http://www.baba-mail.co.il/Content....memberid=957029

אפשר גם ככה - ככל שירבו המפגשים, יוסרו המחסומים ומתקרבת ההבנה בין הצדדים.

אתה צריך לשכנע את הצד השני, לא אותנו.

גם הוא כפי שנאמר קשה עורף.

אבל אני שמח על כל "שבירת קרח" אפילו בקטן.

בדיוק, דן. הבעייה היא אצלנו - לא רוצים שלום, למרות שהצד השני כל הזמן מראה רצון טוב, אחווה, שותפות ואמינות. האמת היא שאני מופתע שהצד השני לא התייאש מאיתנו מזמן והלך לנהל מו"מ עם אנשים תרבותיים יותר...

כן ככה...לאט לאט...ללא תנועות פתאומיות...דיבור שקט...לא להישיר מבט...להמנע מהבזקי מצלמות...מגישים בעדינות אוכל...והחשש מפנה מקומו לסקרנות...ואז אפשר להתקרב...ולעיתים אפילו לגעת...[זוכר זאת מהסרט על ג'ין גודול]....בחזוני אני רואה ,איך בעוד כמה שנים יהיו כבר עשרים איש[וגם נשים!] שיפגשו בגלוי, וידברו כמעט על הכל ,על מזג אויר,כדורגל,ואפילו יחליפו מתקונים לעשיית חומוס...ככה לאט לאט....עוד יגיע הזמן שנדבר ללא חשש על הנביא מוחמד,על הארץ המובטחת, על שלום....

דווקא הייתי בטוח שמדובר בעוד מפגש יורם ויורמית התורנים שמנסים את מזלם הרומנטי....

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זכור לי (למרות שאיני יכול למצוא אסמכתא כרגע) שקיסינג'ר אמר שהבעיה במזרח התיכון היא שהצדדים היריבים מכירים זה את זה טוב מדי מכדי להסכים על שלום...

דעות קדומות, במעמד צד אחד בלבד ולצערך זה הצד השני.....

ותפתח את ספרי הלימוד שלהם ותשכיל.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

וחושבים שמגיע להם.

וידוי חיים שור."אני הייתי מאלה שפתחו לאש"ף את הדלת לאמריקה. משרד המדינה האמריקאי לא רצה לתת להם אשרות. טיפלנו בזה שיקבלו אשרות, והם נכנסו ובעזרתנו כבשו את אמריקה. זה מה שהם רצו, אני אישית הזמנתי אותם לחוגי בית של יהודים אמריקאים. הם הצליחו בזה בעזרתנו. בלעדינו הם לא היו מצליחים בזה לעולם". כל פעם שאני קורא את חתימתי נחמץ לבבי. האיש שיכל בן בסיירת. מתעתע בנו אלוהי ישראל.

נפגשנו ישראלים וערבים בבית ישראלי בקהילה אקדמית בארה"ב לארוחת ערב. עברנו בין המסובים והצגנו את הרקע האישי שלנו. בעל הבית נולד באחד הקיבוצים בצפון לרגלי הגולן. ערביה צעירה (30~) ספרה בתורה על איך שחיילים דרשו ממלוויה להרים חולצה. אמרתי לה שהתכנסנו לחזק קשרים לא להתעמת על עניינים שבסכסוך. עמדה על דעתה שההשפלות ממנה סובלים הערבים הם נושא הערב. ביקשתי מהמארח לספר איפה בילה את לילות ילדותו. שהייתו במקלטים תחת הפגזות סוריות לא שינתה את יחס הערבים בשולחן. כנראה חשבו שלהפגיז ילדים יהודיים לכבוד יחשב.

סיפר המארח שהזמין ערבים לדבר בפני ה-temple שלו. שאלתי מתי הוא מתכונן להתארח במסגד של חבריו. אמר שזה לא על הפרק. יצאתי כדוגמה לישראלי המכוער והמארחים יצאו בשצף קצף כנגדי.

חודשים חלפו ונפגשתי עם המארחים באירוע שאינו קשור לליקוק ישבני ערבים. סיפרו לי שבשעת ארוחה בבית אחד הערבים, אם המשפחה גרשה אותם בצעקות כשגילתה שאינם תומכים בחיסולה של ישראל. חזרו בתשובה בתהליך מזורז.

כמה כדורי רגל צריכים להתפוצץ לפני שהיהודי יבין עם מי יש לו עסק.

וידוי חיים שור."אני הייתי מאלה שפתחו לאש"ף את הדלת לאמריקה. משרד המדינה האמריקאי לא רצה לתת להם אשרות. טיפלנו בזה שיקבלו אשרות, והם נכנסו ובעזרתנו כבשו את אמריקה. זה מה שהם רצו, אני אישית הזמנתי אותם לחוגי בית של יהודים אמריקאים. הם הצליחו בזה בעזרתנו. בלעדינו הם לא היו מצליחים בזה לעולם". כל פעם שאני קורא את חתימתי נחמץ לבבי. האיש שיכל בן בסיירת. מתעתע בנו אלוהי ישראל.