03-03-2014, 20:29
|
|
|
חבר מתאריך: 09.04.13
הודעות: 5,109
|
|
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אה, אז מלחמות הן ״מקרי קיצון״ לא רלוונטיות לחישוב הסיכון בשירות צבאי?"
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קגנס
תגיד, אתה מאמין לעצמך?
כל ״מקרה קיצון״ כזה גורם לא עלינו למוות של הרבה חברה שהם במילואים ונהנו מעשר ואף עשרים שנע של שקט יחסי. לדבר על הסיכונים בשירות צבאי ולהוציא מהמשוואה מלחמות כי הן לא קורות כל שנה זו בדיחה שאיננה לרמתך.
לגבי בחירת טווח השנים לקחתי מקום המדינה ועד היום. ייתכן והמספר כולל גם חללים מלפני קום המדינה אז תוריד איזה אלף. לא משמעותי. כאמור, הקטע המעניין והנחמד הוא שבישראל יש מלחמה רצינית מדי פעם ופעם וזה מאזן את השיעור הרציף של תאונות הדרכים.
מעבר לכך, התעלמת לחלוטין מהעובדה ששייעור הבסיס שונה לחלוטין בשני המקרים:
כדי לחשב סיכון, צריך לקחת את שיעור ההרוגים בפרק זמן ולחלק בשיעור אוכלוסיית המוצא (והמהדרין יכפילו במאה לקבל אחוז). במקרה של תאונות הדרכים אוכלוסיית המוצא היא כל אוכלוסיית המדינה, כולל נשים וכולל ערבים ונכים מלידה שאינם משרתים בצבא.
במקרה של היפגעות במהלך השירות הצבאי אוכלוסיית המוצא היא כמעט רק גברים יהודיים (מעט נשים בתפקידי לחימה ותמיכת לחימה, מעט בני מיעוטים שכן משרתים). אם לוקחים את הסיכון ספציפית לבחורי הישיבה אזי וודאי ובוודאי שאוכלוסיית המוצא היא רק גברים יהודיים. ואכן, כמעט כל ההרוגים עת מילוי תפקידם הצבאי הם גברים יהודיים.
עכשיו, במקרה של תאונות הדרכים אוכולסיית המוצא כוללת גם נשים וגם ערבים. הנשים הן 50 אחוז מהאוכלוסייה אזי אתה יכול לשם הפישוט לחלק את ההרוגים בתאונות עד היום בשתיים. מבין 50 האחוז האחרים יש ערבים שלא משרתים, ולהם ייצוג יתר בקרב הרוגי התאונות. לשם הפישוט תוריד 10 אחוז של הרוגים גברים ערביים. את הנכים שלא משרתים ואת העולים המבוגרים שנהרגים בתאונות נשים בצד. ארבעים אחוז משלושים אלף זה כמה? 12 אלף? וגם זה כאמור לפני הפחתת אוכלוסיות לא רלבנטיות נוספות. זה שיעור ההרוגים הרלוונטי להשוואה מול אוכלוסיית הגברים היהודיים שנהרגו במלחמות ישראל. וכמה גברים יהודים נהרגו בצבא במלחמות ישראל? אולי לא הרבה יותר מזה אך וודאי לא פחות. ויש לומר מייד שבניגוד ליגיל אני כולל בהורגי הצבא גם הרוגי תאונות למינהן משום שרובן בעלות קשר ישיר לשירות הצבאי, בין אם מדובר באימונים ובין אם מדובר בתאונות דרכים על רקע של תנאי דרך קשים שלא נתקלים בהן בנסיעות שיגרתיות באזרחות או של תשישות קיצונית שנובעת מתנאי השירות.
וגם לגבי הרוגים אזרחים אני חולק. לא מעט מאלה, וודאי במלחמת העצמאות, נהרגו במסגרת לחימה אף שלא היו פורמאלית חיילים. מה דינו של פאצ׳נגה למשל? אזרח או חייל? ומה דינם של אזרחים חמושים שנהרגו במהלך נסיון להתעמת עם מחבלים? מה דינו של חבר קיבוץ בנגב שנהרג בהגנה על קיבוצו מבלי שיהיה פורמלית חייל?
|
מלחמות כמו העצמאות או יום כיפור? בהחלט. מלחמה בה 6 צבאות תוקפים וכל הארץ חזית ויישובים מפונים כדי לא להיכבש? מלחמה ענקית עם גייסות שיריון בה הותקפת בהפתעה ללא מוכנות? כן. בוודאי. ואכן, עברו כבר 40 שנה מאז היתה מלחמה כזאת (ולראיה מספר ההרוגים במלחמת לבנון והשנים שלאחריה, בהשוואה לשתי המלחמות הללו). ממש כמו שבדיון על כמות ההרוגים בשנות השהיה בלבנון לא אתייחס לאסון המסוקים כי זאת היתה תאונת מסוקים שיכולה היתה להתרחש גם בנגב וכמות ההרוגים בה היתה כמו 3-4 שנים של שהיה אם לא יותר. שוב- נטרול ערכי קיצון.
לגבי שאר המספרים- אתה חושב שמ-1860 ועד 1948 נהרגו רק אלף איש (והרי לא היתה ממש הבחנה בין אזרח ללוחם אז..)?
לצערי לא רק שלא התעלמתי אלא שהמספרים שלך מוזרים. הפישוט שאתה מעלה על הכתב (מסך) אינו נכון כלל. מחיפוש קל נמצא שלמשל בשנים 2003-2010 יש פי 9 הרוגים גברים מנשים.
http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000628281
הערכתי האישית היא שמכיוון שלפני התקופה הזאת כמות הנשים שנהגו היתה נמוכה יותר, הרי שהגברים מהווים אחוז גבוה עוד יותר מההרוגים בשנים הקודמות לנתון הזה.
מה שכן יכול לתמוך בטענה שלך זה הערבים, שמהווים חלק גדול מחלקם באוכ' בתוך ההרוגים.
http://www.rsa.gov.il/meidamechkar/...ts/tazpit12.pdf
עם זאת, הנתונים שמצאתי גם הם לשנים האחרונות, ואני חושש שאם נלך אחורה יותר נגלה שהם נהגו הרבה פחות מהיום (למשל לאור העובדה שפעם נהגו לעבוד יותר בבניין לשם אספו אותם בהסעות) או בחקלאות (לא מעט פעמים ליד הבית), מבלי להתייחס אפילו לשנות המשטר הצבאי (הנה עוד נקודת קיצון שצריך להוריד, למרות שאתה אוהב להשאיר אותן).
התחכמות נוספת שאני לא רוצה להיכנס אליה היא בדיקת מהות הרוגי צה"ל- נסכים שרובם היו קרביים או לפחות תומכי לחימה בחזית? אני טוען שגם אם החרדים היו מתגייסים מיעוטם היה הולך ליחידה קרבית, בטח ליחידות שנושאות בעיקר הלחימה הקדמית כמו שיריון וחי"ר, בכמות קטנה יותר משל הלא חרדים (בטח בהשוואה לכמה מגזרים כמו קיבוצניקים או סרוגים), במיוחד אם תראה היכן הם היום- פרויקטים סגורים בחיה"א או חמ,ן ומיעוט קטן בנח,ל החרדי שם רוב החיילים אינם חרדים כלל.
אני לא מסכים להנחות שלך לגבי נטרול ת"ד צבאיות, כי תשישות סופ"ש היא תירוץ של נהגים לא אחראיים, שהיו עולים על ההגה באותה סיטואציה בדיוק לו חזרו מעבודה במפעל. ת"ד צבאיות של רכבים לבנים הן ת"ד לכל דבר ועניין, כמו למשל נהגי בוס או נהגי משאית (מוכן להשאיר את הרוגי האימונים או נסיעות השטח).
החפירה הזאת היא עונש שקיבלת על כך שלא יכולת להשאיר טיעון חצי ברוח שטות ביני לבין ישראלה היפה.
|