http://www.boi.org.il/he/NewsAndPub...chap-6-2013.pdf


במקור מאתר התעמולה השמאלני והמגעיל משהו הזה:
http://sixtyone.co.il/articles/167


----

אתה רואה שרוקי? צריך להעלות את המיסים

= = = = = = = = == =
הדו"ח המלא:
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPub...Report2013.aspx

ציטוט:

מחקר חדש של קרן המטבע העולמית מצא קשר שלילי בין אי-שוויון לבין קצב הצמיחה

מי צריך מציאות כשיש פרופוגנדה כל כך טובה...

אני מניח שהם התכוונו לקשר הפוך...

הבעיה היא שזה נושא מאוד מורכב ומדע הכלכלה (כתחום מחקר) מנסה להבין אותו עם כלים מתמטיים שכבר לא התאימו במאה ה19...

מצד אחד צמיחה גוררת אי שוויון באופן טבעי, פשוט כי לא כולם יכולים להתעשר... מצד שני הכנסות שוויוניות מעלות את הצריכה, ומאפשרות ליותר אנשים ליזום יותר ולהשתתף יותר במשק... ויש עוד כמה מנגנונים שאני יכול למנות, אז אני לא חושב שבכלל יש קשר נסיבתי פשוט...

בעשור האחרון המדינות שבהן רמת האי שוויון הנמוכה ביותר - זכו לרמת הצמיחה הנמוכה ביותר.
מדינות שיישמו בעשור הזה רפורמות להקטנת האי-שוויון - ראו תוצאות עלובות גם כן.
ומדינות שהתעלמו מהאי-שוויון - זכו לצמיחה נאה מאוד.

כשהתיאוריה מאוד יפה אבל מנוגדת למציאות - אז המציאות לא רלוונטית.
מזכיר מאוד את המדע בתקופת ימי הביניים.

כשמוסיפים לזה גם את נתוני החוב (צמיחה עלובה שהושגה באמצעות צבירת חוב בקצב מסחרר) התופעה הופכת לגרוטסקית.

מה שאתה כותב פשוט לא נכון.
זה נכון לגבי סין והודו, נכון חלק לגבי חלק ממדינות אירופה, ושם זה כנראה קשור יותר למשבר העולמי ומדיניות פיסקאלית לא הגיונית... יש להם קטע של לחיות מעבר לאמצעים...

לגבי שאר העולם, זה פשוט לא נכון. לדעתי, בכלל אין קשר ישיר, אבל סבבה... שוב, יש פשוט יותר מידיי דברים שקורים בדרך...

לא מדובר על חלק קטן וזניח מהעולם - מדובר על רוב האוכלוסיה ורוב התל"ג בעולם המתועש.
בדרום אירופה - ניתן לקרוא לזה "נטייה",
אבל זה היה קיים בצפון אירופה במשך עשורים,
ובצרפת זו עדיין הגישה השלטת. כמו גם ברוב אירופה.

זה נכון לגבי חלק גדול מהמדינות המפותחות.
יש לך מספר מדינות קטן באירופה שלמד מהנסיון ומאז מתעלם מהאי-שוויון - וזוכה לצמיחה ושגשוג מסויימים,
ולצידן רוב אירופה שנלחם באי-שוויון וזוכה להתרסקות כלכלית.
יש לך את יפן - שהחלה לפעול למען השוויון לפני מספר עשורים, בציפיה לצמיחה עתידית. מה שהכניס את המדינה לבור עמוק - אבל צמיחה לא רואים.
ויש את ארה"ב - שבעשור האחרון מחלקת לאזרחים שירותים מאוד יקרים (יותר יקרים מישראל למשל) כדי לפצות על האי-שוויון (לצד המנעות ממיסוי כדי לא לפגוע בכלכלה),
אבל צמיחה פשוט לא רואים.

אז נכון,
מדובר בתיאוריה מאוד יפה. מאוד מעניינת וניתן למצוא לה הגיון מסויים.
אבל עדויות לכך שהיא עובדת בפועל,
או עשוייה לעבוד אם תיושם באופן מסויים - אין.

הם צריכים לציין בפמפלט שמאז 2003 ישראל יצאה ממצב הביש שלה וצמחה בצורה יפה מאוד.

לגבי אי שיוויון- כל המוחים מתעלמים מהגלובליזציה. גם אם נוצר אי שיוויון בתוך המדינה עצמה, חלה עלייה בשיוויון בין מדינות שונות. מעמד הביניים הסיני וההודי צמחו, בין היתר על חשבון מעמד הביניים במדינות המערב. אי אפשר להתייחס רק למדינה כבודדת ולא כחלק מהעולם. כך שאפילו הטיעון הזה שקרי.

אנא תסביר את החלק השני של התגובה שלך

אם אתה בודק את ישראל עצמה, יש שיטענו שאי השיוויון גדל מאז אותה רפורמה. גם על זה ניתן להתווכח היות ושיטת המדידה בעייתית.
אך אם אתה בודק את העניין בצורה גלובלית, אתה רואה שמדינות עניות יותר (בהשאלה- העניים באותה קבוצה של מדינות) כן הראו צמיחה (סין והודו הן דוגמא טובה, או בכלל כל המדינות המוגדות BRIC). כך שאכן היה צמצום באי השיוויון, השאלה היא מה אתה בודק. לטעון שאין קשר בין ישראל למדינות הללו זה כמובן לא מדויק.

אני מציע לבדוק את כל הגאלקסיה...

אבל זה מה שקרה בפועל- מעבר של עבודות למזרח, אאוטסורסינג להודו, הרפורמות הכלכליות בסין וכך הלאה.

מרגע שהכלכלה נהפכה לפתוחה - כל הכלכלות הגדולות משתפות כלכלית אחת עם השנייה.
ובכל הגלקסיה יש מעט מאוד מדינות שאינן חלק מזה.

בצרפת ניסו לאחרונה לחתור לשוויון כדי לצאת מהמשבר,
העשירים ברחו אל מעבר לתעלה - והמהלך נכשל.
בשוודיה נלחמו בעבר למען הקטנת האי-שוויון - והבריחו את הנהלת איקאה אל הולנד.
כאשר הם התחילו להפחית מיסים (מהלך שמגדיל אי-שוויון) חברות הפסיקו לברוח מהם וכלכלתם יצאה ממשבר קשה.


אם מסתכלים על כל העולם כמכלול עובדים:
בעבר היו לך את מדינות המערב העשירות לצד "מדינות עבדים" שבהן הסיכויים לקבל שכר סביר היו אפסיים. אבל שוויון היה.
ולא מדובר על המאה ה18 - אלא על אפילו שנות ה80.
כיום - אותן מדינות מקוטבות בין האוכלוסיה שמספקת שירותים למערב (ולאחר מכן שירותים דומים באופן מקומי) וזוכה לשכר סביר ברמה מערבית, לאוכלוסיה שממשיכה לעבוד בסגנון הישן וזכתה רק
להעלאת משכורת זניחה ולשירותים ממשלתיים ברמה טובה מלפני כן.


ניתן למצוא לזה הסבר פשוט:
רמת ההשקעה הנחוצה כדי להפוך אזרח ב"מדינת עבדים" לאזרח תורם היא נמוכה משמעותית מרמת ההשקעה הנחוצה כדי להפוך אזרח עני במדינה מערבית.
לכן - מרגע שהמדינות הפסיקו להתמקד בחסימת הכלכלה - הם יכלו לממן את המהפך ולתת לאזרחים שירותיים ממשלתיים כמו חינוך ורפואה בסיסית.

אבל אז המשוואה התהפכה - ומדינות עשירות ניסו לחסום את הכלכלה כדי לעזור לאזרחים העניים אצלם.
ואז במקום שאותן מדינות יהנו מעלייה ברמת החיים שנגרמה משפע מוצרים זולים שמדינות מערביות יכולות לספק להן ערך מוסף - הם חוטפים עלייה משמעותית בעלויות מימון השוויון.

אני שמח שאתה מסביר לי על השלכות הגלובאליזציה...

כמו שכתבתי למעלה, הכלכלה כמדע מתקשה להבין את ההשפעות של כל המנגנונים שאנחנו דנים בהם שקשורים במושג האמורפי "שוויון" ברמה הלאומית. אני חושב שזה קצת בעייתי לנסות לנתח את זה ברמה הבין לאומית... מה שאתה עושה זה לנסות להסתכל על מערכת ענקית עם המון גורמים וכוחות, ולעשות את זה דרך חור המנעול של הפרמטרים שמעניינים אותך, ולהסיק מזה על האם רגולציה (ותכף יבוא מיסוי) זה טוב או רע. אי אפשר לעשות ככה...

חוץ מזה שלאף אחד בסופו של דבר לא אכפת משוויון, אלא מרמת החיים שלו...

זו הסיבה שהמודלים המבוססים על "מדינה כל יכולה" נכשלים באופן כל כך נחרץ.
ולעומתם - ההצלחה של המודלים שמטיפים למינימום התערבות.

קח למשל את שוק הדיור:
המדינה יכולה לתת פטור מותנה ממע"מ.
ואז היא תצטרך להתחיל לפקח על הקבלנים (שלא ירוויחו יותר מדי) ועל הלקוחות (שלאכן יעמדו בקריטריונים ולא יקנו דירות לאנשים אחרים). להעסיק המוני פקחים, ועוד כוח אדם במוסדות הקיימים כדי לבדוק את הטפסים שמתקבלים. להוסיף כוח אדם כדי לטפל בערעורים (שכמובן שיהיו) וכו'

או שהיא פשוט יכולה לבטל תקני מינימום מאוד יקרים שהתקבלו בעשור האחרון וגרמו להתייקרות הזו.
ולבטל את דרישות המינימום במכרזי השיווק של הקרקעות (וייתר את הצורך בשמאות לכל יחידת דיור במכרז). מה שיאפשר למכור כמות קרקעות העונה לדרישה, במקום יצירת חוסר מלאכותי כיום.

מה הדוגמה שלך קשורה לדיון, או למה שניסית לטעון לגבי ""שוויון""?

המדינה יכולה גם להלאים את כל הקרקע, לשטח את תל אביב ולבנות שם פרוייקטים ענקיים של דיור ציבורי, אז מה? זה אומר שזה רעיון טוב? זה רלוונטי לדיון?

בפועל היא תגלה שמשימה כזו - לא רק שתעלה הון עתק ותגרום נזק אדיר למדינה,
אלא כנראה שתהפוך את תל-אביב לעיירת פיתוח גדולה וענייה.

זאת הנקודה - הנסיון מראה שהמדינה אינה כל-יכולה אלא די להפך:
מתכננת גרוע ומנהלת באופן עצלני ובזבזני.

מהכרות עם אנשים שעובדים בערייה או בתחומי התכנון השונים - הם מעידים על מצב דומה.

טוב. אתה צודק.

בשום מקום בעולם, אף פעם פרוייקטים של דיור ציבורי לא הצליחו. אף פעם.

מספיק לחזור על אותו קשקוש בכל מקום...

ולא אני לא חושב שדיור ציבורי זה פתרון טוב לבעיית הדיור בארץ... בוודאי לא כפתרון מרכזי...

אבל מדינה שמתכננת ומאשרת כל פרט בבנייה בכל גוש חלקה ותת-חלקה במדינה?
זה כל כך שנות החמישים...

זה מתנהל ככה - עם אישורים שלוקח שנים רבות להשיג, סחבת מכוונת מצד הרשויות, מקרי שוחד ושחיתות שמגיעים עד לצמרת, מאכערים שמשמנים פקידים כדי לזרז הליכים, עלות רגולטורית בהיקף מטורף - וחוסר שליטה במנגנון שיצא משליטה ונכשל ברמות הכי בסיסיות.
וזאת בזמן שבכל מדינה נורמלית בעולם (וכמעט בכל המדינות העלובות) בית בונים בחודשים - כולל תהליכי האישור.


במצב כזה - דיור ממשלתי זה באמת לא כזה גרוע,
אמנם לא מושכת יותר מקרוונים, אבל עדיין עדיפה מפחונים.
אבל - לא הגיע הזמן שנתקדם?
למה שנעבור לשיטות המיושנות שכמעט בכל העולם זרקו לפח?

איפה זה כן עבד? כי בגרמניה, ניו יורק ושוודיה, סתם מהזיכרון, זה גרר שוק שחור, סחטנות, סלאמס ועוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac איפה זה כן עבד?.

סינגפור

גם הרחובות שם נקיים. יודע איך?

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2123049

מה זה מוכיח בדיוק ? גם בישראל יש חשש מבועת נדל"ן.
כמו כן, מדיניות שערוריתית של מתן משכנתאות היא לא דבר יחודי לדיור ממשלתי, כפי שמעידים היטב פיצוצי הבועות הקולוסאלים וההרסניים שהתרחשו בארה"ב ויפן.

בשורה התחתונה, החשש מבועת נדל"ן לא משנה את העובדה ש82% מהתושבים גרים בדירות שהממשלה הסינגפורית בנתה.

לא אמרתי שהם לא גרים שם, אמרתי שגם זה לא יעיל במיוחד..

ראית הרבה פרוייקטים ממשלתיים מוצלחים בישראל בעשרים השנים האחרונות נגיד? למה שהדיור הציבורי יהיה שונה?