אתם מכירים את הרעיון*- עונים לדילמה וכותבים דילמה חדשה!

אתם מתקרבים לסוף חוזה השכירות, ושמתם לב שלא קל לכם להחזיק את הדירה. אתם:

א. נשארים בדירה. מנסים לחפש עבודה מכניסה יותר ומקווים שתצליחו לחסוך.

ב. מחפשים דירה אחרת, זולה יותר, בהבנה שהיא תהיה הרבה יותר מעפנה, אבל ייחסך לכם כסף מסויים.

ג. חוזרים להורים, בהבנה שאין יותר עצמאות ופרטיות, אבל ייחסך לכם כסף רב.



זאת הפעם הראשונה שאני מנסה לעורר את הפורום אז אשמח אם תזרמו

*זכויות שמורות לצ׳אקי

לא מזמן חידשתי חוזר שכירות בדירה שאני גר בה שנתים, השיקול שלי היה שגם אם אני ימצא דירה יותר זולה, עלות מעבר הדירה תעלה על הפרשי המחירים לשנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי snooky ג. חוזרים להורים, בהבנה שאין יותר עצמאות ופרטיות, אבל ייחסך לכם כסף רב.

לא עוזבים את ההורים מלכתחילה,
מה ההיגיון בביזבוז כסף רב על שכירות?
מה שאני חוסך בשנה היום, לא הייתי חוסך ב3 שנים אם הייתי בשכירות.

תוך מספר שנים יהיה לי כבר מספיק הון עצמי, בשביל לקחת משכנתא עם תנאים מעולים, ויכולת פירעון מהירה.

*אבל כל אחד והחשיבה שלו לחיים.

תוך מספר שנים כשתהיה בן 30+.......?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי RedBlossom תוך מספר שנים כשתהיה בן 30+.......?

לא,
עד הגיל הזה כבר תהיה לי דירה בבעלות פרטית, בלי משכנתא.

וואט? יהיה לך הון התחלתי של איזה 70%?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני רוצה לקחת רק חלק מאוד קטן של משכנתא (מסך עלות הבית).
הריבית לא תהיה גבוה, ואני אוכל לבצע פירעון מיידי בפחות משנה.

כמובן שהכל תלוי בהצלחה העסק, אי אפשר להגיע לרמת הצלחה כזו רק דרך עבודה של שכיר (וזה לא באמת משנה אם אתה מרוויח 8 נקי, או 15).

איזה עסק יש לך?

אם אתה יכול להגיע ל80 אחוז בפרק זמן כ"כ קצר למה בכלל לקחת משכנתא? תחסוך עוד 20% מהזמן ותסגור את הבית ב100%, או שתיקח סתם הלוואה...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

משכנתא אחרי שתעשה את המיליון הראשון שלך?

מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לאחרים.

ההגיון- בחישוב גס עלות הנסיעה מהבית של ההורים לאוניברסיטה יוצאת גבוהה יותר מעלות שכר הדירה.

אה ותודה לכולם על התגובות אבל תשחקו במשחק!

אני מניח שלא שיקללת מחיר אוכל, חשמל, טלויזיה-אינטרנט, עבודות בית וכו'?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ב', אבל רק אם זה סביל.. ואם לא ב', אז א'
הכל, העיקר לא ג' :| (ואני מדברת רק אחרי יומיים פה בבית של ההורים)

אני לא יודע כמה זולה הדירה שאת שוכרת עכשיו,
אם היא די זולה, אין ממש הגיון בלחפש דירה סבירה וזולה יותר, כי היא תהיה גרועה.

את יכולה לשקול מעונות או דירה עם שותפים, זה אמור להיות זול יותר, ויתן לך פרטיות.

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי sheep אני לא יודע כמה זולה הדירה שאת שוכרת עכשיו, אם היא די זולה, אין ממש הגיון בלחפש דירה סבירה וזולה יותר, כי היא תהיה גרועה. את יכולה לשקול מעונות או דירה עם שותפים, זה אמור להיות זול יותר, ויתן לך פרטיות.

נשמע מוזר,
אין לך תחבורה ציבורית ליד האוניברסיטה?

לדעתי מטעמי נוחות את מעדיפה לשכור דירה, ולא מטעמי חיסכון.

יש לי ידידה טובה שעושה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת ת"א, ויש לה חופשי חודשי לרכבת מנהריה לת"א, שעולה לה בערך 900 ש"ח.

חוץ מזה, אין לה כמעט שום עלות חודשית (מלבד להוצאות אלמנטריות בסיסיות).

מן הסתם היא חוסכת פי כמה וכמה מאשר אם הייתה שוכרת דירה באיזור המרכז.

בעניין הנוחות:

תופתעי, אבל השעה וחצי בבוקר ובערב, עוזרות לה עם הלימודים - היא מצליחה לתרגל יפה את החומר.

תלוי בכל כך הרבה דברים שאי אפשר בכלל לתאר....
אם הדירה יקרה והמעבר לא יקר- לעבור לדירה זולה יותר.
אם יש אפשרות להישאר אצל ההורים (כי יש אלה שהפרטיות פחות מפריעה להם, או שיש אפשרות גם להיות אצל ההורים וגם לשמור על פרטיות) אז להישאר אצל ההורים. זה באמת חיסכון שאי אפשר לעשות אותו בשום צורה אחרת.
להחליף עבודה נשמע לי מעצבן, אלא אם יש עוד סיבות לעבור.
אם יש מישהו שאת אוהבת מספיק (חבר, חברה)- לשכור ביחד.

נשארת בדירה, אם היא זולה ואין אלטרנטיבה מוצלחת יותר, ומצטמצמת כמה שאפשר עם ההוצאות.
לעבור דירה זו טרחה לא קטנה (חיפוש, נקיון, מעבר) וחוץ מזה יש גבול לעד איזה גיל אפשר לחיות אצל ההורים..

דילמה חדשה:
את יוצאת עם בחור שיש לו את כל המעלות שאת מחפשת והוא גם ממש ממש מחבב אותך, אבל יש לו תכונה אחת מאוד לא מושכת **תשלימו את החסר ע"פ העדפתכם**. נשארת או אוכלת?

**כתוב בלשון נקבה אבל מיועד גם למין הפחות יפה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי דילמה חדשה: את יוצאת עם בחור שיש לו את כל המעלות שאת מחפשת והוא גם ממש ממש מחבב אותך, אבל יש לו תכונה אחת מאוד לא מושכת **תשלימו את החסר ע"פ העדפתכם**. נשארת או אוכלת?

*הולכת?

זה תלוי בתכונה. אף אחד לא מושלם...
אם זה משהו כמו שהוא פוקק את האצבעות כל הזמן (זה מעלה לי את הנרווים. אני יכולה להרוג על זה), מתמודדים.
אם זה שהוא מגמגם ומחטט באף- זאת כבר בעיה אחרת...

התכוונתי עוזבת

אוכלת או עוזבת..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

חובה לדעת מה התכונה.. יש דברים סבילים ויש דברים שלא, וכמובן שלכל אחד זה משתנה..

תכונה שבלתי נסבלת בעינייך. משהו ספציפי שקשה לך להתפשר עליו (אבל כל השאר מושלם)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

נניח, לא תכונה - משהו כמו מישהו שמעשן לא הייתי יכולה לסבול...

נו אבחל את חייבת להגיד מה התכונה.
יש הבדל בין מישהי שאוכלת עם פה פתוח, למישהי שמקריבה בתולות לשטן בזמנה הפנוי. אם את מגדירה מראש את התכונה כ"בלתי נסבלת" הרי שהתשובה בגוף השאלה, לא?

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אה, כי אף פעם לא קרה שאנשים נשארו בזוגיות שעשתה להם רע או הייתה בלתי נסבלת..

לא, זו כנראה התשובה שלך.

קח תכונה אחת שקשה לך להתפשר עליה, ותחשוב שהיא החסרון היחידי של בת הזוג המושלמת שלצדך. חוץ מזה הכל דבש (עם פרפרים והכל). אולי בעצם אתה הבררן וזה משהו שאפשר ללמוד לחיות איתו, הרי אף אחד לא מושלם..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי קח תכונה אחת שקשה לך להתפשר עליה...

במשפט הזה טמונה הבעיה בשאלה שלך.
יש סקאלה שלמה של תכונות שקשה לי להתפשר עליהן. בקצה אחד של הסקאלה הזו יש תכונות שקשה לי להתפשר עליהן, אבל אם כל השאר סבבה, כנראה שלא הייתי פוסל את מערכת היחסים, ובקצה השני של הסקאלה יש תכונות שאין שום סיכוי שאוכל להסתדר איתן. השאלה היא רק איפה שמים את הגבול בסקאלה הזו. אנשים מסוימים יהיו מוכנים להתפשר על די הרבה בשביל לגרום למערכת יחסים להצליח, ואחרים יפוצצו את העסק על כל שטות.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני חושב שאת מחפשת תירוצים!
דוגרי, או שזה נסבל, או שלא, אם את מתלבטת בפורום סימן שזה נסבל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אני לא מתלבטת, הבאתי סיטואציה כחלק מהמשחק.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אוכלת!

אם הכל מושלם, ויש תכונה מעצבנת אחת- מתמודדים. אוהבים לא רק למרות המגרעות אלא גם בגלל

דילמה חדשה:

אתם ניצולים באסון טבע, ההיסטריה מסביב גדולה, אתם היחידים עם טלפון שעובד והבטריה על 3%. אתם לא מצליחים למצוא את המשפחה שלכם וכבר ניסיתם להתקשר לכל מי שאפשר. עכשיו רק מחכים שאולי תכנס שיחה. מגיע ניצול נוסף שלא מוצא את קרוביו, ומבקש להשתמש בטלפון שלכם. אתם:

א. נותנים לו את הטלפון, יש סיכוי שזה יעזור לו למצוא את משפחתו, אבל הטלפון שלכם יתכבה ותעבירו את השעות הקרובות, שגם ככה קשות, בתחושת פספוס שאולי מנסים לתפוס אתכם.

ב. לא תתנו, הסיכוי שהקרובים שלכם יתקשרו חשוב יותר.

בהשראת הבלתי אפשרי

ואם התכונה הוא שהוא פלרטטן ללא הפסקה!? (נניח, כל אחת ומה שהיא מרתיע אותה)
יש דברים שלא אוכלים..

ולגבי הדילמה החדשה - אני אתן לו לנסות במשך 30 שניות,וזהו

מה הבעיה, שולחים סמס לכמה אנשים מרכזיים. אם נשארת בטרייה- שיהיה לניצול לבריאות.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

טצ טצ... תפסיקו להתחכם!

אין הודעות, ואין דבר כזה 30 שניות, אם הוא מתקשר אין יותר בטריה.


בכל מקרה אני אישית הייתי משחקת קנדי קראש

ציטוט:

במקור נכתב על ידי snooky בכל מקרה אני אישית הייתי משחקת קנדי קראש

בגלל זה את באיזה שלב 9000 או משהו...

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

מממממממממממממממ... ומאיפה אתה יודע את זה? |חשדניסט|

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

נותנת לניצול ומבקשת שאם הוא מצליח לתקשר עם אחד מבני המשפחה שלו, אז שיודיעו לשלי.. (אני אמשיך להתחכם כמה שבא לי!)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

דילמה נוספת:
אתם עולים על אוטובוס מלא, הרבה אנשים עומדים ואין לאן להתקדם. בזוג המושבים מאחורי הנהג, בכיסא על יד המעבר, יושבת אישה מבוגרת יחסית, שעיניה עצומות. במושב על ידה לא יושב איש - היא הניחה שם 2 שקיות שלה. לפניכם נסיעה לא קצרה, אתם מתבאסים מן העובדה שתצטרכו לעמוד כל הדרך. אין עוד כיסאות פנויים באופק. אתם מרגישים קצת לא נעים...אתם:
א. לא אפריע לגברת הזו, אמשיך לעמוד עד שאגיע ליעדי.
ב. אגע בה בעדינות ואבקש בנימוס שתיתן לי לשבת, כי עם כל הכבוד לזה שהיא מבוגרת, זה לא פייר שאעמוד כשהשקיות שלה תופסות מקום.

אם הנסיעה מעל חצי שעה, או אם אני מאוד עייף, כנראה אני אעיר אותה.
יש פה שיקול נוסף של כל האנשים שעומדים לפני ולא העירו אותה, מה שהופך את זה שאני אעיר אותה לקצת פחות נעים. אם אני הייתי הראשון שנכנס שאין לו מקום לשבת, היה לי יותר קל לקבל את ההחלטה להעיר אותה.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אני לא אעיר אותה.

אם הנסיעה ממש ארוכה אני אתיישב על המדרגות/רצפה... אם האוטובוס מפוצץ לגמרי ואי אפשר לשבת בכלל בשום מקום, אז אני אעמוד כמו כולם. ואשחק קנדי קראש כדי להעביר את הזמן

תלוי... אם היא ממש זקנה אז אעיר אותה ואגיד לה שהיא צריכה לרדת עכשיו. רוב הסיכויים שהיא תאמין ואני סידרתי לעצמי מקום ליד החלון.

נשמע כאילו אני קודם כל צריך לבדוק לה דופק...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

בכל נסיעה תוך-עירונית אני אוטומטית עומדת. שונאת להתחיל לחשב גילאים ולהתלבט אם אני צריכה לקום או לא. רק אם האוטובוס ממש ריק אני מתיישבת.

אם זו נסיעה בין עירונית ארוכה אני אעיר. אם היא כ"כ עייפה, היא תרדם שוב. מה זה גם לשבת בכיסא ליד המעבר וגם להרדם? תכלס חוסר התחשבות. אפילו לא בי, אלא באנשים המבוגרים שעלו לפני ויעלו אחרי, שהיא גזלת מהם מקום. לא סובלת את אלו שמתיישבים בחזיריות בצורה שלא מאפשרת לאף אחד אחר להתיישב ליד.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פאקטשלי בכל נסיעה תוך-עירונית אני אוטומטית עומדת. שונאת להתחיל לחשב גילאים ולהתלבט אם אני צריכה לקום או לא. רק אם האוטובוס ממש ריק אני מתיישבת.

הו, חשבתי שרק אני ככה!