אני לא בטוחה לאן זה מתאים, אז אני אשאל את זה כאן.

זה קשור לתחום של סראוסקופיה, ומתמטיקה.

ציוד:
יש לי עדשה עם פתיחה קבועה של 17 מ"מ ועוד עדשה עם פתיחה משתנה 14-42 מ"מ
שניהם מתחברות למצלמה Four Thirds Micro של אולימפוס (DSLR ללא מראה)
כך שאם יש עדיפות לעדשה קבועה יש את האופציה.

בקיצור,

אני מנסה לחשב מ2 צילומים (דו מימדיים) את נקודה במרחב במערכת צירים קרטזית (תלת מימדית 3 צירים)

הצילום מתבצע כך:

צילום תמונה ראשונה, הזזת המצלמה הצידה 5 ס"מ וצילום תמונה שניה.

זוג תמונות שצולמו עם מפתח של 14 מ"מ והמצלמה הוזזה 5 ס"מ בין צילום לצילום.


לדוגמא איך אני יכולה לחשב את המיקום במרחב (על ציר העומק) של החור המוזהב בתמונות?

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

עשית סלט מהמונחים מתחום הצילום.
SLR זה ר"ת של single lens reflex וב-D הכוונה לדיגיטלית. ברפלקס הכוונה למראה שמעבירה את התמונה לעינית וזזה מהנתיב האופטי כדי לאפשר צילום. לכן לא אפשרית מצלמת רפלקס ללא מראה.
אני מאמין שמה שקראת לו מפתח הוא בעצם אורך המוקד של העדשה. בעקרון לשימוש כזה עדיפה עדשה קבועה, אבל במקרה שלך 17מ"מ על המצלמה הזו נותן שדה ראיה קצת רחב מדי (כמו 34מ"מ על פריים מלא).

לעניין המתמטיקה,
אם נסתכל על המצלמה בצורה פשטנית אפשר להגיד שדרך נקודת המוקד של העדשה עוברות כל הקרניים שנרשמות על החיישן (מודל הפינהול ). מכיוון שיש לנו שתי נקודות (אחת שמשתנה על החיישן ואחת קבועה) אנחנו יכולים לחשב את הוקטור מהמצלמה אל הנקודה שמעניינת אותנו במרחב.
נחזור על התהליך שוב ונחשב את נקודת החיתוך של הוקטורים. או את הנקודה על אמצע הקטע הכי קצר ביניהם כדי להתמודד עם שגיאות. מאותה הסיבה יכול להיות שכדאי לעדות את החישוב על יותר משני צילומים או במרחק גדול יותר בין המצלמות.

אני אנסה למצוא את הפורמולציה המתמטית הקצת יותר מלאה, מצריך עבודה עם מטריצות אבל נוח בהרבה במיוחד עם ממחשבים את התהליך.

אני יודעת שזה לא באמת SLR כי היא לא רפלקס.. אבל ה4/3 לא כלכך נפוצות בארצנו ולא רציתי שיחשבו שמדובר במצלמת פוקט או דמוי SLR, כי היה חשוב לי שיבינו שניתן להחליף עדשות כמו במצלמת SLR לכן הוספתי בסוגריים ללא מראה.

לגבי "המפתח של העדשה" ממה שקראתי והבנתי ככל שיורדים במ"מ ככה מקבלים שדה ראיה יותר גדול
עד היום לא ממש הבנתי למה זה כתוב במ"מ ומה הם מציינים - אשמח ללמוד.


אני מניחה (יש מצב שאני טועה) שהאמנטים הקבועים הם.

המפתח של העדשה כלומר אם אני לוקחת עדשה עם 17 מ"מ לדוגמא - אני אקבל שדה ראיה מסויים.
המרחק שאני מזיזה את המצלמה הוא קבוע וידוע (5 ס"מ)


לגבי מודל הפינהול, ממה שזכור לי שבניתי "מצלמה" כזו מזמן (אבל במקום סרט צילום היה נייר פרגמנט) זה שהמרחק בין החריר לבין "הסרט צילום" הוא לא קבוע אלא תלוי בפוקוס שאנחנו מעוניינים לקבל.

כך שאם אני מבינה נכון המיקום של נקודת המוקד הוא לא קבוע.

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי i-pink אני יודעת שזה לא באמת SLR כי היא לא רפלקס.. אבל ה4/3 לא כלכך נפוצות בארצנו ולא רציתי שיחשבו שמדובר במצלמת פוקט או דמוי SLR, כי היה חשוב לי שיבינו שניתן להחליף עדשות כמו במצלמת SLR לכן הוספתי בסוגריים ללא מראה. בסדר. התיאוריה לא משתנה בין SLR, למצלמת פוקט או WEBCAM. לגבי "המפתח של העדשה" ממה שקראתי והבנתי ככל שיורדים במ"מ ככה מקבלים שדה ראיה יותר גדול עד היום לא ממש הבנתי למה זה כתוב במ"מ ומה הם מציינים - אשמח ללמוד. תקראי את הערך "עדשה" בויקיפדיה, נושא אורך המוקד מוסבר לא רע. אני מניחה (יש מצב שאני טועה) שהאמנטים הקבועים הם. ? המפתח של העדשה כלומר אם אני לוקחת עדשה עם 17 מ"מ לדוגמא - אני אקבל שדה ראיה מסויים. המרחק שאני מזיזה את המצלמה הוא קבוע וידוע (5 ס"מ) למה דווקא 5 ס"מ? למדידה עדיף מרחק גדול יותר. לגבי מודל הפינהול, ממה שזכור לי שבניתי "מצלמה" כזו מזמן (אבל במקום סרט צילום היה נייר פרגמנט) זה שהמרחק בין החריר לבין "הסרט צילום" הוא לא קבוע אלא תלוי בפוקוס שאנחנו מעוניינים לקבל. במודל פינהול הכוונה למודל פשטני של מצלמה, לא למצלמת חריר אמיתית. הרעיון הוא לותר על מידול מדוייק של האופטיקה ולהסתכל על העדשה כעל נקודה שדרכה עוברות הקרניים מהעצמים במרחב אל חיישן שהוא בעצם מישור שנמצא במרחק מסויים מאותה נקודה. המרחק הזה הוא אורך המוקד של העדשה. אם ניקח חלק מהמישור בגודל של החיישן האמיתי שלנו ונשחק עם אורך המוקד, נוכל לראות בקלות את ההשפעה על רוחב שדה הראיה. כך שאם אני מבינה נכון המיקום של נקודת המוקד הוא לא קבוע. לא הבנתי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי i-pink ...לגבי "המפתח של העדשה" ממה שקראתי והבנתי ככל שיורדים במ"מ ככה מקבלים שדה ראיה יותר גדול עד היום לא ממש הבנתי למה זה כתוב במ"מ ומה הם מציינים - אשמח ללמוד. .....

הסבר קצר על עדשות.
http://www.zilum.org.il/%D7%9E%D7%A...A9%D7%95%D7%AA/

"מפתח העדשה" הינו אורך המוקד האופטי של העדשה. כלומר, הנקודה שבה נפגשות קרני האור העוברות דרך העדשה (במקרה של עדשת צילום=העדשה מכוונת למרחק "אין סופי").
אורך המוקד נמדד במילמטרים.
כדי שמצלמה תפיק תמונות חדות, נקודת המפגש של קרני האור תמצא בדיוק במקום בו נמצא "מישור הסרט" או מישור הסנסור" במצלמה דיגיטלית.

לכן, אם תשימי לב. כאשר מכוונים את העדשה למרחק יותר קרוב מהאינפנטי, העדשת מתרחקת - פיזית- מגוף המצלמה.

ציור הסבר למושג "אורך מוקד"





הבדלים בין "זוייות ראיה" של העדשות השונות.




מקווה שהסברתי (מבלי "לחפור לעומק") על המושג שהעלית.

mc3 ואשר.

ההסברים ממש טובים, החכמתי.

לגבי ה5 ס"מ זה פשוט המרחק שהזזתי את המצלמה בצילומים שהעלתי לפורום.

אבל עדיין אני לא מבינה איך המתמטיקה של הסטראוסקופיה עובדת.

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

טוב, אז ירדתי מלנסות להסביר את זה וקטורית ובמקום זה אנסה שיטה יותר טריגונומטרית. יותר קל להבנה ולהסברה ואם מניחים שהעדשה היא רקטיליניארית (מה שמובלע בשימוש במודל הפינהול בכל מקרה) אפשר להסתכל על הבעיה בנפרד לציר X ולציר Y.

נגדיר מערכת צירים ובה נמקם את ה"פינהול" שלנו. ציר X פונה ימינה, ציר Y למטה וציר Z לכיון הצילום.
מישור החיישן נמצא במרחק f=17mm.
מצלמה שנייה תמוקם במרחק b=50mm לאורך ציר X.
הנקודה במרחב אותה אנו מעוניינים למקם היא P והקואורדינטות שלה הן X,Y,Z.
הנקודה המועתקת אל מישור החיישן תקרא x,y,z עם אינדקס 1 או 2 בהתאם לעמדת הצילום (הרי מתבצעות שתי העתקות)
הטלת נקודה על מישור החיישן מתבצעת כך:
x1 = f*X/Z

רציתי להמשיך לפרט את החישוב אבל סיוט לכתוב מתמטית במערכת הזו (עברית ואנגלית ביחד בקושי אפשרי). אז אני אקצר ואם יהיו שאלות ארחיב:

1. מדידת x1 ו-x2 מהתמונות שצולמו
2. טריגונומטריה
3. ? ? ?
4. PROFIT

בסוף מתקבל קשר מאוד פשוט: (D=b*f/(x1*x2
כל היחידות צריכות להיות זהות כמובן.

נחשב עבור הערכים:
f=14mm
b=50mm
נעריך, אפשר לבצע יותר מדוייק כמובן:
x1=+0.1*17.3mm
x2=-0.25*17.3mm
ולכן:
D=115.6mm

אם יש שאלות אשמח לענות, זה יכול לקחת קצת זמן כמו שראית...
אפשר לשאול מה השימוש שאת מייעדת לשיטה הזו?

החישובים יפים ונכונים - אבל יש בעיה ראשונית -
אורך המוקד אינו "אמיתי" אלא "מחושב"
כדי לעבוד עם אורך מוקד אמיתי בעדשה חייבת להיות ממוקדת ל-אינסוף
בנוסף - יש סטיות שנובעות מההפרש שבין אורך המוקד לבין "נקודת הצומת" של קרני נאור בעדשה,
האפשרות היחידה לקבל תוצאות אמיתיות זה שימוש בעדשת נקב ,

אני מבין שאתה מציע "קאמרה אבסקורה"?
אני לא מבין איך היא תצליח להשתלט על הנושא בעידן הדיגיטלי.

אין בעיה לצלם בעדשת נקב עם מצלמה דיגיטלית
צריך להבין שיש שתי שיטות לחשב אורך מוקד-
1 - מיקוד לאינסוף ומציאת אורך המוקד,
2 - צילום ב 1:1 וחלוקת המרחק שבין הנושא לסנסור ל - 4
בשני המיקרים תקבל תוצאות שונות אם תשתמש בעדשה אופטית

יהיה מעניין לראות את התוצאה של הניסוי הזה.
למרות שאני צופה בעיות טכנייות לא פשוטות בתהליך.

אגב.למיטב ידיעתי "בעדשת נקב" אין אפשרות למיקוד.
המיקוד הוא די אוטומטי.

כאשר אנחנו השתמשנו בעדשות נקד. לא היה כל מיקוד. וע"י שינוי המרחק בין העדשה לבין הסנסור, קיבלנו אפקט טלה או רחב זווית (תלוי במרחק).

פשוט - לצלם עם עדשת נקב במצלמה דיגיטלית