מסוים (לדוגמה, המסלול בחשמל-פיזיקה של הטכניון, שגם לוקח יותר זמן - רשמית 4.5 שנים ובפועל 5 - או מסלולי מתמטיקה-מדמ"ח בכל מקום בערך). התוכנית של העברית אולי טיפה יותר טובה, אבל עדיין מלאת חורים. אז יש לנו את הקורס מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שהיה חסר בתוכנית של בר-אילן, אבל מבוא לרשתות תקשורת זה עדיין קורס בחירה, ועל חשבון שזה שהקורס בחישוביות הפך לקורס חובה הקורסים חישוב נומרי ומסדי נתונים הפכו לקורסי בחירה... עכשיו בוא נבצע השוואה דומה מול המסלול החד-חוגי במדמ"ח (לא המורחב). חסרים לנו הקורסים: יש קורס אחד באינפי' במקום 2 (במדמ"ח חשבון אינפיניטסימלי (1) וחשבון אינפיניטסימלי (2) בעוד כאן חשבון אינפיניטסימלי לתלמידי הנדסה ומדעים, כאשר כל אחד מהחוגים שווה 7 נ"ז) מבוא ללוגיקה רשתות זה עדיין קורס בחירה, באופן מצער, אבל בתוכנת במדמ"ח צריך לבחור לפחות שלושה קורסים מבין הרשימה (מבנה המחשב / מסדי נתונים / מבוא לתורת האינפורמציה / מבוא לחישוב נומרי / מבוא למערכות לומדות / מבוא לרשתות תקשורת / גרפיקה ממוחשבת / עיבוד ספרתי של תמונות / מבוא לבינה מלאכותית), בעוד שבתוכנית לעיל צריך רק אחד. זה מגדיל את ההסתברות שיקחו את הקורסים החשובים מסדי נתונים ורשתות... בעצם, רק הראית שבירושלים גם התוכנית במדמ"ח בעייתית - מסתבר שאפילו אצל מי שמתמחה רק במדמ"ח מסדי נתונים ורשתות אינם נושאי ליבה שראוי לחייב. העיקר ש-5 מתוך 8 קורסי חובה של שנה א' חופרים במתמטיקה... (במסלול "חד חוגי מורחב" במדמ"ח גם רשתות חובה - http://moon.cc.huji.ac.il/nano/page...&maslulId=23010, וואטבר...) זה נחמד מאוד שזה מאפשר לעשות תואר שני ופותח דלת רחבה יותר לחפרנות האקדמית באשר היא, אבל אם לא מספיק שהתואר במדמ"ח לא באמת קשור למה שעושים במציאות, תוכניות כאלה הופכות אותו לקשור עוד פחות.

ברור שכל תוכנית שמשלבת כמה תחומים תרחיב בכל אחד מהם פחות מאשר מסלול שבו לומדים רק את אותו תחום. אני לא מכיר מספיק טוב את תחום המדמ"ח, אבל בכל מה שנוגע לביולוגיה, אני יכול להגיד לך שבקלות אפשר לקצץ לא מעט קורסים מבלי לפגוע באיכות התואר בצורה משמעותית. ברור שיוצא תואר יותר דל, אך הוא מספיק טוב ל90% מהמקרים. אם בכל זאת יש איזה קורס נורא קריטי שלא מופיע בתכנית לימודים מסויימת, תמיד אפשר לעשות אותו בנוסף. רוב האנשים שאני מכיר סיימו את התואר הראשון עם כמה וכמה נקודות עודפות.

בשורה התחתונה, נניח מישהו מסיים את המסלול הנ"ל עם ממוצע טוב ועם קורסי הבחירה הנכונים, ואותו מישהו מחליט שהוא לא מתחבר לכל הקטע של הביו ובכלל אקדמיה זה לא בשבילו, והוא רוצה לעבוד בהיי-טק. האם אתה חושב שהוא לא יצליח למצוא עבודה? אני בספק...

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benny.zhit ברור שכל תוכנית שמשלבת כמה תחומים תרחיב בכל אחד מהם פחות מאשר מסלול שבו לומדים רק את אותו תחום. אני לא מכיר מספיק טוב את תחום המדמ"ח, אבל בכל מה שנוגע לביולוגיה, אני יכול להגיד לך שבקלות אפשר לקצץ לא מעט קורסים מבלי לפגוע באיכות התואר בצורה משמעותית. ברור שיוצא תואר יותר דל, אך הוא מספיק טוב ל90% מהמקרים. אם בכל זאת יש איזה קורס נורא קריטי שלא מופיע בתכנית לימודים מסויימת, תמיד אפשר לעשות אותו בנוסף. רוב האנשים שאני מכיר סיימו את התואר הראשון עם כמה וכמה נקודות עודפות.

ואני לא יודע לגבי הביולוגיה. לכן סקרתי רק את הקורסים במדמ"ח.
בכל הנוגע למדמ"ח, חישוביות וסיבוכיות נחשבים לנושאי ליבה. מסדי-נתונים ותקשורת הם לכאורה נושאים שרחוקים יותר מהליבה, ויש הרבה עבודות שלא דורשות שימוש או היכרות עם אף לא אחד מהם, אבל יש גם הרבה עבודות שלא דורשות לדעת יותר מחשבון בסיסי ולמרות זאת חופרים עם סדר גודל של עשרה קורסים במתמטיקה לא-מדמ"חית (כלומר, לא קורסים כמו סיבוכיות או אוטומטים: 2 אינפי, 2 לינארית, דיסקרטית, לוגיקה ותורת הקבוצות, הסתברות, אנליזה נומרית - כבר 8), ובעוד שאכן יכול להיות שלא תשתמש לא במסדי נתונים ולא ברשתות - רוב הסיכויים הם שדוקא כן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benny.zhit בשורה התחתונה, נניח מישהו מסיים את המסלול הנ"ל עם ממוצע טוב ועם קורסי הבחירה הנכונים, ואותו מישהו מחליט שהוא לא מתחבר לכל הקטע של הביו ובכלל אקדמיה זה לא בשבילו, והוא רוצה לעבוד בהיי-טק. האם אתה חושב שהוא לא יצליח למצוא עבודה? אני בספק...

תלוי.
תלוי מה היו הציונים שלו בקורסים של המדמ"ח.
תלוי איפה. דווקא בישראל הייתי אומר שהמצב שלו פחות נוח מבמקומות אחרים, כי בישראל בעקבות הכמות הגדולה יחסית של בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא, רבים נוטים להטות את הכף לכיוון הניסיון על פני התואר קצת יותר במקומות אחרים.
תלוי מתי. לדוגמה, בתקופות כמו "פיצוץ בועת הדוט קום", בוגר כזה ימצא את עצמו בעמדת נחיתות רצינית (אם הוא בוגר טרי). אתה יודע איך ייראה השוק בעוד שלוש שנים? אני לא. אמנם זה רק גיבוי, אבל זה פחות רשת ביטחון ויותר כרית ביטחון הסתברותית...

לא שוכנעתי שכרית ביטחון הסתברותית כזאת עדיפה על להתרכז בתחום כזה או אחר במדעי החיים שבאמת מעניין אותך, בהנחה שזה מעניין אותך, ואם יתגלה , רק לאחר סוף התואר הראשון (או יותר) שזה ממש לא הולך, להתחיל לדאוג לדרך הנכונה לעשות הסבה מקצועית.

בקצב הזה אולי בכלל עדיף לעשות חד-חוגי בביולוגיה, ובמקום חוג אקדמי נוסף, לשלב לימודי הנדסאי חשמל, נגרות, או לשפר את כישורי הנהיגה והקומבינה. במקרה הגרוע - חשמלאים, נגרים ונהגי מונית בטח עדיין נצטרך...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אני אהיה קצת יותר פסימי מהשאר - עולם ההייטק בישראל מלא בבודקי תוכנה שסיימו פוסט דוקטורט בביולוגיה. יש יותר משרות בתחום הביואינפורמטיקה, אבל 1) מחפשים בעיקר דוקטורנטים ו-2) המשכורת עדיין יחסית נמוכה להשקעה.
בישראל יש יותר משרות לכימאים - אם מדעים זה מה שאת מחפשת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -