אז ככה.
כל התחיל מאז שדחיתי ימי מאה כי הם כל הזמן נפלו על משהו..
עשיתי יום המאה מאוחר.לא רצו להביא לי מנילה ואפילו לא אמרו לאיזה תפקידים אני מתאימה.אחרי זה שלחו לי מנילה בטלפון ודירגתי כמה דברים ביניהם לא היה התפקיד שאני בו עכשיו.
חודש לאחר מכן אני מקבלת את ההודעה שאני רכזת שירות ישיר.לא רציתי.זה לא היה במנילה.אני לא רוצה לשבת במשרדים.
ביום הגיוס פשוט הלכתי כמו צאן עם העדר או איך שלא אומרים..לא ידעתי לעשות סירוב או שהו כי היתי צעירה פעורה וכמובן שלא רציתי להסתבך.החלום שלי זה להיות מדריכה בחיל איסוף או חי"ר,אפילו תותחנים או מורן כל דבר רק שיהיה בו הדרכה,אנשים,ושיהיה בסיס סגור אפילו לא אכפת לי. יש לי בראש גם משקית חוויה או משקית תש או אפילו טכנאית אופטית אבל זה פחות.בכל מקרה במופת שזה שכר ורווחה כל המשרדים סגורים ואני בתור בחורה שהיתה דיכאונית רוצה לדחוף את עצמי ולתרום את עצמי,אני לא רואה את עצמי יושבת במשרד כל היום להפך אני רוצה להדריך ולהכשיר ולדעת שאני עושה משהו מאתגר ומעניין,אני יודעת שאם אני אשב במשרד כל יום אני פשוט אמות,אני חייבת לראות מישהו או משהו.
אני לא יודעת מה לעשות אני עכשיו בקורס ולא נותנים לי לראות קצין מיון כי ביום הגיוס שלי הוא אפילו לא נתן לי לפתוח את הפה ואמר שאני לא יכולה להחליף את התפקיד.אם היתי יודעת היתי קובעת פגישה עם קצין מיון לפני!
בכל מקרה,אני שואלת מה לעשות ??? שמעתי על פסילת קורס או טופס 55 אבל אין לי מושג מה ההבדל ביניהם ומה הסיכוי שיאשרו לי,לא אכפת לי לשבת בכלא או בריתוק למען מה שאני רוצה !!
סליח על החפירה אני באמת צריכה שתעזרו לי..
תודה 3>

היי אביטל,

דבר ראשון אני רוצה לומר לך שנראה שיש לך המון מוטיבציה - נחמד מאוד לקרוא, מאחל לך להמשיך לשמור על זה.

תראי, המערכת הצבאית היא מערכת גדולה מאוד, ובסופו של דבר אם תנסי רגע לחשוב על הצבא קצת מלמעלה, כל הזמן מתגייסים המון חיילים לצבא, ומה לעשות - צריך להבין שלא תמיד יש באמת את האפשרות לתת את מלוא הקשב בצורה פרטנית לכל צורך של כל מלש"ב ומלש"ב. לכן, המערכת בנויה בצורה כזאת, שעל-פי נתוני הגיוס חיילים מתמיינים לתפקידים השונים.

לא תמיד אנחנו אוהבים את זה, אבל אנחנו כן צריכים ללמוד לקבל את זה.

אם את בכל זאת מעוניינת לשנות את המצב, בתור אחד שהיה עד למקרים שבהם דבר כזה קרה, אני יכול פשוט להציע לך להיות חיילת טובה במקום שבו את נמצאת, להראות למפקדייך שאת רצינית, ודרכם לנסות לשנות את השיבוץ.

דבר נוסף - חשוב מאוד שתדעי שהתפקיד עצמו זה לא בהכרח מה שיהפוך את התפקיד שלך למעניין ומהנה. את יכולה להיות משובצת בתפקיד מסוים שיהיה תפקיד החלומות שלך, אבל בפועל יכול להיות לך קשה עם המפקדים, ואולי גם לא תסתדרי עם החיילים שמשרתים איתך (זה יכול לקרות..) ואז מה? זה שווה את זה?

את יכולה גם להיות משובצת בתפקיד הכי "משרדי" בעולם, אבל לקבל יחס טוב ואפשרות לפתח את עצמך בצורות אחרות, ולהרגיש מאוד מסופקת. בסופו של דבר הכל שאלה של איך את בוחרת להסתכל על זה. יש לך שנתיים, שלא יחזרו על עצמם, אני מציע לך בחום להשתדל להעביר אותם בדרך הכי טובה שאת יכולה, מבטיח לך שבסופו של דבר הכל יהיה בסדר ושתהני

מוזמנת לשתף איך מתקדם.. שיהיה בהצלחה!