 |
09-07-2014, 11:47
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.12.09
הודעות: 7,072
|
|
קודם כל כשאתה מגיב לטקסט בצורה של לשסע אותו למקטעים, אתה עלול לסרס או לעקר את הכוונה... יש חלקים (של יותר ממשפט אחד) שעומדים כרעיון שלם....
בוא נתחיל מ"חוק דרומי" זה החוק:
ציטוט:
34י1.
[תיקון: תשס"ח-4]
(א)
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –
(1)
המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
(2)
האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
(ג)
לעניין סעיף זה, ״משק חקלאי״ - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.
|
אם אתה מחפש פטור מאחריות פלילית בגלל הגנה על רכוש, אני מציע שתנסה בסעיף לפני, או בסעיף אחרי. וגם זה מסוייג בסעיף 34טז , שמדבר על סבירות (ובדיי הרבה פסיקות).
בשום מקום החוק הישראלי לא מכיר ב "בלגיטימיות של נטילת חיים אפילו אם מדובר על הגנה על רכוש ותו לא.", הוא פוטר אותך מאחריות על מעשיך הסבירים שנדרשו בכדי למנוע פגיע בך, ברכושך, או בזולתך. אלה שני דברים שונים.
יש חפירה הלכתית על גנב שבא במחתרת ומתי מותר, ומתי אסור להרוג אותו... אתה מוזמן לחפש, ומה שכתוב בוויקיפדיה לגבי ההשוואה בין ההלכה לחוק הישראלי לא נכון....
בוא נמשיך עם עוד "זוטא"...
ציטוט:
לא ברור לי כל כך מה הנקודה שלך. הריגה זה בסדר כל עוד הריבון מחליט על כך ולא בית המשפט ?
|
גם בית משפט, שמורה על הוצאה להורג, זאת החלטה של "הריבון", יש פה מנגנון אחר, ולגיטימציה אחרת, אבל שניהם זאת החלטה ריבונית של המדינה. שני המקרים שקולים.
עכשיו בוא נמשיך לתכלס...
התייחסתי לשלושה מקרים, כפי שהם עלו בדיון:
1. המקרה האזרחי הרגיל, שמתרחש בין שני אזרחים, ביני לבינך, או בין אזרח למדינה. כשאני כותב "אזרחי" אני לא מתכוון למושג "משפט אזרחי" אלא למושג האזרחי הרומי (?), אני מתכוון לאירוע שקורה בין אזרחים בחברה(מדינה), או בין אזרחים וגופים במדינה(כולל המדינה עצמה). בסיטואציות כאלה, לדעתי, הרג צריך להיות פסול בכל מקרה שהוא. אם אתה לא מקבל את הקביעה שהרג, בסיטואציה אזרחית, רגילה, זה מעשה פסול שלא יכול להיות לו צידוק, אז אני לא יודע מה להגיד לך. יש בערך 7500 נימוקים בעד, סורקין עשה על זה פרק שלם ב "West Wing" , אבל בסופו של דבר מוסר זה משהו יחסי ואין לי דרך באמת לשכנע אותך. או למה עין תחת עין זה קונספט שגוי עבור חברה מודרנית.
2. מקרה שבו, פעולה מסוימת נדרשת לצורך הגנה עצמית, או הגנה על אחרים. במקרה כזה, אם הפעולה הייתה סבירה, ומישהו מת, בייחוד אם הפעולה ההגנתית נדרשה מפניו של אותו אחד שמת, אז זאת בעיה שלו. שוב, אני לא מצדיק פעולות שהמטרה שלהן היא הריגה לכשעצמה, אלא כשההריגה היא תוצאה של פעולה נדרשת, מחוייבת, סבירה, ומוצדקת.
(השוטרים והבני ערובה שלך נכללים פה)
3. מקרים, שלדעתי, לא צריכים להימצא בתחום של סעיף 1, בעיקר מקרים שקשורים בלחימה. סיכול ממוקד נכנס לקטגוריה הזאת, כי הוא פשוט הוצאה להורג ללא משפט, חיסול מבחוח, או כל הריגה שהתבצעה במהלך לחימה או מלחמה. האפשרות של המדינה להרוג אנשים במקרים כאלה נובעת מהיותה הריבון, ומהיות הריבון חסין לחוקיו, פרט לאלה שהוא בוחר להחיל על עצמו.
ובתגובה למעלה, הסברת למה, לדעתי, מקרה שבו אזרח "יוצא למלחמה" כנגד מדינתו, ביחוד אם הוא מבצע מעשה טרור כנגד אזרחים במדינה (וספציפית נגד יהודים במדינת ישראל) זהו מקרה מיוחד ויוצא דופן, שעבורו אפשר לעשות סלט בין סעיף 1 ל 3.
אם בכל זאת לא הצלחתי להסביר את עצמי. אז נכשלתי.  |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
