אז ככה. נכנסתי לאוטו בבוקר כדי להגיע לעבודה. האוטו לא הניע. בלי להסס יצאתי מהאוטו, הוצאתי את הכבלים ותוך פחות מדקה עצר שכן, ובעזרתו הצלחנו להניע את האוטו, (הכבלים, נו).
הגעתי לעבודה שמח וטוב לב. כשיצאתי מהעבודה האוטו לא הניע. (מה חשבתי לעצמי? שיקרה נס?) תוך פחות מחמש דקות, בעזרת עוברת אורח, הצלחנו להניע את האוטו. רק מה? צריך לתדלק. עצרתי לתדלק בתחנת דלק שנמצאת בדרך הביתה.
אחרי התדלוק, הפלא ופלא, המצבר כמובן לא עובד. אז הוצאתי שוב הכבלים וחיכיתי שנוסעים פוטנציאליים יעזרו. רק מה? כוווולם ממהרים, לכווווולם אין זמן, וכוווווולם עסוקים מידי.
וכאן מגיע התסכול הגדול: עצר אחד, (לא אגלה לכם מאיזו דת אבל ארמוז רק שהם מתפללים 5 פעמים ביום...) שהסכים לעזור. בתשלום! (את ה"בתשלום" הוא אמר כשהכבלים כבר היו מחוברים לאוטו, טרם התניע). אמרתי, לא תודה, והוא כמובן לא הסכים בחינם אז נסע.
בנתיים שאר האנשים המשיכו להיות מאוד עסוקים. חשבתי על האופציות האחרות והחלטתי להזמין דרך סוכן הביטוח שלי, שירותי דרך. אמרו שזה ייקח גג שעתיים (בפועל זה לקח שעה וחצי).
(אחת הנהגות ש"היתה עסוקה" הסכימה אח"כ לעזור אבל הגרר היה כבר בדרך אז הודתי לה והיא המשיכה בדרכה).
סוף סיפור. הגיע שירותי דרך, החליף מצבר וחזרתי הביתה בשלום.
בהזדמנות זאת אני רוצה להודות למתדלקת שעבדה שם שהנעימה את זמני. מפאת כבודה לא אזכיר את שמה, או התחנה.

כיף מדי פעם להיקלע לאיזה סיטואציה כזו, שמח שחזרת בשלום ומחויך

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

קיבלתי על עצמי את הייסורים באהבה, וחוץ מהדקות הראשונות שהיו נאחס בגלל תגובת הנהגים האחרים, דווקא לקחתי את זה בסבבה.

חחחחחחחחחח סליחה שאני צוחקת, אחלה סיפור
ויש לי עוד הרבה מה להגיד על ההוא שרצה תשלום.... אבל אני אסתום :|

אני שמח שהסיפור שלי מצחיק אותך אבל אם יש לך מה להגיד על ההוא, לא להתבייש להגיד...

חחח תודה על האישור .. רק שאני מפחדת שיחסמו אותי או משהו
אתה בטח מתאר לעצמך מה דעתי בלי שאני ארשום אותה

תסתכל על שתי שליש המלאה של הכוס, פעמיים פגשת ישראלים טובי לב שעזרו לך... אתה פשוט סחטת את המיץ עד שהגעת למר...