טייס לא יקבל רק עיכוב בדרגה, אלא סביר שגם ימצא את עצמו בסיום התקופה בתפקיד הצ"ח נידח או תפקיד קצונה נידח בטייסת, וייפגעו סיכוייו לקבל תפקידים משמעותיים גם בהמשך. לכל אחד מהם יש שאיפה להשתבץ בתפקידים טובים, לכן זה ירתיע אותם ואת חבריהם הרבה יותר מאשר 30 ימי מחבוש.
רב"טית, שתחבר טלפון לטעינה במחשב רשת, לא בהכרח תענש. סביר להניח שלא יעשו לה כלום, ולכל היותר ינזפו בה. עם זאת, יש סיכוי שהיא תקבל עונש - זה תלוי בעיקר ברקורד המשמעתי שלה עד אותה העבירה. בעיקרון לא נוטים להעניש על דבר כזה. אין צורך לעשות דרמטיזציה לכל דבר (עשית את זה גם עם ההשוואה המגוחכת בין ריצה בוינגייט לבין גיחה מבצעית).
במהלך השירות שלי חיילים העבירו במייל כל מיני משחקים, שהוכנסו לרשת הצהלית בדרך כזו או אחרת (סוג של עבירת ב"מ). חיילת אחת נתפסה, ודרך המייל שלה תפסו עוד שתי חיילות שהעבירו לה את המשחקים האלה. כולן קיבלו עונשים די מחמירים. למרות זאת, לא היה לזה שום אפקט של הרתעה. לא רק שכולם המשיכו להריץ את המשחקים האלה במייל, אלא גם החיילות שנענשו המשיכו לשחק בהם. הן רק נזהרו לא להיתפס פעם נוספת - הינה מה ששווה ההרתעה הדמיונית שאתם רוצים לייצר.
חשוב להדגיש שאני לא מתנגד לענישה. היא אמצעי נוסף במאבק, אבל זה כלי בודד ולא מרכזי כלל. הבעיה היא שלפעמים הופכים את האמצעי למטרה, כפי שאתה וכמה חברים בפורום עושים. צריך להיזהר מזה, כי בסוף עלולים לפספס את המטרה האמיתית: צמצום עבירות ב"מ בצה"ל.
העובדה, שאתה משתמש בביטוי "מראית עין של צדק", מעידה על כך שאתה מבין ששוויון בענישה זה לא בהכרח צדק. נשאלת השאלה: איך, לעזאזל, עושים צדק? רגע, לפני כן ראוי לשאול: מה זה צדק, בכלל? אממ... מושג מופשט מידי. אנסה להסביר אותו באופן עקיף (מצטער על ההסבר השטחי). חוסר צדק זה כאשר אדם עושה עוול לזולת. על מנת לשאוף בחזרה למצב של צדק צריך לתקן, עד כמה שאפשר, את העוול שנגרם לזולת.
הטייסים, שביצעו את העבירה, עשו עוול לאזרחי המדינה, מכיוון שסיכנו את ביטחונם בדרך עקיפה. 30 ימי מחבוש לשני טייסים ישבשו את תוכנית האימונים של הטייסת ואת הכשירויות המבצעיות באופן משמעותי, ובכך יסכנו את המדינה פעם נוספת. זאת אומרת, ששוב ייעשה עוול לאזרחי המדינה -
זה לא צדק.
הייתי ממשיך לחפור על הנושא ולהסביר למה אני חושב שאין שום בעיה עם העונשים שניתנו להם, אבל אמצע הלילה ואין לי כל כך כוח לחפור. לילה טוב