בגיליון הסופ"ש האחרון של ידיעות אחרונות התפרסמה כתבה הנושאת את כותרת האשכול
אשמח מאד אם מישהו יוכל לסרוק בצורה ברורה ולהעלות כאן
תודה!

קישור לכתבה בעקבות הכתבה הנ"ל
http://www.pc.co.il/?p=147191

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

בצה"ל הבעייה עמוקה יותר ולא מתחילה עכשיו אלא באזור שנת 1992 כשאהוד ברק כרמטכ"ל מחליט על שיבוץ עתודאים אקדמאים ליחידות השדה, לא במקצוע שאותו למדו.
אם עד אז הייתה העתודה האקדמית מסלול שבוגרי תיכון שאפו אליו (מהסיבות הנכונות או אחרות...) מתוך ידיעה שיישרתו שירות משמעותי במקצוע אותו למדו גם אם ייצטרכו לחתום על עוד כמה שנות שירות קבע וגם אם לא תמיד בתפקידים מרתקים במיוחד, הרי הגישה החדשה גרמה לירידה במוטיבצייה להרשם לעתודה האקדמית.
אני יודע שכבר בסוף שנת 93' התלוננו יחידות שהשיבוץ של עתודאים מהמקצועות הטכנולוגיים (באופן לא מפתיע אלו שהוזכרו בכתבה- מכונות, חשמל ואלקטרוניקה) ליחידות השדה פוגע בהן.

זה לא קיים כבר 17 שנה בערך...

21 שנה בערך (1993-2014), אבל הירידה הייתה הדרגתית

נו, אז זה לחלוטין לא רלוונטי למוטיבציה להתגייס...

עדיין מציבים עתודאים בתפקידים שהקשר שלהם למקצוע אותו למדו אינו ברור, אבל הרוב משובצים בצורה הגיונית...

הבעיה העיקרית עם המוטיבציה ללכת לעתודה לדעתי, זה השילוב של הקבע, השכר, וגיל השחרור...

קצת מבאס להיות מהנדס אלקטרוניקה, בגיל 28, סרן, לקבל שכר של 7500 שח, ולעשות אבטשים וקצין תורן, כשהחבר שלך לשולחן הלימודים בתיכון מקבל כבר 20-25, ובמקום אבטש פעמיים בשנה, טס לחול פעמיים בשנה...

א. "בריחת מוחות" עלולה לנבוע משני גורמים: כשבצבא רע, וכשבחוץ טוב.
בחוץ לא טוב במיוחד (כל הזמן יש כתבות על פיטורין בהיי-טק), מה זה אומר על המצב בצבא? ועל קיום "בריחת מוחות" בכלל?

ב. לגבי החינוך הטכנולוגי: התלונות נראות דומות מאוד למה שקראתי בזמני (לפני 15 שנה), ולמה שנכתב לפני 25 שנה; הצבא צריך לבדוק קודם כל את עצמו:
* כמה מאותם "תפקידים טכנולוגיים שקשה לאייש" באמת נדרשים? היתה לי מחלקת אחזקה מצויינת ביחידת שטח ברמת פעילות גבוהה; רוב החיילים שלי היו הנדסאים "כי זה מראה שהם יהיו טכנאים טובים"; בפועל, חלקם פשוט היה מתוסכל מכך שהעבודה היום-יומית שלהם לא דרשה את הידע מהלימודים שלהם. וכמה תפקידי תקשוב אפשר היה לבטל ע"י איחוד מערכות בין אגפים וחילות?

* כמה הוא באמת מעריך את אותם בוגרי החינוך המקצועי? מה שיעורם בקרב ראשי המדורים, הענפים והמחלקות? מלש"ב שעיניו בראשו, יעדיף בצדק להמשיך ללימודי הנדסה ולא להסתפק בלימודי הנדסאי/טכנאי.

קודם כל אין שום בעיית תעסוקה בחוץ.פיטורים הם מקומיים ואנשים האלה ברובם מוצאים עבודה כמעט מיידית.
הסיבה לבריחה היא משכורת נמוכה מאוד (ביחס לבחוץ)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kuzia קודם כל אין שום בעיית תעסוקה בחוץ.פיטורים הם מקומיים ואנשים האלה ברובם מוצאים עבודה כמעט מיידית. הסיבה לבריחה היא משכורת נמוכה מאוד (ביחס לבחוץ)

אני לא חושב שהבעיה היא המשכורת הנמוכה. משיחות עם חברים ללימודים שהיו עתודאים ועדיין משרתים בצבא, נראה שהמשכורת לא נמוכה בצורה משמעותית מבאזרחות, ויש דברים שמכפים על השכר הנמוך (יחסית) כמו בטחון תעסוקתי, פחות הרגשת לחץ בעבודה, הטבות משרד הבטחון, "חבר" וכו'.

דברים שהטרידו יותר את החברים שדיברו איתי היו הדברים "מסביב", כמו התעסקות עם בעיות משמעת של חיילים, מטלות שלא קשורות לעבודה הטכנולוגית כמו עליות משמר, קצין תורן, שבתות וכו'. מצד אחד הצבא רוצא אנשים איכותיים שיעשו עבודה טכנולוגית ומצד שני, הוא מאלץ אותם "לבזבז" זמן על משימות לא טכנולוגיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kuzia קודם כל אין שום בעיית תעסוקה בחוץ.פיטורים הם מקומיים ואנשים האלה ברובם מוצאים עבודה כמעט מיידית. הסיבה לבריחה היא משכורת נמוכה מאוד (ביחס לבחוץ)

זה לא מדויק-יש בעיה לא קטנה במקצועות הטכניים,כמו מכונות.מעדות של מסיים השלמה להנדסה מהנדסאי.היצע לא גדול והמשכורות עלובות.
לא כל העולם הוא היי טק,שם אחרי גיל 40-45 מעיפים את האנשים.
לא הכל וורוד בהיי טק-מה עם שעות העבודה המטורפות?

צילומי מטוסי ח"א שלי:
http://www.primeportal.net/photo_home/isaac_gershman_home.ht
m

http://www.calcalist.co.il/local/ar...539,00.htmlרחים

אם המצב בחוץ רע, ושיעור הבורחים מצה"ל עולה- הייתי תולה זאת בהרעת המצב בצה"ל;
אני מניח ששילוב של פגיעה בתנאים (בגלל הקיצוצים או "קיצוצים" בתקציב צה"ל) ונזק תדמיתי מהכפשות אנשי הקבע בתקשורת. אשמח לחוות דעת של מי שנמצא במערכת.


אפשר לחשוב על עוד כמה אופני התמודדות:
א. להציע לבוגרי יחידות/ענפים חזרה לקבע. הצבא הוא בד"כ מקום עבודה ראשון של המשרתים בו, ותמיד יש רצון חזק לבדוק כמה אתה שווה "בעולם האמיתי". חלק יימצא בגיל 35 שלשירות קבע יש יתרונות שלא היו ברורים בגיל 28, ויישקלו חזרה.

ב. תעסוקה מקצועית במילואים. השתחררתי בגיל 28, שוחררתי ממילואים בגיל 37, אני עובד באותו תחום בו שירתתי, ועשיתי ימי מילואים ספורים. יש ה-מ-ו-ן תחומים מקצועיים שאפשר לסגור בפחות מחודש עבודה של עובד מנוסה, מהכנת קורס, דרך בדיקת היתכנות לפרויקט קטן, חניכה של קצין חדש בשדה/ במטה, כתיבת מסמכי התקשרות, עדכון ספרות וכו'. אני יכול לחשוב על פלטפורמה צה"לית, מין מילו-לינקד-אים, שמרכזת יכולות של אנשי המילואים מהשירות+ יכולות עדכניות+ דרכי התקשרות+ חוות דעת, ומאפשרת לרמ"ד לאתר מישהו שיכול לסגור לו פינה; אולי אפילו מישהו ששירת בענף שלו, ו/או עובד בתחום הזה באזרחות, ו/או עשה משהו כזה בעבר. סה"כ יש רישות טוב של בוגרי יחידות מסוימות, אך דומני שהוא יותר לטובת הבוגרים ולא לטובת הצבא.

חפרתי קצת וראיתי שהצענו משהו דומה בדיון ב-2008.. נראה שאני יותר מדי זמן בפורום (-:

פאנג- יש נתונים על מה בעצם משאיר קצינים מוכשרים בצבא? נאמר, האם קציני "עתידים", שקיבלו סיוע משמעותי כדי להתקבל לעתודה, ושיש להם פחות חברים מהתיכון שהתברגו בהייטק, נשארים יותר בקבע? אולי כדאי לצה"ל לחרוג מהשטאנץ של בוגר-מגמה-ריאלית-בהצטיינות-בתיכון-במרכז-הארץ, שמביא איש מקצוע מצויין שמשתחרר ברגע שהוא יכול?

פאנג- יש נתונים על מה בעצם משאיר קצינים מוכשרים בצבא? נאמר, האם קציני "עתידים", שקיבלו סיוע משמעותי כדי להתקבל לעתודה, ושיש להם פחות חברים מהתיכון שהתברגו בהייטק, נשארים יותר בקבע? אולי כדאי לצה"ל לחרוג מהשטאנץ של בוגר-מגמה-ריאלית-בהצטיינות-בתיכון-במרכז-הארץ, שמביא איש מקצוע מצויין שמשתחרר ברגע שהוא יכול?
תנאי ההייטק בארץ בשלושת העשורים האחרונים (לפני זה היה בעצם די שומם מבחינה זו) ידעו תמיד עליות וירידות תקופתיות, לא צריך להתרגש מזה.
בתחילת שנות ה 90 רצו לפחות 5 שנות ניסיון, בסוף שנות ה 90 חברות הייטק היו מוכנות לממן לסטודנטים טובים את הלימודים תמורת התחייבות שיעבדו אצלם 5 שנים עם אפס ניסיון.
בצבא לעומת זאת - תמיד היה פחות טוב באופן די קבוע.

עוד נתון חשוב זה גיל מסיימי הקבע, הרווקים שאין להם מחוייבויות כלכליות ומשפחתיות מלאי מוטיבציה ורצון לבדוק עוד תחומי חיים בטרם יבוא העוגן, אין להם הרבה מה להפסיד אז יכולים להעז ולצאת.
בעלי משפחות כבר פחות נוטים להרפתקאות וילכו יותר על מה שבטוח, דוגמה: ג'וב מובטח מיחסים שטופחו תוך כדי השירות הצבאי או השארות בצבא עם כל תנאי "טוב לי בקבע" ופיתוח הקריירה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang אשמח מאד אם מישהו יוכל לסרוק בצורה ברורה ולהעלות כאן תודה!

בבקשה

תודה יוסי !
נו, התחיל כאן דיון מעניין על תחום מאד מעורפל בצבא.
כמו כל דבר, אין כאן שחור-לבן, יש תחומים בעתודה האקדמית שסובלים מהצפה (הנדסת חשמל?) ואז תשמעו על הרבה עתודאים ממורמרים ויש תחומים בהם עתודאים נימצאים בלב מנגנון המו"פ של צה"ל המשתלב בתעשיות הביטחוניות.
מסלולי המצוינות הטכנולוגיים (פסגות,ברקים) הם דוגמה טובה לכך, נכון המאמץ האקדמי גדול יותר וכך גם מבחני המיון אבל התוצאה מדברת בעד עצמה - שני תארים ראשונים, הכנה לתואר שני (ללא תיזה) ועבודה מיידית במקצוע הנרכש, התיגמול בהתאם (גם אם הוא ברמה צה"לית ועדיין לא משתווה להיי-טק).

אגב, כך גם מסלולי מצוינות אחרים (צמרת ברפואה), תלפיות, גמא, חבצלות וכו'

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang תודה יוסי ! נו, התחיל כאן דיון מעניין על תחום מאד מעורפל בצבא. כמו כל דבר, אין כאן שחור-לבן, יש תחומים בעתודה האקדמית שסובלים מהצפה (הנדסת חשמל?) ואז תשמעו על הרבה עתודאים ממורמרים ויש תחומים בהם עתודאים נימצאים בלב מנגנון המו"פ של צה"ל המשתלב בתעשיות הביטחוניות. מסלולי המצוינות הטכנולוגיים (פסגות,ברקים) הם דוגמה טובה לכך, נכון המאמץ האקדמי גדול יותר וכך גם מבחני המיון אבל התוצאה מדברת בעד עצמה - שני תארים ראשונים, הכנה לתואר שני (ללא תיזה) ועבודה מיידית במקצוע הנרכש, התיגמול בהתאם (גם אם הוא ברמה צה"לית ועדיין לא משתווה להיי-טק). אגב, כך גם מסלולי מצוינות אחרים (צמרת ברפואה), תלפיות, גמא, חבצלות וכו'

כך גם מה?... התגמול בהתאם? ממש לא.
אנשים בורחים מקבע כמו מאש. ברגע שמסתיימת ההתחייבות היזומה שלהם, הם בחוץ. רק קצינים נשארים מעבר לזה, וגם אצלם מדובר במיעוט, כמובן.

הנה, לפני פחות משנה תלפיון שהיה ראש גוף מחקר ב"יחידה טכנולוגית עילית מסווגת סודית תת-ימית באגף המודיעין" ואחרי זה פיקד על יחידה שהוזכרה בתקשורת בכל מיני שמות וכינויים מופרכים, השתחרר ועבר לתפקיד סמנכ"ל מחקר בחברת הזנק כזו או אחרת. הוא היה רס"ן.

הצלחה כבירה לתוכנית שמטרתה "הכשרת מנהיגות טכנולוגית-מבצעית מעולה למערכי המחקר והפיתוח (מו"פ) ומערכי האמל"ח (אמצעי לחימה) של מערכת הביטחון" שבוגריה "מהווים את חזית המנהיגות הביטחונית-טכנולוגי ביחידות טכנולוגיות בצה"ל ובמשרד הביטחון".אז הוא נשאר קצת יותר ממה שהיה מחויב לו פורמאלית (אני מנחש שזה בין השאר כי התפקיד האחרון שלו היה די שווה), אבל גם הוא ברח משם בסוף. כמו כולם. תלפיונים אחרים באותה יחידה השתחררו כסרנים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אנא עיין בהודעתי למעלה...

איך שלא תסתכל על זה, מכל בחינה שהיא, חוץ מציונות, עדיף לנער בן 18 שמתאים לעתודה טכנולוגית לסיים את השרות כמה שיותר מהר, ללמוד, ולעבוד באזרחות. גם לנער הממוצע (בפקולטה להנדסה), וגם למצטיין. מבחינה כלכלית, מבחינת מסלולים למצטיינים, מבחינה מקצועית, מבחינת פיתוח אישי, מבחינת שעות עבודה, מבחינת חופש ואפשרות לבחור את תחום התעסוקה שלך, ומבחינה ניהולית.

היתרונות של של מסלול העתודה הם: אפשרות לשנ"צ באמצע יום העבודה, למי שאלה הם שאיפותיו, הזדמנות לקריירה צבאית, ומעל הכל ציונות.

ואני כותב את זה במידה של צער...

לא מסכים איתך!
עתודאי של הנדסה טכנולוגית מסיים את הלימודים בגיל 22, בגיל 28 הוא כבר בסיום ההתחייבות שלו כלפי צה"ל כשהוא עם שש שנות ניסיון.
ועם מי הניסיון הזה? עם מהנדסים של התעשיות הביטחוניות שמייצרים גירסאות ע"פ מאפייני צה"ל למערכות שלהם, זאת אומרת שנוצר ממשק אנושי כמעט יום יומי בין מהנדסי צה"ל למהנדסי התעשיות הביטחוניות, נוצרות שיחות של "שמע אתה מבריק, תגמור את החוזה ובוא אלינו, תקבל פי עשר תנאים".
המו"פ הצה"לי הוא לא קופסה שחורה, הוא מתחכך בתעשיות הביטחוניות בכל הרבדים ויש לזה מחיר, ממש כך צה"ל יורה לעצמו ברגל..

מה עושים חיילים משוחררים בגיל 21? שורפים שנה של כיף בחו"ל, מתחילים ללמוד (במקרה הטוב) בגיל 22 עד גיל 26, אז מחפשים לא מעט עבודה במקצוע ובהרבה מקרים לא מייד מוצאים (כי הם לא מנוסים).

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אתה יכול לא להסכים איתי, זוהיא זכותך המוסרית... השאלה על מה אתה מבסס את עמדתך? שרתת ביחידות המדוברות? עבדת בתעשיות הבטחוניות?

התרחיש לעתודאים שתיארת, מתרחש במעט מאוד מקרים, יוצאי דופן, במפא"ת לעיתים רחוקות חיל אוויר . הרוב פשוט יוצאים לשוק העבודה.

חוץ מזה לא הוגן להכניס "טיול אחרי שחרור למשוואה" תראה לי חייל שיכול לצאת לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה במהלך השרות....

גם 28, אצל רוב החברים שלי יהיה 29...

אני יכול לעבור על כל הנקודות שציינתי בתגובה הקודמת, אבל אני מתעצל... אם אתה לא מאמין לי, גש לעתודאי בסוף השרות שלו, גש למהנדס שעובד במיקרוסופט \ INTEL, ובן אותו גיל, ותשווה את התנאים שלהם. אל תשכח להכניס לחישוב תורנויות, חירות בסיסית, אופציות (בטח באינטל), וקייטנה מאורגנת לילדי החברה, ות"ש בכלל...

---

אה ורמת הכשרה, הניסיון מקצועי, ורמת המקצועיות של מי שסביבם.

לא, אני שירתתי ביחידה לוחמת "ושרפתי" שנה בטיול של אחרי הצבא (לא מצטער על זה כלל).
לא יודע לכמת מה יש מכל סוג, אבל זה העניין - יש מכל הסוגים, אז הכתבה מגמתית ומציגה צד אחד של עתודאים ממורמרים שרוצים לברוח כי בחוץ קוטפים כסף מהעצים ובכל זאת יש כאלה שנישארים בצבא ומפתחים קריירה, אין שחור לבן, יש מכל הסוגים (כמו בהייטק ובשאר המקצועות).
יצא לך להשוות את תנאי עו"ד בצבא לעומת עו"ד אזרחי? או רופא צבאי לעומת רופא אזרחי? או פארמדיק צבאי לעומת פארמדיק אזרחי? *רמז: בצבא בהרבה מקרים טוב יותר!

אגב, מקצועות לחימה: איפה באזרחות יכול בחור בן 21 להיות אקדמאי עם משכורת ראשונית של לפחות 10,000 ש"ח? בצבא יש את זה!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang אגב, מקצועות לחימה: איפה באזרחות יכול בחור בן 21 להיות אקדמאי עם משכורת ראשונית של לפחות 10,000 ש"ח? בצבא יש את זה!

משתמט שלמד מדעי המחשב....

רפואה, זה נושא מורכב, כי יש תחומי התמחות מסויימים שלצהל יש יתרון בהם.
בגדול? רופא שרוצה להיות גיניקולוג \ אורטופד \ ניורולוג, עדיף לו בהרבה לעשות את זה בתור אזרח. אתה מוזמן להיוועץ בעתודאי רפואה שמשרת בצהל, ולשאול לדעתו...

בכל מקרה, אני מכיר אישית את מקצועות ההייטק (תוכנה, חומרה), ואני יכול להבטיח לך, שלאזרחות יש יתרון מוחלט בפחות או יותר כל תחום. פעם היה בצבא יתרון של בטחון תעסוקתי, וגם זה כבר לא קיים...

העדות לזה, החיילים שמוכשרים במקצועות טכנולוגיים שנשארים מעבר לקבע שחתמו עליו במסגרת המסלול. חלק נשארים עוד קצת בשביל לסיים את התואר. עתודאים, ממרמניקים, הנדסאים, הקורסים הטכנולוגיים של אמ"ן, בודדים נשארים לשרות קבע, ומספר אפסי נשאר לקבע מובהק....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang אגב, מקצועות לחימה: איפה באזרחות יכול בחור בן 21 להיות אקדמאי עם משכורת ראשונית של לפחות 10,000 ש"ח? בצבא יש את זה!

רגע רגע פספסתי

באיזה צבא יש אקדמאי בן 21 שמקבל 10K?

מדהים הא? כן בצבא הגנה לישראל (לא הרבה, אבל יש!)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

סימוכין?

נו, אתה הייטק - תחשוב על הקורסים הארוכים והיקרים ביותר בצה"ל

אגב, עזוב אותך מרפואה - בארץ זה עונש גם בצבא וגם באזרחות (לפחות בעשור הראשון אחרי ההסמכה)

זה קצת היתולי, אבל לא רחוק מהמציאות..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang נו, אתה הייטק - תחשוב על הקורסים הארוכים והיקרים ביותר בצה"ל

כן, כן. הבנו שמדובר על קורס טיס. כמובן שזה לא קשור לנושא הדיון. בטח שלא לכ"א טכנולוגי ביחידות עורפיות, שלא יכול לעשות יעני-תואר על חשבון שירות החובה, וכו' וכו' וכו'.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

סבבה... בצבא הזר הידידותי?


זה לא באמת דוגמה למסלול אקדמי... ומסלול לעשור...

כאילו הם לוחמים, זה לא רלוונטי לדיון


----
על העריכה שלך....

צבא זר ידידותי

נכון שזה תואר על הדרך והמסלול והתנאים שונים לחלוטין מהעתודאי הטכנולוגיה, אבל בכל זאת זה קיים ומאותו מת"ש.
אגב, ידעתי שתרוצו לחיה"א, אבל תיתפלאו אתה ופסטן - הם לא שיאני התנאים, יש אחרים מחיל אחר שעברו אותם בתנאים וביכולת לצאת בגיל צעיר למסלול אזרחי מפתה יותר במקום קריירה צבאית.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

חובלים?

אולי פסגות במפאת?

בכל מקרה זה לא כל כך מה שאנחנו דנים בו...

חובלים של ש.7

לא מכיר את תנאי עתודאי פסגות שנחשבת לסיירת של העתודה, הבנתי שיש להם מענקי מו"פ.

אם נחזור אל לב הדיון, הדוגמאות שהבאתי הם בכדי להראות שיש בצה"ל מקצועות שברמה האישית האנשים שלהם קוטפים פירות שכמעט ואין באזרחות (אתה אומר משתמט שלמד מדעי המחשב? יאללה, קניתי).
אבל כמו בכל תחום, לכל דבר יש היתרונות והחסרונות שלו.

אתה באופן נחרץ טוען הייטק אזרחי יותר מתגמל מהייטק צבאי, אני לעומתך טוען שזה הכל שאלה של צורך ונסיבות, יש כאלה שהצליחו אז פרשו לטובת האזרחות ופורחים שם.
לעומת זאת יש כאלה מהנדסי טכנולוגיה שלא מצאו בחוץ אלטרנטיבה ואפילו מפחדים מחרב הקיצוצים.
לא מאמין? אני מכיר אחד כזה מחיל החימוש, לפני שתגיד מהנדס ליגה ז', אומר לך שהוא נחשב למוערך מאד ונימצא בפרויקט מעניין, אבל הקיצוצים מרחפים שם וזה לא פשוט לבעל משפחה.
אותו זה אפילו מפחיד...

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אני דווקא מכיר חבר'ה איכותיים שנשארו לקבע... אם כי מעטים...

יש מצבים שבהם זאת בחירה נכונה והגיונית...
יש גם יתרונות בשרות קבע, אני לא מכחיש...

מתוך 60~ החניכים בקורס שלי ,שנה וחצי אחרי תום הקבע הקשיח והר' , שלושה עדיין בקבע. אחד מהם ישתחרר בקיץ. ביחידה שלי, מתוך כ 30 הנדסאים ששירתו מתישהו איתי, הרבה נשארו מעבר לר', אבל חוץ מ2 כולם כבר השתחררו, מתוך כל העתודאים שאני מכיר גם מ"יחידות אחיות" רק 1 נשאר מעבר למה שהיה חייב ולומד לתואר שני...

זה פחות או יותר המצב... אני מאמין שפסטן מכיר מצב דומה, אולי אפילו יותר קיצוני, כי היחידה שלו יותר מעצבנת...

המצב הזה, הוא מראה, הוא משקף את הפער בתנאים בין היחדות הטכנולוגיות של צהל, וההייטק.

בסופו של דבר, זה פוגע קשות ברמה המקצועית של היחידות הטכנולוגיות בצהל, והמון מהבזבוז ביחידות האלה נובע מחוסר ידע, ניסיון, והשכלה, של החיילים. ידע וניסיון נאבד במקום להצתבר.

אם ניקח את עולם התוכנה כדוגמה. יש צ'יזבאט כזה, שחוזר בכמה מחקרים, ואוהבים לציין אותו בספרים על ניהול פרוייקטי תוכנה, צוות של 5 מפתחים ששווים משכורת של 30K* יהיה יותר יעיל בפרוייקט נתון מצוות של 15 מפתחים ששווים 15K* . ההבדל בפרודוקטיביות בין מפתחים מוכשרים ומנוסים, לכאלה שהם לא מוכשרים או לא מנוסים, הוא עצום. מעבר לזה, יש את המהירות שבה מפתחים צוברים ניסיון, כשמפתח מוקף בצוות חסר ניסיון, הוא יתקשה ללמוד ולהשתפר, כשמפתח מוקף במפתחים אחרים חזקים שיכולים לחנוך וללמד אותו, הוא מתקדם הרבה יותר מהר. חוץ מזה שהדרישות המקצועיות באזרחות הן גבוהות בהרבה מהדרישות בצבא. אני יכול להעיד אישית, שבשנה הראשונה שלי כאזרח, למדתי יותר מבכל שרת החובה שלי.

*המשכורות מונפצות כדוגמה.

כל זה קצת עצוב...

אבל היי, לפחות היה צחוקים בצבא... והצבא הוא אחלה בית ספר לתעשיית הייטק הישראלית

א. הדיון לא היה עתודה כן/לא, אלא כיצד לשמור בצבא את אותו עתודאי בן 28 שמרגיש שמיצה את חובותיו לצבא, ועורך חשבון נקי של רווח מול הפסד.

ב. הדיון עתודה כן/לא הוא אישי מאוד. אני חייב לומר שאותו "ניסיון צבאי" אולי נכון לחלק קטן מהקצינים; רוב הקצינים שפגשתי בחה"א, חיל הים, חיל חימוש עבדו בניהול פרויקטים ברמה שטחית של לו"ז/עלות/עמידה במפרט, לא נכנסו לנבכי המערכות ובאופן כללי הידע המקצועי שלהם (מהלימודים) התנוון בזמן השירות. וזו בדיוק הבעיה שאני רואה: צה"ל מתעקש לשבץ בתפקידי ניהול טכניים/ ניהול מוצר אנשים שהיו יכולים, והיו מעדיפים, להיות מהנדסי פיתוח; ואז הוא יוצא עם כתבות מדאיגות, על הסכנה כשאותם קצינים אשכרה עוזבים לתפקידי פיתוח. הנדסאי/טכנאי מהשטח, היה עושה עבודה טובה ומרוצה בתפקידו.

אני מניח שביח' הפיתוח המצב שונה, ושם הפתרון צריך להיות שונה.

א1. הדיון צריך להתחיל בכיצד לשמור בצבא את העתודאי בן ה25 שסיים את שרות החובה שלו, ועורך חשבון נקי של רווח מול הפסד של לפנות לקב"ן.

א2. לגבי סעיף א' שלך התשובה היא, בשכר, תנאים, ותוכניות שרות. ולזכור שיש אפשרות להשאיר אותו כעובד משרד הבטחון, אזרח עובד צהל, ואזרח עובד צהל בחוזה אישי.

עבור אמ"ן ואגף התקשוב, מצרכני העתודאים הגדולים בצהל, התשובה היא כנראה בהמלצות של 756 וועדות שונות להוציא את 8200 והיחידות הטכנולוגיות של אמ"ן מצהל ולהופכן לגוף אזרחי במהותו.

ב. מנהל פרוייקט זה טוב. מה עם העתודאי שמפקד על מחלקה טכנית בחיל האוויר, ולא נגע בשום דבר שקשור באמת להשכלה שלו, מאז שהתגייס...

גם ביחידות הפיתוח, הרמה המקצועית, הניסיון, התנאים והשכר, נופלי בכמה מונים מבאזרחות.

ציטוט:

מנהל פרוייקט זה טוב. מה עם העתודאי שמפקד על מחלקה טכנית בחיל האוויר, ולא נגע בשום דבר שקשור באמת להשכלה שלו, מאז שהתגייס...

לידיעתי, זה לא קיים כבר איזה 15 שנים.. אני מהאחרונים שהיה שנתיים בתפקיד שטח; המגמה היא להעביר כמה שיותר מהר למטה, גם כדי לפנק את העתודאים וגם כי חסרים קצינים במטה. לא שהעבודה במטה מקצועית במיוחד.

מה שמחזיר אותנו לטיעון שלי: אני מניח שהרבה קציני מטה בטוחים שהם רק משתחררים ומתחילים לעבוד באינטל בשכר של 25K ש"ח לחודש; הם הרי היו קציני פרויקט בו עבדו 14 מהנדסים בשכר כזה, והתווכחו כל הזמן עם הסמנכ"ל כמה עולה לעשות X וכמה זמן זה לוקח.
ואז מתברר להם שהניסיון שלהם רלוונטי בעיקר לצבא, והם מוצאים את עצמם באלביט/תע"א בשכר של 15K ש"ח לחודש. עם קצת מאמץ, אפשר להחזיר אותם לקבע.

1. אני מצטער לבשר לך אבל עתודאים משמשים כמפקדים של מחלקות טכניות בחי"א עד עצם היום הזה...
אני לא יודע כמה מתוך כל מחזור... אבל בכל זאת...

2. עתודאי להנדסה שיצא מהצבא, וגילה שהוא לא כל כך נדרש כמו שהוא קיווה, לא יחזור לצבא. לא אם הוא יודע מה טוב בשביל הקריירה המקצועית שלו. הוא ישאר בחוץ ויעשה מאמץ לבנות את עצמו, ולא יחזור לארגון שבזבז את היכולות שלו. אם אחרי 6 שנים הוא שווה 15K במקום 25K אז ביזבזו את היכולות שלו...

טום, אתה מאוד נחרץ. אני מכיר כמה וכמה מהנדסי אלקטרוניקה טובים, מוכשרים ובעלי מוטיבציה שעובדים בשכר של ~15K ש"ח באינטגרציה, תמיכה טכנית, או שבכלל עשו הסבה לתוכנה. למד איתי לתואר שני מהנדס רכיבים מאלתא, שקיבל פחות מ-10K לחודש. למה אתה מניח שכל העתודאים-במיל'. "שווים" 25K ש"ח? כי בגיל 18 הם עברו מבדקי קצונה וציוני הבגרות שלהם היו טובים? הרי הם סיימו אוניברסיטה כמו מכריי סיימו. וכדי להעביר 6 שנים בצבא, הם היו צריכים רק לנשום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור מה שמחזיר אותנו לטיעון שלי: אני מניח שהרבה קציני מטה בטוחים שהם רק משתחררים ומתחילים לעבוד באינטל בשכר של 25K ש"ח לחודש; הם הרי היו קציני פרויקט בו עבדו 14 מהנדסים בשכר כזה, והתווכחו כל הזמן עם הסמנכ"ל כמה עולה לעשות X וכמה זמן זה לוקח. ואז מתברר להם שהניסיון שלהם רלוונטי בעיקר לצבא, והם מוצאים את עצמם באלביט/תע"א בשכר של 15K ש"ח לחודש. עם קצת מאמץ, אפשר להחזיר אותם לקבע.

אתה הבאת את המספר...

אני רק אומר שאם מישהו חושב שהוא שווה 25, כי זה מה שהוא מכיר מהחברים שלו ומשוק העבודה, ומתברר שביחד עם הניסיון הצבאי שלו הוא שווה 15, אז זה רעיון טיפשי לחזור לצבא...

אם זרקתי שכר מתישהו זה היה בתור דוגמה... זה קצת טיפשי לנסות להעריך שכר בתעשייה, כי זה נורא משתנה. זה תלוי בידע, יכולות וכמובן בהיצע וביקוש... אם אתה רוצה הערכות, אתה מוזמן לעיין בטבלאות שכר...

התגובה שלך פשוט מנותקת מהמציאות.

רוב העתודאים להנדסת חשמל משובצים כקפטים, והניסיון הזה לא שווה באזרחות.
חוץ מזה שאתה לא בוחר באיזה תחום להתעסק בצבא (לפחות לא בתפקיד הראשון), ככה שהניסיון הנצבר לא שווה כלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי reason חוץ מזה שאתה לא בוחר באיזה תחום להתעסק בצבא (לפחות לא בתפקיד הראשון), ככה שהניסיון הנצבר לא שווה כלום.

לפי הלוגיקה הזאת, הנסיון הנצבר מהתפקיד השני כן שווה משהו.
אני חושב שהכל תלוי באדם, במקצוע ובאיכות העבודה והידע שלו.

כשהייתי עם שנתיים נסיון, הגיע לצוות בחברה בה עבדתי (תוכנה) עתודאית משוחררת בת גילי וקיבלה תפקיד של ארכיטקט. הנסיון שהיה לה היה שווה המון - היה לה הרבה ידע והרבה נסיון ואני מניח שהיא הרוויחה בסביבות ה25K

גם מה שרשמתי עבור תפקיד שני, נכון עבור מיעוט מהנדסי החשמל בצבא

לא מצליח להבין למה הצבא לא יכול להתחרות עם "בחוץ" בתחום השכר בהינתן היקף התקציב שלו.

הטל ספק בכל.

בהנתן היקף התקציב שלו, אני מתפלא שהוא מצליח להחזיק את אלה שיש לו כבר ביד. בצה"ל יש יותר מ-10 אנשים שיושבים על התקציב המדובר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כלומר צה"ל לא מודע לקיומו של השוק החופשי או כלכלת שוק.
אתה זקוק נואשות לאנשים ברמת מ"פ או מקצועות טכנולוגים-אז תואיל בטובך לשלם.
אם בחוץ נותנים להם N תשלם 2N.
אני לא מבין מה כל כך מסובך כאן

הטל ספק בכל.

על חשבון מה? יש סכום כסף סופי, אם הוא הולך למשכורות גבוהות יותר, הוא לא הולך לאימונים, להצטיידות וכדומה.
שלא תחשוב, אני מסכים עם הרעיון, אבל צה"ל הוא בסופו של דבר צבא עני.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

צה"ל אכן צבא עני וזקוק לאירגון מחדש ולהתייעלות אשר למעשה כבר התחילה.
אבל צה"ל הוא לא האשם העיקרי, לטעמי צריך שינוי משקי שיכלול גם את צה"ל כמעסיק.
בראש ובראשונה, הפיכת פקודת המיסים לחוק, ישראל מדינת האבסורד, מצד אחד הייטק ומצד שני מנגנון ההכנסות שלה מתנהל ע"פ פקודה מימי המנדט שעברה טלאים ע"ג טלאים של תיקונים ופסיקות.

אולי זו הזדמנות להתחיל לחשוב בכיוון של צבא חצי מקצועי, להפריט תפקידים (יש דוגמאות חיות כמו תחזוקת מטוסים וספינות, זה עובד, האחריות המקצועית והמנהלתית היא על קבלן המשנה ולא על צה"ל).
לא צריך לבזבז זמן ומשאבים על הדרכת עוד מחזור של חיילים שחלק נכבד מהשירות שלהם זה רכישת המקצוע הצבאי ואח"כ עד שמתחילים להפיק מהם תועלת הם משתחררים.

מי שאין ברירה ובכל זאת צריך לעסיק אותו אז צריך לתגמל אותו בצורה מכובדת, בודאי שאת מי שנימצא בתפקידי לחימה אשר מהם תיוולד הנהגת הצבא העתידית.
אם יש 30K בחודש למלגזן 10 ש"ל מקומבן בנמל אשדוד אז בודאי שיש את זה למהנדסי טכנולוגיה במרכזי המו"פ של צה"ל - זה הכל שאלה של החלטות פוליטיות המושפעות מקומבינציות של פוליטיקאים ולוביסטים (זו מילה מכובסת לוועדים).

קודם הבאתי דוגמא מקצוע צבאי שמתאים בול לנושא האשכול - הפארמדיק!
בחו"ל זה מקצוע מכובד ומתגמל, בארץ זה לא יותר מחובש בכיר בצבא ובאזרחות מוקצה מבתי חולים.
חר"פ מכירים בחשיבותו ובנו מסלול עתודה הניקרא "רפואת חירום" - בעיני מסלול ניפלא ונכון , מקבלים פארמדיק בן 22 בעל ידע רב ברפואת חירום, אבל אין עליו הרבה קופצים.
ביחידות לוחמות לא צריך רופא, אבל צריך פארמדיק וחובשים, אנשים צעירים שיוכלו להתמודד עם מאמץ לחימה פיזי, לשאת משקלים ואף להילחם, אם קורה אירוע של הצלת חיים/רפואת חירום אז הם מתערבים מייד ומבצעים פעולות פולשניות ואפילו ניתוחי שדה קלים שמצילים חיים (חלק מההכשרה שלהם באונ' בן גוריון כולל השתלמויות בחדרי הניתוח של סורוקה) וגם לקבוע מוות (רחמנא לצלן).
כך גם במסוקים של 669

מה בפועל? הם שואלים את עצמם "מה אני אעשה עם זה אחרי השחרור בגיל 27?" התשובה מזעזעת - כמעט כלום!
חוק הפארמדיקים תקוע ומטורפד, לא רוצים אותם בחדרי טראומה של בתי חולים (לובי של האחים והאחיות), בניידות מד"א ונט"ן הם יעבדו משמרות של 8-12 שעות תמורת שכר של 30 ש"ח לשעה.

אז מה המצב כעת? קורס פארמדיקים של חר"פ או של מד"א שהם קורסים קצרים וממש לא מספיקים לרפואת חירום (הסיוע הרפואי הראשוני לנפגע טראומה שיציל את חייו עד להגעה לבית חולים).
זה אחד המקצועות בהם יש הכי הרבה נטישה.

סיפרתי לכם כבר ששירתתי ביחידה שפעלה מאחורי הקווים, תמיד לפני יציאה לפעולה היינו מתבדחים "חברה אם ניתקל אז נא לא להפצע כי יש איתנו רק חובש" תוך כדי מבט מודאג ברופא המילואימניק עב הכרס שהיה מבוגר בלפחות 15-20 שנה ובגלל זה לא יצא איתנו.
לא חושב שהרבה השתנה מאז...

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אני חושב שהבעיה אינה תקציבית אלא מדיניות; עולה לצה"ל בבריאות לתגמל רס"ן עתודאי שעובד 8:00-19:00 במשרד יותר ממפקד גף או מ"פ, שטוחנים שעות כמו פסיכים בשטח, לעיתים תחת סיכון.

איכות על חשבון כמות?

על חשבון זה שכשאנשים שיודעים מה הם עושים מובילים פרוייקט הוא לוקח משמעותית פחות זמן וכסף?

על חשבון הערך הכלכלי של שימור ידע ויכולות?

הכל נכון ויותר מזה. ועדיין - הצבא גדול על תקציבו וזו התוצאה.

אי אפשר לגלגל עיניים ולומר "הו, איך אין בצבא כסף ל-X", כאשר ברורה הבעיה הבסיסית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס הכל נכון ויותר מזה. ועדיין - הצבא גדול על תקציבו וזו התוצאה. אי אפשר לגלגל עיניים ולומר "הו, איך אין בצבא כסף ל-X", כאשר ברורה הבעיה הבסיסית.

כמעט הכל נכון. בוא נתחיל משתי ההנחות הבאות:

1. אנחנו לא הולכים להכפיל את תקציב הצבא. נקודה. מדברים קודמים שכתבת אני חושב שאנחנו מסכימים אז אין מה לחפור.
2. אנחנו לא רוצים לחתוך סתם חתיכה גדולה מהצבא, כי אנחנו לא רוצים לאבד חתיכה גדולה ממידת הביטחון שיש לנו. [אני מניח שיש קשר מסוים בין גודל הצבא למידת הביטחון שהוא מספק, אפילו אם לאו דווקא יחס ישר, וזה אפילו קשר חיובי בחלק גדול מהטווח. יש שלב מסוים שבו להגדיל את הצבא יתחיל להקטין את מידת הביטחון שהוא מספק, אבל ממש לא ברור שאנחנו בשלב הזה.

השאלה היא: האם אנחנו מקבלים את המקסימום שאפשר בהינתן התקציב המוגבל שלנו או לא?

אני טוען שלא, ולכן אפשר לגלגל עיניים ולומר "יש בצבא כסף, אבל הוא מחולק כראוי".
בנוסף, ראוי לגלגל עיניים על טענות טוקבקיסטיות כמו באשכולות אחרים שאנשי קבע "חוגגים" על חשבון כספי ציבור וכו' וכו', כשחלקם מקביל שכר רעב הן באופן אבסולוטי והן ביחס למה שהם יכולים לקבל באזרחות. (יש גם כאלה שמקבלים תנאים בלתי-מוצדקים והרבה יותר טובים ממה שהם יכולים לקבל באזרחות.)

דמיין מצב שבו התקציב של צה"ל היה הולך לגדוד חי"ר אחד, וכל השאר ללא-לוחמים. נכון שאפשר באותו תקציב לשפר המון את המצב? אז זה מצב מגוחך שלא באמת יכל לקרות. הטענה היא שגם המצב היום רחוק מלנצל את מעט הכסף שיש לו באופן מיטבי, ואני לא מדבר על הסיסמאות של הכתבים הכלכליים "התייעלות"/"קיצוצים"/"בואו נמחק לכולם את הפנסיה ואת כל התנאים!!!11"

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

גם אני טוען שלא. היחס בין כמות הצרכים לכמות הכסף היא כזו שבמקרה הטוב אנחנו מקבלים תועלת חלקית, במקרה הרע מבזבזים את הכסף שאין לנו על חצאי מהלכים. אבל במצב הנתון, אין סיכוי להציע משכורות טובות יותר לבעלי תפקידים נדרשים בדיוק בגלל הבעיה הזו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס גם אני טוען שלא. היחס בין כמות הצרכים לכמות הכסף היא כזו שבמקרה הטוב אנחנו מקבלים תועלת חלקית, במקרה הרע מבזבזים את הכסף שאין לנו על חצאי מהלכים. אבל במצב הנתון, אין סיכוי להציע משכורות טובות יותר לבעלי תפקידים נדרשים בדיוק בגלל הבעיה הזו.

אז צריך להפסיק לבזבז על חצאי מהלכים וגם את מה שלא מבזבזים צריך לתעל אחרת. זה בדיוק העניין.

גם במסגרת התקציב הנוכחי, אפשר לשפר את השכר והתנאים ל"בעלי תפקידים נדרשים". זה עדיין לא יהיה תחרותי עם השכר באזרחות בפני עצמו, אבל בשילוב אלמנטים אחרים שכבר קיימים ("ציונות", "מגניבות" בתוכן התפקיד, וכו') זה כן יקטין את הזליגה החוצה.

אני אפרט באשכול אחר בהזדמנות, אבל גם היום מצליחים להציע משכורות טובות לבעלי תפקידים נדרשים. זה פשוט נעשה בצורה עקומה (וכמובן להרבה פחות אנשים.)

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

רק 300 פעם המליצו להפוך את 8200 ליחידה אזרחית, והיו המלצות דומות ליחידות טכנולוגיות אחרות של אמ"ן.
אותו עקרון נכון גם לחיל התקשוב.

למה אי אפשר להעביר 2500 איש לחוזים אישיים?
מה זה-קיבוץ?
2500X40000=מאה מיליון לחודש או 1.2 מיליאד לשנה.
תוריד את זה מאגף השיקום =5 מיליארד.
כבר איזה 20 שנה אני מסתכל על תקציב השיקום בעין עקומה מידע אישי.

הטל ספק בכל.

כי כל כך קל להוריד את התקציב מאגף השיקום....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רק צריך ליישם את החלטות ועדת גורן.

אז תסביר לי את תקציב השיקום.
כמות הדפוקים מיום כיפור הולכת ונעלמת כולל עבדיך האמן.
בשל"ג נדפקו עוד איזה אלפיים.
תוסיף עוד אלף בין לבין,ותסביר לי למה צריך 5 מיליארד.
זה החלטה מנהיגותית נטו,כמו לומר עד עכשיו זה היה 5 מעכשיו 2.5.
א יהיו כמה הפגנות עם כסאות גלגלים ואלמנות שהתחתנו שוב לפי 30 שנה ויהיו מ"פאים.

הטל ספק בכל.

וכמה אתה חושב שנפצעו משל"ג ועד היום (קצת יותר מאלף....)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

טענה ששווה לדעתי לחשוב עליה היא: מי אמר שהטובים ביותר צריכים להישאר בצבא?
בהתחשב בעובדה שהקטר הכלכלי של מדינת ישראל הוא ההיטק והמדע, אולי שווה להשקיע את המשאבים שם. התחרות בעולם ההיטק האזרחי היא מול מדינות מאוד מפותחות שמציבות אתגר ענק.
הכסף ממיסים, פירות הפיתוחים הטכנולוגיים וכמובן ההצלחה הכלכלית של החברות שמאפשרת את צמיחת המשק מהוות נדבך חשוב בביטחון המדינה ולא מן הנמנע שדווקא שם צריך את הטובים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Devilito טענה ששווה לדעתי לחשוב עליה היא: מי אמר שהטובים ביותר צריכים להישאר בצבא?

הם לא....
אבל לפחות חלק צריכים להיות שם פרק זמן, או לבוא לתקופה לתרום קצת מידיי פעם...

חוץ מזה שכל המסלולים הטכנולוגיים בצה"ל מזינים ומכשירים המון כוח אדם איכותי לתעשיות הטכנולוגיות בישראל. כמה חברות יש בארץ שהקימו "יוצאי יחידה צבאית X"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise הם לא.... אבל לפחות חלק צריכים להיות שם פרק זמן, או לבוא לתקופה לתרום קצת מידיי פעם... זה בדיוק המצב כרגע... חוץ מזה שכל המסלולים הטכנולוגיים בצה"ל מזינים ומכשירים המון כוח אדם איכותי לתעשיות הטכנולוגיות בישראל. כמה חברות יש בארץ שהקימו "יוצאי יחידה צבאית X"?

זה לא סותר/מפריך/מחזק שום דבר ממה שאמרתי... לא אמרתי שלא צריך עתודים/מסלולים טכנולוגיים

מעטים נשארים מעבר לקבע שהם חותמים במסגרת המסלול שלהם, הם נמצאים בצבא עם ניסיון אפסי עד מועט, אין להם ממי ללמוד, וכמעט אף אחד לא חוזר לצבא אחרי פרק זמן באזרחות.

לדעתי אלה שיתרמו הכי הרבה, זה כאלה שעברו תקופה מהותית בחוץ, וצברו שם ניסיון, למידה, והכשרה, והתמודדו עם דרישות מקצועיות של סביבה עסקית ותחרותית. אנשים כאלה יתרמו הכי הרבה ישירות, ובחניכה והכשרה של מי שהרגע הגיע למערכת. אנשים כאלה כמעט לא קיימים בצהל.

להבנתי, הבעיה המדאיגה יותר איננה בריחת המוחות מהמערך הטכנולוגי, שכן רבים מיוצאי המערך יגיעו בסופו של דבר לתעשיות הביטחוניות.

הבעיה החמורה יותר היא בריחת המוחות במערך הלוחם, קרי, הימנעותם של לוחמים בעלי כישורים גבוהים מחתימה לשירות קבע.

לפיכך, לדעתי, טרם טיפוח מערכים טכנולוגיים למיניהם, יש לאתר את בעלי היכולות במערך הלוחם, לטפחם ולתגמלם - טרם נולדה הטכנולוגיה המסוגלת להחליף מפקד שקול חכם ולומד.

אתה מפריד בין דברים שקשורים אחד לשני.
גם מבחינה תקציבית, וגם מבחינת חוקים ופקודות...

זו סטיה מנושא האשכול, אך צה"ל חושב הפוך ממך- עובדה שהוא הכניס את המונח "מפעיל אמצעי לחימה קרבי", כדי לתגמל את מי שהוא לא לוחם-לוחם.
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%ED#post4411729