לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 16-02-2014, 17:48
  טל ענבר טל ענבר מחובר עכשיו  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,606
מבצע חמניה - סרט עלילתי העוסק בבניית היכולת הגרעינית הישראלית

לפני ימים אחדים עלה למסכים סרט ישראלי בשם "מבצע חמניה", המבקש להציג באופן דרמטי את שורשי העיסוק הישראלי בנושא הגרעין.

------------------------------

טקסט יח"צ:

"מבצע חמניה" הוא סרט בבימויו של אברהם קושניר המשחזר את סיפור בניית האופציה הגרעינית של ישראל. עלילת הסרט מתרחשת בשנות ה-60 בירושלים ובפריז עם הפנים אל עבר דימונה. ישראל בשנות ה-50 היא מדינה בחיתוליה שמאויימת ללא הרף על ידיה השכנות ולכן מחליטה להטות את הכף לטובתה. באמצעות ראש המוסד (יהורם גאון) וסגניתו (צופית גרנט) מתחיל מסע של שכנועים, מניפולציות ובריתות חשאיות - הכל כדי להשיג את האופציה הגרעינית, זו שבבוא היום תמנע מלחמה מול שכנותיה של ישראל. מנגד לאנשי המוסד, ניצב פנחם פיירברג, מדען הפיזיקה הבכיר של ישראל (ברוך ברנר), כשהוא קרוע בין האתגר המקצועי והאקדמי של בניית פצצה גרעינית, לבין ההשלכות הפוטנציאליות שינבעו ממנה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 16-02-2014, 17:56
  טל ענבר טל ענבר מחובר עכשיו  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,606
הערה רלבנטית מפי אבנר כהן (מדף הפייסבוק שלו)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מבצע חמניה - סרט עלילתי העוסק בבניית היכולת הגרעינית הישראלית"

"בזמנו מפיק הוליוודי התקשר אלי ושאל האם אהיה מוכן לעזור לו כדי להפוך את ספרי "ישראל והפצצה" לתסריט עלילתי. סרבתי. אני פשוט מואס בהפיכה של הגרעין למלודרמה לאומית. הניחוש שלי לגבי התסריטאי הוא שזה שותפו לסרט "פצצה במרתף", מיכאל קרפין. אגב, נגד שניהם הגשתי תביעה משפטית בעוון הפרת זכויות יוצרים, איכשהוא התפשרנו מחוץ לכתלי בית המשפט, הם הבטיחו לבצע שינווים בכיתוב, אך מעולם לא קיימו את הבטחתם. זה פחות או יותר ממצה את יחסי לצמד אברהם קושניר את מיכאל קרפין."
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 16-02-2014, 18:25
  טל ענבר טל ענבר מחובר עכשיו  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,606
קטעים מתוך כתבה ב - NRG ובה ראיון עם הבמאי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מבצע חמניה - סרט עלילתי העוסק בבניית היכולת הגרעינית הישראלית"

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2...7&cat=308&loc=5

(ההדגשות שלי)

מבצע חמנייה, מותחן דרמטי ישראלי, בוחר לעסוק בטאבו המקודש ביותר בישראל. בנושא הנפיץ, תרתי משמע, שעדיין מדברים עליו בשקט ובזהירות – הגרעין הישראלי. הסרט נפתח באזעקת אמת בעקבות תקיפה ישראלית באיראן. האיראנים מוציאים את הטילים מהבונקרים ומתחילים בתהליך חימושם בראשי נפץ גרעיניים. בתוך שעה וחצי יהיו האיראנים במרחק לחיצה על ההדק משיגור טילים גרעיניים על כל מטרה בישראל. על רקע הזמן האוזל, לקראת אפשרות שואה גרעינית, משוחזרת הדרמה של בניית האופציה הגרעינית של ישראל.

אברהם קושניר, במאי הסרט, חתום גם על התסריט שלו יחד עם "תסריטאי בעילום שם". כשאני שואל את קושניר מהיכן בא הרעיון לביים סרט על סיפור הגרעין הישראלי, הוא כמו לא מבין את השאלה. "השאלה שצריכה להישאל היא איך זה שעד היום לא עשו על זה סרט. לדעתי, אחרי השואה ואחרי הקמת המדינה זה הסיפור הכי גדול, לא רק בהקשר הישראלי אלא בהקשר של כל קיומו של העם היהודי. כמו שהשואה ומדינת ישראל הן חלק מהותי מהדנ"א שלנו ומהקיום שלנו, כך גם הפצצה – ומפליא עד כמה שאנחנו לא מדברים על זה. אנחנו מדברים על הפצצה האיראנית אבל לא מדברים על הפצצה שלנו, וזה ביחס הפוך למהות. כי זה משהו שצריך לעמוד בסדר היום של כל אחד שבוחר לחיות בארץ".

כבמאי ותיק עם רזומה של עשרות שנים בתעשייה הטלוויזיונית, קושניר מאפיין בדרמטיות לא רק את סיפור פרויקט הגרעין אלא את כל התקופה שברקע. "אני לא חושב שיש משהו דרמטי יותר מזה. צריכים לזכור שמדובר במדינה בחיתוליה. כבר הרקע ההתחלתי איננו מתקבל על הדעת. הרי בסך הכול לשלוש מדינות הייתה אז פצצה: לארצות הברית שבנתה פצצה, לבריטים שקיבלו מהאמריקנים, ולרוסים שגנבו את זה באמצעות מדען יהודי בשם פוקס שהביא להם את הנוסחה. ואז באה מדינה קטנה ואומרת: אנחנו נעשה את זה. יש פה שאלות לא פשוטות. מה פתאום שישתפו איתנו פעולה? אתה שואל את עצמך, איך יכול להיות שבכלל הצלחנו? יש פה דרמה אדירה. הסיפור כל כך גדול, שצריך רק לא לקלקל אותו. זו דרמה ענקית. אני לא צריך להמציא דברים".

אחת המסקנות הסנסציוניות העולות מהסרט היא שמדינת ישראל הייתה יכולה למנוע את מלחמת ששת הימים. לפי עלילת הסרט, ערב המלחמה כבר הייתה בידי ישראל אופציה גרעינית מוכנה, שהייתה יכולה לשמש איום ואולי למנוע את העימות, אבל ישראל העדיפה את המלחמה וראתה בה הזדמנות להרחבת גבולותיה. קושניר אינו מעוניין לדבר על הזיקה בין הסצנה הזאת למציאות. הוא מזכיר שוב שמדובר בסרט בדיוני, ובאותה נשימה מציין שהסרט עבר צנזורה. המבין יבין.

"מבצע חמנייה" איננו הסרט הראשון של קושניר על סיפור הגרעין. לפני שלוש עשרה שנים שודר בערוץ השני סרט תעודה שביים יחד עם מיכאל קרפין, "פצצה במרתף". הסרט הציג לראשונה בטלוויזיה את תולדות הקמתו של הכור הגרעיני בדימונה ואת פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל.

"הבנו שאנחנו צריכים להספיק לצלם את האנשים שהיו מעורבים בפרויקט לפני שהם ילכו לעולמם", מספר קושניר. "צילמנו בעיקר שלושה אנשים. אחד אמריקני, שהיה היועץ לחמישה נשיאים בענייני הכור. השני צרפתי, מזכיר הממשלה הצרפתית בתקופה שבה נוצר שיתוף הפעולה בין ישראל לצרפת לצורך הקמת הכור. לגבי שניהם צדקנו כשהזדרזנו. כמה חודשים אחרי הצילומים האמריקני נפטר, ושנה וחצי אחרי הצילומים הצרפתי כבר לא היה מסוגל להתראיין. האדם השלישי שצילמנו עוד יהיה לדעתי בהלוויות של כולנו, וזה שמעון פרס.

"אמרנו להם אז שאנחנו מצלמים בשביל ההיסטוריה. ביקשנו שידברו הכי חופשי שאפשר, והתחייבנו שלא נשדר שום דבר בלי אישור הצנזורה. בסופו של דבר עשינו סרט שהיה מאוד מוגבל, כי הדבר היחיד שיכולנו לשדר היה מה שכבר פורסם על ידי מקורות זרים. קרפין הראה לצנזורה את הדברים שהשלושה אמרו לנו ושכבר פורסמו, וכך אישרו לנו משהו מוגבל שלא עשה יותר מדי רעש".

קטע קצר של הראיון עם שמעון פרס משולב בתוך "מבצע חמנייה". "אין ספק שמי שהיה גיבור בסיפור של הגרעין הוא שמעון פרס", אומר קושניר. "אפשר לבקר את פרס בלי סוף, אבל זה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. יש בסרט משפט שאומרת השחקנית עליזה רוזן: 'שמעון הניח את היסודות. שמעון ידע לנצל הזדמנויות'. זה ציטוט מדברים שאמר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית שלהבת פריאר באחד הטקסים, והוא לא היה איש שאומר דברים סתם לתפארת המליצה".

ובכל זאת, מי שיחפש את דמותו הקולנועית של פרס ב"מבצע חמנייה" לא ימצא אותה. פרס נחשב כמי שבמסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון היה ממקדמי חתימת ההסכם בין ישראל לצרפת לבניית הכור הגרעיני, בשנת 1957. בסרט של קושניר אין שחקן המגלם את תפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. במקום זה מככב בעלילה ראש המוסד, שאותו מגלם באופן משכנע ומרשים יהורם גאון. קושניר המיר את דמותו הצעירה באותם ימים של מנכ"ל משרד הביטחון בדמות מבוגרת של ראש המוסד, אף שהמוסד לא היה מעורב כל כך בסיפור הגרעין.

"אז אמנם הוא ראש המוסד, אבל זה בעצם שמעון פרס. השינוי הזה נתן לי גם חופש להוסיף דברים לעלילה. אני למשל לא בטוח שהמוסד אומר לפעמים להרוג יהודים שעלולים להפריע לו, כמו שקורה בסרט; אבל היו אנשים שנפגעו בדרך, גם אם לא בכוונה. אני מכיר סיפור של מדען לפיזיקה גרעינית שמכל מיני סיבות לא הכניסו אותו לפרויקט הגרעין, ובעצם העובדה שלא קיבלו אותו והרבה זמן גם לא הסבירו לו למה, ממש הרגו אותו. הוא מת בגיל צעיר, אכל את עצמו מסרטן. כך שלפעמים גם אם אתה לא נותן פקודה להרוג מישהו, אתה גורם בעקיפין למותו".

קושניר אינו מתחייב אפוא לקשר בין עלילת הסרט לבין המציאות, אבל בכל זאת הוא רוצה שנאמין לחלק גדול מהתסריט. "חלק מהיופי הוא שאנשים יחליטו לבד מה אמיתי ומה לא. הסיפור הכי לא מתקבל על הדעת בסרט הוא סיפור הקריאה בכף היד. הישראלים מציעים עסקה לצרפתים וצריכים להיפגש עם הנשיא. המקורב שאמור לסדר להם פגישה עם הנשיא שולח את המדען הישראלי לבדיקת כף יד אצל אמא שלו. לפי הסרט, אם הקו ביד של המדען היה בכיוון אחר, לא היה כור. הזוי, אבל שמעון פרס מספר בעצמו את הסיפור הזה".

אשר לתסריטאי הנוסף עלום השם - "מסיבותיו הוא, הוא ביקש ששמו לא יופיע. אולי הוא רצה את זה כדי להיות חופשי ולדבר על הכול, ואולי זה משום שכאשר שני אנשים כותבים יחד תסריט, לא תמיד הם מסכימים על הכול. אם יום אחד הוא ירצה לקחת קרדיט על התסריט, זה ישמח אותי מאוד. לא לחינם השם שלו מופיע לפני שמי. הוא ממלא תפקיד מאוד משמעותי".

נערך לאחרונה ע"י טל ענבר בתאריך 16-02-2014 בשעה 18:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 17-02-2014, 09:29
  טל ענבר טל ענבר מחובר עכשיו  
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
 
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,606
ביקורת ב - ynet
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "מבצע חמניה - סרט עלילתי העוסק בבניית היכולת הגרעינית הישראלית"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4488810,00.html

"מבצע חמניה": ממש לא סרט פצצה
מאחורי פרויקט הגרעין הישראלי מסתתרת דרמה פוליטית מרתקת. אבל לא תמצאו אותה ב"מבצע חמניה", סרט ריגול סוג ז' שנראה כאילו עשו אותו בשנות ה-50. לפחות שמעון פרס יכול להיות מרוצה

בסיום הסרט "מבצע חמניה", הסוקר את המהלכים שהביאו להשקת פרויקט הגרעין של ישראל, פונה יהורם גאון המשחק בתפקיד ראש המוסד אל המצלמה ואומר בחיוך מסתיר סוד: "לסיפור שראיתם אין שום קשר למציאות".ואכן, סרטו של איש הטלוויזיה הוותיק אברהם קושניר (לא להתבלבל עם אבי קושניר) אמור להוות עוד נדבך בשיח השו-שו על אודות יכולות הגרעין של ישראל. אלו שכבר נידונו באינספור כתבות תחקיר וסרטים תיעודיים ("פצצה במרתף" של מיכאל קרפין וקושניר). הבעיה היא שהדרמה הפוליטית והבינלאומית המרתקת שהתחוללה בשנות ה-60 הופכת פה לסיפור ריגול סוג ז', שמובא אל הבד בעילגות מצערת.

הסרט נפתח בישראל של העתיד לבוא. אזעקת אמת שנשמעת באמצע תרגיל מבשרת את אשר יגורנו - מדינתנו האהובה נמצאת תחת מתקפה גרעינית איראנית, ובעוד שעה וחצי יבוא קיצה. בחור צעיר (יואב היימן) מנסה לזרז את אמו (עליזה רוזן) לרדת אל המקלט, ומתקשה להבין את שלוות הנפש שלה ואת בטחונה שדבר לא יקרה. כאשר היא סופסוף נאותה, היא חושפת בפניו את יומניו הסודיים של דודו, אחיהּ, שהיה כמסתבר מדען הגרעין הראשון של ישראל.

מכאן עוברת העלילה אל מדינת ישראל הצעירה, ואל חזונו של בן גוריון להשיג אופציה גרעינית שתשמש להרתעה. ראש המוסד לוי (יהורם גאון) וסגניתו (צופית גרנט) נדרשים לגייס את כוח האדם ואת אמצעי המימון למבצע הזוכה לשם קוד "חמניה". לשם כך הם פונים אל המדען העילוי פנחס פיירברג (ברוך ברנר), ויחד עמו מגויסים למשימה שני דוקטורנטים לפיזיקה, גילה (דניאלה קרטס מ"מלחמת העולם Z") ואפרים (יוסי מרשק).

בשדה המדיני מופעל לחץ על קלוד (עמנואל הלפרין), פקיד בכיר בממשלת צרפת, שבתמורה לנוסחה לבניית פצצה הנמצאת במוחו של פיירברג (ושתהפוך את צרפת למדינה הרביעית בעולם שברשותה נשק אטומי), אמור להשיג את המימון לפרויקט הישראלי.

הסיפור הזה היה יכול לשמש בסיס לסרט מרתק, לו יוצריו ידעו מה לעשות עמו. איש אמנם לא מצפה מקושניר (שגם כתב את התסריט יחד עם תסריטאי "אנונימי") שיהיה ג'ון לה קארה הישראלי, אבל מה שמרצד על הבד קרוב יותר ברוחו ל"ילדי השכונה במחתרת" הפטריוטי לנוער של גלילה רון פדר.

המילה המתאימה ביותר לנסח באמצעותה את "מבצע חמניה" היא מסכת. כל אחת מהדמויות מצהירה בחגיגיות מהן כוונותיה, מהם הקשיים העומדים בפניה, ומהם השיקולים המוסריים שהיא צריכה לקחת בחשבון. אך קשה להתרשם כאשר גילה מזדעזעת מעצם המחשבה שהיא אמורה לקחת חלק בפרויקט שעלול להביא לעוד הירושימה ונגסאקי, ומהדרך שבה משורבבים מחנות ההשמדה כאמתלה להצדקת המבצע.

בעיקר יש משהו בסרט שמזכיר את הקולנוע הלאומי-הרואי שנעשה כאן בשנות ה-50 וה-60. חבורה נחושה של יחידי סגולה שמתקבצת על מנת להוציא אל הפועל מבצע חשאי להגנת המולדת. סיטואציה פוליטית ואנושית מורכבת מצטמצמת בסרט לכדי אוסף אקראי של סצינות שאינו מציע כל פרספקטיבה חדשה או מעניינת על מה שכבר מוכר וידוע. גם הניסיון להעניק לדמותו האניגמטית של פיירברג מימד טרגי - הוא הומוסקסואל הנאלץ לדחות את מאהבו, בגילומו של סשה דמידוב, למען המשימה הלאומית - אינו עולה יפה.

היחיד שיוצא בשלום מ"מבצע חמנייה" - ומי האמין שמשפט כזה אי פעם ייכתב בביקורת קולנוע - הוא כבוד הנשיא שמעון פרס, המתארח בתפקיד עצמו (אגב כך, דמותו של ראש המוסד בסרט מבוססת על זו שלו, בעת שהיה מנכ"ל משרד הביטחון וממובילי פרויקט הגרעין הישראלי).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:40

הדף נוצר ב 0.23 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2022 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר