כמעט כל פעילות ממשלתית או שנסמכת על תקציב ממשלתי מהווה (גם) סבסוד צולב. בעל רכב פרטי משתתף בסבסוד תחבורה ציבורית למרות שלא משתמש בשירותיה. קשישים מממנים גן ילדים למרות שאין להם ילדים בגיל המתאים. וכמובן שחלק גדול מהשכירים שלא משלם מס הכנסה מקבל את אותם השירותים שמקבל שכיר שכן משלם מס הכנסה וצורך יותר (כלומר- משלם גם יותר מע"מ). יש מקרים שהסבסוד הצולב לא ניתן להפרדה, במוצרים ציבוריים. לא ניתן לבדוק מי מתיישב על הספסל בפארק, תושב העיר שמשלם ארנונה או עובר אורח מחוץ לעיר. תושב תל אביב משלם על האוגדה בעוטף עזה, תושב הגולן ישלם על ההגנה על העיר אילת. אך מרבית הפעילויות והסבסודים יוצרים בעיה חמורה.

בדוגמא שלפנינו מתואר המצב באקדמיה- בניגוד לדעת ההדיוט ברחוב, במכללות הפרטיות יש ציבור נרחב של סטודנטים שאינם בני עשירים "שקנו תואר על חשבון אבא שלהם", אלא כאלו שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטה, ונאלצו למעשה לשלם פי שלושה וללכת למוסד פרטי.

http://www.themarker.com/opinion/1.2170987

ייתכן שהכותב מדבר מתוך הפוזיציה כדיקאן בית ספר במכללה פרטית כזאת, אך הדברים שהוא אומר נכונים. אותו סטודנט צעיר במכללה פרטית עובד קשה ומסבסד את מי שהלך ללמוד באוניברסיטה, בסכומים לא מבוטלים.

הפיתרון האמיתי לבעיות הללו הוא כמובן הפסקת אותו סבסוד- אדם לעצמו בכמה שיותר תחומים. זה ייקח שנים, אולי עשורים להרגיל דורות של טפילים לדאוג לעצמם, זה ייקח לא מעט זמן לנתק את המחוברים לעטינים מהפטמות, אולי נצטרך לחכות שדור המדבר ימות, כמו לפני הכניסה לארץ ישראל. אך אותו חיתוך של הקשר הגורדי חייב לקרות, כי המדינה לא תשרוד זמן רב. הבלוף הגדול של הסוציאליזם מתפוצץ לנו בפנים ולא רק בתחום הזה, אלא למעשה בכולם.

כמה הערות:
- תמיכת המשפחה במהלך לימודי התיכון היא לא פרמטר כלכלי טהור, ולהציג את זה ככה זו הפלת אחריות. למנטליות של ההורים ולסביבה של הילד יש חלק הרבה יותר גדול בפיתוח החתירה שלו למצויינות, והצלחה בלימודים. אם למדת בתיכון כמו שצריך, אין שום טעם ללכת להשלים בגרויות באלפי שקלים אחרי הצבא.

- כדי להגיע לתואר אקדמאי יש צורך לעבור סדרה של מסננות, בחירה במכללה בעצם מקלה עליך את תהליך הסינון (לא צריך פסיכומטרי גובה, אם בכלל) אבל אתה משלם על זה בכסף. אתה לא רוצה לשלם כסף? תתמודד עם המסננת. אולי צורת החשיפה הקפיטליסטית ביותר שאתה נתקל בה בעולם האקדמי.

- רכישת תואר לא יכול להיות מבוסס על היצא וביקוש, כי תמיד תיהייה דרישה, וללא סבסוד לא יהייה שום מנגנון שיוכל לבקשר את ה"מחיר" לתואר. המצב כיום הוא פשוט- אם יש לך ציון פסיכומטרי ויש לך בגרות, אתה יכול להכנס וללמוד, בלי קשר למי זה אבא שלך. לא תמיד קל להגיע לשילוב הנכון הזה, במיוחד לא במקצועות קשים ומבוקשים, אבל להגיד שזה פרמטר של כסף והורים זה פשוט לא נכון. על הפער הזה חיות אותן מכללות שהכותב במאמר הוא דיקאן של אחת מהם- מה שלא קנית בזעה, תקנה בכסף. איפה הסוציאליזם כאן?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לוגיין כמה הערות: - תמיכת המשפחה במהלך לימודי התיכון היא לא פרמטר כלכלי טהור, ולהציג את זה ככה זו הפלת אחריות. למנטליות של ההורים ולסביבה של הילד יש חלק הרבה יותר גדול בפיתוח החתירה שלו למצויינות, והצלחה בלימודים. אם למדת בתיכון כמו שצריך, אין שום טעם ללכת להשלים בגרויות באלפי שקלים אחרי הצבא. - כדי להגיע לתואר אקדמאי יש צורך לעבור סדרה של מסננות, בחירה במכללה בעצם מקלה עליך את תהליך הסינון (לא צריך פסיכומטרי גובה, אם בכלל) אבל אתה משלם על זה בכסף. אתה לא רוצה לשלם כסף? תתמודד עם המסננת. אולי צורת החשיפה הקפיטליסטית ביותר שאתה נתקל בה בעולם האקדמי. - רכישת תואר לא יכול להיות מבוסס על היצא וביקוש, כי תמיד תיהייה דרישה, וללא סבסוד לא יהייה שום מנגנון שיוכל לבקשר את ה"מחיר" לתואר. המצב כיום הוא פשוט- אם יש לך ציון פסיכומטרי ויש לך בגרות, אתה יכול להכנס וללמוד, בלי קשר למי זה אבא שלך. לא תמיד קל להגיע לשילוב הנכון הזה, במיוחד לא במקצועות קשים ומבוקשים, אבל להגיד שזה פרמטר של כסף והורים זה פשוט לא נכון. על הפער הזה חיות אותן מכללות שהכותב במאמר הוא דיקאן של אחת מהם- מה שלא קנית בזעה, תקנה בכסף. איפה הסוציאליזם כאן?

יש ללמוד בתיכון כמו שצריך, ויש לקבל שיעורי עזר פרטיים, קורס פסיכומטרי, לא צריך לצאת לעבוד בגיל 16 וכך הלאה. פרט לכך, האם חדש לך שתיכונים בפריפריה פחות טובים מאלו במרכז (כן, הכללה, אבל נכונה, גם אם תמצא יוצאי דופן).

ראשית- לא כל מכללה היא פרטית, יש גם ציבוריות.
שנית- אין שום דבר קפיטליסטי בלקבל סבסוד של מעל שני שליש לשכר הלימוד שלך. שכר הלימוד חייב לשקף את עלות הסטודנט, והוא ישולם רק על ידי הסטודנט, לא על ידי משלמי המיסים שלא חפצים בתואר.

רכישת תואר בהחלט צריכה להיות מבוססת על היצע וביקוש, מה שונה בין רכישת תואר (אמצעי קבלה לעבודה מסויימת) לבין הכשרה מקצועית אחרת? למה מימון מי שרוצה להיות עורך דין ולא מימון מי שרוצה להיות ספר? מוסכניק? קואוצ'ר? פה אמנם דיברו רק על סטודנט מהפריפריה, אבל מה לגבי מי שלא רוצה תואר כי במסגרת העבודה שלו אין לו צורך בכך? או מישהו שלא יכול להתקבל לאקדמיה, גם למכללות הפרטיות? למה הוא צריך לשלם את התואר של אדם אחר?

זה בהחלט פרמטר של כסף והורים, יותר נכון- גם של כסף והורים. הסוציאליזם פה הוא הסבסוד הצולב.

"יש ללמוד בתיכון כמו שצריך, ויש לקבל שיעורי עזר פרטיים, קורס פסיכומטרי, לא צריך לצאת לעבוד בגיל 16 וכך הלאה. פרט לכך, האם חדש לך שתיכונים בפריפריה פחות טובים מאלו במרכז (כן, הכללה, אבל נכונה, גם אם תמצא יוצאי דופן)."-
שיעורי עזר פרטיים הם בחירה של הורה, לא חובה כדי להוציא בגרות (גם טובה), קורס פסיכומטרי במקור היה גם בחירה, עקב ביקוש גבוה (להשכלה תמיד יהייה ביקוש גבוה) הוא הפך כמעט לחובה, ועדיין, יש לא מעט קורסים זמינים כלכלית ליוצאי צבא ומסיימי תיכון שמעוניינים בעתודה. לא ברמה של קורס פרטי, אבל זמינים בהחלט. לצאת לעבוד בגיל 16 זו החלטה בד"כ מרצון הנער, ממש לא חובה כלכלית כל הזמן (למרות שגם קיים). התיכונים בפריפריה פחות טובים (למדתי באחד כזה) אבל הבגרות שאתה מקבל היא אותה הבגרות, וגם אם לא יובילו אותך באף לרוב לא ישימו לך מקלות בגלגלים. ההבדל היעקרי הוא המנטליות של אחוזים שונים באוכלוסיית התלמידים.

"ראשית- לא כל מכללה היא פרטית, יש גם ציבוריות.
שנית- אין שום דבר קפיטליסטי בלקבל סבסוד של מעל שני שליש לשכר הלימוד שלך. שכר הלימוד חייב לשקף את עלות הסטודנט, והוא ישולם רק על ידי הסטודנט, לא על ידי משלמי המיסים שלא חפצים בתואר."-
ראשית- גם המכללות הציבוריות מסובסדות, ככה שהטיעון הכלכלי של לא תקף לגביהם.
שנית- הרעיון הקפיטלסיטי כאן שלא משנה מאיפה אתה מתחיל, אם אתה טוב, אתה תגיע למקום באוניברסיטה, ואם בא לך לדלג על שלב, אז אתה יכול פשוט לשים כסף וללכת למכללה.

"רכישת תואר בהחלט צריכה להיות מבוססת על היצע וביקוש, מה שונה בין רכישת תואר (אמצעי קבלה לעבודה מסויימת) לבין הכשרה מקצועית אחרת? למה מימון מי שרוצה להיות עורך דין ולא מימון מי שרוצה להיות ספר? מוסכניק? קואוצ'ר? פה אמנם דיברו רק על סטודנט מהפריפריה, אבל מה לגבי מי שלא רוצה תואר כי במסגרת העבודה שלו אין לו צורך בכך? או מישהו שלא יכול להתקבל לאקדמיה, גם למכללות הפרטיות? למה הוא צריך לשלם את התואר של אדם אחר?"-
כי המחיר שאתה משלם לא יהייה נגיש לרוב הציבור, תואר כמו רפואה למשל יקר מאוד למימון, אבל הדרישה לרופאים בחברה המודרנית רק הולכת וגדלה. ומישהו שלא יכול מתקבל לאקדמיה, משלם על ההזדמנות שלו לעשות זאת.

הפרמטר של הכסף יכול להקל עליך את הדרך, אבל הוא לא היחיד, ולא החשוב מבינהם, ולהציג אותו ככזה זה סוג של התממות.

אכן בחירה של הורה, רק שיותר קל לבחור בהם כשיש לך כסף.
בוודאי שאותה הבגרות, אבל מה הציונים של הבגרות במרכז ובפריפריה? ואחוזי הזכאות?

להשכלה יש ביקוש גבוה כשהמחיר שלה מעוות. היום קל לראות את זה כשאנשים הולכים ללמוד "תואר" רק כדי שתהיה להם תעודה לתלות על הקיר. זה מעוות. אדם לא יילך ללמוד תואר בדרך כלל אם הוא לא מתכוון להתפרנס ממנו. סבסדת את רוב התואר? הגדלת מלאכותית את הביקוש. איך זה הגיוני? למה תארים עם ביקוש עצום צריכים לקבל סבסוד כמו תארים שאף אחד לא רוצה ללמוד? ושוב- למה אתה מוכן שהמדינה תסבסד מקצוע אחד ולא את השני? רק כי האחד מצטייר כאיכותי יותר בגלל שיש לו תעודה מרשימה יותר?

עוד פעם- אין פה שום רעיון קפיטליסטי שמי שלא יכול להתקבל לאוניברסיטה יממן את מי שכן יכול.

המחיר של ההשכלה צריך להיות המחיר שמוכנים לשלם עליה, בלי לעוות את הגרף. תואר מבוקש מאוד, למשל כזה שיכול להקנות לך משכורת בסיס של 15 בחודש, נניח הנדסת מחשבים, יעלה יותר מתואר לא מבוקש. ככה זה צריך להיות. השקעה לכל דבר, תשואה עתידית. זה נכון גם לרפואה ולכל מקצוע אחר. אם רופא ירוויח כל כך הרבה במהלך חייו, יהיו יותר שמוכנים לשלם הרבה עכשיו. אתה יכול לראות הוכחה חיה במה שהרופאים מוכנים לעבור בשנים הראשונות למקצוע כדי להגיע למנוחה ולנחלה של הרפואה הפרטית כמומחים שגובים מאות שקלים עבור פגישה קצרה. כלומר- הם מוכנים לסבול עבור העתיד. יש להרחיב את זה גם לשכר הלימוד. אתה לא רואה אנשים שלא התקבלו ללימודי ספרות הולכים ללמוד במדינה זרה בשפה לא מובנת, נכון? כי הם יודעים שהתשואה תהיה נמוכה מדי בשביל להשקיע ככה.
שייקחו הלוואות כתלות בפוטנציאל השתכרות עתידי, שחברות יממנו לעובדים העתידיים שלהן שכר לימוד, כמו שעושה למעשה צה"ל בעתודה. לא לנצל את העניים כקופת החיסכון שלך (אם תרצה- לא לנצל את מי שהלך ללמוד מקצוע לא אקדמאי רק כי התעודה של האקדמאי מרשימה יותר).

לא טענתי שכסף הוא הכל, לכן אין פה היתממות. אבל אי אפשר להגיד שהוא לא חשוב. זאת ההיתממות האמיתית.

הדרישה לרופאים גדולה אבל הם לא מקבלים את המשכורות המתאימות לדרישה. זו בדיוק הבעיה של הרגולציה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שטויות.
רופא שהמשכורת לא נאה בעיניו יכול להתפטר, לעבור לרפואה הפרטית ולגבות ככל העולה על רוחו.

והוא אכן עובר לרפואה הפרטית או לחו"ל. אז אתה גם משלם את הכשרתו של אותו רופא, וגם משלם את שכרו באופן מלא (אם הוא נשאר בארץ). כמה הגיוני זה?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac גם אם נזרום איתך, יש הבדל בין השכלה לשם השכלה והשכלה לשם רכישת מקצוע. גם מבחינה מעשית, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת השקעת המדינה ובחינת התשואה. תתמוך בשכר לימוד דיפרנציאלי פר מגמה/מקצוע? ועכשיו, בגלל שאני לא זורם איתך- אם מהנדס מחשבים יחזיר את עלות ההשקעה שלו כל כך מהר, הוא יוכל לשכנע פקיד בבנק להעניק לו הלוואה. כנראה שסטודנט לספרות לא יוכל לעשות זאת, אבל זאת באמת בעיה שלו. אה, ההצעה שלי גם מנטרלת מצב של הגירה לחו"ל אחרי שניצלת את הסבסוד הנ"ל. שלך- לא. ההצעה שלי גם תתרום לחינוך המקצועי ולמקצועות צווארון כחול שכיום לא רק שלא מקבלים סבסוד אלא גם צריכים לסבסד את יקיריך. אני שמח שאתה מוכן לממן את זה מהכיס שלך, אני אישית גם תורם מדי פעם למטרות שונות, בהן קרנות מלגות עם ייעוד ספציפי. אבל ההבדל הוא שאני לא חולם לשעבד את ההכנסה שלך לטובת זה, ואתה כן. זאת מכיוון שאתה מבכר הנדסה חברתית על פני זכויות אדם.

בדיוק.

נתונים.

כמה רופאים ישראלים נטשו את הרפואה הציבורית לטובת פרטית? ולא עובדים עם הביטוחים המשלימים של הקופ"חים , כי זה לא נקרא. וכמה רופאים נוטשים לחו"ל?

http://www.themarker.com/consumer/health/1.1987903

אתה יודע מה הפתרון נכון גולני?
חינוך אקדמי חינם.

מיק, נעים מאוד.

הפיתרון הוא לא יותר סוציאליזם, אלא פחות.

תלוי באיזה תחום.

בתחום ההשכלה הפתרון הוא סוציאליזם מוחלט.

שיוויון הזדמנויות לכולם וזה.

לא ידעתי שיש חלוקה כזאת.
ומה תעשה כשהמחיר יהיה חינם? אתה מגדיל מלאכותית את הביקוש, כשההיצע מוגבל. ואז מה זה ייתן? שוב אנשים שלא רוצים או יכולים ללמוד ישלמו את שכר הלימוד של האחרים? למה צריך לממן עוד עורכי דין? מעצבים? פילוסופים (כן, בכוונה לקחתי מקצועות כאלו בשביל להדגים נקודה. אבל זה נכון גם להנדסה מבחינתי)? למה בטלן עם תואר שווה יותר בעיניך מאנשי הצווארון הכחול?

בחברה המודרנית השכלה זה כרטיס הכניסה למעמד הביניים הסוציו-אקונימי, מכפיל כוח לעוצמה הכלכלית של מדינה, ולתועלת הכלכלית של אזרח לכלל המדינה. חוץ מזה, שלסבסד השכלה זאת השקעה כלכלית, ולא הוצאה, מהנדס מחשבים אחרי 5 שנות ניסיון, מכסה את שכר הלימוד שלו בחודשיים~ של מסים, ואת עלות ההשכלה שלו תוך חודשיים~ נוספים. וזה בלי להכנס לתועלת התרבותית...

בגלל כל הסיבות הנ"ל, אני משוכנע שזה נכון להעניק שוויון הזדמנויות, ונגישות להשכלה גבוהה לכל אזרחי ישראל, ומוכן לממן את זה מהכיס שלי, ולהכריח אותך להשתתף, למרות שאישית אין לי כוח ללמוד.

גם אם נזרום איתך, יש הבדל בין השכלה לשם השכלה והשכלה לשם רכישת מקצוע. גם מבחינה מעשית, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת השקעת המדינה ובחינת התשואה. תתמוך בשכר לימוד דיפרנציאלי פר מגמה/מקצוע?

ועכשיו, בגלל שאני לא זורם איתך- אם מהנדס מחשבים יחזיר את עלות ההשקעה שלו כל כך מהר, הוא יוכל לשכנע פקיד בבנק להעניק לו הלוואה. כנראה שסטודנט לספרות לא יוכל לעשות זאת, אבל זאת באמת בעיה שלו.

אה, ההצעה שלי גם מנטרלת מצב של הגירה לחו"ל אחרי שניצלת את הסבסוד הנ"ל. שלך- לא.

ההצעה שלי גם תתרום לחינוך המקצועי ולמקצועות צווארון כחול שכיום לא רק שלא מקבלים סבסוד אלא גם צריכים לסבסד את יקיריך.

אני שמח שאתה מוכן לממן את זה מהכיס שלך, אני אישית גם תורם מדי פעם למטרות שונות, בהן קרנות מלגות עם ייעוד ספציפי. אבל ההבדל הוא שאני לא חולם לשעבד את ההכנסה שלך לטובת זה, ואתה כן. זאת מכיוון שאתה מבכר הנדסה חברתית על פני זכויות אדם.

אני בעד לסבסד גם חינוך מקצועי....

תראה, אתה לא מכיר אותי, ולא את הדעות שלי, באופן כללי בתחום הכלכלי הדעות שלי הן דיי לבראליות / קאפיטליסטיות, אבל לא בנוגע להשכלה.

מה שאתה מציע זה להפוך את מערכת ההשכלה הגבוהה לעסק שהתכלית שלו זה להוות חסם למי שאין להם, ולשעבד להלוואות סטודנטים את מי שיש להם קצת, כמו שקורה בארה"ב.

אין שום בעיה עם זה, כאמור- לא כולם צריכים ללמוד כל תואר שהוא, נכון? תואר אמור להיות למקצוע, כמו עריכת דין. זה מקביל בדיוק להכשרה מקצועית למכונאות רכב, ספרות, נגינת גיטרה בלהקה וכיו"ב. אתה רוצה לממן גם את כל אלו?

1. תואר לא חייב להיות למקצוע. (במובן של profession)

2. אני מוכן לממן, ולהכריח אותך לממן, גם תארים טכנולוגיים (הנדסאי טכנאי), והכשרות מקצועיות, שיש בהן תועלת לחברה . אגב זה קורה גם היום במסגרת הכשרות מקצועיות במשרד העבודה.

אם הוא לא חייב להיות למקצוע אז למה אתה רוצה לממן אותו?! חשבתיש אתה רוצה לעזור לאנשים להצליח בחיים, להרוויח יותר, עזרה למדינה וכו'.

אתה שוב מדבר על תועלת, רק שתועלת נקבעת על ידי הצרכן. לא הממשלה. מי שאין ביקוש לתוצרת שלו, לא מביא תועלת. זה יכול להיות פרופסור מפורסם לבוטניקה של האזוב המצוי, והוא חסר תועלת לעומת DJ בחתונות.

לא.
תועלת נקבעת ע"י החברה.

אנחנו לא מדברים פה על מוצר צריכה...

החברה כולה לא יכולה לדעת מה התועלת במפתח ב-PHP. הצרכן של זה, למשל בעל חברת הייטק, יודע. אתה ידוע מה התועלת בחוקר אצות? אני לא. אבל אולי מישהו אחר יידע. לא בטוח כלל שפקיד ממשלתי יידע. בטח לא זה שיושב במשרד החינוך.

אני יכול לחקור, לגלות, ולהעריך, מה התועלת הנוכחית, ומה תהיה התועלת העתידית, של חוקר אצות, מתכנת פחפ, ופיזיקאי גרעין, ולנסות לכמת את התועלת החברתית של פילוסוף, ובמאי קולנוע, ולפי זה להחליט כמה מקומות מסובסדים אני מוכן להעניק לכל אחד מהם באוניברסיטה.

אם טעיתי, או שלא תהיה דרישה להשכלה המסובסדת שלי, או שהשוק הפרטי ישלים את הטעות שלי, ובשנה הבאה ניהיה יותר חכמים.

השיטה שלך מפספסת את כל המקצועות שאין להם תועלת כלכלית ישירה ומיידית, וכל מה שמועיל לחברה כחברה, אבל אף אחד לא מוכן לממן ישירות.

חוץ מזה, השיטה שלך לא הוגנת, כי היא מנציחה עוני. למי שעני יש הרבה פחות אפשרויות לרכוש השכלה, גם במצב בישראל היום, ולכן יש לו הרבה יותר סיכוי להשאר עני.

קצת חלוקה מחדש של ההון, וקצת הנדסה חברתית זה טוב. זה אחד היתרונות של לחיות בחברה מאורגנת, אחרת אין שום הבדל בין אנשים לנמרים*.

* למרות המשפט, רוב הזאבים דווקא חיים בלהקות.

זה בדיוק הכשל שטוען שפקיד יכול לשלוט ולהכווין את חיי האזרחים כולם כמו מחשב על עם טריליון חישובים בשניה. אתה שם לב שעכשיו אתה מציע עוד התערבות כדי להכווין את המימון הזה?

זה לא שאם טעית אז טעית, את הורדת את המחיר ושינית את הביקוש בשל כך. עצם ההתערבות שלך כבר גורמת לבעיה. אתה מעוות את כל שוק התעסוקה על ידי כך. אתה מוזיל לימודים שאמורים להיות יקרים (כי הם דורשים יותר תשתיות), אתה מעלה ביקוש ללימודים לא מבוקשים וגורם לבזבוז כספי על הדרך, ובזבוז זמנם של האזרחים. פלא שהיום הם מתעוררים ומגלים ש"יש להם תואר" אבל לאף אחד לא אכפת? כי אנשים כמוך בעבר הבטיחו להם שתואר=מקצוע, ובגלל שזה היה זול הם הלכו לשם.

בטח שלא הוגן שמי שלא מסוגל ללמוד באקדמיה יממן את מי שכן, כשלפי הנתונים שאתה הראית, זה שילמד באקדמיה כנראה ירוויח יותר בעתיד. זה נראה לך הוגן, אם אתה כבר מצטדק?

הקצת הזה בינתיים מצטבר לנטל מס גבוה שמשבש את כל החיים פה.

אני מעדיף חברה חופשית. אתה מעדיף חברה בה יש הצדקה למימון חרדים, בטלנים, סטודנטים למדעי הכלום, עובדי נמלים והרשימה ארוכה. כל זה כי רצית "קצת" חלוקה מחדש של ההון.

מי שיש לו תואר אכן שווה יותר ממי שאין לו, לא כאדם, אלא כלכלית.

http://www.bls.gov/emp/ep_chart_001.htm
http://www.infoplease.com/ipa/A0883617.html

http://filipspagnoli.wordpress.com/...nd-education/#1

אתה יודע שאתה רק מחזק אותי, כן? כי לפי הנתונים שלך, קל יהיה לאדם העומד בפני לימודים לקחת הלוואה, אם הוא ירוויח יותר והסיכוי שלו להיות מובטל קטן. בנוסף, אתה רק מוכיח שאדם ללא תואר, לא יכול או לא רוצה, למעשה הוא העני שמסבסד את העשיר. מה שהכותרת שלי טוענת. אז תודה.

אתה אומר מה שאתה אומר רק כי אתה לא מבין שכל ישראל ערבים, ומיסוי דיפרנציאלי.

רופא, מהנדס, דוקטור לפיזיקה גרעינית, מועילים לחברה, ולעצמם, ולכן לחברה כחברה שווה להשקיע בהשכלה שלהם בצורה חברתית וחברית.

--------
חוץ מזה שזה חשבון שלא נכון שבנקים יעשו. בנקים לא נותנים הלוואות לעניים ללמוד בהרווארד...

חוששני שאתה זה שלא מבין את מושג הערבות. ערבות נעשית ברצון. לא בכפייה. אחרת זאת לא ערבות, זה חלוקה מחדש של ההון.

כל מי שיש ביקוש להכשרתו מועיל לחברה. גם נגן גיטרה בלהקה מועיל לחברה. מצד שני- אני מעט מפקפק בתרומה של חלק מבעלי התארים המתקדמים.

אה, ומחיפוש קצר-
http://yoram.walla.co.il/ts.cgi?tss...3&layout=guides

לגבי הלוואות- למעלה כתבת שבארה"ב יש חוב עצום, עכשיו אתה כותב שבנקים לא נותנים הלוואות?
אתה בטח יודע שלא כל החוב של הסטודנטים הוא פדרלי, כן?

אתה יודע מה, אפילו הלוואה ממשלתית תהיה טובה יותר ממימון ממשלתי. כי אז יצטרכו לבדוק גם את יכולת ההחזר בעתיד, מה שהיום אין.

לא נותנים הלוואות לעניים.

למעמד הביניים נותנים הלוואות שהם לא יכולים להחזיר.

אני באמת לא מבין מה רע בהנדסה חברתית של יצירת שוויון הזדמנויות והנגשת חינוך והשכלה...

זאת הבעיה בהלוואה ממשלתית לעומת פרטית, כמו בתחומים אחרים. נותנים סתם הלוואות למי שהולך ללמוד כל מקצוע שהוא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Colonel Korn אתה יודע מה הפתרון נכון גולני? חינוך אקדמי חינם.

כיום - חצי מהסטונדטים מגלים עם סיום הלימודים - שאין עבודה.
חצי מאלו, ימשיכו לתואר שני. בסיומו חלק גדול מהם יגלו - שאין עבודה.
וזה לא ייחודי לישראל - זה נפוץ מאוד באירופה.

בפועל רואים - שתארים בחינם רק מובילים לעוני.
למה?
אם תיתן תואר בחינם (ולפי הדרישה העצומה שתואר בחינם יוצר) תקבל המונים שלומדים תארים בתקשורת,
אבל כמות העיתונים לא גדלה - אז רובם הגדול יהיו מובטלים.
אם הם היו מנצלים את אותו הזמן די לעבוד במקצוע כלשהו - כבר מצבם היה טוב יותר.

אז עם הפתרון שלך - תקבל קבוצה גדולה של מובטלים כועסים - שבזבזו זמן ומאמץ על תואר חסר ערך. כנראה שהם ישבו בכיכרות בתוך אוהלים.
והמדינה שילמה הון לא קטן - כדי להביא אותם למצב העגום הזה.


אז הפיתרון שלך ממש לא עובד, אבל הפיתרון הוא ידוע:
האוניברסיטאות מקבלות תקצוב ממשלתי - בהתאם לכמות הבוגרים שידוע שהמשק קולט כל שנה.
כדי להתקבל לאוניברסיטאות הללו צריך לעמוד בתנאי הקבלה.
כך - המשק מקבל בדיוק את כמות הבוגרים שצריך.

ומה עם השאר?
המדינה תאפשר לכל מכללה ללמד לתארים מתקדמים - אבל ללא סבסוד.
מי שרוצה לכלות את זמנו על תואר שלא ברור אם צריך אותו: ישלם על כך מחיר מלא.
כך - כל בן-עשירים, שבא לו ללמוד פילוסופיה (כי זה מגניב) או הסטוריה (כדי להיות אינטלקטואל) יוכל לעשות זאת.
וכל בן-עניים שרצה ללמוד להיות עורך-דין, כנראה יוותר ויהיה חשמלאי שירוויח בסוף יותר מחברו עורך הדין.
וחסל סדר סבסוד מטורף של אבטלת אקדמאים.


לגבי הטענות העלובה על התיכונים בפריפריה:
המדינה מפרסמת אחוזי קבלת בגרויות. רואים שבכל הארץ הם עומדים מעל 50% - לפחות כאשר מנטרלים את אוכלוסיית החרדים - שלא עושה בגרויות, והערבים.
ובהיי-טק מוצאים לא מעט בוגרי תיכונים מהפריפריה.
גם ברפואה מוצאים לא מעט כאלה.
אז הטענה על "בתי ספר גרועים" בפריפריה - לחלוטין חסרת בסיס.
שמועה מטומטמת שמפיצים סוציאליסטים.


ולגבי הטענה הטיפשית לא פחות - שרק עשירים מצליחים בתיכון.
אנחנו משפחה של 3 אחים - אח אחד למד מחשבים. אחר למד אומנות, והשלישי יתקבל לתואר רק אם הוא יהיה ללא תנאי סף.
במשפחה של אישתי - המצב דומה.
כשאני שואל בעבודה שלי (היי-טק) מה קורה עם הילדים - מסתבר שחלק מהם מצטיינים - וחלק מהם יקבלו בגרות רק בקושי. כאלה שתואר אקדמי כנראה רק יזיק להם.
רובם הגדול אגב - לא נולדו למשפחות עשירות.
גם זו שמועה סוציאליסטית מטומטמת.

ואם זה מעל 50% זה אומר שזה טוב?

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1002596

ראה את הצמרת.

האם כאשר מדברים על עלות סטודנט למדעי הרוח במושגים של עשרות אלפי שקלים לשנה מתכוונים לכך שעלות הכסא שלו + עלות הרצאות חלקי מספר היושבים באולם + עלות בדיקת בחינות שווה לסכום זה? או שמא הכוונה לכך כי שהסכום מכסה את הבטלה של החוקר מהחוג שלא כתב שום דבר בעל ערך כבר שנים, את הנסיעות האינסופיות לחו"ל של הפרופ' שנותן הרצאת מבוא סמלית, את הדשא המטופח ששוכן על האדמה הכי יקרה בעיר, את הלובי המופלץ שעלה הון, את הספריה הענקית והמעוצבת שאיש לא משתמש בה ואת הפעילות הפוליטית שאסור לומר מילה כנגדה של מחצית הסגל?

וגם תשובה קטנה: כל דבר שיהיה 'בחינם' יחשב בעיני המקבלים אותו כ'לא ממש שווה'.
שוק חופשי לחלוטין בתצורה הקיצונית [מי שאין לו שיתגלגל ברחובות ואדם לאדם זאב] זו כמובן מחשבה מנותקת מהמציאות גם בהבטים הכלכליים וזה עוד בלי להכנס לסוגייות מוסריות.

א-ב-ל החברה צריכה להתערב בסבסוד ורגולציה רק במה שיואיל לחברה באופן מובק וישיר. יש אויבים שרותים להרוג אותנו? - אז נחזיק צבא יקר כדי להרוג אותם קודם. יש צורך במחקר טכנולוגי או במחקרי מדעי הטבע/המדויקים כדי לקיים תשתית למכונים ולחברות שבתורם ירוויחו כסף וייצרו עוצמה כלכלית? - אז נממן פקולטאות בתחומים אלה ונעודד אנשים חכמים וסקרנים להתעמק בהם [ונקפיד כל הזמן שהפקולטאות הללו לא יהפכו למרבץ של מדושני עונג שלא מייצרים מחקר או הוראה איכותיים].
יש מחלות שמאיימות על חיי האנשים בחברה? - אז נקיים מערכת בריאות שתעניק סף מסויים של בריאות בסיסית לכל האזרחים [תוך הבנה שאי אפשר להעניק ה-כ-ל ל-כ-ו-ל-ם ושיש לקיים בקרה תקציבית כל הזמן]. גלישה של שולי העשירון התחתון לעוני מרוד מסכנת את לכידות החברה ובטחונה? - נקיים מערך סוציאלי בסיסי שיהפוך את ה'מרוד' ל'נסבל' [אבל נקפיד לסנן פרזיטים שינסו לנצל את המערך הזה]. יש עבריינים הרוצים לעשות כסף קל? - נחזיק משטרה ופרקליטות בכספי הציבור ו..נו טוב, הרעיון ברור וכן הלאה.

הנפקת תעודות קלף משובח עם כתב מסולסל המעניק תואר בתחום 'רוחני' שההצע עולה בו על הביקוש ברמות של 1:10 ויותר - אינה אינטרס של החברה. מנגד - אם העלות האמיתית של לימודי 'רוחניות' אוניברסיטאים נמוכה בהרבה מהמוצג ולמעשה התלמיד ב'ספרות' הוא רווחי לאוניברסיטה ורק הפרופסור הוא בזבזן - זה כבר משהו אחר.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

שכר הלימוד במקצועות שלא דורשים תשתית, נניח פסיכולוגיה או כלכלה, עומד על כ-30 אלף במכללות פרטיות. גם אם נניח שזה חלקית בגלל שצריך למשוך מרצים טובים יותר, אנחנו עדיין מדברים על מעל 20 אלף לשנה. כלומר הסבסוד הוא לפחות חצי עבור סטודנט באוניברסיטה.

אני מסכים חלקית לדברים שציינת, אבל לוקח את זה בשתי ידיים על פני המצב הנוכחי.

מכללות פרטיות גם מרוויחות...

איפה אמרתי שהן מרוויחות או לא מרוויחות?

זה מעלה את השכ"ל...

השכ"ל במכללות פרטיות לא משקף את עלות התואר, אלא רק את התמכור שלו...

עלות של מוצר תמיד כוללת גם שיעור רווח ליזם.
פרט לכך, אתה חושב שחברות ממשלתיות לא מעוניינות להרוויח? מחיר המים לא כולל רווח? מחיר הובלת הגז בצנרת? מחירי הנשק של רפאל? חברת חשמל היא יוצאת דופן כי המחיר שלה נקבע לפי ועדה... היי, ממש כמו שכר הלימוד!

סבבה אגוזים.

אבל דיברנו על עלות ההשכלה...

והיא לא שונה ממוצרי יסוד אחרים.

לפי עלות שכר מופקעת ממוצעת של 300 ש"ח לשעה לפרופסור דגול עד בינוני
לפי 25 שעות לימוד שבועיות במשך 7 חודשים + חודש לעיסוק במבחנים ובדיקתם
ובתוספת עיגול כלפי מעלה לחודשים מעוברים ולעיבורים מחודשים

מגיע המחשבון הלא רוחני שלי ל300,000 ש"ח רוחניים לקורס.

לכך יש להוסיף כמובן את עלותן של 1000 שעות כסא גשמי לכל תלמיד אשר מחירו הממוצע בבנין משרדים באור יהודה, בלוד או בדרום ת"א סביר יותר ממחירו באולם העשוי שנהב ומקושט בפסיפס פאייטים שעיצב בחצי התנדבות הקוזין של דיקן הפקולטה לפלצנאות.

זה אומר שכל מסלול רוחני המוני אליו נרשמו למעלה מ30 סטודנטים המשלמים 15000 ש"ח מכסה עצמו ושכל העודפים מהותם הוצאות של האוניברסיטה בהבטי מחקר, עיצוב, נהנתנות ובזבוז וזה עוד טרם חישוב מתנת הקרקעות הנדיבה של המדינה והתמיכות החוזרות לעצמאות הכלכלית המופקרת.

הנקודה שלי: הבעיה אינה בסבסוד המדינה 'לסטודנטים' במדעי הרוח מאחר ובפועל המדינה אינה מסבסדת 'אותם' אלא את הגוף המנוון בו הם לומדים. יקוצצו האוניברסיטאות וימומשו עתודות הקרקע המכוסות דשא!

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אכן, הסבסוד הוא למוסד לפי כמות סטודנטים. הריקבון באקדמיה הוא בסך הכל סימפטום אחר לכך לאותה המחלה- האקדמיה הינה ציבורית.

את כל המתחם מהשביל המרכזי ומערבה באוניברסיטת ת"א צריך להפקיע מידי המוסד האקדמי בסבב הבא של מחיקת חובות. במתחם יש לבנות [1] בית מעצר חדיש במקום זה שבאבו כביר שהרי מצב זכויות האדם בבתי המעצר בישראל הוא מתחת לכל בקורת [2] תחנה מרכזית - שהרי העתיד הירוק הוא בתחבורה הצבורית [3] מגורים ראויים למסתננים מסודן כדוגמא לכל שאר תושבי הארץ הזאת כיצד יש לקדם את הגר מארץ מצרים/ניגריה וכו' [4] פסל של אחמד טיבי צוחק על היהוד - נראה לי שהמקומיים די נהנים מזה ורציתי לפרגן להם משהו תרבותי

את כל קומפלקס מדעי הרוח יש להעביר לרב קומות ברמלה-לוד. את מתחם הקאמרי-אופרה-מוזיאון יש להעביר לאיזור שיתפנה באבו כביר כדי להביא את התרבות המסובסדת אל הפרימיטיבים שלא מצביעים 'נכון' ובאיזור שיתפנה ליד בית המשפט אני מציע להקים מאהל נופש ולינה לשב"חים מהשטחים שם יוכלו לפוש מעוולות המחסומים.

זה יוזיל משמעותית את הוצאות המדינה על האוניברסיטה. יעלה את רמת חייהם של תושבי דרום ת"א ורמלה-לוד, ישפר את מיקומה של ישראל במדד השוויון של ה OHLSD ויקרב בין כל העמים השוכנים בישראל.

מבעד לסרקזם המבורך שהפגנת, יש הרבה היגיון להעביר מוסדות ציבור שיושבים על קרקע יקרה לאזורים יקרים פחות. מעבר בסיסי ההדרכה של צה"ל לנגב הוא דוגמא אחת, גם את הקריה צריך לזרוק לנגב, הקרקע שם היא מהיקרות בתל אביב, ראו פרוייקט השוק הסיטונאי ושרונה מרקט. כך מתכננים לעשות גם עם שדה דוב ואין סיבה שלא יעשו זאת גם עם אוניברסיטאות, משרדי ממשלה וכדומה. בקרב חברות פרטיות כבר החלו בתהליכים דומים.

כידוע לך - ראשיתן של מחלקות מדעי הטבע באונ' ת"א הייתה דווקא באיזור אבו כביר. על קו התפר בין שטחי ת"א העברית ליפו הערבית ישבו אוכלוסיות חלשות עוד טרם קום המדינה. לאחר מלחמת השחרור יושבו בשטחים שהתפנו כחלק מתכנון מופלא אוכלוסיות חלשות עוד יותר.

מנגד - השטח שליד האיילון צפונה לירקון היה ריק ברובו למעט אוכלוסיה חלשה יחסית של תושבי מעברות, תופסי רכוש ערבי נטוש [עולים וותיקים] או משלמי דמי מפתח לתופסי הרכוש. השטח הזה לא עמד בפני איום חברתי מיידי כלשהו.

ובכל זאת, כאשר נזדמנה לת"א האפשרות להקים אוניברסיטה שהיא משביח רכוש ושכונות מובהק - בחרו פרנסינו שלא להרחיב את הקיים באבו כביר ובכך לגרור פיתוח תשתיות, ניתוב תרומות ושיקום של השכונות הסובבות - אלא לנפנף חלק מתושבי השטח הבתול שצפונה לירקון ולמקם שם את האוניברסיטה ולבנות סביבה 'למי שכבר יכול'. החמצה קשה של מטרה משנית שניתן היה להשיג ממיזם לאומי של הקמת אוניברסיטה חדשה.

אבו כביר זכתה לקבל במקום אוניברסיטה 'בית מעצר חדיש', מוסד שההגיון התכנוני שלי סבור שדווקא ימוקם הרחק מבתי אזרחים ובטח שהרחק מבתי אזרחים שכבר חיים בעוני ובדוחק.

עשרות שנים אח"כ בחרה עת"א להקים את המרכז היפהפה לאומנויות שוב במרכז ת"א בצמוד לאיזור חזק ביותר של העיר. אילו היה מוקמים מרכז גולדה, הקאמרי ושאר המוזיאונים באיזור אבו כביר - היו מגיעים לשם קהלי היעד החזקים כלכלית של המקומות הללו. כבישים היו מפותחים במקום, אנשים היו נותנים אמון במחיר הקרקע במקום ודרום ת"א לא היה קורס כפי שקרה.

בכלל לת"א יש שיטה - לתת לשכונות להתמוטט [ראה פלורנטין, יפו ונווה צדק] לאנשים לחיות בעזובה ולמכור רכושם בפרוטות ואז, רגע אחרי שיודעי ח"ן נידל"נו את עצמם היטב - פורצת העיר במבצע שיקום עתיר מדרחובים, ריצוף הולנדי, תאורה ואכיפה ומקפיצה את ערך הקרקע. אין לי בעיה עם הפיתוח, שיעשו המקורבים כמה ג'ובות. יש לי בעיה עם ההזנחה המכוונת המתמשכת המקדימה את המיזם.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed