תכירו את הלוחמים החדשים: 7 שעות שינה, שוקולד על הכרית, עוצר אימונים בחום ובקור, תלושים לחג ובכל זאת - לא חיילי צעצוע

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=2






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/524/492.jpg]

שאלה למי שראה את התמונות בכתבה בעיתון (או אם יש כאלה גם בגרסא האינטרנטית):

אצל כל החיילים כמעט המחסניות היו כסופות. מה הסיבה? מחסניות ישנות?
בכל מקרה אני מאוד מקווה שזה לא ציוד הלחימה שלהם ושלימדו אותם משו על גורמי זיהוי וחשיפה.

תודה לעונים ושבת שלום.

זה מחסניות תרגול. שהן תמיד ריקות. בתמונה יצא כסוף זה סימון לבן. זה גם בתקופתי לפני שנתיים + היה. זה ל"יבשים" בעיקר.

אני חייב להגיד, קראתי את הכתבה, ובתור טירון בגולני מאותו המחזור, נשמע שכיף חיים בבא"ח צנחנים

אני יכול לשים אצבע על כמה הבדלים מאוד חדים בין מה שאני עובר לבין מה שכתוב בכתבה (הכוונה היא שבגולני הכל טיפה יותר ראש בקיר ויותר קשה, ואני לאו דווקא אומר את זה לטובה)

גולני, גדוד 12. צעיר מדי כדי לכתוב מחזור.

המשפט הזה נראה לי מוזר:

ציטוט:

"עכשיו צריך להסביר כל פקודה, לא רק לצעוק אותה".

זה צבא. פקודות צריכות להתבצע באופן מיידי ובלי לפקפק. בקרה לא יהיה זמן לדון בנכונות הפקודה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אחד לא קשור לשני.

כבוגר סנור אני ממש לא מכיר את המטריה בבא"ח צנחנים דהיום.
יתכן והם נוהגים נכון עם הנוער של היום.
לטרטורים התנגדתי פנימית כמ"כ - וכמ"מ המרתי אותם ביותר אימונים.
כשכולם חזרו ממסע להכרת החגור שלי הלכו עוד 2 ק"מ עלו לתצפית וקיבלו "שיעור מולדת" מתוך תפיסה שקצין החינוך האמיתי הוא המפקד בשטח. חיילי היו האחרונים במאהל וראשונים בכל תחרות. עם הנחיה להורדת הטרטורים ל מינימום שבמינימום. כך שבעיקרון עם מפקדים טובים - זה עובד טוב.

אני מקווה שעל התנאים הנוחים - מחפים באימון המתקדם ולפחות פעם אחת שוהים חודש שלם בשטח, בלי בית בלי פינוקים. גם כשאתה לא יוצא 8 שבועות בהכשרה - כשאתה מגיע למובלעת ברמה (התשה אחרי כיפור) זה עוד יותר קשה. מהאימון לקראת תקופת קושי ארוכה נטולת בית ומנעמי האינטרנט אני קצת חושש.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אני קיבלתי צמרמורת כשקראתי על 10 ימי שדאות

ככל הנראה מדובר ב-10 ימים בשטח (כולל סופ"ש) ומדובר בשבוע שטח הראשון בטירונות. אני זוכר טוב מאוד את שבוע השדאות שלי (נערך בסביבות אפריל 2007). כמעט חמישה ימים של הליכה בשטח עם מדים לא נוחים ונעליים לא נוחות ואפוד לא נוח. אינסופ תרגילי תנועה, זחילות והתגנבויות. בסופו של כל יום כמעט ולא הצלחתי לעמוד על הרגליים.

אני יכול רק לתאר מה עובר על מגוייס טרי שמוצא את עצמו בעיצומו של 10 ימים כאלה...

אחרי 6 חודשי סנור הגעתי לטירונות יחידה (כ90 יום), בלי טירטורים אבל עם אימוני יתר וטווח תד"ח,
חמישה ימי אימונים מלאים עם לילות של טווח תד"ח אחד אחרי השני.

טווח תד"ח = טווח של 2.5 ק"מ הלוך חזור בזמנים (נדמה לי שזה היה 20 דק' לראשון ותוספות לשני והשלישי), 5 ק"מ עם תד"ל חול בשווי משקל מאג בנוסף לפק"ל האישי.
על כל טעות (פאק) בחיילות והישגים מקבלים אחד, בלילה אחד אפשר לקבל לפחות אחד צוותי אחד אישי.
מה שנקרא אימון חוזר . למותר לציין שזה היה מבחן האמינות הגדול של הטירונות.