לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #9  
ישן 15-03-2014, 11:55
  משתמש זכר מרקויס מרקויס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.08
הודעות: 5,326
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "ה״עונש״ הוא סיבה מרכזית ל״שנוי במחלוקת״"

קגנס ידידי..לא רצח, נקמה!!
אתה חייב לחשוב בראש של שנות החמישים,
אתה חייב לחשוב בראש של הבדואים, אחותו נרצחה עם חברה, הדרך היחידה להעביר מסר היתה בדרך שהוא נהג..
עלינו לעשות הפרדה ברורה בין העולם המושלם שבו אנחנו חיים, הווה אומר: רוצחים לנו, אנחנו משקיעים המון בכסף וכ''א כדי ללכוד את הרוצח, הרוצח יושב 4-15 שנה ואז משתחרר באיזו עסקה מפוקפקת..
מאיר חיסל ארבעה מבני השבט שממנו יצאו הרוצחים, את החשבון הפנימי הבדואים סגרו או לא סגרו ביניהם וחסל הסיפור..
אתה שואל אותי?? אני מעדיף את השיטה של מאיר..
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהמחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 17-03-2014, 02:25
  קגנס קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,259
המעשה היה חמור גם במונחי אותם ימים
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי meac שמתחילה ב "זהו השלב בו המדינה עוד לא..."

פעולות נקמה פרטיזניות (קרי, שלא בשליחות) מעולם לא היו מקובלות אז או לפני כן בזמן היישוב, וודאי לא כשהן כוונו כלפי חפים מפשע. לדוגמא, מקרה הסירוס בוצע על פי פקודה ואישור מגבוה, וכלפי אנס ספציפי.
יש לומר שאין זה מקרה שרצח שושנה הר ציון ועודד וגמייסטר לא גרר פעולת תגמול רשמית: פעולות התגמול היו תמיד תגובה ל מעשי רצח שביצעו מסתננים בתוך גבולות ישראל. הר ציון ווגמייסטר ז״ל נרצחו בזמן שחצו את הגבול לשטח ירדן וטיילו שם. הר ציון רצה בכל זאת לנקום והנקמה הייתה עיוורת כמעט לחלוטין:
הוא וארבעת חבריו חצו את הגבול, פשטו על 2 מאהלים בדואיים באיזור השבטים שלאחד מהם ייוחס הרצח. הם ירו למוות באחד שניסה לברוח ושבו 5 אחרים, ביניהם ישיש. אחרי ״חקירה״ שלא העלתה דבר (שרת כתב ביומנו, בשילוב של ציניות וזעם, שחקירתם לא הייתה יעילה משום שאיש מהם לא ממש הבין ערבית) ולבסוף הם הרגו אותם בדקירות סכין. לדברי שרת, הם שחטו אותם פשוטו כמשמעו.
שמע, בעיני זה מספיק כדי להפוך מאן דהו ל״שנוי במחלוקת״.
ואנקדוטה: אחד מחבריו של מאיר הר ציון לפעולה שימש שנים רבות אחרי כן, עוד בחייו, כהשראה לשירה המפורסם של נעמי שמר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״. מדובר כמובן בזאב סלוצקי, איש נהלל, שהיה לוחם ומפקד במלחמת העצמאות, ביחידה 101 ובצנחנים, ולאחר מכן איש מבצעים במוסד שהיה מעורב בחיסול של פושע מלחמה נאצי ובהעלאת יהודים מארצות ערב. הוא הגיע לישראל לאחר פרוץ מלחמת יום הכפורים, הצטרף לחפ״ק של חברו הטוב אריק שרון, ונהרג בהפגזה. אחרי מותו הועלה לדרגת רב סרן. לדעתי, הוא ראוי להנצחה לפחות כמו מאיר הר ציון ז״ל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 14-03-2014, 14:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

"תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידת 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו." ( אריאל שרון כותב על מאיר הר-ציון, בהקדמה לספר "פרקי יומן", הוצאת לוין-אפשטיין, 1968, עמוד 19)

מאיר הר-ציון עיצב בגופו את ערכי הלחימה של צה"ל. מעטים (דוגמת יצחק שדה, וינגייט ואריאל שרון) תרמו כמוהו לעיצוב רוח הלחימה, הדוגמה האישית ונורמות והביצוע של צה"ל. כמו כל הצנחנים לדורותיהם גם אני חונכתי לאור המורשת של הר-ציון וחבריו שאין משימה שלא מבצעים, על חתירה למגע ומקצוענות. כשסיימנו מסע 45 באימון המתקדם הוא הסתיים בעליה ל"אחוזת שושנה". הפשיטה שהוביל לחברון היתה לאבן דרך במבצעים המיוחדים של צה"ל (40 ק"מ של צידה בתוואי שטח הררי ומושלג) ולמופת של דבקות במשימה. היו אלה מבצעים דוגמת זה שפרצו את הדרך למבצעים המיוחדים שנעשים כיום: "אני שותק. אני עייף כמו המציע עצמו. כל חלקיק שבי זועק – להפסיק. לחזור. ברור לי שאינני יכול יותר להמשיך, ברור לי שלא אצליח לבצע את המשימה. העניין כולו נעשה פתאום תפל וחסר טעם. מדוע דוקא בחברון? איזה הגיון יש בשליחת ארבעה אנשים למקומות כאלה? הכל נראה כל-כך מיותר ולא נחוץ, כל-כך טפשי. אינני פוחד עכשיו, אני אדיש לכל, לאור היום השפוך מסביב, לשלג החורקני, לסכנות האורבות, לא איכפת לי בכלל אם תפתח כרגע איזו דלת מדלתות הבתים שאנחנו עוברים ביניהם ומישהו יצא מולנו. לא איכפת לי אם לא נצליח בכלל. ומדוע באמת לא לבצע בכפר חלחול? 'נו הר, ניגשים לחלחול?' ושוב העקשנות חסרת ההיגיון. אנחנו לא הולכים לשום חלחול. אנחנו מבצעים, מבצעים למרות כל הפיתויים, ההרגשות המשברים. מבצעים – וחסל. בלי לברר לעצמנו ברגע זה, למה ומדוע, ואיך אנחנו עושים זאת. ושוב אנחנו צועדים קדימה." (מתוך הספר "פרקי יומן" מאת מאיר הר-ציון, הוצאת לוין-אפשטיין, 1968, עמוד 171)

לוחם ומפקד, נווט ומחנך, היה הר-ציון עמוד תווך ביחידה 101, בצנחנים ובסיירת מטכ"ל: "מאיר פיקד על רבים ממבצעי הצנחנים כשהוא המפקד הגבוה בשדה. עוד בהיותו סמל פיקד פיקד על הכוחות שפשטו לשוקבה, לבריכות שלמה ולחברון. כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה ומפקד הסיירת החטיבתית נשא מאיר הר-ציון תמיד במשימות הקשות ביותר." ( אריאל שרון כותב על מאיר הר-ציון, בהקדמה לספר "פרקי יומן", הוצאת לוין-אפשטיין, 1968, עמוד 19)

עפר שלח כתב עליו פעם כי: "אני יוצא מהר ציון מדוכדך, ולא כל כך ברור לי למה. אף שגם אני הכרתי את ספר הצנחנים בעל פה, הוא לא היה מגיבורי ילדותי. הדברים שאמר לא הפתיעו בדבר. בחלקם, למרות תיאוריות הקונספירציה והפרשנות ההיסטורית הפשטנית, יש היגיון. נדמה לי שבעיקר אני מדוכדך כי האיש הזה, כמעט לבדו על ההר, במטבח שמרוהט כמו פעם ועם מזגן מיושן, היה פעם לא רק סמל ישראלי, אלא גם מייצג. ומה שהחליף את הישראליות שלו, פשטנית ככל שתהיה, לא טוב בעיניי בשום דבר." (מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009)


להלן דוגמה לאחד ממבצעי גדוד 890 של הצנחנים אותם הוביל מאר הר-ציון:

כיבוש מוצב כיסופים
דו"ח
אוגוסט 1954
פעילות המוצבים המצרים ברצועת עזה התבטאה ביריות על משמרות ישראליים. כגמול על התקפות אלה הותקף מוצב מצרי מבוצר מול כיסופים. כוח האיוב על המשלט מנה 50 חיילים מחולקים בתוך עמדות חפורות. הכוח התוקף כלל 45 פורצים בשלוש מחלקות קטנות ורזרבה של 15 חיילים נוספים מאחור. הונחו חסימות בדרכים האפשריות להבאת תגבורת. המוצב נכבש לאחר התנגדות מסויימת ולאויב נגרמו אבידות בשיעור של 9-10 הרוגים, מספר פצועים ושני שבויים. היתר הספיקו לברוח. נלקח שלל של נשק קל ובינוני. אבדותינו- הרוג וחמישה פצועים.
חלוקת הכוחות
מפקד הפעולה- אריק 15 חיילים
מפקד הפריצה סופפו 15 חיילים
מחלקת פריצה 1– מאיר 15 חיילים
מחלקת פריצה 2- גוזני 15 חיילים
חסימה 1- מרסל 20 חיילים
חסימה 2- מרכוס 20 חיילים

לילה בכיסופים. שורת המכוניות נעצרה. אנחנו מתארגנים ויוצאים לדרך. ילדי המשק פוקחים עיניים סקרניות על השורה האינסופית העוברת לאורך הגדר. מספר קצינים בכירים מחייכים מן הצד בהנאה בראותם את המחלקות העוברות בדממה על פניהם כשהנשק מחוזק הכן בידי האנשים. החגור מהודק, הפנים מתוחים אך בוטחים. אין ספק, לוחש מי מהם, הם "בסדר" הצנחנים האלה. וניצוץ של גאווה מוסתרת עולה בלב לאלה שהספיקו לשמוע זאת.
הפעם אנחנו כוח. איננו כנופיה קטנטונת של ארבעה או שישה המתגנבת בחרדה, התוקפת בזהירות, המשאירה מאחור את נפגעיה, באם ישנם. אנחנו כוח. אנחנו חזקים, ובמבט אחד אל השורה הארוכה והדוממת דיו כדי להשתכנע בזאת לגמרי. המתיחות מחדדת את החושים. ההרגשה היא של רצון עז להכות, להכות במלוא עוצמת הכוח. למוטט ולהרוס כל מה שיעמוד בפנינו. עוד מעט יצטרף, זה הטומי שבידי, למקהלה של עשרות כמותו ואז!...
אני צועד בראש. הרגשה כבירה. אני סוטה ימינה, השורה כולה אחרי. אני מתכופף ומיד כבמטה- קסם מתכופף אחרי כל הטור הענקי. הטור בוטח (עמוד 196)

בי. אני מצטרף אליו בזאת בכל לבי... הנה הגבול, הנה שדה הדורה שראינו בתצפית היום, ופה אנחנו עוקפים את המוצב ובאים מעורפו. אני עוצר בתעלה עמוקה. אריק מתקרב.
- "הר, חכה רגע, אני שולח את החסימה."
עוברות מספר דקות. ממערב בוקעים קולות וקריאות של פלחים המצעקים מתוך בקתותיהם, צריך לזוז. הטור שהתקצר מעט, צועד בעקבותי. המוצב מאפיל כמאתיים מטרים מימיננו, מקשת אבטיחים מוריקה על החול המלבין. אני שולף את הסכין וקורא לאלישע להצטרף אלי. "פה מוכרח להיות שומר." אני מסביר לו בלחש. אנחנו מתקרבים בדממה לסוכה בודדת בשטח. פלח ערבי מתרומם פתאום מתוך השדה.
-"אהלן וסהלן" אני מברכו ולוחץ בכוח את הסכין.
-"מן הדא?" הוא רועד כולו מפחד ובטרם נזנק אליו הרים זוג רגליים יחפות וברח. ניסיתי לרדוף אך לא הועיל. מרחוק נשמעו זעקותיו הנוראות. מהמשלט נשלחה יריה בודדת לחלל האוויר.
פקודה: "להערך ולילות מיד על המוצב!"
הטור, שקט ורב אונים נפרש והתקדם על הגבעה. הירח האיר את הדמויות הכהות המזנקות בדממה על החול הבהיר. גדר תיל עצרה את ההתקדמות. המשלט החריש. יתכן כי לא הבחינו עדיין? אני שולח את חוליית הפריצה. צינורות הבונגלור מוכנים, המספריים חותכות בתייל. הגדר נפרצה. קדימה!
מסתערים. כדורים מתחילים לרעום. הת"תים פולטים צרורות קצרים. אי- שם נשמע רימון מתפוצץ. החפירות לפנינו. אנחנו מטהרים אותן ברימונים ואש ומתקדמים במהירות לעבר מרכז המשלט. מקלע בינוני פותח בצרורות ארוכים ומבוהלים בקצה המזרחי. סופפו מסתער מימיני. אש חזקה נפתחת משמאל, כדורים זוהרים מעלים אבק מסביב, רימונים מתפוצצים ברעם. אלישע נפצע, חנניק מכריז בקולי קולות "נהרגתי," כדור השכיב את עמיקם ועוד חייל משל סופפו. יש להשתיק את האש הארורה הזאת.
"כולם לעבור לכאן," אני שואג ומרכז את האנשים מאחורי תלולית עפר. "לפתוח באש על הברן והיכון להסתערות!" אש מרוכזת ניתכת על עמדת האויב. עתה יש לזנק ולהשמידה.
סופפו מגיע בריצה, "הר, עצור. נדפוק קודם פגז פיאט." הפיאט משמיע את קולו, ואנחנו מזנקים אחריו אל העמדה. המקום ריק, הספיקו לברוח.
האש שככה. אני מארגן את המחלקה בעמדות העזובות למקרה של התקפת נגד. אנחנו מרכזים נשק ציוד ושלל, עוברים בעמדות ותוהים על המצעים הפרושים ותרמילי הציוד המתגוללים. לפני דקות ספורות עוד ישנו פה חיילי האויב שנת ישרים ועכשיו... מצרי שחום- פנים מוטל בתעלת הקשר. (עמוד 197)

מרחוק נשמעות יריות בודדות של המוצבים השכנים אבל החסימות דוממות. אינם מעיזים להתקרב. הלילה הוא שלנו אפילו בתוך שטחם שלהם. אני נקרא למסור דו"ח לאריק, הוא שוכב חבוש. "נפגע" לוחש לי מישהו. אני מדווח על המצב וניגש למרכז המשלט. העניינים פה מבולגנים במקצת. אבל איך שהוא מתארגן איסוף הפצועים והשלל וחלק מהכוח כבר מתחיל לנוע עם הכבודה. אני וסופפו נשארים בחיפוי על המשלט ומארגנים בהזדמנות זו מספר פיצוצי עמדות במעט חומר- הנפץ שהיה בידינו. היריות פסקו לגמרי. רוח לילה מחתה את אגלי הזיעה מהפנים הלוהטים. עוד מספר דקות נעזוב את המשלט הכבוש ונצעד אחרי כל היתר חזרה אל הגבול, אל המנוחה. שלווה גדולה יורדת עלי. "בחיי," מלחש סופפו, "זה הלך כל- כך טוב הפעם." אני מסכים איתו הסכמה גמורה. ( עמוד 198)
(מתוך הספר "פרקי יומן" מאת מאיר הר-ציון, הוצאת לוין-אפשטיין, 1968, עמודים 196-198)

יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 15-03-2014, 19:49
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/272661

הצנחנים התאמנו בדרכו של מאיר הר ציון\ מאת ניר הר זהב

סדרת אימון על שמו של הלוחם האגדי שהלך לעולמו התקיימה השבוע בחטיבת הצנחנים. בני גנץ: צה''ל איבד לוחם אמיץ ואצילי

בחטיבת הצנחנים התקיימה השבוע סדרת אימון על שמו של הלוחם האגדי מאיר הר ציון ז"ל שהלך לעולמו היום (שישי) בגיל 80. הסדרה נערכת למפקדי הפלוגות של החטיבה מדי ארבעה חודשים ומתמקדת בניתוח שטח, בסיירות ובשדאות- היכולות שאפיינו את הר ציון וזאת מתוך מטרה לחזק את החיבור הבלתי אמצעי של המפקדים לשטח. סדרת האימון שהתקיימה בימים ג'-ד' במהלך השבוע האחרון נעשתה בהר דב וכללה סיור בהר וניתוח של המפקדים את השטח. לשתי הסדרות האחרונות התלווה בנו של הר ציון, משה, לוחם בעורב צנחנים בעברו שחיבר את מפקדי הצנחנים למורשת של אביו. מח"ט הצנחנים, אל"מ אליעזר טולדנו ספד להר ציון ואמר כי הוא "האב המייסד ביכולות המקצועיות והאישיות, הוא הלוחם האולטימטיבי, סייר במובן המקצועי של המילה - בעיקר בחיבור שלו לקרקע, ועל כן נקראות סדרות האימון על שמו. התעוזה, התחבולה, אומץ הלב, היכולת הגמישה להילחם בכוחות קטנים - את יכולות אלה ועוד מאמצים לוחמי חטיבת הצנחנים ומטמיעים בפעולותיהם היומיומית בהכנתם למלחמה". הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, אמר כי צה''ל על חייליו ומפקדיו איבד לוחם אמיץ ואצילי. "איש ענווה, יודע דרכה של הארץ אותה אהב ואשר בשביליה לחם ונטר. רוח היוזמה והנחישות אשר עיצבו את דרכו היא מצפן לכול לוחם בצה"ל וברוח זו יזכר מאיר בדברי ימינו", כך גנץ. הר ציון, מלוחמי יחידה 101 המיתולוגית, היה חברו הטוב של אריאל שרון ולקח עמו חלק בפעולות התגמול בשנות ה-50' של המאה הקודמת. הוא זכה לקבל את עיטור העוז על חלקו במבצע כינרת ב-1955, והיה ממקימי סיירת צנחנים ומפקדה הראשון. בין השאר, בחודש דצמבר 1953 הוביל מאיר הר ציון את לוחמי יחידה 101 לפשיטה וחדירת עומק מנתיב הל"ה לפרברי חברון (הלוך וחזור 42 קילומטר). הר ציון הוביל באומץ לב דרך מרכז הכפר חלחול עד למבואות חברון, שם פוצץ בית, נפגעו מספר חיילים מהמשמר הלאומי הירדני ומפקדם נהרג. הפשיטה לחברון, נחשבה לאחת הפעולות הנועזות ביותר של ה- 101. "כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה ומפקד הסיירת החטיבתית נשא מאיר הר-ציון תמיד במשימות הקשות ביותר", כתב עליו שרון. "תוך זמן קצר, הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו". ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתו של הלוחם האגדי. "מאיר הר ציון היה מגדולי גיבורנו - לוחם נועז ספוג ברוח אהבת הארץ והעם. יחד עם חבריו הלוחמים הוא סלל נתיבים חדשים של יוזמה ותעוזה בפעולות צה"ל, והעניק השראה לדורות של חיילים שבאו אחריו" ("ערוץ 7", פורסם ב- 14.03.2014)

http://www.israeldefense.co.il/?Cat...&ArticleID=6017



מאיר הר ציון הלך לעולמו\ מאת אור הלר

הר ציון, שגוייס ליחידה 101 של הצנחנים, זמן קצר לאחר הקמתה, נודע כאחד הלוחמים הנועזים שלה. הוא מת בביתו בגיל 79


מאיר הר ציון הלך לעולמו הלוחם האגדי של יחידה 101 הלך לעולמו: מאיר הר ציון, ששירת תחת פיקודו של אריאל שרון ז"ל, ביחידה 101 של הצנחנים, מת בביתו שבאחוזת שושנה בכוכב הירדן. הוא היה בן 79 במותו. ניידת טיפול נמרץ של מד"א הוזעקה לביתו בשעות הבוקר לאחר שחלה הידרדרות במצבו הבריאותי והוא איבד את הכרתו. צוות מד"א שהגיע למקום קבע את מותו. יו״ר קדימה, ח״כ שאול מופז, הרמטכ״ל ושר הביטחון לשעבר: אמר עם היודע דבר מותו של הר ציון כי הוא "״מצדיע בצער לגיבור ישראל מאיר הר ציון, מטובי הבנים ולוחמי השדה, מורה הדרך לצנחנים ולחיילי השטח של צה״ל לדורותיהם. הר ציון ואריק שרון - שני המצביאים שעיצבו את רוח צה״ל ותעוזתו, ואנו נפרדים מהם חודשים ספורים זה מזה״. הר ציון נולד בהרצליה. הוא התגייס לנח"ל ושירת כמדריך טירונים. בעת היותו מדריך הר-ציון לא היה מרוצה מחוסר הפעילות שבתפקיד., וכששמע על הקמת יחידה 101 כיחידת קומנדו הוא צורף אליה ולקח חלק משמעותי בפעולותיה. עם מיזוג היחידה לגדוד הצנחנים 890, מונה הר-ציון למפקד פלוגה א' שהפכה לסיירת הצנחנים. מפקדו אריאל שרון כתב עליו, "תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו". בהמלצת משה דיין הרמטכ"ל הוסמך הר ציון לקצונה ללא קורס קצינים, והוענקה לו דרגת סגן. הר ציון כאמור נודע כאחד הלוחמים המפורסמים ביותר של יחידה 101, הוא לקח חלק במבצעים הנודעים ביותר שלה בשנות ה-50 של המאה שעברה. עם זאת הוא גם הסתבך באחת הפרשיות הידועות בה נקם את רצח אחותו על ידי בדואים. בשנת 1954 שושנה הר-ציון נרצחה ביחד עם חברה, עודד וגמייסטר, על ידי בדואים משבט אל עזזמה, כאשר טיילו מירושלים לעין גדי וחצו שטח שהיה אז בשליטה ירדנית. על פי הפרטים שהודלפו על הפרשה, הר-ציון ושלושה מחבריו, באישור בשתיקה של דיין ושל שרון, חצו את הגבול, תפסו שישה בדואים משבט אל עזזמה שלטענתם היו שותפים לרצח שושנה, הרגו חמישה. בלחץ מפקדיו לא הועמד הר ציון לדין על המעשה. ("ישראל דיפנס", פורסם ב- 14.03.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 15-03-2014 בשעה 19:57.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 15-03-2014, 22:49
  vitaman vitaman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.01.09
הודעות: 1,044
מודל אישי לחיקוי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

באמצע שנות השמונים ובפעם הראשונה בכתב נדפסה כתבה במוסף סופ"ש של ידיעות אחרונות על "היחידה". הכתבה היתה כמעט תמלול של כתבת רדיו שנעשתה לראשונה על היחידה. למזלי גזרתי את הכתבה והקלטתי את תכנית הרדיו. מכל המידע ה"חדש" כנער תפס אותי התיאור של מאיר הר ציון חונך חיילים בניווט בדרום, עוקב אחריהם בלילה לראות מי מתחמן ומטמין ג'ריקנים של מים בנקודות ביקורת.

כמה שנים אח"כ מצאתי את עצמי, סמל מנוסה, חונך חיילים בסדרת ניווט לילית ארוכה בנגב, הולך לבד בלילות בין הנ"צ ועוקב אחרי התנהלותם בניווט. וכל הזמן חשבתי שהנה נסגר המעגל, בסופו של ניווט חיים אישי קשה הגעתי על קוצו של הקוץ, בדיוק לאותה הנקודה.

יהי זכרו ברוך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 16-03-2014, 17:55
  משתמש זכר מרקויס מרקויס אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.08
הודעות: 5,326
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי lulisml שמתחילה ב "עוד קצת עליו"

הרגע חזרתי מההלויה של הר-ציון ז''ל, היתה לויה מכובדת מאוד, נכחו שם הנשיא פרס, רוה''מ ביבי, בני גנץ,בוגי, איציק מרדכי,אהוד ברק,מופז, עוזי דיין, קצ'ה , מח''ט 35 ועוד רבים רבים...יהי זכרו של מאיר הר-ציון ברוך..שיר שמאיר כתב לאחר הרצחה של אחותו שושנה..


נָדַם הַמִּדְבָּר ושָׁקַט בֵּין צוּקָיו

שִׁבְרוֹ שֶׁל הָהָר הָרוֹעֵם,

אֶנקת הָאוֹחִים כְּבָר פָּשְׁטָה בַּמֶּרְחָב

וִילֵל הַתַּנִּים יַעֲנֵם.

כְּבָר הַלַּיִל עָטַף אָהֳלֵי קֵידָר,

עוֹמְמוֹת הַמְּדוּרוֹת בַּפְּתָחִים;

נִרְדְּמוּ שׁוֹכְנֵיהֶם, הֵן הַכֹּל כְּבָר נִגְמַר,

כְּבָר סִיְּמוּ מְלַאכְתָּם הָרוֹצְחִים.

וּבַגַּיְא הָאָפֵל, בְּפִנָּה חֲשׁוּכָה,

בְּתוֹךְ גַּל אֲבָנִים דּוֹמֵם,

שָׁם טְמוּנָה אַתְּ, יַלְדָּהּ, שָׁם מָצָאת מְנוּחָה

וְשָׁקֵט מַבָּטֵךְ וְחוֹלֵם... (הוּ-הוּ-הוּ- - - -)



שָׁקֵט מַבָּטֵךְ, יַעַן כִּי אַתְּ

לֹא יָדַעְתָּ הַמַּבָּט הָאַחֵר.

הָאוֹיֵב הוּא אָדָם, הֲרֵי כָּכָה אָמַרְתְּ,

כָּכָה, פָּשׁוּט, לֹא יוֹתֵר...

לֹא אֶבְכֶּה לָך אָחוֹת, מִי כָּמוֹךְ יָדַעְתְּ

מָה יָפָה הִיא דַּרְכֵּךְ שֶׁהָלַכְתְּ,

בַּת-חוֹרִין, אֵיתָנָה, הֶאֱמַנְתְּ וְיָצָאת

לֶאֱהֹב אֶת הָאֶרֶץ שֶׁלָּךְ.

אֶת הָאָרֶץ שֶׁלָּךְ רָצִית לֶאֱהֹב,

אֶת חוֹמוֹת מִדְבָּרָהּ הַגֵּאוֹת,

אֶת גִּבְעוֹת הַשְּׁמָמָה, הַשְּׁבִילִים לְאֵין-סוֹף,

אֶת גְּאוֹן וַהֲדַר הַפְּסָגוֹת. (הוּ-הוּ-הוּ- - - -)



מִמּוֹרְדוֹת הַגִּלְבֹּעַ יָנַקְתְּ, מִן הַצֹּאן,

מִנַּחֲלֵי הַהַרְדּוּף הַגְּלִילִיִּים –

אַהֲבָה לַחַיִּים, אַהֲבָה וְרָצוֹן

שׁוּב לָתוּר וּלְפַלֵּס בַּשְּׁבִילִים.



וּבְבוֹא לֵיל-רָזִים, וְהָאָרֶץ רָגְעָה,

עוֹטְפֵי סוֹד הִתְמַתְּחוּ מְרְחָבִים –

אַתְּ בָּהָר הֶעְפַּלְתְּ וְנַפְשֵׁךְ כֹּה גּוֹאָה,

כָּל חֶלְקִיק אָז זָעַק בָּך: חַיִּים!

לֹא אֶבְכֶּה לָך אָחוֹת, יָפָה הִיא דַּרְכֵּךְ,

חֵי אֱלֹהַּ – יָפָה הִיא עַד תֹּם!

כִּי בְּרִיאִים הֵם חַיַּיִךְ, גֵּאָה נִשְׁמָתֵּךְ,

שֶׁרוֹצְחִים חֲטָפוּהָ פִּתְאוֹם.

וְשׁוֹתֵק הַמִּדְבָּר, אֲפֵלִים הַצּוּקִים,

יִזְדַּקְּפוּ וְנִצְּבוּ שָׁם דּוּמָם,

סָגְרוּ בֵּינוֹתָם הַחַיִּים הַצְּעִירִים,

שֶׁזִּנְּקוּ – וְאֵינָם עוֹד, אֵינָם... (הוּ-הוּ-הוּ- - - -)
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהמחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000


נערך לאחרונה ע"י מרקויס בתאריך 16-03-2014 בשעה 17:59.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 17-03-2014, 00:01
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

האלוף במילואים דורון רובין כתב על מאיר הר-ציון ז"ל בעמוד הפייסבוק שלו כי:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


"מוזר ומיוחד גם כן לחשוב ולנסות לומר מיהו מאיר הר ציון עבורי ?

לא פגשתיו מעולם כל שיש לי אלו סיפורים , כתבות , ספרים והמון הקשרים שליווני בחיי ובחייו
הר ציון הנו גבור נעורי. בזכותו התנדבתי לצנחנים, הוא וחבריו היו עבורי הלפיד המאיר.

גדולתו של הר ציון במעשיו ולא בדיבורו, הר ציון חרש התלם וזרע ואנחנו תלמידיו גדלנו והוא היה לנו המודל. אמיץ, דעתן, עקשן פורץ דרך.

מדינה שאלו בניה ,שנתנו הכל עבורה תהייה גאה ותדאג לזכרם ולהזכירם.

מצדיע לאיש החרב והחרמש איש אדמה חלוץ ובעיקר לוחם ללא חת מגבעת כוכב הירדן מזרחה להרי הגולן והגלעד , מערבה לתבור הנשא, דרומה לסרטבה וצפונה לארבל , נקודת ציון של מקום ואיש מיוחד.
"
(


לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן., 16.03.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 17-03-2014, 06:18
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2271134
התרומה הייחודית של מאיר הר ציון\ מאת עוזי עילם

איש הצנחנים שהיה לאגדה עוד בחייו, מאיר הר ציון, הלך לעולמו ביום שישי שעבר. רבים וטובים ספדו לו, וציינו אותו כלוחם נועז וכדוגמה ומופת של גבורה לדורות של לוחמים. אך מעבר לאומץ הלב ולהעזה שבחציית הגבול בסיורים רבים מני ספור והשתתפות ברוב פעולות התגמול של שנות ה–50, תרם הר ציון תרומה ייחודית לתורת הלחימה של צה"ל. התפנית שהר ציון הביא לה נוגעת ללב לבה של התנהגות המפקדים בקרב. הכוונה היא למקומו ולתפקידו של המפקד בדרך אל היעד, ובהמשך - למקומו בקרב עצמו.
בהשראת הר ציון התקבעה החשיבות של יכולת הניווט של המפקדים בכל הדרגים. יכולת זו הביאה לביסוס מקומו של המפקד כמוביל, וכאחד שנמצא בראש הכוח.
עוד כנער היה הר ציון איש הטבע והסביבה. הסיורים וההתמצאות היו לחלק ממנו. התשוקה הבלתי נלאית לתור את הארץ לא הניחה לו, ואף הביאה לכך שבקיץ 1951, כשהיה בן 17, הוא ואחותו שושנה נפלו בשבי הסורי. הר ציון לא דיבר על החוויה הקשה בכלא הסורי, אבל תוצאותיה באו לידי ביטוי בגישה שלו לאויב. הר ציון לא היה מוכן לוויתורים ולפשרות. בפעולות התגמול הוא התעקש לבצע את המשימה במלואה, ולוודא שאיש מהאויבים לא נשאר בחיים. החוויה הקשה של הכלא לא הרתיעה אותו מלעבור את הגבול עם ירדן. בהיותו לוחם בנח"ל ערך עם בן כיתה מעין חרוד, אורי אופנהיימר, סיור מירושלים לעין גדי. זה היה סיור ללא אישור וללא ידיעת המפקדים, אך הוא נודע וזכה לתשומת לבו של רב־סרן אריאל שרון.
המשימה שהוטלה על שרון היתה להקים יחידת סיור מיוחדת, שתוכל לבצע סיורים ואף פיגועים מעבר לגבול. ראש הממשלה אז דוד בן גוריון והרמטכ"ל משה דיין היו מודאגים מהעדר רוח לחימה בצה"ל שלאחר מלחמת השחרור וביקשו להקים יחידה, שתהיה לדוגמה ולמופת ותביא לתפנית. שרון, שהיה לפני כן קצין המודיעין של פיקוד הצפון, הבין את חשיבות ההיכרות עם השטח והיכולת לנווט בו ולהגיע בבטחה ליעד; הר ציון ואופנהיימר היו בין הראשונים שגייס ליחידה 101.
בימים של טרום המדינה ובעת מלחמת העצמאות היה הניווט המומחיות הבלעדית של הסיירים. המפקדים הלכו בעקבות הסיירים, שהיו אמורים לדעת את הדרך, וככלל לא ראו הכרח לנווט בעצמם. מקומם של מפקדי הגדודים, ולפעמים אף של מפקדי הפלוגות במהלך הקרבות היה מאחור. עובדה זו הביאה לבעיות בקריאת הקרב ובצורך להישען על דיווחים של מפקדי המשנה. בהתחשב בתקשורת המוגבלת שעמדה אז לרשות היחידות הלוחמות, ברור שהיה למפקדים קושי להעריך נכונה את מצב הקרב ולתת פקודות נכונות.
בגדוד הצנחנים 890, שאליו צורפה יחידה 101, הופקו לקחים מכישלונות בולטים של יחידות צה"ל בתחילת שנות ה–50. אחד מהם היה פעולת תגמול של כוח גדודי מחטיבת גבעתי בכפר פַלָמֶה, מצפון מזרח לקיבוץ אייל. בין הסיבות לכישלון בניסיון הראשון של תקיפת הכפר היו טעויות בניווט. נותחה גם פעולה של גדוד 13 של חטיבת גולני, בפיקוד רחבעם זאבי. מדובר בכיבוש תל אל מוטילה, שהסורים תפסו במאי 1951, מה שנתן להם שליטה על כביש טבריה־מטולה. הקרב הקשה והממושך, שנהרגו בו 41 חיילים ו–70 נפצעו, נלמד ושונן בצנחנים, תוך כדי הדגשת מקומם של המפקדים בקרב.
לזכות שרון תיזקף החשיבות שהעניק לסוגיית הניווט כאשר בנה את יחידה 101. אמנם ניווט הוא מרכיב טבעי ומובן ביחידת סיור, אבל כאן היתה הכנה לשילוב שלו כחלק מ"ארגז הכלים" של המפקד. התרומה של הר ציון היתה בתפישה המבצעית המיוחדת של הכנה מדוקדקת, המותאמת לכל סיור בפני עצמו, אך מעבר לכך בלטה התפישה של הטלת האחריות לניווט ולהובלה אל היעד על המפקדים. בדרך שקטה ובלי להרבות במלים נתן הר ציון דוגמה אישית בקשר למקומו של המפקד בדרך אל הקרב ובקרב עצמו.
בשנים הראשונות לפעילות של גדוד 890, שהיה הגדוד היחיד בצנחנים, הועמדו המפקדים למבחן, ואלה שלא היו מסוגלים לנווט איבדו את תפקידם כמפקדים של יחידות המשנה. התקופה של פעולות התגמול היתה משופעת בסיורים מעבר לגבול של צוותים קטנים המורכבים מקצינים ולוחמים. זו היתה הזדמנות טובה למפקדים ללמוד באופן מסודר את תורת הניווט מבית מדרשו של הר ציון. השינון של תוואי השטח שבו צריך לנוע בעזרת המפות הטופוגרפיות והידיעה המדויקת של כל הצטלבות שבילים וכל שלוחת גבעה וצומת ואדיות היו תנאי הכרחי להצלחה בניווט.
בדרך זו, של פיקוד על פעולות סיור אמיתיות, ניתנה למפקדת גדוד 890, לשרון ולאהרון דוידי, אפשרות לעמוד על רמת המפקדים. המבחן העליון היה קשור ביכולת המפקדים להגיע בדיוק אל היעדים שבהם יהיה עליהם להילחם. חלק מהלקחים שהופקו במהלך הפעילות הזאת נגע גם ליכולת להביא את הכוחות לנקודה המדויקת שבה צריך להתחיל בלחימה. כפי שלמדנו בפעולת "חץ שחור" ברצועת עזה ב–1955, טעויות בשלב האחרון של הניווט עולות במחיר דמים.
עוז רוח ואומץ לב בקרב והיכולת לתפקד תחת אש ולהמשיך את תנופת הלחימה של הכוח הם חשובים, והדוגמה האישית של מפקדים בצה"ל תורמת לחינוך של דורות המפקדים שאחריהם. המעבר מהתפישה של מלחמת העצמאות ותחילת שנות ה–50, ולפיה הסיירים הם המובילים את הכוח, אל המורשת של מאיר הר ציון היא השינוי האסטרטגי. גם היום, בעידן התקשורת המשוכללת ומסכי הפלזמה, מקומו של המפקד בראש לוחמיו, שם ביכולתו להבין טוב יותר את פני הקרב, ומן הדין שהתורה שהוריש לנו הר ציון תוסיף להנחות אותנו גם בעתיד.
תא"ל במיל' עילם היה קצין בגדוד 890 בתקופת פעולות התגמול, וכיהן כסגן של הר ציון בעת הקמת הסיירת הראשונה של הצנחנים ("הארץ", 16.03.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 24-03-2014, 10:21
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,195
הספדים על מאיר הר ציון של מפקד בה"ד 1 ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מרקויס שמתחילה ב "מאיר הר-ציון נפטר.."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(מתוך הכתבה ''מאיר הר ציון, האיש והאגדה'' מאת משה נתן, ''במחנה'', 20.03.2014, עמודים 38-43)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:16

הדף נוצר ב 0.53 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר