פרש - מטול - רעיון נולד

סדרת כתבות שאני עושה לאתר שלי ושל בוריס . הראשונה שבהם מתמקדת במטולים הקיימים בעולם - הרעיון לכתוב על זה נולד אחרי שראיתי המון אי דיוקים קטנים בפורום באשכולות שונים , גם מפי אנשים Who know their shit , כמו שאומרים . החלק הזה מתמקד בלידה של מטולי רימונים תת קניים במערב (ושם הרעיון נולד ויושם לראשונה , ואחריו עבר לברית ווארשה) .

המאמר מאוד רחוק מלהיות מושלם והוא מתקדם בעצלתיים (כמעט בכל מקום ששאלתי על ההטוריה של המטולים , משום מה מיהרו להציג מאסטר קיי ושוטגאנים תת קנים למיניהם ) , וזאת טיוטה ראשונית . אחרי כתיבת ההקדמה הזאת נעשה רשימת מטולי רימונים שונים הקיימים בעולם (מעין תצוגה דומה למה שיש באתר world.arms.ru )

מטול – רעיון נולד

מחבר : יעקב "Javehn" ו. ; בוריס ק.
עריכה : בוריס ק.

כל הזכויות שמורות © , 2005 .
כל המוצא פגם במאמר או רוצה להוסיף חומר כתוב , מוזמן לשלוח ביקורת לאימייל הבא : jomavehn@yahoo.com

הסטוריה גזרתית :

הרעיון של שימוש ברובה לא רק בתפקידו הישיר אלא גם לצורך ירי אמצעים אחרים הוא רעיון ישן .הרעיון עוד התחיל במאה ה-19 ע"י הגרינדרים הפרוסים , שהיו מבצעים מעין ניסוי שטח כשהם הלבישו את הרימונים על הרובים וירו אותם . הררנ"טים (רימוני רובה נגד טנקים) , מולבשים על הקנה ונורים ע"י תחמיש נולדו עוד בתקופת מלחמת עולם הראשונה ע"י צרפתיים . מדוכות לירי רימונים התפתחו כתוצאה מזה , רימונים המולבשים על מוט ונורים על הקנה (כאלו היו נפוצים בהגנה\אצל\לח"י לפני קום המדינה ואף לקחו חלק במאורעות שונות לפני קום המדינה , בשילוב עם המצאות כמו ה"מנחמיה" , רימון רובה על מוט) , ואף רעיונות כמו ה "RAW" האמריקאי בתקופת מלחמת עולם השנייה . אך לכולם היה פגם בסיסי אחת – כולם חייבו את הקנה של הנשק והעסיקו אותו , וביטלו את האפשרות להמשך ירי קליעים דרך הקנה למשך זמן הלבשה על הקנה , וירי של אותו אמצעי .

הרעיון נולד היכן שם רחוק בדרום מזרח אסיה , ווייטנאם , אצל חיילי צבא ארה"ב . בשנת 1961 נכנס אמצעי חדש לשימוש בצבא ארה"ב בשם M-79 , מטול Stand Alone (בזכות עצמו , קרי אינו משתלב באמצעי אחר לצורך פעולתו) שירה תחמושת 40ממ .

מטול רימונים M79 .

אמצעי זה היה נשק סיוע קרוב , ונועד לסגור את הפער ברמת מחלקה , בין טווח זריקת רימון מקסימלית לבין טווח סיוע מרגמות מינימלי . הטווח שהאמצעי כיסה היה בערך בין 50 ל 300 מטר (עד 150 מטר מטרה ברורה , ועד בערך ל 350 מטר אזור מטרה) , והיה אמצעי יעיל למדי . אך הייתה רק בעיה אחת – זה היה האמצעי העיקרי אצל אותו פק"ליסט אמריקאי שנסע אותו בווייטנאם , וחוץ מאקדח צד (קולט M1911) , אותו חייל היה די "ערום" כשהתחולל קרב יריות שחייב ייצור אש מתמשך ובלתי פוסק . הדבר התבטא בשטח אף בשיפצורים עצמאים , כשחיילים חיברו את ה M-79 שלהם מתחת לרובי ה M-16 . ולאט לאט הצירוף הזה התחיל לעלות על סדר היום של פקידים בצבא ארה"ב .

ובאותו זמן ... בארצות הברית מספר חברות ביטחוניות עבדו על הדגם שלהם עבור פרויקט בשם SPIW (Special Purpoce Individual Weapon) . בקצרה , הרעיון מאחורי הפרויקט היה רובה שירה קליעי פלאשט (חצים) , בצמד עם מטול רימונים חצי אוטומטי (שלפי דרישות הפריקט אחר כך ירד למטול שנטען ידנית אחרי כל ירי) . פקידים בצבא (בסביבות המאי , 1963) העלו את הרעיון לשלב את המטול מהפרויקט SPIW כמטול תת קני לרובי ה M-16 עבור החיילים בווייטנאם . כמו שקורה הרבה פעמים , ביורוקרטיה בשילוב עם מימון לא מספק גמרו על הדרישה הזאת . אך הדבר היה מנוף לעבודת שני נשקים מחברת קולט (רוברט רוי וקארל לואיס) – מטול רימונים תת קני 40 ממ כחלק מפרויקט של חברת קולט – CAR-15 (גרסת הקאראבין של הרובה AR-15 , או מקוצר בלשון עמינו) . במאי 1964 , נפתחת המצגת של חברת קולט עבור הצמרת הצבאית ,היכן בין היתר גם מוצגת העבודה של שני הנשקים האלו : מטול CGL-4

CGL-4 \ XM-148

מטול CGL-4 של חברת קולט

המטול שהוצג באותו אירוע תפס את תשומת ליבם של הרבה בכיריים , וכדור השלג התחיל להתגלגל . נערך מכרז , בו חברות פורד וספרינגפילד הציגו את המטולים שלהם כנגד המטול של קולט . מטול של קולט זכה , ו30 יחידות שלו התקבלו לצבא להמשך ניסויים , כבר תחת שם צבאי, XM-148 (אות ביקורת X באה לסמן שהכלי נמצא בסטאטוס ניסיוני – eXperimental) במרץ 1965 . התברר שהמטול סבל מבעיות לידה קשות והיה לא אמין , במיוחד באזור התושבת שלו . חברת קולט התחילה לתקן את הליקויים בלחץ , כי הגיע דרישה גוברת וחזורת ונשנית לשלוח אותם לווייטנאם . ואכן , כבר ביוני 1966 , הגיע המשלוח הראשון (קרוב ל20 אלף יחידות) של המטולים לווייטנאם , למרות כל הליקויים שלא תוקנו .
החיילים שהיו אמורים לקבל אותם היו אותם הפק"ליסטים של M-79 . לשמחתם לא היה גבול בהתחלה , סוף סוף הם מקבלים את מה שהם חיכו לו כל כך הרבה זמן . אך לא לקח להם הרבה זמן , והאכזבה הגיעה . חוץ מזה שהנשק הראה אי אמינות בתנאי שדה , הוא היה עדין ושביר מדי . והוא פשוט לא היה נוח לשימוש - כדי לדרוך אותו היה צריך להרים הרבה משקולות בחדר כושר (היה צריך להפעיל משקל של כ14 קילוגרם כדי לדרוך את המטול) , כוונת שלו לא הייתה מדויקת ולא נוחה לשימוש ועוד כאלו ואחרים .

XM-148 מותקן על גבי רובה XM-16E1

קציני Seals והXM-148

XM-203

M-203 מותקן על גבי M-16A1 (תמונה לקוחה מOrdnance notes של בוב סטונר)

לאט לאט החיילים התחילו לעבור בחזרה ל M-79 למרות שזה היה אומר שהם מעבדים את כוח אש של הM-16 שלהם , ותלונות התחילו להיערם . הדבר הגיע לסף ביוני 1967 .

באותו תאריך , הצבא אסף מספר נציגים של חברות ביטחוניות והעלה בפניהם רעיון של יצירת מטול חדש , הפעם יותר אמין . נציגים של 17 חברות נכחו במפגש , אך מתוכם רק 7 הביעו עניין . מתוך 7 אילו נבחרו 3 חברות – Philco Ford , Aero Jet Jeneral והחברה AAI -שבאותה עת גם פיתחה אותו יישום של SMIW שדובר עליו מקודם (כזכור , הפרויקט הזה כלל גם אפשרות של מטול , ולכן לחברה הזאת היה יתרון התחלתי על שאר החברות) .

חברת קולט מלכתחילה לא נבחרה , והכישלון צרם לחברה , אחרי שסיפקה כמות גדולה (קרוב ל 30 אלף) של מטולי XM-148 לצבא . החברה לכן הציעה לצבא בנקודה כלשהי בזמן מטול חדש שתוכנן ע"י הנרי אינטו , CGL-5 , כשהם גורסים שאכן במטול הזה אין את המחלות ילדות כמו לצאצא הקודם שלהם , ומציעים 20 דוגמאות חינם לבדיקה . גורמים בצבא מנפנפים אותם .
בינתיים , אותם שלוש חברות עמלות על ייצור המטול החדש , תחת פרויקט שכבר מקבל שם קוד "GLAD" (Grenade Launcher Attachment Development) . ובאוגוסט 1968 נבחר הדגם של חברת AAI – לא רק שהביצועים שלו עולים על השאר , אלא גם המחיר שלו היה נמוך מהשאר . המטול מקבל את השם הצבאי , XM-203 , והצבא מזמין 600 יחידות מהכלי שנשלחים לווייטנאם (יחידות עילית כגון ה Seals הם אילו שמקבלות את המשלוח הראשון הזה) . הכלי עובר את תקופת הניסיון שלו בהצלחה מרובה , ומתקבלת דרישה להזמנה נוספת של כלים אילו .

קצין Seals בווייטנאם . ניתן לזהות את ה XM-203 מחובר ל XM-177

אך – צחוק הגורל , מהי האירוניה . בחברה AAI מגלים שאין להם את היכולת הטכנית והאמצעים לבצע הזמנה בגודל הנדרש לצבא , וההזמנה ביחד עם המפרט של XM-203 עוברת לאותה חברת קולט המנושלת מהמכרז ומושפלת ע"י צבא בדחייה של המטול החדיש שלהם . מאותו זמן , כל המטולי XM-203 עוברים להיות הייצור של קולט .

המשך יבוא ....

מקורות : בוב סטונר , Ordnance notes
D.E Watters , אתר www.thegunzone.com
האתר של מקס פופנקר , world.arms.ru

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה