France Orders Anti-Tank Missile from MBDA
Dec. 5, 2013 | By PIERRE TRAN

ב-3.12.2013 צרפת חתמה על חוזה לאספקת טילי נ"ט מחברת MBDA. העיסקה היא על סך של 500 מיליון יורו. (680 מילון דולר) כך הודיע הדובר של משרד ההגנה הצרפתי.
אספקת הטילים תחל ב-2017.

הזמנה כוללת 400 משגרים ו-2850 טילים, הטיל יכול להיות משוגר בשיטת "שגר ושכח" או עם "מפעיל במעגל". הטיל ייוצר בצרפת, וזה נתן יתרון לחברה הצרפתית יחסית לגאוולין האמריקאי.

France's arms procurement agency has placed an order for MBDA's new-generation missile moyenne portée (MMP), an anti-tank weapon. (MBDA)

http://www.defensenews.com/article/..._sectionstories

א. ואו, כמה מפתחים יש למשגר.
2 למט"ל שמובנה לפי דף נתוני היצרון (PDF )
מצלמת יום
מצלמת IR
לא רוכב קרן (הנחיית סיב אופטי)
ועדיין חסר לי שימוש למפתח אחד מהחמישה..

ב. מעניין אם יש לו יכולת שיגור מחללים סגורים, מה שהיה המודה בזמנו, כשטילי נ"ט אשכרה יועדו לבלימת מאסות שריון. המודה היום היא, כניראה, יכולת לחימה רשתית.

קצת קשה להבין מהברושור, אבל ייתכן ויש לו 2 מצלמות IR (בשני בנדים).

Some 400 firing posts and 2,850 missiles are due for delivery under the contract, with 175 posts and 450 weapons due in 2014-’19, the period covered by France’s upcoming six-year budget law.

זה אומר שעד 2019 ייקלטו 175 משגרים עם בטן של שניים וחצי טילים למשגר, ובסוף העסקה עם 400 משגרים הבטן הכוללת שנרכשה תהיה כשבעה טילים למשגר?
זה יחס הגיוני?
אם יורים פה ושם טיל חי באימונים וניסויים, בטח כדי להשיג כשירות לכלי חדש בסד"כ, איזה בטן תהיה להם כשייצאו למלחמה?
לא מסתדר לי.

מעניין.
אולי המשגרים נדרשים לאינטגרציה עם איזשהוא רכב לחימה.
אולי הטילים עצמם מפגרים מעט בפיתוח, ומשרד ההגנה הצרפתי לא רוצה להתחייב לרכישת כמות לפני הוכחת יכולת.
ואולי להיפך- משרד ההגנה רוצה לנעול את הצבא להצטיידות בטיל, משיקולי תעשייתיים/פוליטיים, ומקצה חלק ניכר מהתקציב לרכש משגרים דווקא.

סליחה על השאלה המוזרה, אבל למה צרפת צריכה עוד טילי נ"ט? קשה להאמין שיהיו להם עוד מלחמות במערב אירופה ובטח קרבות טנקים, ובאפריקה לא נראלי שיש להם איום בנושא טנקים מאויבים אפשריים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי i have a question סליחה על השאלה המוזרה, אבל למה צרפת צריכה עוד טילי נ"ט? קשה להאמין שיהיו להם עוד מלחמות במערב אירופה ובטח קרבות טנקים, ובאפריקה לא נראלי שיש להם איום בנושא טנקים מאויבים אפשריים.

אני לא יודע בוודאות מה הסיבה, אני יכול להניח שהם רוצים להחליף את טילי המילאן שברשותם ואולי הם עושים איזה אירגון מחדש לצבא וצריכים עוד טילי נ"ט.
אבל צריך להוסיף דבר מה נוסף.
הצבא הצרפתי מוצא את עצמו בלחימה מדי פעם כמו כעת שהוא נמצא בלחימה עם עוד כוחות מול מורדים ברפובליקה המרכזית של אפריקה. כרגע מצויים במדינה זו כ-1,600 חיילים צרפתיים וכבר ספגו אבדות.

ואם כך - גם לא מובילי טנקים, ארטילריה (נגד מי? הבלגים או ההונגרים?), אניות (רק הוצאות), מטוסי קרב וכיוצא באלה זוטות. אז בוא ונסכים להשאיר לפחות שלושה דברים לכוחות המזויינים הצרפתיים:

1. נשק קל, כי בלי זה - תס"ח פשוט אינו תס"ח...
2. מסוקים - להצלת אזרחים תקועים.
3. מטבחי שדה, כולל הנגררים לקרור יינות, שבלעדיהם הצבא הצרפתי לא זז בכלל.

הגבינה הצרפתית מנוגדת לפרוטוקול ז'נבה משנת 1925 לאיסור השימוש בנשק בקטריולוגי.
ואני חייב לציין ששימוש בנשק בקטריולוגי שהאומה התוקפת מחוסנת מפני השפעותיו הוא גאוני ושטני בעת ובעונה אחת.

כאן איבדת פרופורציות, אם ויקיפדיה היא מקור אמין, הצבא הצרפתי הוא הצבא הגדול בעולם עם טנקים איכותיים, אם יש להם כבר טילי נ"ט וטנקים הם אמורים להתמודד בהצלחה אם איומים באפריקה, השאלה הייתה בשביל מה צריך להגדיל את זה, וקיבלתי תשובה, כי אחרי הכל הם לא יצטרכו את כל זה גם מול אלג'יר ומרוקו, אלא אם כן אחת הענקיות האירופאיות תעבור לפשיזם שוב, חידוש נ"ט יכול להיות סיבה טובה, אבל אם זאת הגדלה כללית צריכה להיות סיבה טובה ולכן שאלתי.

נ"ט לא משמש רק נגד טנקים, ויעידו על כך לוחמי מיתר בגבול הגולן. גם בעימות מוגבל, נ"ט הוא החמ"מ הנפוץ והזמין ביותר של כוחות היבשה ויכול לשמש בהצלחה במגוון תרחישים - נגד כלי רכב רכים, נגד אויב שמסתתר בתוך מבנה, נגד ביצורים קלים וכו'. בקיצור, כל התרחישים בהם מ"פ חי"ר היה מת שיהיה לו טנק חביר, אבל אין לו. וכשמדובר על כוחות משלוח צרפתיים לכל מיני חורים באפריקה, הם לא סוחבים איתם יותר מדי טנקים, אם בכלל.

הבנתי, תודה רבה על ההסבר

כיום משגר הטילים מאפשר שיגור של גרסאות שונות מעל גבי אותה מערכת - מספיק להסתכל על המטיס והקורנט שזכו לגרסת רש"ק תרמובארי, או ה"שמל" שקיים בגרסאות תרמובארי, תבערה ואף עשן. ותהיה בטוח שבתחום הזה צה"ל ממש לא פראייר...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל