זילברמן ז"ל היה "שלומיק" מהסדרה הישראלית הראשונה אי פעם בטלוויזיה "חדווה ושלומיק"
הלך לעולמו בגיל 67 לאחר שלקה בליבו
מקור: כל אתרי החדשות

הפורום מתחיל להיראות כמו בית קברות...

לפעמים יש לי הרגשה שכולם הולכים ורק אני נשאר

זה רק נדמה כי משום מה פותחים כאן אשכולות על כל אדם שנפטר, גם אם לאמיתו של דבר זו הפעם הראשונה והאחרונה בה רוב הגולשים בפרש ישמעו את שמם.

יהיה משהו, כי יש משהו

ולסגמני: אל תדאג. לעולם לא תצעד לבד. תמיד ישארו לך שאול מופז ושרה.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

עד עתה לא ידעתי שהוא שיחק בסרט הזה. על חדווה ושלומיק מעולם לא שמעתי.

במושגים של ראשית שנות השבעים זו בהחלט היתה טלויזיה טובה [וגם היום במושגים של 'טלויזיה ישראלית' זו עדיין סדרה נחמדה כי הרי רוממה ונוה אילן לא התקדמו הרבה מאז שחיים יבין חגג בר מצווה]. אני זוכר את המשפחה המורחבת מתכוננת לשידור בימי שישי ואיך האנטנה המשושה הייתה מוזזת ימינה ושמאלה עד לזוית הנכונה כשתוך כדי היה צריך לחבוט לפעמים במכשיר שתפס 'שלג'.
גם דודיק סמדר שמופיע בפתיח כ'נהג האוטובוס' היה דמות טלויזיונית חביבה מאותה תקופה ['סימנטוב'] וגם הוא הלך לעולמו. לא להאמין שכל גיבורי התרבות הללו - זילברמן, סימנטוב, מרלין מונרו, צ'פלין ושייקספיר הם לא יותר מפסיק ורגע בקריירה של שימון פרס.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Smilop הפורום מתחיל להיראות כמו בית קברות... לפעמים יש לי הרגשה שכולם הולכים ורק אני נשאר

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

יהי זכרו ברוך.



״ללכת כי כולם הולכים...״ רק חבל שבגיל צעיר מידי.


.

פגשתי את מנחם זילברמן בארוע של הקונסוליה בלוס אנג'לס. לא זיהיתי אותו, אבל כשהציג את עצמו נזכרתי בסידרה המפורסמת ופיזמתי לו את שיר הנושא. הוא היה מבסוט. זילברמן חי בלוס אנג'לס, הפעיל חברת טיולים והדריך עשרות מבקרים ישראלים ברחבי קליפורניה. יהי זיכרו ברוך.