שיעור קצר בהיסטוריה: היהדות שלטה בארץ ישראל. הנצרות החלה בתור כת שנרדפה על ידי היהדות. הנצרות הפכה לדת השלטת באימפריה הרומית ובתוכה גם בארץ ישראל (יותר נכון ארץ יהודה ששונתה ל"פלסטינה"). קמה האיסלם. האיסלם החלה להתפשט גם באירופה. (ספרד). הנצרות והאיסלם שלטו בעולם המערבי (והמזרח הקרוב) והיהדות נדחקה לקרן זוית. היתה מלחמת תרבות/דת בין הנצרות והאיסלם.
בשנת 1948 קמה מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
עד כאן שיעור קצר בהיסטוריה.
משולש יהדות-נצרות-איסלם היא משולש שכולם נגד כולם (בלי להיכנס למלחמות פנים דתיות כמו קתולים-פרוטסטנטים, או סונים-שיעים)
היהדות נגד הנצרות וההפך
הנצרות נגד האיסלם וההפך
האיסלם נגד היהדות וההפך.

בשנים האחרונות נדמה כאילו יש שת"פ בין האיסלם לבין הנצרות במלחמה נגד היהדות אבל זה לא בדיוק נכון כי מלחמת הדת בין הנצרות והאיסלם עדיין חיה ובועטת.

אותי מעניינת הנקודה הבאה: הרש"פ מדברים כל הזמן על פלסטין נקייה מיהודים.
מה המדיניות הרשמית של ההנהגה הפלסטינאית (שהיא מוסלמית) לגבי אזרחים נוצריים?
האם יש הבדל בין הפלגים השונים בנושא זה?
האם החמאס והרש"פ משדרים באותו גל בנושא זה?
האם למיעוט הנוצרי ברש"פ יש זכויות או שהם מיעוט נרדף?
נקודה נוספת שמעניינת אותי היא לגבי ההסטוריה של מסעות הצלב וכיבוש ארץ ישראל על ידי הנוצרים מידי המולמים בעבר (ובהווה).
מה המדיניות הרשמית של הנהגת הנצרות (הותיקן?) לגבי שילטון לא נוצרי בארץ ישראל?
האם הנצרות מעדיפה שהיהודים ישלטו כאן, או המוסלמים? (לא מבחינה מדינית אלא מבחינה דתית),
והאם תורת ה verus israel משחקת כאן תפקיד?
האם שיבת ציון אמורה לסתור את הנצרות או להיפך?

למה אני מעלה את זה?
כי מעניין אותי יחסי הכוחות בין שלוש הדתות והאם יש כאן שת"פ (סמוי או גלוי) בין הנצרות והאיסלם נגד היהדות בנוגע לשלטון בארץ ישראל.

אני לא חושב שהנצרות נגד היהודים במדינת ישראל, להפך הם לטובתינו ( לפחות הנוצרים המשיחים מארה"ב )
עד כמה שאני יודע הרש"פ תומכת בנוצרים ואפילו מתגאים שישו היה ערבי...

הסיכסוך כרגע הוא בין היהודים לערבים, לא בין הדתות.

לכלול את כל הנצרות תחת קורת גג אחת זו טעות עצומה. יש מעט מאוד משותף בין הכנסייה הקתולית לזו האורתודוקסית ועוד פחות בין השתיים האלו לכנסיות הפרוטסטנטיות...

התערבות של הכנסיות הנוצריות בסכסוך הישראלי-ערבי איננה נעשית על בסיס דתי אלא על בסיס פוליטי-אידיאולוגי. כשאתה מדבר על שת"פ של כנסיות נוצריות עם הרש"פ אתה בעיקר מדבר על הכנסיה היוונית אורתודקסית, לה יש הנוכחות הגדולה ביותר בין ערביי ישראל הנוצרים ובין הפלסטינים הנוצרים. התמיכה של הכנסייה היוונית אורתודוקסית בפלסטינים היא די ברורה ויציבה מאוד. הכנסייה הקתולית של ימינו הרבה יותר אמביוולנטית (בניגוד לכנסייה הקתולית של לפני האפיפיור יוחנן פאולוס הראשון) אבל עדיין מצדדת בפלסטינים מסיבה פשוטה. יש בדיוק אפס יהודים קתוליים, בניגוד חד לכמות מכובדת של ערבים ישראליים ופלסטינאים קתולים. טכנית, שתי הכנסיות האלו תומכות בצד "שלהן".
הכנסיות הפרוטסטנטיות הן סיפור אחר לגמרי. אלו מהן שבכלל טורחות לשים לב למזה"ת תומכות בישראל בהתבסס על חזון יוחנן (הדורש את שיבת עם הקודש לישראל ושעל הר הבית יקום בית המקדש השלישי כתנאים מקדימים לעלייה השמימה).

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ובדיוק כפי שאין אחדות בין השיעים לסונים, ובין החמאס לפתח - כך הפרוטסטנטים, הקתולים והיוונים פועלים בצורה שונה.
רוב הפרוטסטנטים בארה"ב תומכים בישראל, אבל לא כולם ואין תמיכה דומה מחוץ לארה"ב.
הם פשוט "יושבים על הגדר", בדיוק כמו הפרוטסטנטים.
אין מצידם גיוס כספים ופרופוגנדה קבועה נגד ישראל.
זאת - כי אין להם אינטרס ליצור ברית קבועה. לא נגד ישראל ולא בעדה.

הנוצרים היוונים מנסים להציל האוכלוסייה הנוצרית המקומית מהכחדה - ולכן תומכים באופן מובהק בפתח, ומתנגדים לחמאס ולישראל.
הייתה תקופה שישראל ניסתה ליצור איתם ברית ושותפות בלבנון - אבל מאז היא התפרקה
וישראל פגעה בהם קשות בשנת 2000. כך שאין מישהו אחר להאשים בעויינות שלהם.

לעומת החמאס שתומך במדינה מוסלמית "טהורה" מיהודים ונוצרים - בפתח יש פעילים נוצרים רבים, והוא מקביל לתנועת הבעת' ולשלטון של מוברק במצריים: לכאורה "סוציאליזם ערבי", ובפועל חתירה לדיקטטורה צבאית חילונית.