לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 07-09-2014, 10:03
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט

לא ל-OUTSOURCING

לא ל-OUTSOURCING\ מאת גל פרל

לאחרונה נשמעו קריאות בתקשורת למנות את האלוף במילואים יואב גלנט לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל. הוא עצמו לא פסל אפשרות כזאת בראיון שנתן לערוץ 2. גלנט קצין אמיץ, ערכי ורב הישגים. מימיו בשייטת 13 ועד לפיקוד הדרום פעל בהצטיינות. מנגד, עומדות כנגדו שלוש לקונות שבגינן ראוי כי לא יהיה במועמדים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גלנט בתוך בית בו שהה כוח בעזה במבצע "עופרת יצוקה"

האחת, גלנט צמח בשייטת 13. לאורך שירותו ביחידת העילית של חיל הים נחשב למפקד ולוחם מעולה, נמר בקרב בני אדם, שלקח חלק בעשרות מבצעים מעבר לקווי האויב שחייבו קור-רוח, מקצועיות וחתירה למגע. בתיאור לקוני סיפר בעבר על אחד המורכבים שבהם: "סגן משנה צעיר בן עשרים ואחת, אי שם בחופי לבנון. פשיטה. שמונה-עשרה מחבלים הרוגים. פצועים לכוחותינו. המפקד שלי, דורון, נפצע. מפקד השייטת, בחוף, אומר לי, "יואב קח פיקוד על הכוח של החוד". אני לוקח פיקוד, מוביל אותו. מוציא את הפצועים, יוצא החוצה. ירי, מרגמות, לחץ." (מתוך

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
, תוכנית התחקירים "360", 02.02.2011)

בכדי להתקדם בצה"ל לדרגות בכירות מיחידות החי"ר ויחידות הקצה (אבל גם בתותחנים למשל ובנ"מ) חייב אדם להיות איש עקרונות ובעל אופי ישר. מפקד שקרן שמתפתל עם האמת ומעוות אותה לא יצלח בדרכו. כזה לא יהיה אלוף, ואפילו אני תמים ויהיה גם יהיה, אין זו דרכו של גלנט. מפקדיו לאורך השנים, ובהם ידידיה יערי ואהוד ברק, הצמידו לשמו את סופרלטיבים כגון "מפקד מלידה" ו"אמיץ".


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האלוף גלנט, כל סיכה על מדיו מעידה על עוז רוחו

עד כאן אומץ לב. אבל בצבא שמאמן את אנשיו לפיקוד בכיר בשיטת "on the job training" חלק מן ההכשרה עוברת "דרך הרגליים", שלא ניתן ללמוד בהתכתבות או בדרגות בכירות. רוצה לומר שלאורך רוב שירותו ביחידת קומנדו מעולה ועתירת משאבים (בתקציב, בכוח אדם איכותי ובסיוע ניכר מכלל גורמי צה"ל) לא נדרש גלנט (מפקד נועז וטקטיקן מוכשר) להתמודד עם אתגרי הצבא הגדול כפי שנדרש לכך מי שגדל בשריון, בגולני ואפילו בצנחנים. שם איכות האנשים, הציוד והמודיעין מוגבלים בהרבה. יש פערים בכהשרה שעבר לאורך השנים (כך למשל לא שימש כמג"ד, כמפקד חטיבה סדירה וכראש אחד מאגפי המטה הכללי). משימות הבט"ש השוחקות והפיקוד על מסגרות גדולות במבצעים ובמלחמה מחייבים הכשרה נוספת לתפקיד שעיקרו הפעלת הצבא הגדול. אף שהוכיח יכולת פיקוד מרשימה על חזית הדרום בשנים 2005-2011, נותרו במסלולו הצבאי, מה שניתן לכנות "חורים בהשכלה".

השנייה, גלנט נתפס בשקר (ומי אינו משקר לעיתים, שכן זה אנושי). אין בכך בכדי להעיד כי האיש שקרן (שכן הוא אינו אדם שמשקר באופן כרוני ומנצל את האמת לצרכיו ונוחותו), רחוק מכך, אולם מאלוף בצה"ל ניתן לצפות ליותר. הוא חתום על תצהיר כוזב למדינת ישראל בשאלת סיפוח הקרקעות לשטחו. גם ניסיונותיו לאחר פרישתו לשווק את המשפט שהתנהל בנושא כזיכוי, אינם (בלשון המעטה) מדויקים. ישנו גם הבדל בין מ"פ שמדווח כי הוא עוד "חמש קטנות" ביעד וכדומה, מתוך מחשבה שבעוד כמה רגעים יהיה ממילא בנקודה ולא מעוניין להלחיץ את הרמה הממונה (כפי שעשו גל הירש ואהוד ברק במבצעים מיוחדים בלבנון ובסוריה), לבין אלוף או תא"ל המשקר למפקדו ולרשויות החוק במדינת ישראל (כמו תא"ל פארס, למשל).

עם זאת, בטוחני כי הנורמות הנהוגות ביחידות הקרביות האיכותיות בצה"ל (ובהן יחידות הנדסה, שריון כמו גם יחידות עילית) והאתוס השורר שם, הן נחלת רוב המפקדים המוחלט, וגלנט לא רק נמנה עליו כי אם בלט בו. נורמות אלו ובהן, "שכל ישר, יכולת מקצועית, משמעת, אחריות, ומעל לכל – יושרה, כי בלעדיה כל היתר חסר משמעות וערך" (מתוך הכתבה "האלוף גלנט: שאבתי כח מהפעילות בתנועת הצופים" מאת יונתן אוריך, במחנה, 15.09.2010), מושרשות בחיילים ההופכים למפקדים כך שהן בבחינת רפלקס מותנה בהווייתם. הם מדווחים אמת כי כך נהוג מקובל וכי זה מה שהם יודעים. אם לא כך הוא הדבר (ואין הכוונה למקרים בודדים שמטופלים ומוקעים), אפשר לארוז ת'מזוודות וללכת מפה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הרמטכ"ל גנץ במסדר הסיום בקורס הקצינים

כשנודע כי גלנט נתפס בדבר שקר בהתמודדות הקודמת שאלתי מכרים כיצד היה מישיר מבט ונושא נאום על חשיבות הערכים ובהם אמינות בסיום קורס קצינים, כפי שנוהג לעשות כל רמטכ"ל זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד (כשם שאכן עשה גנץ בשבוע הראשון שלו בתפקיד) באם יקבל את התפקיד? שוב, אין במשפט זה בכדי לרמז כי מי שפעל בשורות מיטב היחידות והוביל לוחמים למשימות מורכבות אינו אדם ראוי וערכי. לא כך הוא. האיש מוכשר והמדינה נתברכה בפועלו בעבורה לאורך השנים. אולם כפי שאמר בעצמו, "כל חיי אני מוליך לוחמים בשדה הקרב. אין דרך שלוחמים ילכו אחריך בשדה הקרב מבלי שהם יודעים שהם מאמינים בך. אמונה, אמינות, אמון – אחד הם." (מתוך

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
, תוכנית התחקירים "360", 02.02.2011) כלל זה חל גם עליו.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
סגן הרמטכ"ל איזנקוט, מכיר את הצבא מכל כיוון אפשרי

הלקונה השלישית והחשובה מכל, האלוף גלנט פרש מצה"ל. על המערכת לגדל את קציניה מטוראי ועד לראש הפירמידה מבלי להיסמך על פורשים וייבוא מבחוץ. זהו סממן למערכת בריאה. כשהובא אשכנזי (שפרש מצה"ל) לאחר השבר במלחמת לבנון השנייה היו נסיבות מקלות. נסיבות כאלה שבו וחזרו עם פרשת הרפז בסמוך לסיום כהונת אשכנזי, עת נקרא גנץ מחופשת פרישה לפקד על צה"ל. כעת לא נדרש מועמד מבחוץ. ישנם שני מועמדים מוכשרים, האלופים גדי איזנקוט ויאיר נוה (שניהם יוצאי חטיבת גולני שמכירים את הצבא מכל כיוון אפשרי) שכיהנו כסגני רמטכ"ל ואלופי פיקוד ואין בלתם.
(מתוך הבלוג "על הכוונת", 07.09.2014ׂ )
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 07-09-2014 בשעה 10:08.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 08-09-2014, 09:46
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2427463
נתניהו שוקל את מועמדות גלנט לרמטכ"ל\ מאת עמוס הראל

האלוף במיל', שהיה אמור לכהן כרמטכ"ל אך נפסל ברגע האחרון, שב למרוץ; יעלון תומך באייזנקוט, אך העובדה כי הוא נחשב דומה לגנץ עשויה לפגוע בו

ביום שישי האחרון, בדיוק באותה אכסניה טלוויזיונית שבה נפתח מחול השדים סביבו לפני כארבע שנים, הכריז האלוף במילואים יואב גלנט כי הוא מתמודד על תפקיד הרמטכ"ל הבא. קצת אחרי שאנשי "אולפן שישי" בערוץ 2 הפטירו מעין־התנצלות מאוחרת על הפרסום בפרשת המסמך ההוא, נשאל גלנט אם הוא עדיין רוצה להיות רמטכ"ל. "יש ממשלה בירושלים. אם היא תקרא לי לדגל, אני אפעל", הגיב האיש שכבר כמעט היה רמטכ"ל בפעם הקודמת. אם הדבר תלוי בראש הממשלה בנימין נתניהו, זה עוד יכול לקרות.
נראה שהתשובה נוסחה בקפידה. גלנט עדיין רוצה להיות רמטכ"ל, אין ספק. הניסיון הראשון לסכל את מועמדותו, באמצעות אותה הדלפה של המסמך המזויף שנודע מאוחר יותר כמסמך הרפז לערוץ 2, לא צלח. אבל כחצי שנה מאוחר יותר צצה התפתחות חדשה בפרשה נושנה - הגילוי ברגע האחרון של תצהיר כוזב שהוגש לבית משפט בפרשת ביתו בעמיקם - והביאה לפסילת מועמדותו כשבוע לפני כניסתו לתפקיד בפברואר 2011. בני גנץ זכה אז מן ההפקר ומונה לרמטכ"ל.
כעת, מתחיל להסתמן קאמבק באוויר. הצטלבות מקרית בין שלושה תהליכים - סיום המלחמה בעזה, פרסום המלצות המשטרה בפרשת מסמך הרפז (ועמן, אולי הפרסום המלא של תמלילי השיחות והעדויות בפרשה) וההחלטה הקרובה על מינוי הרמטכ"ל ה-21 - מחזירה את גלנט לתמונת המרוץ, בעיתוי נוח מבחינתו. גם הפעם, כך נדמה, תיתכן התלבטות בין גלנט לבין האלוף גדי אייזנקוט, סגן הרמטכ"ל. וגם הפעם, קשה להסתכן ולהמר על התוצאות.
מסורתית, האיש המשמעותי ביותר בהכרעה על מינוי רמטכ"ל הוא שר הביטחון. אף שהדברים מעולם לא נאמרו רשמית, אין זה סוד שבוגי יעלון מבקש לראות בתפקיד את האלוף אייזנקוט. זו גם עמדת הרמטכ"ל גנץ. לראש הממשלה נתניהו אין רקורד של מי שכפה מינויים מקצועיים בכירים על שרים שהמינויים נמצאים בתחום אחריותם. בפעמיים הקודמות שבהם התמנו רמטכ"לים בתקופתו, שאול מופז ב-1998 וגלנט ב-2011 (עד למינוי גנץ במקומו), נתניהו לא התערב בשיקולי שרי הביטחון שלו, יצחק מרדכי ואחריו אהוד ברק. על פי החוק, שר הביטחון ממליץ על מינוי רמטכ"ל, והממשלה מצביעה אם לאשרו.
האם הפעם ראש הממשלה ינהג אחרת? בעדותו בפני משרד מבקר המדינה בפרשת הרפז אמר נתניהו כי הוא סבור שלראש הממשלה צריכה להיות בעתיד מעורבות רבה יותר במינוי רמטכ"ל (יעלון דווקא סבר כי יש להשאיר את הדברים בדיוק כפי שהיו). בחודשיים האחרונים, נתניהו עוסק בשאלה הזו ביתר שאת. לטענת אישים במערכת הפוליטית, הוא שוחח עם כמה אנשים על מועמדים אפשריים לרמטכ"לות בכמה הזדמנויות ואינו פוסל את האפשרות שגלנט יתמנה לרמטכ"ל הבא.
אחת הסיבות שעוררו את התעניינותו של ראש הממשלה בשיבוץ הרמטכ"ל קשורה במלחמה האחרונה ברצועת עזה. אף שפומבית מקפיד נתניהו לשבח את תפקוד המטה הכללי ואת צה"ל בלחימה, ספק אם הדברים משקפים את כל מחשבותיו בנושא. נתניהו ער היטב לחוסר שביעות הרצון המופגן שבאגף הימני בקואליציה שלו - המבקרים הבוטים ביותר הם השרים אביגדור ליברמן ונפתלי בנט - מביצועי צה"ל במלחמה. בקבינט ובממשלה נשמעה ביקורת על מה שתואר כריפיון, חוסר יוזמה וחוסר נכונות להסתכן מצד המטכ"ל והועלו חששות כי היכולת שהופגנה בעזה לא תספיק בעימות האפשרי הבא מול יריב חזק יותר מחמאס, כמו חיזבאללה. על רקע זה, יש מי שתופסים את גנץ ואייזנקוט כמקשה אחת וסבורים שקדנציה של אייזנקוט כרמטכ"ל תהיה "עוד מאותו דבר" בזמן שהצבא זקוק לטלטלה.
גלנט, בהופעותיו התכופות בערוצי הטלוויזיה לאורך המבצע, כיוון בדיוק לציפייה הזאת. הוא נמנע מהשמעת ביקורת ישירה על תפקוד הממשלה והצבא במלחמה, אבל הציג עצמו כאלטרנטיבה; מי שפיקד כאלוף פיקוד הדרום על מבצע שנחשב מוצלח יותר ברצועה, "עופרת יצוקה" ב-2008, ומשדר כעת מסר של נחישות מבצעית רבה יותר.
בינתיים, הועברו בשבוע שעבר לפרקליטות מסקנות המשטרה בפרשת הרפז, ובהן המלצה על כתבי אישום נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ושורת מקורביו. כמו המבקר, גם המשטרה הטילה את האחריות לפרשה על המחנה שהתנגד למינוי גלנט לפני ארבע שנים. גם אם ייתכן שלבסוף תימנע הפרקליטות מהגשת כתב אישום נגד אשכנזי, הפרסומים מחזקים את הרושם הציבורי כי נעשה עוול לגלנט. גלנט טען כל השנים כי החבורה שניסתה להפיל עליו את תיק הרפז עמדה גם מאחורי איסוף הממצאים נגדו בפרשת הבית בעמיקם. המשטרה מצאה קשר מסוים בין שני המקרים, אך לא הגיעה למסקנות חותכות בנקודה זו.
אשר לאייזנקוט, דו"ח המבקר מצא רק פגם שולי בהתנהלותו: העובדה שהראה את המסמך לאלופים נוספים ולכמה מחבריו, אף שאשכנזי ביקש ממנו שלא לעשות כן. לפני כשנה דווח בערוץ 1 על מה שתואר כפער גדול בין שתי העדויות שלו במשטרה, באוגוסט 2010. בעדות הראשונה נמנע אייזנקוט מלהזכיר כי הראה את המסמך לחבריו, גבי סיבוני ותמיר פרדו, המכהן כיום כראש המוסד. סיבוני הוא האיש שהדליף את המסמך המזויף לערוץ 2 (השלושה סברו שהמסמך אמיתי). כעת, ממליצה המשטרה להעמיד לדין את סיבוני על תיאום עדויות עם עוזר הרמטכ"ל, אלוף־משנה (מיל') ארז וינר.
אייזנקוט לא נחקר כלל בגלגול הנוכחי של החקירה. לפני שנתיים פסק היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי אין מניעה למנותו לתפקיד סגן הרמטכ"ל. זה עדיין לא אומר שהפרשה מאחוריו. בכל החלטה שלא תיפול - בשאלת הרפז ובשאלת מינוי הרמטכ"ל הבא - צפויות עתירות לבג'"ץ. יהיו מי שיעתרו אם אשכנזי לא יועמד לדין, יהיו עתירות כנגד מינוי אייזנקוט וסביר גם שתהיה עתירה נגד מינוי גלנט, אם בכל זאת ימונה לרמטכ"ל, על רקע פרשת התצהיר הכוזב בעניין הבית. גם ועדת טירקל, המאשרת מינויים בכירים, בוודאי עוד תתבקש לעסוק בהיבטים הללו. למהומה הזו תורמת גם איבה אישית קשה בין גלנט לאייזנקוט. בספטמבר 2010 סירב אייזנקוט להתמנות לסגנו של גלנט כרמטכ"ל והתכוון לפרוש מהצבא. גלנט חושד באייזנקוט שהיה לו קשר למהלכים נגדו.
לפני המלחמה התכוון יעלון להתחיל לראיין את המועמדים לרמטכ"לות סביב חגי תשרי. כעת נראה שהריאיונות יחלו לקראת סוף אוקטובר. כרגע התוכנית היא לזמן את אייזנקוט ואת האלוף יאיר נוה, ששימש כסגן הרמטכ"ל לפניו, אבל סיכוייו להתמנות נחשבים לנמוכים. יעלון נוטה לקבוע דעות נחרצות על אנשים וממעט לשנותן. בלא לחץ חיצוני, קשה לראות אותו נסוג מתמיכתו הבסיסית באייזנקוט וחוזר בו מהסתייגותו ממינוי גלנט. על רקע אי הוודאות שנוצרה, הועלה באחרונה בדרג המדיני הרעיון לבקש מגנץ להאריך את כהונתו בעוד חצי שנה, מתוך תקווה שעד אז הרוחות יירגעו וניתן יהיה להבטיח את מינוי אייזנקוט. ספק אם גנץ יהיה נלהב מהרעיון. גם כך, הוא משדר שמיצה את התפקיד ופניו לאזרחות בפברואר הבא. "רגע אחרי טקס החילופים במשרד ראש הממשלה, גנץ יעזוב במהירות. אף אופנוע לא ישיג אותו", אומר אחד ממכריו (בסביבת יעלון אומרים כי ההצעה להארכת הכהונה אינה מוכרת להם).
מכל מקום, סיפור הרמטכ"לות רחוק מסיום. בהחלט ייתכן שגל של מהלכים ומהלכי נגד יביא לפסילת מועמדים, כפי שקרה בבחירת נשיא המדינה ובשיבוצי מפכ"ל המשטרה ונגיד בנק ישראל. אחרי הסיבוב הקודם, נדמה שעד ה-15 בפברואר 2015, יום החילופים המתוכנן, שום דבר עוד לא יהיה סגור או בטוח. ובכל זאת, הנה עצת חינם לעורכי החדשות בטלוויזיה: לרענן את תיק הצילומים של יאיר גולן, אלוף פיקוד הצפון. ("הארץ", 08.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 08-09-2014, 14:03
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,374
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

הרמטכ"ל הוא אחד הקדושים החילונים הספורים של ישראל (בצד זוכי פרס נובל, שופטי בג"צ, ומספר אישי רוח); ההישגים מיוחסים אליו (ולא לשר הביטחון), והכשלונות- למי שעשה אותם בפועל. פרשת הרפז/ גלנט/ אשכנזי מראה כמה אנו הישראלים כמהים לראות לרמטכ"ל "מושלם". אאל"ט, באופן קבוע הרמטכ"ל פופולרי יותר משר הביטחון. לבטח הוא לא בר השוואה למפכ"ל המשטרה, מנכ"ל משרד הבריאות וכו' תפקידים מקצועיים בכירים בשירות הציבורי.

בהצגה הזאת, שר הביטחון הוא האפיפיור- נציג נאמן, אך לא בהכרח "אלוהי" בעצמו- שאחראי לאשר שהרמטכ"ל המיועד אכן ערכי, נבון, אמיץ, ושהשירות שלו שילב את מעלות ה-"לחימה ללא חת" ו-"מסירות ללא גבול".

אולי הגיע הזמן למחשבה אזרחית יותר, בה מועצת המנהלים (הממשלה) מחפשת מנכ"ל לחברה בת (רמטכ"ל) על סמך קורות החיים שלו, היכולות המוכחות שלו, החזון שלו, התוכנית העסקית שלו- והתאמת הנ"ל למטרות האסטרטגיות של מועצת המנהלים. נאמר, ג'ורג' מרשל פיקד על צבא ארה"ב בעת שזה גדל מ-200,000 איש ל- 8 מיליון, עם ביצועים קרביים סבירים; לא היה לו ניסיון קרבי כלל, אבל למי זה הפריע?התפקיד שלו היה יותר ארגוני ואסטרטגי, פחות להוביל קמפיינים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 08-09-2014, 14:18
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://galperel.wordpress.com/2014/...A4%D7%A8%D7%9C/

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(הכתבה ''יוצאים לקרב'' מאת יוסי יהושוע, ''ידיעות אחרונות'', 08.09.2014, עמוד 10)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 08-09-2014 בשעה 14:25.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 08-09-2014, 19:58
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568771,00.html

שמישהו ינסה לעצור את אייזנקוט\ מאת רון בן ישי

לכאורה יש חמישה מועמדים לרמטכ"לות, אבל אין באמת התמודדות. סגנו של גנץ הוא הבחירה המועדפת על יעלון, אך נתניהו עלול להעדיף מישהו אחר למען שרידותו

מה שנחזה להיות בימים האחרונים יריית הפתיחה להתמודדות על משרת הרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל אינו אלא יריית סרק. אין באמת התמודדות על הרמטכ"לות המתנהלת בימים אלה כפי שאפשר להתרשם. לפחות לא התמודדות יצרית עתירת לובי והשמצות כפי שהכרנו בפעם הקודמת ובפעמים נוספות בעבר הלא-מפואר של צה"ל בנושאים אלה. הסיבה העיקרית לשקט בגזרה זו היא שכל המתמודדים בפוטנציה זוכרים היטב את הפארסה הגובלת בשערורייה שליוותה את ההתמודדות הקודמת ב-2010, ולכן הם נזהרים מאוד שלא לייצר פרשת הרפז 2. אפילו אלוף במיל' יואב גלנט, שנכווה קשה באותה פרשה אך אינו מסתיר את שאיפתו-תקוותו לחזור להתמודדות (כפי שאמר באולפן שישי בערוץ 2), עושה זאת בזהירות רבה. מה הוא ומקורביו עושים מאחורי הקלעים איני יודע, אולם ייתכן שמישהו (או מישהי) מנהלים עבורו לובי לא אגרסיבי במיוחד. המועמדים האחרים לתפקיד הרמטכ"ל אפילו לא עושים את המעט הזה, בין השאר מתוך הבנה ששר הביטחון משה (בוגי) יעלון, בעצה אחת עם הרמטכ"ל המכהן בני גנץ, כבר נוטה להמליץ לממשלה על סגן הרמטכ"ל המכהן אלוף גדי אייזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל הבא. השניים אינם מסתירים את דעתם זו, מה גם שאייזנקוט, לפי הרקורד הצבאי-פיקודי שלו, הוא המועמד הכשיר והמנוסה ביותר. גם שר הביטחון הקודם אהוד ברק נטה להמליץ עליו בשעתו. עם זאת, סביר בהחלט להניח שכדי למנוע ביקורת ציבורית ואפילו עתירות לבג"ץ ייעשה מאמץ מצד שר הביטחון וראש הממשלה לנהל תהליך בחירה של הרמטכ"ל ה-21 לפי אמות מידה אובייקטיביות ואתיות. החוק היבש "חוק יסוד: הצבא" אינו מפרט מהן אמות המידה האלו. כל מה שנאמר בחוק הוא ששר הביטחון ימליץ ויביא לאישור הממשלה את מי שאמור למלא את תפקיד הרמטכ"ל הבא. הממשלה אינה חייבת לקבל את ההמלצה והיא יכולה להחזיר לשר הביטחון את המלצותיו ולבקש ממנו להמליץ על מישהו אחר. התהליך הזה מתבצע למעשה בין שר הביטחון לראש הממשלה. אף על פי שאין בחוק מפרט דרישות שיכשירו אדם מתוך צה"ל ומחוצה לו להתמנות לרמטכ"ל, נוצרה מסורת וגם יש כבר המלצות של מבקר המדינה לקריטריונים שלפיהם יתבצע המינוי. כך אומר מבקר המדינה יוסף שפירא כשנדרש לעסוק בנושא בעקבות פרשת הרפז-גלנט: "תפקיד הרמטכ"ל, שהוא תפקיד בעל חשיבות מהותית מהמעלה הראשונה מבחינה לאומית וציבורית... התהליך צריך להיות מובנה ומאורגן בכתובים יחד עם שמירה על מידת גמישות ושיקול דעת למופקדים עליו. המועמדים ייבחרו לפי אמות מידה ודרישות כשירות רלוונטיות כגון רקע מקצועי וניסיון מבצעי". המבקר גם המליץ ששר הביטחון יתייעץ עם שרי ביטחון ורמטכ"לים בעבר ועם הרמטכ"ל המכהן, והעיקר - קרא להתערבות פעילה יותר של ראש הממשלה בתהליך בחירת הרמטכ"ל. אבל בקביעות אלו לא נקבעו הקריטריונים, לכן נדרש לכך הפרופסור לפילוסופיה אסא כשר במאמר שכתב. פרופסור כשר מעורב מאוד בניסוח ובקביעה של ערכי היסוד שלפיהם התנהל צה"ל כיום. במאמרו הוא גם מנסח שלושה קריטריונים שלפיהם תיקבע כשירותו של המועמד: א. המועמד חייב להיות בעל ניסיון פיקודי, מבצעי, ברמת אלוף, בפיקודים או בזרועות. ב. המועמד חייב להיות בעל הכשרה בהפעלת המטה הכללי הודות לניסיון שרכש בכהונה כסגן הרמטכ"ל בראשות אחד מאגפי המטה הכללי או בדרך אחרת. ג. המועמד חייב להיות בעל עבר אתי ההולם את רמת האמון הדרושה לרמטכ"ל. אף על פי שלא מדובר בקריטריונים מחייבים שיש להם ביטוי בחוק או בנוהג רשמי, סביר להניח שהקריטריונים שניסח פרופ' אסא כשר נמצאים בקונצנזוס במערכת הפוליטית, בצבא וגם בציבור. לכן לא יהיה זה מופרך לנסות להעריך את כשירותם של המועמדים לפי קריטריונים אלה. לכאורה מדובר בחמישה מועמדים: סגן הרמטכ"ל הנוכחי אלוף גדי אייזנקוט, סגן הרמטכ"ל הקודם אלוף יאיר נוה, אלוף פיקוד דרום לשעבר והמזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה אלוף במיל' יואב גלנט, מפקד פיקוד צפון אלוף יאיר גולן, וראש אמ"ן אלוף אביב כוכבי.
לגולן וכוכבי חסר ניסיון
מבין החמישה רק שניים עומדים בכל דרישות הניסיון הצבאי, ההכשרה בהפעלת המטה הכללי ודרישות האתיקה. השניים הם אייזנקוט ונוה. גלנט לא עמד בראש אגף במטה הכללי וגם בתחום האתי, לפחות פורמלית, הוא שנוי במחלוקת. זאת בגלל פרשת הקרקעות במושב עמיקם שבגללה בוטל מינויו לרמטכ"ל ה-20. לאלופים גולן וכוכבי, ששמם נזכר תכופות בצבא כמועמדים לרמטכ"לות (אף כי איש מבין הקברניטים לא אמר זאת במפורש), חסר ניסיון בתפקיד אלוף פיקוד (כוכבי) או בתפקיד ראש אגף במטכ"ל (גולן). לזכותם של השניים עומדת העובדה שהם שייכים לדור צעיר של אלופים שלא היה מעורב בפרשיות האחרונות ואשר הצטיינו כמפקדי שדה בלחימה א-סימטרית (החל במבצע "חומת מגן" בתקופת האינתיפאדה השנייה ועד היום). לכן קיימת אפשרות, תיאורטית לפחות, ששר הביטחון או ראש הממשלה או שניהם ישקלו את מועמדותו של אחד מהם כדי "לדלג דור" ולהצעיר את מוסד הרמטכ"לות. אבל כאמור, לפי מיטב ידיעתי (ובקיאותי ברכילות המטכ"ל), סגן הרמטכ"ל אייזנקוט, לפחות בשעה זו, הוא בחירתו המועדפת (והקובעת) של שר הביטחון יעלון. אם יש לראש הממשלה מועמד משלו הוא אפילו לא רמז על זהותו. יתרה מזאת: לנתניהו כראש ממשלה יש נוהג קבוע שלא להתערב בהמלצותיהם של שרי הביטחון על המועמדים לרמטכ"לות, ובוודאי שלא לכפות עליהם מועמד שאינו מקובל עליהם.
גנץ רואה באייזנקוט יורש טבעי
בנוגע לאייזנקוט לא ידוע על חילוקי דעות משמעותיים בין בוגי לביבי. בכל מקרה הפור ייפול לא לפני אוקטובר. מבקר המדינה המליץ שהממשלה תחליט על הרמטכ"ל הבא לא לפני ארבעה חודשים מסיום תפקידו של הרמטכ"ל המכהן, זאת כדי שהרמטכ"ל המכהן לא יאבד מסמכותו ומיכולתו לבצע שינויים בצבא זמן רב לפני תום כהונתו. סביר להניח שאם יעלון ונתניהו יסכימו ביניהם שאייזנקוט הוא המועמד המועדף לרמטכ"ל הבא, הרמטכ"ל המכהן גנץ, שזוכה לפופולריות בסקרי דעת הקהל ואשר מעדיף את אייזנקוט כיורשו, לא יתנגד להכרזה עוד לפני אוקטובר. לגנץ ולאייזנקוט יש מזג, תפישת עולם צבאית וניסיון דומים, והרמטכ"ל רואה בו יורש טבעי. לאייזנקוט הייתה מעורבות שולית בפרשת הרפז, אבל היועץ המשפטי לממשלה כבר קבע שאין בה כדי למנוע את מינויו לסגן רמטכ"ל וכנראה גם לא תפריע לו להתמנות לרמטכ"ל. ההתנגדות העיקרית הצפויה לאייזנקוט צפויה לבוא מהגרעין הקשה של הימין הפוליטי, שלטעמו הצמד גנץ-אייזנקוט לא היה אגרסיבי ויצירתי דיו במערכת "צוק איתן". אם נתניהו יחוש שהוא צריך לרצות מגזר זה למען שרידותו הפוליטית, הוא עלול להעדיף מועמד אחר בעל ניסיון וכישורים, למשל את סגן הרמטכ"ל הקודם נוה. בסופו של דבר גם זהות הרמטכ"ל במדינת ישראל היא במידה רבה עניין לסחר-מכר פוליטי. חבל, אבל ככה זה. ("ynet", פורסם בתאריך 08.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 09-09-2014, 15:54
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.maariv.co.il/news/new.as...=EE&0r9VQ=GFEFF

האיש של בוגי: גדי אייזנקוט\ מאת אלון בן דוד

הארכת הקדנציה של בני גנץ, שיסיים בפברואר ארבע שנות כהונה, כלל לא נשקלת. שר הבטחון רואה באייזנקוט את הקצין הבשל והמתאים ביותר לתפקיד וגם את מי שיוכל להיות לו לשותף אמין

שר הביטחון אומר שמיד לאחר החגים יתחיל בראיונות לקראת מינוי הרמטכ"ל הבא, אבל כל מי שמשוחח עם משה (בוגי) יעלון מקבל את התחושה שהוא כבר עשה את הבחירה שלו. אם לא יתגלו הפתעות בחקירת המשטרה, וכנראה שאין כאלו - גדי אייזנקוט יהיה הרמטכ"ל ה- 21 של צה"ל. הארכת הקדנציה של בני גנץ, שיסיים בפברואר ארבע שנות כהונה, כלל לא נשקלת. יעלון רואה באייזנקוט את הקצין הבשל והמתאים ביותר לתפקיד וגם את מי שיוכל להיות לו לשותף אמין בניהול ענייני הביטחון. גם רוב חברי המטה הכללי רואים בו את המועמד הטבעי ביותר לתפקיד, שסמכותו המקצועית תתקבל ללא עוררין. ביום שישי האחרון הצהיר האלוף (מיל.) יואב גלנט בראיון טלוויזיוני כי אם "הממשלה תקרא לי לדגל - אני אפעל". רבים ראו בכך הכרזה על ניסיון לחזור למרוץ לתפקיד הרמטכ"ל. אבל ספק אם גלנט הוא מועמד ריאלי: היועץ המשפטי לממשלה קבע בעבר כי לא יוכל להגן על מינויו לרמטכ"ל לאחר שנמצא כי חתם על תצהיר כוזב בפרשת הקרקעות שסופחו לביתו במושב עמיקם. גם אם, כפי שנטען, רה"מ נתניהו היה מעדיף לראות את גלנט בתפקיד - קשה לראות איך יוכל יהודה וינשטיין לחזור בו מקביעתו. קשה עוד יותר לדמיין את יעלון ממנה לתפקיד הרמטכ"ל את מי שהוא רואה בו שותף בכיר ב"פורום החווה" של אריאל שרון, שעמד מאחורי קיצור הקדנציה שלו עצמו כרמטכ"ל. על הנייר נותרים עוד שני מועמדים בנוסף לאייזנקוט: יאיר נווה, לשעבר סגן הרמטכ"ל, ויאיר גולן, אלוף פיקוד הצפון. אם יאלץ לבחור בין השניים - יעדיף יעלון את גולן, שמסיים שני תפקידים כאלוף פיקוד, אך עדיין לא כיהן בתפקיד במטה הכללי. המכשול היחיד שעשוי לעמוד בדרכו של אייזנקוט הוא מעורבותו בהדלפת "מסמך הרפז", והטענה שמסר במשטרה גרסאות שונות על המעורבות הזאת. אייזנקוט הראה את המסמך לחבריו תמיר פרדו וגבי סיבוני, והם שהדליפו אותו אחר כך לחדשות ערוץ 2, ללא ידיעתו של אייזנקוט. העובדה הזאת הייתה גלויה בפני היועץ המשפטי לממשלה והפצ"ר כבר בעת שאישרו את מינויו של אייזנקוט לסגן רמטכ"ל בסוף 2012. ככל הידוע, חקירת המשטרה לא העלתה חשדות חדשים נגדו. אייזנקוט מעולם לא הסתיר את ההסתייגות שלו מגלנט. כשגלנט אמור היה להתמנות לרמטכ"ל - אייזנקוט סירב לשמש כסגנו. חלק מהפרסומים בימים האחרונים מנסים לצייר אותו כחלק מקנוניה שהוביל גבי אשכנזי. כאן כדאי להזכיר שאייזנקוט היה הקצין הראשון בתולדות צה"ל שדחה הצעה להתמנות לרמטכ"ל. כשנפסל מינויו של גלנט, הציע שר הביטחון אהוד ברק לאייזנקוט לקחת את התפקיד. "אני חושב שאני בשל ומתאים להיות רמטכ"ל", השיב לו אייזנקוט, "אבל הדבר הנכון היום לצה"ל ולמדינת ישראל זה גנץ". ארבע שנים אחרי, בעיני יעלון, אייזנקוט הוא הדבר הנכון לצה"ל היום.

אלון בן דוד הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10 ("מעריב השבוע", 09.09.2014 )

http://www.al-monitor.com/pulse/iw/...-bendavid.html#


הקונספציה של איזנקוט: חזק, מהר ומהאוויר\ מאת אלון בן דוד

בניגוד לאכזבה שנרשמה בציבור הישראלי, בצה"ל מסכמים בימים אלה בסיפוק את מבצע "עמוד ענן" בעזה, ורואים בו מודל מוקטן לאופי המלחמות העתידיות של ישראל: קצרות, חזקות ונשענות על כוח אווירי. נראה שצה"ל משתחרר מהטראומה של התמרון הקרקעי הכושל במלחמת לבנון השנייה (2006), וצבר מספיק ביטחון כדי להימנע ממהלך קרקעי גם בעימותי העתיד. סגן הרמטכ"ל החדש, האלוף גדי איזנקוט, שנראה כרגע כבעל הסיכויים הטובים ביותר להתמנות לרמטכ"ל הבא, הוא מייצג מובהק של התפיסה הזאת.

מדוע מגדירים בצה"ל את "עמוד ענן" כ"הצלחה"? מבחינה מדינית, המבצע אמנם הביא לשדרוג מעמדו של חמאס, אבל צבאית, הוא הביא לשקט ביישובי הדרום שכמותו לא היה כבר שנים. בכירי הצבא לא יסתכנו בהימור, אבל רבים מהם צופים שהשקט בדרום יימשך עוד זמן רב. בצה"ל עדיין מתפעלים מהיעילות שבה אכף החמאס, כמעט באבחה אחת, את הפסקת האש על כל הפלגים בעזה.

עיקר ההישגים ב"עמוד ענן" נרשם בחצי השעה הראשונה של המבצע: חיסולו של אחמד ג'עברי אותת שישראל אינה נרתעת מפגיעה בבכירי חמאס, ומייד לאחר מכן השמיד חיל האוויר 17 רקטות פאג'ר איראניות ופגע בעשרות בורות שיגור של רקטות קצרות טווח. איסוף שקדני של מודיעין איפשר את הפגיעות המדויקות, ורבים בצה"ל סברו שניתן היה להכריז על ניצחון ולסיים את המבצע כבר אחרי 48-24 שעות.

אבל זה לא קרה. המבצע נמשך שבוע נוסף – מיותר לדעת רבים – כשכוחות מילואים גדולים שגויסו בצו 8 נערכים בדרום הארץ וממתינים לפקודה שלא הגיעה. כאן עדיין ניכרת השפעתה של הטראומה של מלחמת לבנון שכנראה תלווה אותנו בכל עימותי העתיד: מאז 2006, לעולם יבקש הרמטכ"ל גיוס מילואים נרחב, כדי להכין אופציה של תמרון קרקעי, והדרג המדיני לעולם יאשר את הגיוס הזה. זה המקור לפער שנוצר בדעת הקהל הישראלית בין ציפיות לתוצאות: כשצה"ל מקבל אישור לגייס 70,000 חיילים – יותר ממספר המילואימניקים שגויסו במלחמת לבנון השנייה, והרבה יותר מכפי שרצועת עזה מסוגלת להכיל - נוצרה ציפייה ציבורית שהנה, ישראל עומדת לפתור את הבעיה העזתית אחת ולתמיד. זאת בזמן שבצה"ל, לא התכוונו לרגע לבצע פעולה קרקעית רחבה בעזה.

בשנים שקדמו למלחמת לבנון התפתחה בצה"ל תפיסה של השענות על יכולתו של חיל האוויר הישראלי להביא חימוש בדיוק רב ובמהירות כמעט לכל נקודה במזרח התיכון. התפיסה הזאת קיבלה משנה תוקף אחרי שחיל האוויר האמריקני הדגים ב-2003 כיצד ניתן לפרק מדינה מכל יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות, וזה עוד לפני שהחייל האמריקני הראשון הניח רגל על אדמת עיראק. התפיסה האמריקנית של לוחמה מבוססת אפקטים (effects based warfare) נראתה הולמת במיוחד לעידן הנוכחי, שבו שרויה ישראל בעימותים מול ארגונים שאין בהם הכרעה צבאית, אלא נצחונות תודעתיים בלבד.

עם התפיסה הזאת התייצב צה"ל למלחמת לבנון השנייה ביולי 2006, אלא שאז ישבה בביירות ממשלתו של פואד סניורה, הבן-יקיר-לי של המערב. ממשלת ישראל דחתה את בקשות הרמטכ"ל דן חלוץ לפגוע מהאוויר בתשתיות הלבנוניות, וצה"ל נאלץ למקד את פעילותו בעיקר כנגד ארגון חיזבאללה. בתום 33 ימי לחימה שהסתיימו בתמרון קרקעי מוגבל ולא-מוצלח, השתררה בישראל תחושה של החמצה. צה"ל החל בתהליך של שיקום כוחות היבשה שלו, בהובלת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, תוך שהוא מוחק ופוסל את התפיסה שקדמה למלחמה.

אשכנזי הוביל תהליך של "חזרה ליסודות" - בנייה מחדש של היכולות הצבאיות הבסיסיות ביבשה תוך חזרה לגישה המסורתית, לפיה רק התמרון הקרקעי יכריע מערכה. לכן התעקש אשכנזי, בדיוק לפני 4 שנים, על תמרון יבשתי בעזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" – גם כדי להחזיר לחייליו את הבטחון העצמי ביכולתם לפעול בשטח עוין, וגם כדי לאותת לסביבה שצה"ל אינו חושש מתמרון קרקעי.

מלחמת לבנון השנייה נחשבה לכשלון, שאת סעיפיו הרבים פירטה ועדת וינוגרד אחד לאחד. אולם בחלוף השנים החלו בישראל להכיר בהישגים המשמעותיים שלה. במהלך המלחמה ואחריה התבוסס צה"ל בניתוח הכשלונות הרבים שאכן היו לו, והתעלם מההשפעה הדרמטית שהיתה למלחמה על הצד השני. חיזבאללה, שהופתע מהתגובה הישראלית לחטיפת שני החיילים ב-2006, ספג מכות כואבות, שאחריהן לא העז לירות ולו גם כדור אחד לאורך הגבול עם ישראל בשש וחצי השנים שחלפו מתום המלחמה. מאז, גם נסראללה לא מעז ליהנות יותר מדי מאור השמש.

האלוף גדי איזנקוט, מי שבמהלך המלחמה שימש ראש אגף המבצעים ולאחריה אלוף פיקוד הצפון, היטיב לזהות איזה פגיעות יצרו את ההרתעה מול חיזבאללה, ושנה לאחר המלחמה הציג את "דוקטרינת הדאחיה", שהפכה לתפיסה המובילה בצה"ל לעימות מול חיזבאללה. איזנקוט זיהה שמכל המהלכים שביצע צה"ל ב-2006, מה שתרם יותר מהכל להשגת ההרתעה היה ההרס העצום שגרם חיל האוויר לרובע הדרומי של ביירות – הדאחיה - ובכפרים השיעיים בדרום המדינה.

על פי הדוקטרינה שהציג, בכל עימות עתידי עם חיזבאללה תפעיל ישראל כח אש לא-פרופורציונלי כנגד כל נכסי חיזבאללה ומדינת לבנון, שיביא לסיום מהיר של הלחימה. כפי שהגדיר זאת לאחרונה קצין בכיר: "גולדסטון יחוויר לעומת מה שיקרה במלחמה הבאה בלבנון".

בתקופת כהונתו של איזנקוט בפיקוד הצפון הוא דרש מפקודיו לייצר לו את מה שלא היה לצה"ל במלחמת לבנון השנייה: מטרות, מטרות ועוד מטרות. על פי הדוקטרינה, יפעיל חיל האוויר את מלוא כוחו- מהרגע הראשון ללחימה, כשהוא פוגע בלמעלה מאלף מטרות מדי יום. גם חיזבאללה מבין את זה ולכן הלחימה מולו לא תהיה מדורגת – חיזבאללה יפעיל אף הוא את מלוא כח האש שלו במאמץ להסב נזק מירבי לעורף הישראלי, ובעיקר למרכז הארץ. זה יהיה מבחן שהעורף הישראלי עוד לא עמד בו, ולכן ישאף צה"ל לקצר את משך הלחימה ככל האפשר. למרות שכוחות המילואים יגויסו מייד עם תחילת המלחמה, צה"ל יחתור להביא לסיום הלחימה מבלי להיגרר למהלך קרקעי נרחב, שמימושו ידרוש שבועות ארוכים.

כך, בלי הצהרות או הכרזות, חזרה לה תפיסת ה"צריבה התודעתית" של משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ אל הזרם המרכזי בצה"ל. הרמטכ"ל בני גנץ ישם אותה לראשונה במבצע "עמוד ענן", וגדי איזנקוט, קצין שחושב לפני שהוא יורה, יישאר נאמן לה אם ימונה לרמטכ"ל הבא.

בקריירה הארוכה שלו בצה"ל הוכיח איזנקוט שהוא קצין דעתן, עקשן, שאינו חושש להתעמת עם הממונים עליו וגם אינו נותן יד למי שרוצה לעשות ניסויים שיעלו בחיי חייליו. עד היום הוכיח שהוא ניחן ברוגע, בשיקול דעת וברצון מתמיד לחפש אלטרנטיבות שפויות לאלימות. הוא לא נרתע מהפעלת כוח, אבל מקפיד מאד לבחון את השימוש בו אל מול גודל המטרה.
יידרש לא מעט אומץ מנתניהו ומשר הביטחון הבא שלו למנות לתפקיד רמטכ"ל דעתן שכזה.

אגב, ראש הממשלה הבא בנימין נתניהו, ושר הבטחון הבא שלו, אולי אהוד ברק, לא ימצאו באינזקוט שותף נלהב לתקיפה חד-צדדית באיראן. אם יקבל את הפקודה – הוא יבצע אותה, אבל ישאף להרחיב את בסיס הלגיטימציה הבינלאומית והפנימית של ישראל לפעול. נכון להיום, הוא נחשב המועמד המוביל להתמנות לרמטכ"ל בפברואר 2014, אבל הרשימה עוד לא נסגרה.
("אל מוניטור", 06.01.2013)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 10-09-2014, 12:14
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/619/705.html

המרוץ לרמטכ"לות: למה יעלון יתנגד למינוי גלנט?\ מאת שלום ירושלמי

הרמטכ"ל הנבחר לשעבר, שחוזר להתמודד על התפקיד, היה בעבר חלק מפורום החווה שהדיח את שר הביטחון. האם יצליחו להסתדר?

הקרב על תפקיד הרמטכ"ל הבא לא יכול להיות נקי - להפך. כל מי שמעורב במינוי הוא בוגר מצטיין, יותר או פחות, של קרבות מלוכלכים. עובדה זו מבטיחה לציבור הישראלי שני דברים: המתמודדים יפעילו את הניסיון שצברו במלחמה על תפקיד החייל מספר 1, שהוא לפעמים גם המועמד להיות ראש הממשלה הבא; שנית, הקרבות לא יסתיימו במינוי עצמו, בדיוק כשם שפרשת ברק-אשכנזי לא עברה מן העולם כשהשניים סיימו את תפקידיהם, ועכשיו היא משמשת כמו תפאורה מכוערת להתמודדות הנוכחית על תפקיד הרמטכ"ל.

תזכורת: רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק רצו פעם בתפקיד את יואב גלנט. ברק ביקש למנות את גלנט תחילה לסגן הרמטכ"ל, אבל הרמטכ"ל דאז אשכנזי רצה את גדי איזנקוט. בסוף, בגלל הסכסוכים, בני גנץ הפך לסגן הרמטכ"ל. בהמשך הצליחו נתניהו וברק למנות את גלנט לרמטכ"ל, אבל המינוי התפוצץ יחד עם הפרסומים על עברות הבנייה של גלנט והוא נאלץ לוותר על התפקיד. בהמשך פרצה לעולם גם פרשת המסמך המפורסם, גנץ הפך לפתע לרמטכ"ל ואיינקוט לסגנו. בפברואר הקרוב איזנקוט מבקש לקחת את מקומו. גלנט לא ויתר מעולם על הרמטכ"לות, והוא חשב שנעשה לו עוול. המלחמה האחרונה בעזה העניקה לו במה מחודשת להסתער על התפקיד. גלנט התרוצץ בין אולפני הטלוויזיה והרדיו עם חולצת בד שחורה בדרך כלל, סיפק כמה הופעות רהוטות, הקפיד לשמור על כבודם של ראש הממשלה ושר הביטחון וטען שהם פועלים כשורה. במקבילהוא הבטיח שיש לו תכנית להכריע את חמאס, אם וכאשר יפרוץ הסיבוב הבא. במלים אחרות, גלנט משדר: "תנו לי להביא לכם את הסחורה כי אני לא גנץ, וגם לא איזנקוט". אלא שכאן מתייצב מול גלנט מכשול אולי בלתי עביר: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון תומך באיזנקוט. יותר משהוא רוצה את סגן הרמטכ"ל, יעלון לא רוצה לראות בתפקיד את גלנט. דיברנו על הניסיון שצברו כולם בקרבות בוץ, והדברים נכונים גם לגבי יעלון. ב-2008 פרסם יעלון את ספרו "דרך ארוכה קצרה". פרק י"ד נקרא "קשרים ושקרים, לשכת ראש הממשלה". שר הביטחון מגולל בפרק את פרשת ההדחה שלו מתפקיד הרמטכ"ל שלוש שנים קודם לכן בידי פורום החווה של אריאל שרון, מהלך שכינה "נכלולי" ו"מושחת". מבחינתו של יעלון, גלנט היה חלק בלתי נפרד מפורום החווה המושמץ, כששימש אז כמזכיר הצבאי של שרון.

בספטמבר 2010, כשהממשלה הצביעה על מינוי גלנט כרמטכ"ל, ובהמשך המועמדות שלו נפסלה, יעלון עזב את חדר הישיבות ונעלם. השאלה הגדולה היא אם נתניהו מודל 2014 יילחם על גלנט כמו בעבר, גם אם הוא רואה בו מועמד ראוי. התשובה, כך מנתחים המקורבים, נובעת מהמציאות הפוליטית המשתנה: ראשית, נתניהו נמצא עכשיו בברית הדוקה עם יעלון מול ראשי הקואליציה ובכירים בליכוד שחותרים תחתיו ללא הרף, והוא לא ירצה לסכן את החיבור הזה; שנית, נתניהו מכיר את איזנקוט לא רע דרך העבודה המשותפת בשנים האחרונות. את גלנט הוא לא מכיר, אבל יודע כי מדובר באיש דעתן ועצמאי, בעל שאיפות גדולות. האם הוא ירצה לראות מולו אשכנזי מסוג חדש עם שני פלאפלים, עלה וחרב? ושלישית, אהוד ברק היום לא בשטח, ואין מי שיחפור כל היום לנתניהו במוח "גלנט-איראן, גלנט-איראן". זו עוד נקודה שנרשמת לטובת איזנקוט. ועם כל זאת, סביר להניח שהאלוף איזנקוט נכנס לאחת התקופות הקשות בחייו. במדינה הזו, כל מי שמגיע לקו הגמר בהתמודדות על תפקידי הנהגה לאומיים ושיפוטיים צריך להתכונן למסע שבו הוא נחשף מחדש - ולא תמיד לטובה - וגם משלם מחיר כבד. ואם להיזכר בדוגמאות מהעבר, עיין ערך בנימין (פואד) בן-אליעזר, סילבן שלום, מאיר שטרית, השופט יצחק כהן או גלנט עצמו, שעבר את התהליך הכואב הזה בסיבוב הקודם ונאלץ להישאר בבית.
("nrg", פורסם בתאריך 09.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 11-09-2014, 10:11
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
ארבע שנים אחרי פרשת הרפז: הפגמים בהליך מינוי הרמטכ"ל נותרו בעינם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2429339

ארבע שנים אחרי פרשת הרפז: הפגמים בהליך מינוי הרמטכ"ל נותרו בעינם\ מאת עמוס הראל

למרות שנחשפו ליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והביטחוני, מינויי בכירי מערכת הביטחון עדיין מתקיימים ללא נהלים מסודרים, תיעוד ושקיפות

פרסום חלק מהתמלילים מפרשת מסמך הרפז ב"הארץ", לצד התחממות המרוץ לתפקיד הרמטכ"ל הבא, שבים ומעלים סוגיה שנדחקה מהעיסוק התקשורתי. שחזור הפרשה, ובעיקר דו"ח מבקר המדינה עליה, חשפו פגמים רבים בהתנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון ובקשר ביניהם. בחלקם, אלו ליקויים מבניים, שהמבקר המליץ לתקנם. בפועל, כמעט שלא נעשה דבר. אופן מינוי הרמטכ"ל והאלופים הבכירים - שגורמים שעסקו בו מקרוב מתארים אותו כ"תהליך ללא תהליך הנעשה במחשכים בלא שקיפות ובלא פיקוח ציבורי" - יישאר בדיוק כשהיה, חרף ההבטחות הנחרצות לתקנו. יחסי שר הביטחון והרמטכ"ל אמנם שוקמו מאז התפוצצות פרשת הרפז, עם התחלפות הנפשות הפועלות (משה (בוגי) יעלון במקום אהוד ברק, בני גנץ במקום גבי אשכנזי), אבל כללי המשחק נשארו בעינם. יתרה מכך: האווירה העכורה בצמרת עלולה לשוב בקרוב, בשל ההתמודדות הצפויה על הרמטכ"לות. המועמד המוביל לתפקיד, סגן הרמטכ"ל הנוכחי האלוף גדי אייזנקוט, היה מעורב בשולי הפרשה הקודמת. ואילו שובו למירוץ של האלוף (מיל') יואב גלנט, שמינויו בוטל בפעם הקודמת ברגע האחרון, צפוי לעורר מחדש את כל המשקעים הישנים שהצטברו. הליך מינוי הרמטכ"ל נקבע בחוק יסוד: צה"ל. החוק קובע, בנוסח קצר ותכליתי כי הרמטכ"ל יתמנה על ידי הממשלה, לפי המלצת שר הביטחון. בדו"ח המבקר בפרשת הרפז הוקדש פרק להליך המינוי. מסדרת ראיונות שערכו אנשי המשרד התברר כי לראשי הממשלה, לשרי הביטחון ולרמטכ"לים בעבר ובהווה ישנן שלל השקפות שונות באשר לפרשנות הנאותה של החוק. בפועל, ההליך מתקיים בלא נהלים מסודרים, בלא תיעוד ובלא שקיפות. החוק אפילו אינו מגדיר מה משך כהונת הרמטכ"ל. אשכנזי כיהן ארבע שנים (והתפתח ויכוח בשאלה אם להאריך את כהונתו בשנה נוספת; המבקר דחה את הטענה שאשכנזי ביקש לעצמו שנה חמישית). כהונת גנץ נקבעה תחילה, ביוזמת ברק, לשלוש שנים. הממשלה האריכה אותה אשתקד לשנה רביעית ואחרונה. כהונת ראש השב"כ למשל, מוגדרת בחוק השב"כ כחמש שנים. בחוק יסוד הצבא אין שום קביעה מקבילה. גם למשרות ציבוריות אחרות, מנשיא המדינה, דרך היועץ המשפטי לממשלה, ראש המועצה לביטחון לאומי ואפילו המשנה שלו, נקבעה תקופת כהונה נוקשה. שאלת מפתח, שעלתה בעת העימות בין ברק ואשכנזי, נגעה למועד הרצוי לקיום הראיונות שנהוג כי השר עורך למועמדים. ברק פתח אותם באוגוסט 2010, חצי שנה לפני סוף כהונת אשכנזי בפברואר 2011 והכעיס מאוד את הרמטכ"ל המכהן שראה בכך ניסיון להופכו ל"ברווז צולע". יעלון מתכוון לפתוח בראיונות באוקטובר הקרוב, ארבעה חודשים לפני סיום כהונת גנץ. החוק והנהלים אינם קובעים דבר בעניין. דו"ח אחר של המבקר עסק בשאלת מינוי האלופים שגם עליה נסבה פרשת הרפז, שאחד מציוני הדרך הראשונים שלה היה ויכוח על מינוי סגן הרמטכ"ל. גם כאן, קיימת אי בהירות. לכאורה, מינוי אלופים הוא בסמכות הרמטכ"ל ונהוג כי הרמטכ"ל ממליץ על המינוי ושר הביטחון מאשר. בפועל, מתקיים תהליך של התייעצות ולעתים אפילו משא ומתן בין השניים. מינוי סגן רמטכ"ל, למשל, הוא קריטי. זו תחנת ביניים כמעט הכרחית לפני מינוי רמטכ"ל. כך, לרמטכ"ל המכהן ישנה יכולת השפעה משמעותית על זהות יורשו. סגן גם הופך לממלא מקום בפועל, כשהרמטכ"ל חולה או בחו"ל: בתקופת מלחמת לבנון השנייה מילא סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי את מקומו של דן חלוץ למשך כיומיים, כשהאחרון חש ברע. כך, יכול להיווצר מצב שבו מפקד הצבא, לזמן מוגבל, הוא אדם שהממשלה כלל לא עסקה במינויו ולא הצביעה על אישורו. חילוקי דעות בין השר לרמטכ"ל על איוש תפקידים חריגים, הרלוונטיים לגבי שניהם - כמו מתאם הפעולות בשטחים, הפרקליט הצבאי הראשי או היועץ הכספי לרמטכ"ל - נפוצים מאוד ואין כללים מחייבים באשר להכרעה בהם. בשלהי כהונת אשכנזי כרמטכ"ל ניסח הצבא הצעת חוק בעניין המינויים, אך ההצעה גוועה עם סיום כהונתו ודבר לא נעשה מאז. ככלל, הטיפול בדו"ח הרפז שונה מבדו"חות מבקר אחרים. כשמדובר בדו"חות שנתיים, קיים נוהל שלפיו משרד הביטחון או צה"ל מחויבים בהקמת צוות מעקב ליישום הלקחים ובהעברת עדכון על התיקונים שנעשו לידי המבקר, המוציא דו"חות מעקב. בדו"חות מיוחדים (הרפז, המשט הטורקי, אסון הכרמל, העורף) קיימת אי בהירות באשר לנוהל המעקב המתחייב ומערכת הביטחון מנצלת זאת כדי לחמוק מפיקוח נוקשה על מלאכת התיקון. פרשת הרפז, הרוויה תקלות אתיות קשות, היא דוגמא בולטת לכך. המבקר הצביע על ליקויים מרובים בתחום מערך המבצעים המיוחדים (המ"מ) באגף המודיעין, בעיקר בכל מה שקשור לייעוץ ולקשרים כלכליים עם אזרחים, המשמשים כאנשי מילואים של היחידות. שר הביטחון ואמ"ן אומרים שכל הליקויים תוקנו, אבל גורמי הפיקוח אינם בקיאים בפרטים וישנם אנשי מודיעין החושדים כי פערים מדאיגים שנותרו בעינם. בעיה חשובה נוספת נוגעת להיבטים האתיים של הטיפול במסמך הרפז. בפרשה נשברו רוב הכללים הכלולים במסמך רוח צה"ל ובמסורת האתית של הצבא. צמרת צה"ל עסקה ברכילות, בשמועות ובהשמצות, מסרה דיווחים חלקיים ובעייתיים ונהגה באופן רחוק מאוד מערך הרעות שצה"ל מקדש, כשלפחות שישה מחברי פורום מטכ"ל קראו את מסמך הרפז המזויף שטפל האשמות על האלוף גלנט, מבלי שטרחו לספר לו על כך. קצינים בכירים גם נתפסו משקרים ומשמיטים מידע בשיחות עם מבקר המדינה והמשטרה. הדוגמא האחרונה היא טענת המשטרה כי עוזר הרמטכ"ל, אל"מ ארז וינר, מחק נתונים על פגישות אשכנזי עם מפכ"ל המשטרה אז, דודי כהן, מיומן הלשכה הממוחשב, כדי להטעות את אנשי המבקר. מה למד צה"ל מכך? האם הופקו כל הלקחים וגובשו, למשל, מערכי שיעור בקורסים הבכירים כדי לוודא שתקלות עגומות כאלו לא יחזרו? בינתיים, הצבא מסתפק באמירות כי האווירה השתנתה - ובביטול מינויו של וינר לקצין חינוך ראשי, צעד שעליו הוחלט כבר לפני קרוב לשנתיים. ("הארץ", 09.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 11-09-2014 בשעה 10:22.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 13-09-2014, 00:02
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

מתוך מאמרו של עמוס הראל, היום ב"הארץ":

מכאן המסקנה כי צה"ל, ובעיקר כוחות היבשה שלו, זקוקים לשידוד מערכות אמיתי בעקבות המלחמה, שיתאים אותו לאתגרי המערכות הבאות העלולות לפרוץ: מול חמאס, מול חיזבאללה או מול ארגונים סוניים קיצוניים בגבול סוריה ובגבול מצרים. אבל ספק אם זו הרוח הנושבת כעת מהמטה הכללי. שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, שיפתח בחודש הבא בסדרת ראיונות עם המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא, יצטרך כנראה לשאול גם על החזון שלהם באשר לכיוונים העתידיים של צה"ל, מעבר לתהיות הצפויות על עמדתם בעניין תקיפה ישראלית עצמאית של אתרי הגרעין באיראן או השלדים שאולי מוסתרים עדיין בארונותיהם.

השבוע, גם על רקע פרסום חלק מן התמלילים בפרשת מסמך הרפז, עלתה שוב האפשרות למנות לתפקיד את האלוף (מיל') יואב גלנט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוחן זאת בחיוב. אך נראה כי מי שיחליט לבסוף הוא יעלון. כאן עומד בפני גלנט מחסום שנדמה כבלתי עביר. להגיד שיעלון נוטר טינה זה כמו לומר שאבי בניהו סובל מנטייה קלה לדרמה. החטא הקדמון היה ונותר מבחינתו, סילוקו מתפקיד הרמטכ"ל על ידי אריאל שרון ואנשיו בתום שלוש שנים בלבד בתפקיד, ערב ההתנתקות מעזה ב–2005.

גלנט היה באותה עת מזכירו הצבאי של שרון ויחסיו עם יעלון לא שוקמו מאז. יעלון רוצה מאוד במינוי האלוף גדי אייזנקוט, סגן הרמטכ"ל, לתפקיד הרמטכ"ל הבא. אם לא יצוץ מכשול בלתי צפוי ברגע האחרון, זה כנראה מה שיקרה לבסוף. וגם אם לא, סביר ששר הביטחון יעדיף את האלוף יאיר גולן לתפקיד. בתמונה יחול שינוי רק אם נתניהו יחליט להתעמת חזיתית בעניין זה עם יעלון, שהיה שותפו הפוליטי העיקרי בתקופת המלחמה. עד היום, בצמתי החלטה דומים, ראש הממשלה העדיף בדרך כלל שלא להתערב.
(מתוך המאמר "רוב תושבי המדינה כמעט שכחו את עזה, ביישובי העוטף לא משוכנעים שזה הסוף" מאת עמוס הראל, "הארץ", 12.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 15-09-2014, 11:54
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
אותו הדרעק - על הליך המינוי הפגום ומאבקי הכוח על תפקיד הרמטכ"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

אותו הדרעק


"אותו הדרעק"\ מאת גל פרל
ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל ה-21 מראה כי מה שהיה הוא מה שיהיה. אותו הדרעק. ככה זה עובד: מאבקי הכוח בין המתמודדים, העלאת פרשיות מן העבר והיעדר בחינה אמיתית תוך שמירה על שקיפות ציבורית של המועמדים לתפקיד. 20 מפקדי צבא עליונים ומתוכם מספר זעום שנמנע מלקחת חלק בקרב הבוץ על הרמטכ"לות. אם רוצה מי מן המועמדים בתפקיד עליו לוודא כי אין בארונו שלדים וכי הצמיח עור של פיל, וגם זה אולי לא יספיק.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בניין המטכ"ל בקרייה

בשבועיים האחרונים התחוללה סערה תקשורתית זוטא, סביב מינוי הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל. מאבקי כוח פוליטיים (בין שפנים ארגוניים, ובין שמחוץ לצה"ל) הם חלק בלתי נפרד כמעט מהליך מינויו של כל בעל תפקיד בכיר במערכת הציבורית, ומקומה של מערכת הביטחון לא נפקד. התהליך עצמו פשוט מאוד: השר הממונה (שר הביטחון) מזמן את המועמדים (בדר"כ שניים-שלושה, בסיבוב הקודם היו חמישה) לסבב ראיונות. לאחר מכן ממליץ על המועמד מטעמו לראש הממשלה (לרה"מ שמורה הזכות לפסול את מועמד השר ו"לשלוח אותו להשלמות" ובעצם לבחור במישהו אחר, אך אינו יכול להורות לו במי). או אז יתקיים למועמד שימוע בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל). כשיימצא המועמד ראוי בעיני הוועדה (היא מעולם לא פסלה מועמד) יאושר מינויו בהצבעת ממשלה, לה כפוף צה"ל וכפועל יוצא הקצין הבכיר ביותר שבו.

אין ועדת טוהר מידות מקדימה עוד בשלב מינוי הקצינים לאלופים, לציבור לעולם יצטייר המועמד שנבחר (שר הביטחון וראש הממשלה יצהירו זאת בכל פה) כמי שיש לו את כל הכישורים וכלל המעלות לבצע את התפקיד ולנהג את צה"ל בידיים בוטחות. בסך הכל בצדק, שהרי (וזה נכתב ללא ציניות) מדינת ישראל נתברכה ברשימה ארוכה של רבי-אלופים אמיצים, נכונים, נבונים הן במהלך שירותם הצבאי והן בשרתם כראשי המטה הכללי. אולם האם הם הוכשרו לתפקיד ומילאו את כלל המטריצות הדרושות בטרם היו לבכיר שבקציני המטכ"ל? שר הביטחון הנוכחי למשל, וכמוהו גם הרמטכ"ל וסגנו משוכנעים (לדידי, בדין) כי רמטכ"ל חייב להיות מי שכיהן כסגן רמטכ"ל (תפקיד שבמקרה מופיע בביוגרפיה של שלושתם) או לפחות ביצע תפקיד כראש אגף במטה הכללי. שר הביטחון הקודם חשב אחרת וכמוהו גם המועמד שרצה למנות. מי צודק? מדוע אין הבהרות? הסברים, משהו?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
וילנאי, מפקד נערץ אך חסר את חוש הציד של חיה טורפת

כשההתאמה העליונה לתפקיד היא אהדת שר הביטחון למועמד (ואין הדברים אמורים בשר הביטחון הספציפי אלא כהערה כללית על המצב) אזי, כשם שאמר אמר בשעתו שאול מופז, מי שלא יהיה פוליטיקאי לעולם לא יהיה רמטכ"ל. ואכן מתן וילנאי, מפקד נערץ בצה"ל, לא מונה לרמטכ"ל ומופז (אשר שימש כמ"פ תחת המג"ד וילנאי בצנחנים) חביבו של השר איציק מרדכי שהתחרה במתן וילנאי הוכיח את משנתו.

אין, אם כן, להלין על מי מן המועמדים (אך יש לשבח את מי שלא התפשר על עקרונותיו) שבחר את קרבת שר משפיע זה או אחר, או שלחלופין בחר לנהוג על פי עצת גראוצ'ו מרקס והראה כי יש לו גם עקרונות אחרים. הצדק היה עם מופז גם בשל אופי התפקיד, שכן הרמטכ"ל מייצג גם את האינטרסים של הצבא במאבק הפוליטי (זו התחסדות לומר שאין כאלו ובהם תקציב, הגמוניה בדיונים ובקבלת החלטות ועוד). נראה כי מועמד החסר את אותו חוש-לציד של חיה טורפת, כפי שכינה זאת רה"מ הבריטי הרולד וילסון, שאינו מוכן לפגוע באנשים בכדי להשיג את רצונו, לא יצלח בהתמודדות על תפקיד זה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
עזר ויצמן. "אותו הדרעק"

על כן, אין להתפלא מחרושות השמועות, המריבות, ההתקרבות הפתאומית ושאר האירועים בהם מעורבים המועמדים לתפקידים בכירים. כך למשל, נתפרסמה פרשה במהלך ההתמודדות הקודמת לתפקיד הרמטכ"ל הקודם שכללה שיחה בין שניים מן המועמדים (היו שלושה) בעת שהיו לבדם בחדר. פרטי השיחה נודעו בדיעבד כחלק מפרשייה רחבה יותר וניתן לקבל מהם מושג על היריבות בין ה"טוענים לכתר". הקריאה (המוצדקת כשלעצמה) לשפר את הליך מינוי הרמטכ"ל, למסד אותו ולהגביר את שקיפותו, היא במקומה. אולם, תהא זו טעות להניח כי גם במידה והמלצות מבקר המדינה בעקבות פרשת הרפז יהיו לנורמה, יהפוך הליך מינוי ואישור הרמטכ"ל לנטול קרבות אגו והשלכת בוץ. זה בסדר, זוהי דרכו של עולם. עזר ויצמן אמר בשעתו כי מאבקי הכוח בצבא ובפוליטיקה זהים ("אותו הדרעק") אולם בצבא זה עם צנזורה ובפוליטיקה לא.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מופז כרמטכ"ל בתרגיל בחברת אייל בן ראובן ויואב גלנט. היה פולטיקאי ומונה לרמטכ"ל

20 רבי אלופים היו עד כה לצה"ל ואת המקרים בהם מונה לתפקיד אדם מבלי שנדרש למאבקי כוח ומבלי שההליך לווה ביריבות אישית קשה בין המועמדים ניתן לספור על יד אחת (ועוד ישארו אצבעות): דדו התנגש עם שייקה גביש, ברק דרש להיות סגן יחיד לשומרון ונאבק ביוסי פלד, הרצל שפיר התחרה ברפאל איתן, אמנון ליפקין-שחק מנע את מינוי אורי שגיא לסגן הרמטכ"ל בכדי שייוותר מועמד יחיד, יואב גלנט התנגח עם הרמטכ"ל המכהן אשכנזי ונאבק בגדי איזנקוט ובני גנץ על התפקיד (וזכה לאהדת והעדפת שר הביטחון ברק, עד אשר בוטל מינויו בשל פרשת הקרקעות), אפילו אשכנזי וקפלינסקי (חברים ותיקים מגולני) ניהלו התמודדות קצרה ולא מפרגנת (קפלינסקי שלח מכתב לפרץ המטיל באשכנזי דופי מרומז).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
דן שומרון, נאבק בעלילה זדונית

זכור לדיראון המאבק שניהל בשנת 1987 דן שומרון כנגד רפול, "מוישה וחצי" ואמיר דרורי על תפקיד הרמטכ"ל. שומרון, הצנחן הגבוה שפיקד בהצלחה על מבצע אנטבה, מצא עצמו נדרש להסברים כאשר הרמטכ"ל המכהן העליל עליו שהוא הומוסקסואל בארון, ועשוי להיות נתון לאיומי סחיטה מצד גורמים עוינים. היתה זו אולי הפרשה הקשה ביותר שהתרחשה סביב ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל (קשה בהרבה מ"פרשת הרפז" וספיחיה שיצאה מכל פרופורציה), אשר הוכרעה רק לאחר שחברו של שומרון, האלוף וילנאי, העיד בפני שר הביטחון רבין כי אין אמת בשמועות. שונות במובהק היו ההתמודדויות בין חיים בר-לב ועזר ויצמן והתחרות הג'נטלמנית בין עוזי דיין ובוגי יעלון (ידידים מהימים שהיו מפקד היחידה וסגנו). גם ההתמודדות בין אשכנזי לחלוץ היתה הוגנת (לא הזיק לזה האחרון שראש הממשלה שרון תמך בו וכפה את מינויו).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כפי שהגדיר את הדברים אשכנזי, "בשני המקרים זה דרעק"

גם הליכי מינוי דוגמת אלו המתקיימים בארה"ב, בהם נדרש המועמד לעבור שימוע בסנאט לאחר שנבחר לתפקיד על ידי הנשיא,אינם מבטיחים כי הדבר ישתנה. הם רק מנקים את השולחן. מתחת לשולחן תמשיך לבעבע הקלחת. ולא בכדי. אנשים הם אנשים, עם אינטריגות, אינטרסים וחולשות. מה שהיה הוא שיהיה, כדברי הרמטכ"ל אשכנזי על מסמך הרפז שפורסמו לאחרונה, "בושה וחרפה, אם זה זיוף זה חרא ואם זה לא זיוף זה גם חרא. בשני המקרים זה דרעק."

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 15.09.2014ׂ )
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 16-09-2014, 14:31
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
יעלון נגד מינוי גלנט לרמטכ"ל: מחליפו של גנץ יבוא משורות הקצינים במדים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2435145


יעלון נגד מינוי גלנט לרמטכ"ל: מחליפו של גנץ יבוא משורות הקצינים במדים\ מאת עמוס הראל

דברי שר הביטחון מחזקים את סיכויי המועמד המוביל לתפקיד גדי אייזנקוט. הוא העריך שהלחימה בעזה לא תחודש החודש בעקבות ההרתעה הישראלית

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון פוסל היום (שלישי) את האפשרות שהאלוף (במיל') יואב גלנט יוחזר לשירות פעיל ויתמנה לרמטכ"ל הבא של צה"ל. בשיחה עם כתבים צבאיים בלשכתו בתל אביב אמר יעלון כי לרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ "ימונה מחליף מתוך שורות צה"ל, מבין האלופים לובשי המדים". יעלון שב והבטיח כי תהליך מינוי הרמטכ"ל לא יתנהל "כמו הפארסה של בחירת הרמטכ"ל בפעם הקודמת", וכי יתקיים תהליך מסודר לבחירה, שבסופו יביא את המלצתו לממשלה לאחר התייעצות עם ראש הממשלה. לדבריו, בכוונתו להתייעץ גם עם שרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר. הוא אמר כי יחל לראיין את המועמדים "אחרי החגים", אולם סירב לנקוב במועד מדויק או לענות לשאלה כמה מועמדים יראיין לתפקיד. יעלון הוסיף כי יעמוד בקשר עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי לוודא שאין מגבלות משפטיות או אתיות על מינוי המועמדים לתפקיד. הודעתו מחזקת במידה ניכרת את סיכוייו של מי שנתפש כמועמד המוביל לתפקיד (והמועדף על שר הביטחון עצמו), סגן הרמטכ"ל האלוף גדי אייזנקוט. גלנט אמר לפני כעשרה ימים בראיון לערוץ 2 כי אם תקרא לו הממשלה לשוב לצה"ל לתפקיד הרמטכ"ל הוא ייענה לקריאה. בשאלת הלחימה ברצועת עזה העריך שר הביטחון כי זו לא תתחדש בסוף החודש, למרות הקשיים בהשגת הסדר להפסקת אש קבועה בין ישראל לחמאס. לדבריו, ההרתעה הישראלית בעקבות המבצע חזקה ואם ניתן יהיה למצוא, בתיווך מצרי, פתרון שיאפשר את התחלת שיקום הנזקים ברצועה וייענה לכמה מהבקשות של חמאס, הוא מקווה שבכך יובטח שקט לזמן ארוך יחסית. שר הביטחון הוסיף כי ישראל כבר פועלת בתיאום עם האו"ם והרשות הפלסטינית להקמת מנגנון שיאפשר העברה בהיקף מוגבר של חומרי בנייה לרצועה כדי לסייע בשיקום. עם זאת אמר שישראל תקפיד כי לא יוכנסו "חומרים דו־שימושיים" ללא בקרה, משום שחומרים אלה יכולים לשמש לחפירת מנהרות חדשות או לייצור אמצעי לחימה. שר הביטחון הגדיר את הוויכוח המתנהל כעת עם משרד האוצר על תוספת התקציב שדרוש צה"ל בעקבות המלחמה בעזה כ"מטופש". לדבריו, לא מדובר בתוספת אלא בתיקון עיוותים שנוצרו בשנתיים הקודמות על רקע אילוצים פוליטיים. על המצב בסוריה אמר יעלון כי המדינה "מפורקת לחלוטין" וכי אינו סבור שהמצב בה יתייצב בזמן הקרוב. הוא תיאר את התקדמות כוחות המורדים ונסיגת צבא סוריה לאורך הגבול עם ישראל ותיאר את מתקפת הנגד של כוחות אסד כבלתי יעילה "ברמת ביצוע מאוד נמוכה". יעלון אינו מתרשם כי מפעילות ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) בסוריה נשקפת סכנה מיידית לביטחון ישראל.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
("הארץ", 16.09.2014)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

(הכתבה "מלחמה בשטח מינוי" מאת אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות" המוסף לשבת, 12.09.2014, עמודים 2-4)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 30-09-2014, 00:33
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
גולן או תורג'מן: מי יהיה סגן הרמטכ"ל?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4576049,00.html

גולן או תורג'מן: מי יהיה סגן הרמטכ"ל?\ מאת יואב זיתון

שר הביטחון צפוי להמליץ בעוד כחודש וחצי על המועמד המועדף שלו לחייל מספר 1 של צה"ל. המשימה הראשונה של יעלון והרמטכ"ל הנבחר תהיה לבחור סגן. השניים המובילים: מפקדי פיקוד צפון ודרום

המרוץ לרמטכ"לות ישפיע גם על תפקיד הסגן הבא במטה הכללי: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון צפוי להמליץ בעוד כחודש וחצי לממשלה על על המועמד המועדף עליו לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל במקומו של רא"ל בני גנץ. משימתו הראשונה של החייל מספר 1 בצה"ל החדש, יחד עם יעלון, תהיה מינוי סגן וישפיע על זהות הרמטכ"ל שייכנס לקריה בעוד שלוש או ארבע שנים. המועמד המוביל לרמטכ"לות, הסגן הנוכחי אלוף גדי אייזנקוט, צפוי לקבל את המשרה הרמה. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי לא יישאר כסגן אם ימונה לתפקיד הרמטכ"ל אלוף אחר. יחד עם אייזנקוט מתמודדים על תפקיד הרמטכ"ל גם סגן הרמטכ"ל הקודם, אלוף יאיר נווה, שנשאר בצה"ל ומשמש כפרויקטור ומפקד פיקוד צפון, אלוף יאיר גולן. אם אייזנקוט יהפוך לרמטכ"ל הבא של צה"ל, על תפקיד הסגנות צפויים להתמודד שניים מהאלופים המרחביים - גולן מפיקוד הצפון ומפקד פיקוד הדרום אלוף סמי תורג'מן. למרות המערכה הממושכת שניהל בדרום בקיץ האחרון במסגרת מבצע "צוק איתן", תורג'מן לא נתפס כמועמד לתפקיד הרמטכ"ל. למעשה זהו תפקידו השני של תורג'מן כאלוף לאחר שבתפקידו הקודם כמפקד זרוע היבשה היה מופקד על בניין הכוח הקרקעי בצה"ל, והיה זה שהכין את חטיבות השדה לעימות הקרקעי עליו פיקד באחרונה. אם ימונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל, תורג'מן, שגדל במערך השריון ולא בצנחנים או בגולני (כמו יעלון, גנץ, נווה, אייזנקוט וגולן) צפוי להתמודד על הרמטכ"לות בעתיד מול מי שיכהן כמפקד פיקוד הצפון הבא, אלוף אביב כוכבי. כוכבי, שסיים החודש את תפקידו כראש אמ"ן, סומן עוד בטרם קיבל את דרגת האלוף כקצין מבטיח שיגיע בעתיד לתפקיד החייל מספר אחד בצבא. מבחינת לוחות הזמנים, את מרתון הפגישות שיובילו להכרעת זהות הרמטכ"ל הבא צפוי יעלון להתחיל רק בשליש האחרון של חודש אוקטובר, מאחר שבסיום חג הסוכות הוא צפוי להמריא לשבוע של פגישות עבודה בארצות הברית. בכך תיפול למעשה ההכרעה, ככל הנראה, באמצע או בסוף חודש נובמבר, שלושה חודשים לפני יציאתו של הרמטכ"ל גנץ מלשכתו בקריה. אחת מפגישות ההתייעצות הראשונות שיעלון יקיים, ואולי המעניינת שבהן, תהיה עם שר הביטחון הקודם אהוד ברק, יריבו המושבע של הרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי, שעם מחנהו מזוהה האלוף אייזנקוט. יעלון ייפגש עם כמה שרי ביטחון לשעבר ורמטכ"לים בדימוס ויקיים במקביל את הראיונות עם המועמדים, כולם, כהבטחתו, משורות הצבא. זאת, בהנחה שהמרוץ הפעם לא יכלול עתירות לבג"ץ, הדלפות על שלדים בארונות המועמדים ומכתבי תלונה לוועדת טירקל.
("ynet", פורסם בתאריך 29.09.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 01-10-2014, 09:52
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי דה-דה שמתחילה ב "אם תורג'מן יהיה הסגן זה יהיה..."

נהוג לומר שמאז יאנוש בן גל לא היה מועמד ריאלי ךראשות המטה הכללי (ולתפקיד סגנו) שעשה את עיקר הקריירה שלו בשריון. זה לא נכון, האלוף עמוס מלכא, ראש אמ"ן תחת הרמטכ"ל מופז, היה כזה (ומועמדותו נשקלה מול בוגי ודיין וכאמור יעלון, יוצא הצנחנים, מונה לרמטכ"ל). טוב שתורג'מן נשקל לתפקיד הוא אלוף ראוי ומקצועי. כאמור גולן הוא בעיני המתאים ביותר לתפקיד סגן הרמטכ"ל הבא (ולאחריו כוכבי, שניהם יוצאי הצנחנים) כאשר המועמד המתאים ביותר לתפקיד הרמטכ"ל ה-21 הוא כמובן האלוף גדי איזנקוט, יוצא חטיבת גולני.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 03-11-2014, 06:13
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2475047

רוב הבכירים ימליצו על אייזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל\ מאת עמוס הראל וגילי כהן

שר הביטחון מתכוון להביא את מינוי הרמטכ"ל הבא לאישור הממשלה בעוד שבועיים. ככל הידוע, גם יעלון עצמו תומך באלוף גדי אייזנקוט

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, מתכוון להביא את מינוי הרמטכ"ל הבא לאישור הממשלה בישיבתה ב-16 בנובמבר אם לא יחולו דחיות של הרגע האחרון. רוב האנשים שעמם מתייעץ יעלון בטרם יקבל את ההחלטה - שרי ביטחון, רמטכ"לים וסגני רמטכ"לים לשעבר - תומכים במועמדותו של האלוף גדי אייזנקוט לתפקיד. ככל הידוע, זו גם עמדתו של שר הביטחון עצמו. כהונתו של הרמטכ"ל הנוכחי, רב־אלוף בני גנץ, מסתיימת ב-15 בפברואר בשנה הבאה. יעלון החל ביום שישי בסבב ההתייעצויות לקראת ההחלטה על זהות מחליפו של גנץ. שר הביטחון נועד עם הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ודן חלוץ ועם שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ. יעלון גם שוחח בטלפון עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, השוהה בחו"ל. הוא צפוי עדיין להתייעץ עם ח"כ שאול מופז, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל, עם ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, שר הביטחון לשעבר, ועם סגני הרמטכ"ל לשעבר, האלופים (מיל') משה קפלינסקי ודן הראל (הראל משמש כיום מנכ"ל משרד הביטחון). בקרב היועצים קיימת תמיכה רחבה באייזנקוט, אף שרובם ייתנו חוות דעת חיובית גם על מועמדותו לתפקיד של הקצין המתחרה, סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף יאיר נוה. אחרי השלמת סבב ההתייעצויות יראיין יעלון את שני המועמדים עצמם, אייזנקוט ונוה. ייתכן שיזומן לראיון גם מועמד שלישי, האלוף יאיר גולן, שסיים אתמול את תפקידו כאלוף פיקוד הצפון. עם זאת, גולן, הצעיר מאייזנקוט ומנוה, אינו נחשב בשלב זה למועמד ריאלי לתפקיד הרמטכ"ל. נראה כי בסיבוב הנוכחי טובים סיכוייו להתמנות לסגן הרמטכ"ל הבא - ואז להיות אחד המתמודדים על תפקיד הרמטכ"ל ב-2019. בלשכת שר הביטחון קיבלו אמש חוות דעת בכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדבר כשירותם של שני המועמדים המרכזיים לתפקיד. על פי מסרים שהתקבלו מלשכת היועץ לשר הביטחון בעל פה, נראה שווינשטיין סבור כי יוכל להגן בבג"ץ על מינוי של אייזנקוט או נוה לתפקיד וכי מינוי של כל אחד מהם יאושר בידי ועדת טירקל למינויים בכירים. יעלון מתכוון להשלים את תהליך המינוי עד אמצע נובמבר, כשלושה חודשים לפני כניסת הרמטכ"ל החדש לתפקידו.
("הארץ", 03.11.2014)

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2474510

המטכ"ל של אייזנקוט\ מאת אמיר אורן

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון יכול לחסוך לעצמו לפחות חלק מהפולחן שהיה נקוט בידי קודמיו, בבואם לגבש לעצמם מועמד לרמטכ״ל, כמומלץ לאישור הממשלה: בירור עם מועמדים הצפויים להתאכזב בשל אי־מינויים, אם ניתן לפתותם או לפצותם בתפקידים כלשהם, ולהשאיר אותם בשירות עם סיכוי להתמנות בפעם הבאה. עכשיו זה מיותר. איש מהאלופים הצעירים מסגן הרמטכ״ל גדי אייזנקוט אינו מתיימר לעקוף אותו בדרך למינוי. על כן גם לא יטרוק אחריו איש מהם במחאה את שער ויקטור. את הזמן שהועיד לשיחות עם מי מהאלופים המאוכזבים יכול יעלון לנצל לשאלה אחרת, הנגזרת ממינוי הרמטכ״ל: השיבוץ במטכ״ל הבא, כולל מינוי סגן הרמטכ״ל, שהוא ראש מטה הצבא, ממלא מקום הרמטכ״ל ומועמד לתפקיד הרמטכ"ל אחריו. כשיעלון התמנה לרמטכ״ל ב–2002, הושגה עסקת חבילה בין שר הביטחון אז בנימין בן אליעזר, לראש הממשלה אריאל שרון, שהסכים לוותר לפי שעה על מועמדו, מפקד חיל האוויר דן חלוץ. העסקה: יעלון רמטכ״ל, גבי אשכנזי — שלבן אליעזר היתה מחויבות כלפיו לאחר שנרתע ממינויו לראש אמ"ן — סגנו (ולא מי שנועד לכהן כסגנו של חלוץ, שלמה ינאי). עכשיו על יעלון להחליט אם להסכים למועמד של אייזנקוט לסגנו, או לכפות מראש את המועדף שלו. לאחר מעשה, המתמנה חזק דיו לסרב לבקשת הממנה. בין כל הבאים בחשבון לסגנות הרמטכ״ל, כתפקיד שלישי של אלוף, מועמדותם של שניים מעשית — יאיר גולן וסמי תורג׳מן. מפקד חיל האוויר אמיר אשל יכול לשמש בן זוג מצוין לאייזנקוט, אך בסוף תקופתו יהיה בן 59–60 ומבוגר מדי לרמטכ״ל. אייזנקוט נוטה לתורג׳מן, יעלון לגולן. הבחירה תקום ותיפול על מידת ההתעקשות של שני השותפים להחלטה, ועל נכונותו של גולן להתמנות לסגן בעוד שנתיים ועד אז לכהן כמפקד זרוע היבשה או כנספח צה"ל בוושינגטון. היעד הבא של יעלון ואייזנקוט יהיה לשכנע את אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, שהיה המועמד הטבעי לראשות אמ״ן אך נחסם מנימוקים החשודים באבק פוליטיקה של ריצוי המתנחלים, להישאר בקבע כראש אגף מחודש למבצעים, הדרכה ותכנון (במתכונת שנהגה במטכ"ל מתש"ח ועד תום מלחמת יום הכיפורים). לפנים היה זה אג"ם, להבא אולי מהו"ת. תזוזה של תורג'מן ואלון מתפקידיהם הנוכחיים תפתח לקידום את הפיקודים בדרום ובמרכז לאלופים מכהנים, כגון הנספח בוושינגטון יעקב אייש, אייל אייזנברג מהעורף וקובי ברק מהטכנו־לוגיסטיקה, או לתת־אלופים שהגיעו לפרקם. רב־אלוף עובד מול אלופים וטבעי ששיבוצם ייראה לו חשוב ומיידי, אבל המשימה הראשונה במעלה של הרמטכ"ל הבא צריכה להתמקד בטוראים ובסמלים — החיילים בשירות החובה. לפני הכל, שיפור שכרם העלוב, המוסווה בהתחסדות כדמי קיום. בחודש שעבר נפגש אייזנקוט עם עו"ד אמנון לורך, הפועל ציבורית ומשפטית לתיקון העוול למשרתי החובה. מדובר בסולמות שונים ללוחמים ולעורפיים, בסכומים עולים, שבבסיסם כאלף שקלים בחודש בשנה הראשונה, כ–2,000 בשנייה וכ–3,000 בשלישית. זה יעלה כמיליארד וחצי שקל לשנה, ואחריותו המוסרית של הרמטכ"ל, שהוא לרוב יו"ר ועדת אנשי הקבע, כמו גם אחריות הבכירים בגימלאי הקבע במערכת הביטחון, הלא הם השר ומנכ"ל משרדו, היא להעניק לסעיף זה עדיפות על פני מתחריו בתקציב הביטחון. הטוראים חיוניים מהאלופים; לראשונים אין תחליף.
("הארץ", 03.11.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 03-11-2014 בשעה 06:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 03-11-2014, 10:43
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

האיש הנכון

האיש הנכון\ מאת גל פרל


נוכח המציאות המורכבת במזרח התיכון, קשת האיומים הרחבה והאתגרים המבניים שבפני צה"ל, דרוש ראש מטה כללי בעל עמוד שדרה ערכי, ראייה רחבה, שיקול דעת וקור רוח שיעמוד לו במבחנים הצפויים. בעת הזו סגן הרמטכ"ל הנוכחי גדי איזנקוט הוא האיש הנכון לתפקיד הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
משה ארנס, התנה את מינוי משה וחצי לרמטכ"ל בהקמת זרוע היבשה

נהוג לומר כי הנקודה שבה מטביע שר ביטחון בישראל את חותמו על המערכת עליה הוא מופקד היא בבחירת הרמטכ"ל. בדר"כ ממנה שר ביטחון רמטכ"ל אחד במהלך כהונתו. הרמטכ"ל לעומת זאת משרת לרוב תחת יותר משר ביטחון אחד, דוגמה בולטת (וקצת קיצונית) היא במקרה של הרמטכ"ל שאול מופז שמונה בהמלצת יצחק מרדכי, ושירת בסך הכל תחת ארבעה שרי ביטחון. בין הדוגמאות הבולטות לאופן בו מנצל שר הביטחון את המינוי בכדי לעצב את המערכת כרצונו ניתן למנות את האופן בו התנה השר ארנס את מינויו של משה וחצי לרמטכ"ל בכך שיתחייב להקים את זרוע היבשה לה התנגד צה"ל, ובאופן שבו מונה הרמטכ"ל חלוץ בידי מופז (במקרה זה לא נעדרה גם השפעת ראש הממשלה שרון על השר) בכדי לבצע את תכנית ההתנתקות.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
השר יעלון ב"צוק איתן" במפגש עם מפקדים ולוחמים, בלט בבקיאותו ביכולות צה"ל ובהבנתו את שדה הקרב.

אמת, השר אינו יועץ מיניסטריאלי למערכת הביטחון כפי שהמעיט בערך עצמו (אך לא בתוקף סמכותו) מי ששימש בתפקיד באוקטובר 1973. תרומתם וטביעת האצבע, לטוב ולרע, של השרים בבניין הכוח של צה"ל ובעימותים השונים ניכרה היטב. כך למשל, חוסר בקיאותו של עמיר פרץ בתחום הביטחוני בלטה בעת מלחמת לבנון השנייה אולם גם אפשרה לו להגיע ללא משוא פנים להחלטה על פיתוח ורכש מערכת כיפת ברזל. לחלופין, השר הנוכחי, יעלון, בעצמו רמטכ"ל לשעבר ויוצא הצנחנים, בלט בניסיונו הקרבי בעת מבצע "צוק איתן" הן בשלב הגדרת היעדים והן במימושם. ועדיין, כלי ההשפעה, הפטיש הכבד, שקיים ברשות השר בכדי לעצב את המערכת כרצונו הוא מיניו של הרמטכ"ל.

בהתמודדות הנוכחית על תפקיד הרמטכ"ל נדרש השר יעלון לבחור בין שני מועמדים, האלופים גדי איזנקוט ויאיר נוה. שניהם יוצאי חטיבת גולני וניסיונם הקרבי, כמו גם ניסיונם במטה רב. יתרה מזו, ההתמודדות הזו שונה מקודמותיה בעובדה שנראה כי היא נקייה יותר. המועמדים אינם עוסקים ביחצ"נות בתקשורת, בהטחת עלבונות וכיוצא בזו וכמוהם השר הממנה. ניכר כי ישנה הערכה הדדית ותחושת קוליגיאליות שנעדרה לרוב ממינוי הרמטכ"ל בשנים קודמות.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב.

הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל יידרש להוביל ולנווט במים לא מוכרים ולא בטוחים. החזית הבאה עלולה לפרוץ במפתיע בשל חישוב מוטעה של מי מן השחקנים ומה שייראה שבוע קודם לכן כתקופת רגיעה עשוי להפוך למבצע ממושך תוך זמן קצר מאוד כפי שאירע למשל במלחמת לבנון השנייה. החזית הצפונית השתנתה ללא היכר וההפרדה המסורתית שנוצרה מהסכמי סייקס-פיקו בין לבנון וסוריה הפכה מיושנת ולא רלוונטית. האזור הפך לאגד רב של ארגונים ומדינות נחשלות ובהם חזבאללה, ג'ובת אל-נוסרה, דאע"ש ומה שניתן לכנות כ"סוריה הקטנה" שבשליטת בשאר אל-אסד. הגדה המערבית הפכה להרבה פחות יציבה והמתיחות במרחב זה רק עולה. סוגיות דוגמת הרפורמה הנדרשת במערך המילואים, שידוד ושדרוג זרוע היבשה כלקח מן המלחמה בעזה, מימוש גיוס החרדים לצבא וקביעת מתווה נכון ומוסדר לתקציב הביטחון גם הם על סדר יומו של הרמטכ"ל הבא. תוסיפו לתבשיל את העובדה כי האיום הגרעין האיראני ותמיכת איראן בישויות טרור דוגמת חזבאללה, רק מחריפים ותבינו מדוע הרמטכ"ל צה"ל הוא אחד משלושת התפקיד המאתגרים בישראל (השניים האחרים הם ראש הממשלה ושר הביטחון).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
דרגת ראש המטה הכללי, רב-אלוף

נוכח המציאות הזו, וכלקח משגיאות עבר, נדרש השר למנות אדם הגון בעל יכולות מגוונות, ראייה רחבה ויכולת ניתוח והבנה של המציאות הגלובלית והאזורית הבקי ביכולות הצבא, כפי שהן באמת ולא כפי שהן מצטיירות מכרזות גיוס לבני השמונה-עשרה, לטוב ולרע. מפקד המיומן בהפעלת הכוח כנגד קשת רחבה של איומים הכולל את צבאות סוריה ואיראן וארגונים תת-מדינתיים דוגמת חזבאללה וחמאס כמו גם תאי טרור קטנים דוגמת אנצאר בית אל-מקדס. התפקיד גם מחייב יכולת לעמוד על דעתו אל מול הדרג המדיני, להביע בפניהם את דעתו ביושר גם תחת לחץ ואילוצים פוליטיים, ולבסוף לציית ולבצע כל החלטה שתתקבל.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
האלוף איזנקוט, ילקוט השירות שלו מעיד עליו כמאה עדים

ילקוט השירות של גדי איזנקוט מעיד עליו כמאה עדים. החל מגיוסו לחטיבת גולני בשנת 1978, עבור בפיקוד על פלוגה במלחמת לבנון הראשונה שכהגדרתו "עשתה את כל המשימות המבצעיות והקרבות בגזרה, ויצאה מלבנון רק עם פצוע בינוני אחד שריסק את ידו מטיל סאגר," ועל גדוד בחטיבה בשנות השהייה בלבנון. במהלך כהונתו כמפקד חטיבת גולני בשלהי שנות התשעים הרגו לוחמי החטיבה בפיקודו כ-40 אנשי חזבאללה. במקביל נאבק איזנקוט בהצלחה בנורמות פסולות ובהתנהלות בעייתית של לוחמים הן בהקשרים של יחסי לוחמים צעירים וותיקים בפלוגות הרובאיות ומשמעת מבצעית ומנהלתית. כבר אז הוא נודע כמי שמקפיד לגבות את פקודיו ולעמוד על דעתו גם נוכח ביקורת. למקטרגים על המהלכים שנקט השיב כי "הנושא היחיד שתופס את הכותרות זה המרד במסייעת. זה שהרגנו בארבעת החודשים שלפני האימון 18 חיזבאללה, את זה לא ציינו כשחתכו אותנו בעיתונים."

לאחר מכן שימש כמזכיר הצבאי שר הביטחון וראש הממשלה ברק, ומאוחר יותר ראש הממשלה שרון. כמפקד אוגדת איו"ש בשנים שלאחר מבצע "חומת מגן" הוביל בהצלחה שיטה מבצעית שכללה הקלות על האוכלוסייה הפלשתינאית מחד ולחימה נחושה בטרור תוך הקפדה על "ניצחון בכל מפגש". עוד בטרם מלחמת לבנון השנייה, בה שירת כראש אגף המבצעים, היה איזנקוט, כפי שנהוג לכנות במקומותינו, "הראשון לזהות" כי צה"ל במקרה של עימות עם חזבאלה יש לאתר את מרכז הכובד של הארגון ולפגוע בו. איזנקוט הציע את שכונת הדאחיה בביירות. הפצצת השכונה במלחמה פגעה קשות בחזבאללה ונחשבה לנדבך משמעותי בהרתעה שהושגה. לאחר מכן השלים קדנציה מוצלחת כאלוף פיקוד צפון ושימש כסגן הרמטכ"ל בין היתר, במבצע "צוק איתן". בדרך עבר כמה מהמורות לא קלות במסגרת האינטריגות והמאבקים שכללה ההתמודדות הקודמת על תפקיד הרמטכ"ל, שגם בהם גילה יושרה, הגינות ודאגה לטובת המערכת והמליץ כי לתפקיד ימונה בני גנץ. שר הביטחון לשעבר ברק העיד עליו כי "הוא איש מקצוע. זאת אומרת, אתה מדבר עם גבי אשכנזי, או איתך, אתה יודע מראש שכל מה שאתה חשבת עליו, כל מה שאתה תחשוב עליו, באופן אוטומטי הראש של אנשים שהם מחוברים מבצעית לאדמה הוא שם."

תפקיד הרמטכ"ל מחייב שהנושא בו יהא אדם בעל עמוד שדרה ערכי, ראייה רחבה, שיקול דעת וקור רוח. שירותו רב השנים של איזנקוט בראש הטור ובחזית הלחימה, והתנהלותו במבחנים השונים בהם עמד מראים כי סגן הרמטכ"ל, האלוף גדי איזנקוט הוא האיש הנכון לתפקיד.

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 03.11.2014&#1474
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 21-11-2014, 08:47
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
כתבה מ"במחנה" על שני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-21
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

כתבה מ"במחנה" על שני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-21

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

("במחנה", 13,11.2014, עמודים 34-35)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 25-11-2014, 00:31
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
במטכ"ל תוהים האם נתניהו מנסה לקדם את האלוף גולן לתפקיד הרמטכ"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2493939

במטכ"ל תוהים האם נתניהו מנסה לקדם את האלוף גולן לתפקיד הרמטכ"ל\ מאת עמוס הראל

תהליך המינוי מתעכב ובמטכ"ל חושדים שראש הממשלה משתעשע באפשרות "לקפוץ דור" ולמנות את גולן לאחר שהתרשם מאופיו ומכישוריו

האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש לעשות מהפך של הרגע האחרון ולהצניח את האלוף יאיר גולן לתפקיד הרמטכ"ל הבא, בניגוד לדעתו של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון? זו השאלה המרכזית המטרידה השבוע את חברי המטה הכללי של צה"ל - נראה שאף יותר מסוגיות אסטרטגיות כמו המו"מ על הסכם הגרעין האיראני או סכנת התפרצותה של אינתיפאדה נוספת בשטחים.
יעלון רוצה למנות לתפקיד את סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף גדי אייזנקוט. על פי חוק יסוד הצבא, רמטכ"ל מתמנה על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, אולם נהוג שבמקרים של מינויים בכירים ורגישים השר מתאם קודם לכן עמדות עם ראש הממשלה. הקדנציה של הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, מסתיימת ב-15 בפברואר. יעלון ניגש להליכי המינוי באיחור קל בתום חגי תשרי, אך עדיין מתוך הנחה שיוכל להשלימם סביב אמצע נובמבר, מועד שהיה מאפשר לאייזנקוט זמן חפיפה מינימאלי (ועם זאת, סביר) עם גנץ.
בפועל, השלמת ההליך מתעכבת. יעלון ראיין את המועמדים - אייזנקוט והאלוף יאיר נוה - עוד ב-4 בנובמבר. מאז עברו שלושה שבועות כמעט, אלא שבינתיים ביקש נתניהו לזמנם אליו (כל אחד בנפרד) לראיון ראשון ואחר כך לראיון שני, שהתקיים ביום שישי האחרון. נתניהו ויעלון אמורים להיפגש ביניהם כדי לתאם סופית את הגשת שמו של המועמד לרמטכ"לות לממשלה בזמן הקרוב. בינתיים, ככל הידוע, טרם נקבע מועד לפגישה כזו.
זה אינו הסיבוך היחיד בעלילה. לצד אייזנקוט ונוה זימן יעלון לראיון נפרד גם את גולן, אלוף פיקוד הצפון היוצא, אך לשכת השר מיהרה להבהיר כי הפגישה היתה על רקע מועמדותו לתפקיד סגן הרמטכ"ל (יעלון מייעד כנראה את גולן לתפקיד הסגן הראשון של אייזנקוט). גם נתניהו ביקש לראיין את גולן - שזומן למפגש אחד, לא לשניים - אולם לא הבהיר בראיון לאיזה משרה מדובר. במטכ"ל חושדים שלמרות שגולן צעיר בשנתיים מאייזנקוט והחל לכהן כאלוף שנתיים אחריו, נתניהו משתעשע ברעיון של "קפיצת דור" צבאית והעדפתו על האלופים הוותיקים ממנו. נתניהו פגש בגולן באופן יסודי לראשונה כשהאחרון היה אלוף פיקוד העורף והתרשם מאופיו ומכישוריו האינטלקטואליים. גולן, בן 52, החל את שירותו בחטיבת הצנחנים. בין תפקידיו: מפקד חטיבת הנח"ל, מפקד עוצבת הגליל, מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחר כך - שני תפקידי אלוף, בעורף ובצפון.
בשבועות האחרונים, מקבל ראש הממשלה סדרת פניות ישירות ועקיפות מאישים שונים, בהם כנראה אלופים בדימוס, המבקשים לקדם את המינוי של גולן על חשבונו של אייזנקוט. זו אינה הפעם הראשונה שנתניהו ויעלון חושבים אחרת בעניין הרמטכ"לות. בחודשי הקיץ, על רקע התארכות המלחמה בעזה ותוצאותיה המעורבות, נוצר ערוץ עקיף בין נתניהו לאלוף (מיל') יואב גלנט. כשפורסם ב"הארץ" שנתניהו שוקל את מינוי גלנט, מיהר יעלון להודיע במסיבת עיתונאים כי יראיין לתפקיד רק אלופים מכהנים, כלומר: גלנט אינו מועמד.
ועדיין, בשלב זה נדמה כי הסיכוי שנתניהו ייצא למהלך כזה ויכפה את מינוי גולן על יעלון אינו גבוה. ראש הממשלה יסתכן בכך בעימות פומבי עם אחד השרים הבכירים היחידים שעודנו קרוב אליו, ועוד בתקופה של מתיחות שיא פוליטית (על רקע חוק הלאום) וביטחונית (גל הטרור הפלסטיני בירושלים). גם לרמטכ"ל המכהן גנץ עמדה ברורה בזכות מינוי אייזנקוט. בנסיבות הללו, נדמה שבנוסף לעובדה שנתניהו אכן שוקל את מינוי גולן, ישנן שתי סיבות אחרות, לא בלתי אופייניות להתנהלותו האיטית משהו בפרשה: האחת - זהו תרגיל מנהיגות, שנועד לאותת לציבור שהוא מקבל את החלטת האיוש החשובה ולא יעלון. השנייה - ראש הממשלה סובל מנטייה כרונית לדחות החלטות, בוודאי כשהוא בעיצומו של משבר קואליציוני קשה, שנדמה כי הגיע לשיאו השבוע.
על רקע זה, מעריכים בכירים במערכת הביטחון כי בסופו של דבר יתרצה נתניהו ויסכם עם יעלון על מינויו של אייזנקוט בתקופה הקרובה. בינתיים, הדחיות החוזרות ונשנות שוחקות את מעמדו של הרמטכ"ל המיועד ומעכבות את תחילת תהליך החפיפה שלו ושל סגנו הבא - כנראה האלוף גולן. ברקע, עוד ממתינה לאייזנקוט ועדת טירקל לאישור מינויים בכירים וייתכן שגם עתירה או שתיים לבג"ץ, סביב מעורבותו - השולית למדי - של אייזנקוט בפרשת מסמך הרפז בקיץ 2010.
במלים אחרות: סיכוייו של אייזנקוט לרמטכ"לות נותרו טובים, אך עד שיגיע למשרה צפויה מריטת עצבים, שלו ושל האלופים האחרים.
("הארץ", 24.11.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 28-11-2014, 08:58
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
חבוט ומרוט 
על קו הסיום: נתניהו שוב משהה את מינוי הרמטכ"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2498582

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנץ, אייזנקוט וגולן, ב-2011דובר צה"ל

חבוט ומרוט 
על קו הסיום: נתניהו שוב משהה את מינוי הרמטכ"ל\ מאת עמוס הראל
השהיית המינוי לרגע האחרון מעצימה את כוחו של ראש הממשלה, אך מתישה את המועמד. וגם: בירושלים הממשלה מגלה שגם לכוחה יש מגבלות
מתישהו, בימים הקרובים אולי אפילו בסוף השבוע, תצא סוף סוף בת קול מירושלים ותודיע על מינוי הרמטכ"ל הבא. אם לא תחול תפנית מרעישה של הרגע האחרון, יודיע שר הביטחון משה (בוגי) יעלון כי החליט, בהתייעצות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, למנות את האלוף גדי אייזנקוט לרמטכ"ל ה–21 של צה"ל. נתניהו, שעד לאחרונה בחן גם אפשרויות אחרות — יואב גלנט ובאחרונה יאיר גולן — כנראה יאמץ לבסוף את עמדת יעלון. לרמטכ"ל המיועד יישארו פחות מחודשיים וחצי (בהנחה שיעבור בשלום את הממשלה, את ועדת טירקל לאישור מינויים בכירים ואולי גם עתירה לבג"ץ) כדי להכין את עצמו לתפקיד הביטחוני הרגיש והחשוב מכולם.
הפעם העניינים היו אמורים להתנהל אחרת. יעלון צפה מן הצד, כשר לעניינים אסטרטגיים, במהומה הגדולה שהסתיימה במינוי הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, שבוע בלבד לפני כניסתו לתפקיד בפברואר 2011. תחילה היתה זו פרשת מסמך הרפז, שהעכירה את היחסים בין שר הביטחון אז אהוד ברק, לרמטכ"ל המכהן גבי אשכנזי. אחריה העביר ברק בממשלה את מינויו של האלוף גלנט לרמטכ"ל (יעלון בחר לא להשתתף בהצבעה). ואז, בלית ברירה, בדקה ה–90, ביטלו נתניהו וברק את מינוי גלנט על רקע פרשת הקרקעות בעמיקם. לבסוף מינו לתפקיד את גנץ, שכבר היה בחופשת שחרור לאחר שהפסיד בהתמודדות לגלנט.
יעלון היה משוכנע שהפיק לקחים מהפארסה המביכה ההיא. להתמודדות הפעם הוכן סגן הרמטכ"ל אייזנקוט, כמועמד ריאלי יחיד. המועמד השני, האלוף יאיר נוה, מבוגר יחסית (בן 57; אייזנקוט בן 54), כבר הספיק להשתחרר מצה"ל פעם אחת בעבר, ואינו ממלא תפקיד רשמי זה קרוב לשנתיים. המועמדים האפשריים הצעירים יותר, גולן והאלוף אביב כוכבי (גולן בן 52; כוכבי בן 50), יוכנו להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל ה–22, בעוד כארבע שנים. סבב ההתייעצויות עם שרי הביטחון והרמטכ"לים לשעבר כבר הושלם.
אנשים ששוחחו עם יעלון באחרונה התרשמו שהוא "נעול לחלוטין, במאה אחוז, כמו שבוגי יודע להיות", על מינוי אייזנקוט. כשיעלון הבין שנתניהו שוקל להחזיר את גלנט לרמטכ"ל, דאג לגדוע את האפשרות באבה בכך שאמר לעיתונאים שרק אלופים במדים יתראיינו לתפקיד. כשצצה מחדש פרשת מסמך הרפז כמכשול אפשרי (על רקע מעורבות חבריו של אייזנקוט, גבי סיבוני וראש המוסד כיום תמיר פרדו, בהדלפת המסמך לערוץ 2), הצטייד שר הביטחון בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלפיה אין בעיה משפטית למנותו. גם אם תוגש עתירה לבג"ץ, יעלון סמוך ובטוח שהשופטים לא יתערבו כדי לפסול את מינוי אייזנקוט. בהשוואה להתמודדויות קודמות, נעדרה עד כה מהמרוץ הנוכחי אווירה של לכלוכים הדדיים או איבה אישית.
מה שיעלון לא להביא בחשבון, כנראה, הוא את חלקו של ראש הממשלה בעניין. ההודעה על מינוי הרמטכ"ל הבא מתעכבת זה כשלושה שבועות. נתניהו הזמין את אייזנקוט, נוה וגולן לראיונות אישיים ואחר כך שב וקרא אליו את אייזנקוט ונוה למפגשים חוזרים, בנפרד. העיכוב מוסבר ברצון של נתניהו לשדר מנהיגות, בצורך להפגין הליך מינהלי תקין ומעמיק — אחרי הביקורת שספג ממבקר המדינה ומאחרים — ובנטייה הכרונית של ראש הממשלה לדחות הכרעות עד לרגע האחרון. בינתיים, העיכוב הממושך מורט את נוצותיו של אייזנקוט עד שיגיע, בהנחה שיגיע, למטרה הנכספת. ובדרך, נתניהו גם שוחק את מעמדו של יעלון בעיני האלופים ובעיני השרים האחרים. כל יום של דחייה מגביר את המתח במטכ"ל, מעלה את מינון הספקולציות ומעביר את כוח ההכרעה לידי נתניהו. אפשר לחשוד שאת המרכיב האחרון בסיפור ראש הממשלה דווקא אוהב.
אם מאחורי השיקולים הללו מסתתר גם נימוק עקרוני יותר, ספק אם הוא קשור בהרפז או בוועדת טירקל. נתניהו זוכר בוודאי עניין אחר. לפני יותר מארבע שנים, בעיצומו של הוויכוח בשאלת התקיפה באיראן, שלח אייזנקוט — אז אלוף פיקוד הצפון — מכתב אישי לראש הממשלה. אייזנקוט הביע במכתב דעה נחרצת נגד תקיפה ישראלית, מחשש שישראל תיגרר למלחמה עם איראן וחיזבאללה ותשבש את היחסים עם ארצות הברית. בין חברי המטכ"ל של אשכנזי וגנץ, היה אייזנקוט המתנגד הבוטה ביותר לתקיפה. כשהחליט לשלוח את המכתב, הזהיר אותו אשכנזי שהדבר עלול להשפיע על קידומו בעתיד. המכתב לא הפריע לנתניהו ולברק להציע לאייזנקוט את התפקיד כבר ב–2011, כשבוטל מינוי גלנט. אייזנקוט הוא שסירב אז והציע לבחור במקומו בגנץ.
תקיפה ישראלית באיראן לא עומדת על הפרק כעת. השבוע החליטו שש המעצמות ואיראן על הארכת המגעים על הגרעין האיראני עד יולי 2015. אבל נתניהו אינו רואה בהכרח את הסוגיה הזו כפי שרואים אותה אחרים. הסרת האיום האיראני, מבחינתו, עומדת בלב העיסוק שלו. זהו ההסבר העיקרי שהוא נותן להתעקשותו להמשיך ולהחזיק בשלטון — אם אפשר, לנצח. יולי 2015 עשוי להיות המועד הבא שבו תקיפה ישראלית באיראן תהיה שוב רלוונטית עבור נתניהו. הוא יגיע לצומת ההכרעה הזה עם שר ביטחון, יעלון, שהיה איש האגף המתון בשביעייה בממשלה הקודמת ותרם תרומה מהותית לבלימת הצעות התקיפה של נתניהו וברק. וככל הנראה, הוא יעשה זאת גם עם רמטכ"ל שכבר ביטא את דעתו נגד תקיפה (אף שנסיבות ההכרעה בעתיד עשויות להיות שונות).
יעלון קרא לאוטוביוגרפיה שלו "דרך ארוכה קצרה". בכל מה שקשור למינויים בכירים — רמטכ"ל, מפכ"ל, נגיד בנק ישראל (וכך גם בבחירת נשיא המדינה) — הכלל הנקוט בידי ממשלות נתניהו פשוט וברור: לוודא שהליך המינוי לא יפסח על שום מהמורה בדרך, שהמועמד המוביל יחטוף כמה שיותר פנצ'רים בצמיגים ושהזוכה המאושר יגיע לתחנה הסופית כשהוא חבוט ומותש ככל האפשר.
חברון זה לא כאן
ההיסוסים והזגזוגים של ראש הממשלה, כשברקע הסיכון של הקדמת הבחירות, אינם נעצרים בשאלת מינוי הרמטכ"ל. גל הטרור בירושלים הוביל, כנהוג במקרים כאלה, לכינוס סדרה של התייעצויות בצמרת המדינית והביטחונית. זו תופעה המוכרת עוד מימי האינתיפאדה השנייה. המראות הקשים של זירות הפיגועים, המונצחים ומשודרים שוב ושוב במעין לולאה אינסופית, מגבירים את הציפייה הציבורית לתגובה נחרצת למחבלים ושולחיהם.
הפוליטיקאים, מהקואליציה והאופוזיציה, מציפים את האולפנים בדרישות לעשות מעשה, אבל כשהקבינט או הממשלה מתכנסים, מגלים השרים כי סל הצעדים העומד לרשותם בעצם מוגבל למדי. את רוב המהלכים ישראל כבר נקטה ובאשר לצעדים חדשים, ישנן בדרך כלל מכשלות מעשיות או הסתייגויות משפטיות. ובירושלים הכל קשה יותר. לפלסטינים במזרח העיר יש תעודות זהות כחולות, ישראליות; הרגישות של הקהילה הבינלאומית לכל מהלך בעיר גבוהה, וברקע מרחפת כל העת הסכנה של התלקחות מלחמת דת סביב האתרים הקדושים.
ובכל זאת, לדיונים הפעם בא ראש הממשלה כשהוא נחוש במיוחד. כפי שתיאר כאן יוסי ורטר, חלה באחרונה התקרבות מפתיעה בין נתניהו לשר נפתלי בנט, במיוחד במה שקשור למהלכים מדיניים וביטחוניים. נתניהו, כמו בנט, רצה לחקות במזרח ירושלים את מה שעשה בקיץ בגדה, אחרי חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון: להכניס פלוגות צה"ל לשכונות הפלסטיניות בעיר ולעבור בית־בית כדי לעצור חשודים בעבירות ביטחוניות ולאתר אמצעי לחימה. עשינו את זה בחברון, טען, אין סיבה שלא נעשה את זה בירושלים.
את הרעיונות הללו בלמה קואליציה חד־פעמית שכללה את השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', יעלון וראשי כל זרועות הביטחון. להכנסת פלוגות צה"ל התנגדו השרים והקצינים משני נימוקים: ההשלכות המדיניות האפשריות (דווקא ממשלת ימין תכיר, בעקיפין, בהיותה של מזרח ירושלים שטח כבוש) והחשש כי ידם של חיילים צעירים תהיה קלה יותר על ההדק בהתמודדות עם הפגנות אלימות, שעד כה פיזרה המשטרה במחיר פגיעה מועטה יחסית.
אהרונוביץ' גם הזהיר מפני פגיעה ביחסים המורכבים ממילא עם רוב הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים. השכונות שם, אמר, אינן מחנות הפליטים של שכם וג'נין. רובם המכריע של תושביהן אינו מחפש עימות אלים. יש במזרח ירושלים רופאים, פקידים ועורכי דין, שרבים מהם עובדים במוסדות ישראליים במערב העיר. אי אפשר לשלוח חיילים ושוטרים לסריקות מבית לבית, בלי להשאיר בבתים הללו הרבה נזק ולא מעט שנאה.
מפקד משמר הגבול בירושלים סקר בפני הקבינט את הצעדים שבכל זאת נעשים: מעצר מבוקשים על פעילות טרור וחשודים בהתפרעויות, קליטת פלוגות מג"ב נוספות שהעביר פיקוד המרכז לאחריות משטרת ירושלים, תגבור האבטחה בעיר. השר האחראי עליו הוא בוגר שתי אינתיפאדות ועוד אי אלו אירועים ביטחוניים, כמפקד מג"ב וכמפקד מחוז ש"י במשטרה. נדמה שניסיונו משחק תפקיד בהמלצותיו. הדרישה מהמשטרה לעבור להתקפה היא אחיזת עיניים, טען אהרונוביץ' באוזני נתניהו. מול התלקחות עממית נרחבת אין פתרונות קסם: צריך לתגבר כוחות, לעבוד בשיטתיות ובסבלנות ולקוות שגל הפיגועים ייבלם בהדרגה. בינתיים, אהרונוביץ' אינו אופטימי. כמו המשטרה והשב"כ, גם הוא מעריך שעלולים להתרחש פיגועים נוספים בתקופה הקרובה.
("הארץ", 28.11.2014)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597239,00.html

העיכוב במינוי הרמטכ"ל: "נתניהו גורם נזק לצבא"\ מאת יוסי יהושוע
בעוד כחודשיים וחצי יסיים בני גנץ את תפקידו, אך טרם הוכרז מי יחליף אותו בתפקיד החייל מספר 1. קצינים בכירים אמרו: "ההשתהות של ראש הממשלה מבזה את שר הביטחון"
ב־15 בפברואר, בעוד חודשיים וחצי, יסיים הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ את תפקידו. אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו מתמהמה עם ההחלטה וטרם סיכם עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון על המועמד הסופי להחליף את גנץ בתפקיד החייל מספר 1 בצה"ל. התוצאה: תרעומת קשה בקרב צמרת הצבא. גם אם ההחלטה הגורלית שצפויה להתקבל בימים הקרובים תיפול כבר היום או בסוף השבוע, כל מי שמסתובב בימים האחרונים בקריה בתל-אביב לא יכול שלא להתרשם מהתחושות הקשות שחשים רבים נגד ראש הממשלה. שר הביטחון סיים לראיין את המועמדים לתפקיד, האלופים גדי אייזנקוט ויאיר נוה. גם עם המועמד לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, הוא שוחח. אך מאז הוא ממתין לשמוע מראש הממשלה - שבעצמו הספיק לראיין את שלושת האלופים כבר פעמיים, אך טרם אישר ליעלון לפרסם את שם המועמד לתפקיד. קצינים בכירים אמרו כי הם חשים שנתניהו מבזה את יעלון בהתנהלות שלו. וכתוצאה: פוגע בצבא ובמוסד הרמטכ"לות, בכך שיוצר תחושה של חוסר שביעות רצון אצל איזנקוט, שנחשב למועמדו של יעלון. בצבא חוששים כי חודשיים וחצי אינם מספיקים כדי למנות סגן רמטכ"ל חדש שיעבור חפיפה או רמטכ"ל שזקוק לזמן למידה והכנה משלו כמו גם למנוחה לפני הכניסה לתפקיד. בלשכת יעלון מכחישים באופן רשמי כי קיימת כל מתיחות עם ראש הממשלה סביב המינוי. אבל בצמרת צה"ל נשמעים קולות אחרים המספרים על קרע בין השניים - ואפילו על "זובור" שלטענתם עושה נתניהו ליעלון. חשוב לזכור: מי שממליץ על זהות הרמטכ"ל הוא שר הביטחון. כל עוד יעלון יכהן בתפקיד הוא לא יאפשר מינוי שלא על דעתו. בקריה סבורים כי גרירת הרגליים של נתניהו מלמדת שהוא אינו מרוצה מהמועמדים. אך בצבא חשים כי הוא לא ממש מכיר את גלריית המועמדים - ואלה הטובים ביותר בסבב הנוכחי. בהתמהמהות שלו הוא למעשה פוגע בשניהם. בסבב הבא של המרוץ על תפקיד הרמטכ"ל צפוי להיות קרב משמעותי הרבה יותר בין אלוף פיקוד הצפון אביב כוכבי וקודמו בתפקיד, אלוף יאיר גולן, שעד כה לא כיהן כראש אגף במטכ"ל. בכלל, ישנם כמה מינויים שנחשבים בידי רבים בצבא כבעייתיים אשר התרחשו בצמרת הצה"לית וייתכן שהקשו על פיתוח הקצונה העתידית. למשל: מינוי אלוף ניצן אלון לתפקיד מפקד פיקוד מרכז - מבלי שפיקד על יחידה מתמרנת. הוא גם לא קודם לתפקיד ראש אמ"ן אף שהוא בעל ניסיון רב יותר מתא"ל הרצי הלוי שקיבל את התפקיד ללא ניסיון רב. גם מינוים של אלוף גיא צור למפקד זרוע היבשה ושל מפקד אוגדת "אדום", תא"ל רועי אלקבץ - למרות הביקורת שספג על כך שלא גייס את חטיבת המילואים שלו במלחמת לבנון השנייה - הצליח לעורר ביקורת רבה בתוך הצבא ומטיל ספק סביב כשירותם העתידית של כמה מהמפקדים הבכירים בצה"ל.
("Ynet", פורסם בתאריך 28.11.2014)

http://www.israelhayom.co.il/article/237361

מחכים להכרזה על הרמטכ"ל; הציפייה - אייזנקוט\ מאת לילך שובל
בדום מתוח: כשלושה חודשים לפני פרישתו של רא"ל גנץ, בצבא מצפים להכרזה על מחליפו בכל יום · הערכות: המועמד המוביל - סגן הרמטכ"ל אייזנקוט
הישורת האחרונה במינוי הרמטכ"ל: במערכת הביטחון ממתינים כבר כמה שבועות לאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף גדי אייזנקוט לרמטכ"ל ה־21 של צה"ל, בהתאם לרצונו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. כעת נותרו פחות משלושה חודשים עד לחילופי הרמטכ"ל, ובצה"ל מרימים לא מעט גבות לאור העיכוב במינוי. בלשכתו של יעלון הכריזו לפני יותר מחודש כי עד אמצע נובמבר יוכרז שמו של הרמטכ"ל הבא של צה"ל, והיה ברור כי הוא תומך באייזנקוט לתפקיד. לאחר שהיועץ המשפטי יהודה וינשטיין העביר חוות דעת שלפיה אין מניעה למנות את מי מהמועמדים לתפקיד הבכיר, ולאחר שהתייעץ עם בכירי מערכת הביטחון בעבר, ראיין יעלון את שני המועמדים לתפקיד, האלוף אייזנקוט וסגן הרמטכ"ל שקדם לו האלוף יאיר נווה. כמו כן, ראיין את האלוף יאיר גולן, אך בלשכתו הבהירו כי גולן מרואיין לתפקיד סגן הרמטכ"ל. גם ראש ממשלה בנימין נתניהו ראיין את המועמדים פעמיים, אולם טרם נתן את אישורו להכרזה על הרמטכ"ל. זאת אף שנותרו כחודשיים וחצי עד לחילופים הרשמיים, שבהם יש לבצע חפיפה מסודרת והעברת מקל לרמטכ"ל הבא. מי שמעכב בשלב זה את ההכרזה הוא נתניהו, ובצה"ל החלו בימים האחרונים להעלות ספקולציות שלפיהן נתניהו מעוניין למנות את האלוף גולן לתפקיד. עם זאת, נראה כי ספק רב אם נתניהו ייכנס לעימות עם שר הביטחון בנושא זה דווקא כשמצבו הפוליטי אינו מזהיר, ולפיכך מאוד לא סביר שאייזנקוט לא ימונה לתפקיד.
ההכרזה נדחתה
יצוין כי על פי הערכות, ההכרזה על זהות הרמטכ"ל הבא היתה צפויה להתרחש אמש, אך הדבר שוב נדחה. ההערכה היא שזוהי הישורת האחרונה לפני ההכרזה, ושהיא תתבצע בימים הקרובים. לאחר ההכרזה על שם המועמד, העניין יועבר לבדיקת ועדת טירקל ולאחר מכן תידרש הממשלה לאשר את המועמד. לאחר אישור הממשלה תתבצע חפיפה בין הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ ומחליפו המיועד. טקס החילופים עתיד להתקיים ב־15 בפברואר, ארבע שנים ויום לאחר כניסתו של רא"ל גנץ לתפקיד.
("ישראל היום", פורסם בתאריך 28.11.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 29-11-2014, 00:40
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4591732,00.html

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


מורעל גולני, לא עושה חשבון. זהו הרמטכ"ל ה-21\ מאת יואב זיתון ומיכל מרגלית

החברים מאילת הלכו לחיל הים - אבל הוא בחר גולני, ובקרוב צפוי להיות החייל מספר 1. שקול וקר, מציב מטרות צנועות - אבל גם יודע "לכסח את הדשא" ולא מהסס להגיד לממונים את האמת שלו בפנים. סיפורו של גדי אייזנקוט, הקצין שנולד בטבריה והגיע בגיל 54 לתפקיד שעליו ויתר בפעם הקודמת
זה יקרה בעוד שישה שבועות. האלוף גדי אייזנקוט יקבל את דרגת רב אלוף בגיל 54 ויהיה הרמטכ"ל השני של צה"ל מחטיבת גולני, אחרי גבי אשכנזי. בסביבתו מתארים אותו כמומחה לזירה הצפונית, קצין קר ושקול, כזה שיכה חזק ומהר - אך רק אם יצטרך. אייזנקוט לא מהסס לומר את דעתו, גם אם זה עלול לתייג אותו כאופוזיציונר. את הקריירה הצבאית שלו ניהל בקצב שלו, גם כאשר ויתר על תפקיד הרמטכ"ל הקודם לטובת בני גנץ. "הוא עשה הכול בעשר אצבעותיו", מעיד עליו חברו, תא"ל (מיל') גיורא ענבר.
אייזנקוט נולד בטבריה וגדל באילת. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים, ומתגורר כיום בהרצליה. לצה"ל התגייס בשנת 1978 ושובץ בגולני. במלחמת שלום הגליל שירת כקצין צעיר וטעם את הבוץ הלבנוני מקרוב, כשפיקד על כוחות החטיבה במבצעים שהגיעו עד ביירות. "כקצין צעיר גדי היה קצין חושב, בשקט ובצנעה, דיבר עם כולם בגובה העיניים, לא עיגל פינות מעולם, הבין מהר עניינים ונסך ביטחון על הסובבים אותו", אומר האלוף (מיל') גבי אופיר, ששימש כמח"ט גולני ומפקד אוגדת איו"ש. "כמח"ט באוגדת איו"ש הוא הצטיין במנהיגות שקטה, הבין היטב את מטרותיו ומשימותיו".
בסביבתו של אייזנקוט אומרים כי הוא אדם ריאלי וצנוע, לא רק באופיו, אלא גם במטרות הצבאיות שניסה להשיג בעבר במערכות שבהן השתתף כקצין בכיר. מבחינתו, הרחקת סבב הלחימה הבא, בצפון או בדרום, היא מטרה נעלה בהיעדר הסדרים מדיניים מהפכניים. כמי שהגה בתקופת הביניים שלו בין פיקוד הצפון לסגנות הרמטכ"ל את פיקוד העומק המחודש, צפוי אייזנקוט כרמטכ"ל להמשיך ולהעמיק את המבצעים הרחוקים מגבולות המדינה, לסיכול התעצמות חיזבאללה וחמאס בנשק מתקדם.
"גדי הוא אחד המפקדים המצוינים שיצאו מגולני", הוסיף האלוף (מיל') אילן בירן, שכמח"ט גולני ליווה את אייזנקוט באותן שנים ועשור מאוחר יותר מינה אותו למפקד חטיבת אפרים החולשת על קלקיליה וטול כרם. "אחרי הסכם אוסלו, כאלוף פיקוד מרכז, חיפשתי מח"ט שידע להתמודד עם גזרה מסובכת ומורכבת - מצד אחד המתיישבים ומצד שני ערים מיליטנטיות כמו טול כרם וקלקיליה. אייזנקוט גילה יכולת של מח"ט לדוגמה, הפגין שכל ישר, איפוק, אחריות בלתי רגילה ויצירתיות. הוא הצליח להימנע מחיכוכים מיותרים והעביר את השליטה בערים הללו בהצלחה כמשימה עדינה מאוד".
תת-אלוף (מיל') עמנואל הרט, ששימש בין היתר כמח"ט גולני, חלק שבחים לחברו: "אייזנקוט הוא איש אמיתי, צנוע, שכלל לא עוסק ביחסי ציבור. הוא לא מקושר לעיתונאים ולא מקושר לאנשי עסקים. הוא מסור מאוד למשפחתו ולחבריו הקרובים".
אייזנקוט והרט נפגשו לראשונה בשנת 1982. "ביקשתי ממנו לחזור לחטיבה", סיפר הרט ל-ynet. "הוא אמר שהוא רוצה זמן לעצמו ללימודים ולמשפחה ולנוח קצת. הוא עבר תקופה לא קלה כמ"פ במלחמת לבנון הראשונה".

אייזנקוט צפוי להפוך לרמטכ"ל בגיל 54, לא צעיר במיוחד יחסית לקודמיו, אך הרט סבור כי זהו דווקא גיל צעיר מאוד. "כשהייתי מפקד פו"ם הצגתי לחניכים שהגנרל שוורצקופף, שהיה בדרגה מקבילה לאלוף פיקוד, היה הרבה יותר מבוגר מגיל 54 וניהל מלחמה למופת. המפקדים שמתחתיו של אייזנקוט יתייחסו לגילו בכבוד כי הוא איש עם ניסיון, מוכר ומקובל על כולם".
איש הצפון: שיקם את הגזרה אחרי המלחמה ב-2006
אייזנקוט כיהן בגולני במגוון תפקידי הלחימה והפיקוד בגדוד 51 ובפלוגת הנ"ט, כמפקד גדוד 13, קצין המבצעים החטיבתי וסמח"ט. אחרי שפיקד באמצע שנות התשעים על חטיבת מילואים וחטיבה מרחבית אפרים שבשומרון, חזר לגולני כמח"ט ב-1997. הוא שירת בתפקיד מפתח גם בנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000, כאשר שימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק, ותיאם בכך את הנסיגה בין הדרג המדיני לצבאי. "העבודה שלו כמזכיר צבאי יצרה בשלות בכל הקשור לעבודה המשותפת עם גופי ביטחון כמו שב"כ ומוסד", מסביר בירן.
יעקב קיסוס, שלמד עם אייזנקוט בתיכון גולדווטר באילת, נזכר כי חבריו דווקא התגייסו לחיל הים. "כמונו, בתיכון הוא היה במגמת מכונאות ימית, אבל הוא התעקש בבקו"ם לא להמשיך לחיל הים, אלא להיות חי"רניק בגולני. הוא הפתיע אותנו בבחירה שלו, אבל היה חדור מטרה ומורעל על גולני. אני זוכר שהוא היה בחור רציני ולא ברדקיסט וגולש בים כל הזמן כמונו. מעשי קונדס הוא עשה בטיולים השנתיים". סא"ל במיל' יוסי שבקה, שנמנה אף הוא עם חבורת אייזנקוט בתיכון והצטלם עמו ביום הראשון בבקו"ם, הוסיף: "גדי הביא גאווה לכל העיר אילת, ההצלחה שלו מרגשת אותנו".
מרבית שנותיו בצה"ל עברו על אייזנקוט בזירה הצפונית, ובחלקן שיקם את הגזרה אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006. לצורך המשימה הוא קיבל אשראי ממושך של חמש שנים, ובמהלכן התחזק הפיקוד מחדש, על אוגדותיו השונות. המוטו שהנהיג אייזנקוט קבע כי יש לבצע התקפה אגרסיבית ומהירה על מעוזי חיזבאללה בעשרות הכפרים השיעיים בדרום לבנון, שהפכו לדבריו לבסיסיו הצבאיים של הארגון.
אייזנקוט ידוע כקצין שקול וקר, והיה שותף לתפישה הצבאית במלחמה האחרונה בעזה שלפיה אין למוטט את שלטון חמאס ולכבוש מחדש את הרצועה. גישה זו, על רקע ימים אחרים שבהם צה"ל לא היה ערוך מספיק למלחמה ארוכה, קיבלה ביטוי אצל אייזנקוט בקיץ 2006, בתפקידו הראשון כאלוף, דרגה שהוא נושא כבר תשע שנים.
נאמן, אך לא חושש להביע ביקורת נוקבת
במהלך מלחמת לבנון השנייה כיהן אייזנקוט בתפקידו כראש אגף המבצעים במטכ"ל. הוא היה בין הבודדים שהפצירו ברמטכ"ל דן חלוץ לגייס את כוחות המילואים בתחילת המלחמה, אך לא נענה. כך הפך אייזנקוט לאחד ה"אופוזיציונרים" של חלוץ, אך למרות עמדותיו שמר אמונים לתפקידו ולמפקדו. את הביקורת שלו השמיע בדיונים מול צמרת המטכ"ל. אף שתמך בהרס רובע הדאחייה בביירות כגורם מרתיע, אייזנקוט נחשב לגורם מתון במהלך המלחמה, דחק שלא להיכנס למבצעים מיותרים שיסכנו את הכוחות, והיה מהראשונים שקרא בעיצומה של המלחמה לגבש מנגנון לסיומה. לא רק במלחמת לבנון השנייה הציג אייזנקוט גישה שקולה ומחושבת. בתקופה הקצרה שבה שימש כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון הוא הציע לו בשיא העימות מול הפלסטינים להכריז על הפסקת אש חד-צדדית, כצעד לרכישת לגיטימציה מול העולם.
כמפקד אוגדת מילואים דרש אייזנקוט לא לירות ללא הבחנה בפלסטינים המנסים לחצות את הגבול מעזה. כעבור שנתיים, כאשר מונה על ידי הרמטכ"ל דאז משה יעלון לתפקיד מפקד האוגדה הקריטית בצה"ל באותם ימים - אוגדת איו"ש - היה אייזנקוט ממובילי גישת "כיסוח הדשא" בגדה עד להכנעת הטרור הפלסטיני: מעצרים בלתי פוסקים סביב השעון של פעילי טרור, אחיזה מודיעינית חזקה בשטח והאצת הקמת גדר ההפרדה, עד שהופסקו פיגועי ההתאבדות והושגה רגיעה כמעט מוחלטת בסיום ההתקוממות ב-2005.
הנקודה הרגישה: מסמך הרפז
שר הביטחון משה יעלון ימליץ בקרוב לממשלה למנות את אייזנקוט לרמטכ"ל ה-21 אחרי שעבר אישורים משפטיים, פרוצדורליים, יחד עם המועמד הנוסף, האלוף יאיר נוה. ברזומה של הרמטכ"ל ישנה גם מעורבות מינורית בפרשת מסמך הרפז המביכה, אך הוא יצא נקי מהבחינה הפלילית. העובדה שידע על המסמך המזויף, החזיק בו והעבירו לחברו גבי סיבוני (שגלגל אותו לערוץ 2) זיכתה אותו בביקורת מצדו של מבקר המדינה. מעורבות זו, לצד הטענה כי לא סיפר תחילה כי נחשף למסמך, עלולה לעכב ואולי אף לבטל את מינויו, אך הסיכוי לכך נמוך. חוות הדעת שהכין בנושא היועמ"ש יהודה וינשטיין, בוגר פארסת מינויו הכושל של יואב גלנט שאמור היה להיות הרמטכ"ל לפני מינוי גנץ, אמורה להכשיר את מינוי אייזנקוט.
"אין איש ראוי ממנו לתפקיד הזה בעת הזו", אומר חברו תא"ל (מיל') גיורא ענבר. "גדי הוא אדם ישר, בעל אומץ ציבורי, ותמיד יגיד מה שהוא חושב ויפעל בהתאם לדרך הנכונה על פי הבנתו. הוא חף מכל מניירות של כבוד, אגו, אינטרסים ופוליטיקה. בהמון הזדמנויות בתפקידים רגישים מאוד הוא תמיד עמד על דעתו ואמר אותה גם כשהייתה בצורה מובהקת בניגוד לדעת מפקדיו ובמקומות לא פשוטים, גם אם מפקדו היה שר ביטחון וגם אם מפקדו היה אלוף פיקוד. הוא תמיד ידע, בצורה מכובדת ולא בהתחצפות, לעמוד על שלו, וגם אם הצטרך היה מוכן לשלם מחיר אישי כדי להמחיש את זה. כברת הדרך שעבר מכשירה אותו יותר מכול לתפקיד הרמטכ"ל".
ענבר מעלה נקודה נוספת על רקע הביקורת הציבורית על ראוותנות הבכירים במדינה. "הצניעות שלו וחוסר הרצון שלו להתבלט ולהתלהם הופכים אותו בתקופה הזו, על רקע כל הסיפורים הפוליטיים, לרמטכ"ל שיכול לפקד על הצבא שהוא צבא העם", הוא מסביר. "אני מזכיר שהוצע לו להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל לפני הקדנציה הזו והוא היה הגון מספיק להגיד לצבא ולשר הביטחון 'תנו לבני גנץ שיהיה רמטכ"ל לפניי, הוא בשל יותר'. הוא צמח בבית צנוע מאוד ועשה הכול בעשר אצבעותיו. הוא לא גר באיזה ארמונות פאר ולא מקורב לאף אחד. תמיד פעל באופן מקצועי, צנוע והגון".
("Ynet", פורסם בתאריך 28.11.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 29-11-2014 בשעה 00:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 29-11-2014, 07:36
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
מהצפון ועד איו"ש: כך נסללה דרכו של איזנקוט לרמטכ"לות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2498953

מינוי אייזנקוט לרמטכ"ל: סוף הולם לפארסת הדחיינות של נתניהו\ מאת עמוס הראל

כשבעברו כל התפקידים הרלוונטיים, יידרש הרמטכ"ל הבא להעמיד בראש סדר היום את שיפור הכשירות של כוחות היבשה והתאמתם למציאות האזורית

הידיעה מהערב (שישי) על מינויו הצפוי של האלוף גדי אייזנקוט לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל התפרסמה באיחור אופייני של כמה שבועות. אחרי השתהות מיותרת נעתר ראש הממשלה בנימין נתניהו ללחציו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והסכים להוציא הודעה משותפת על מינויו של מי שנחשב, זה חודשים ארוכים, למועמד הריאלי היחיד לתפקיד.
אייזנקוט, בן 54, עשה את כל סדרת התפקידים הרלוונטית כדי להכשירו, מה-15 בפברואר הקרוב, לכהן בתפקיד הצבאי הבכיר מכולם: מפקד פלוגה במלחמת לבנון הראשונה, מפקד חטיבה מרחבית בגדה בתחילת ימי אוסלו, מח"ט גולני בשלהי התקופה שבה החזיקה ישראל באזור הביטחון בדרום לבנון, מזכירם הצבאי של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון בימי המשא ומתן הכושל בקמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה בעקבותיו, מפקד כוחות צה"ל בגדה בימים שבהם הצליחו הצבא והשב"כ לעצור את גל הטרור הפלסטיני; ראש אגף המבצעים במטכ"ל במלחמת לבנון השנייה, אלוף פיקוד הצפון בשנות השיקום הממושכות שלאחריה ובשנתיים האחרונות סגן הרמטכ"ל. ניסיונו, כישוריו, התמיכה הנלהבת שקיבל מיעלון ומהרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ - כל אלה מביאים אותו לפתח הקדנציה שלו כרמטכ"ל כשהוא מוכן וכשיר לתפקיד.
ובכל זאת, לא היה די בכך כדי לשכנע במהירות את נתניהו, שמאז הקיץ ועד השבועות האחרונים בחן גם אפשרויות אחרות למינוי - האלוף (מיל') יואב גלנט ובאחרונה גם האלוף יאיר גולן. לרמטכ"ל המיועד יישארו פחות מחודשיים וחצי (בהנחה שיעבור בשלום את הממשלה, את ועדת טירקל לאישור מינויים בכירים ואולי גם עתירה לבג"ץ) עד לכניסתו לתפקיד.
העניינים היו אמורים להתנהל הפעם אחרת. יעלון צפה מן הצד, כשר לעניינים אסטרטגיים, במהומה הגדולה שהסתיימה במינוי גנץ לרמטכ"ל, שבוע בלבד לפני כניסתו לתפקיד בפברואר 2011. תחילה היתה זו פרשת מסמך הרפז, שהעכירה את היחסים בין שר הביטחון אז אהוד ברק לרמטכ"ל המכהן גבי אשכנזי. אחריה העביר ברק בממשלה את מינוי גלנט לרמטכ"ל (יעלון בחר לא להשתתף בהצבעה). ואז, בדקה ה-90 ובהעדר ברירה, ביטלו נתניהו וברק את מינוי גלנט על רקע פרשת הקרקעות בעמיקם. לבסוף מינו לתפקיד את גנץ, שכבר היה בחופשת שחרור לאחר שהפסיד בהתמודדות לגלנט.
יעלון היה משוכנע שהפיק לקחים מהפארסה המביכה ההיא. להתמודדות הפעם הוכן אייזנקוט מבעוד מועד. המועמד השני, האלוף יאיר נוה, מבוגר יחסית (בן 57), כבר הספיק להשתחרר מצה"ל פעם אחת בעבר ואינו ממלא תפקיד רשמי זה קרוב לשנתיים. המועמדים האפשריים הצעירים יותר, גולן והאלוף אביב כוכבי (גולן בן 52; כוכבי בן 50), מיועדים להתמודד על תפקיד הרמטכ"ל ה-22, בעוד כארבע שנים. סבב ההתייעצויות עם שרי הביטחון והרמטכ"לים לשעבר כבר הושלם בתחילת החודש. אנשים ששוחחו עם יעלון באחרונה התרשמו שהוא "נעול לחלוטין, ב-100%, כמו שבוגי יודע להיות" על מינוי אייזנקוט.
כשיעלון הבין שנתניהו שוקל להחזיר את גלנט לרמטכ"ל, דאג לגדוע את האפשרות באיבה בכך שאמר לעיתונאים שרק אלופים במדים יתראיינו לתפקיד. כשצצה מחדש פרשת מסמך הרפז כמכשול אפשרי (על רקע מעורבות חבריו של אייזנקוט, גבי סיבוני וראש המוסד כיום תמיר פרדו, בהדלפת המסמך לערוץ 2) הצטייד שר הביטחון בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלפיה אין בעיה משפטית למנותו. גם אם תוגש לבסוף עתירה לבג"ץ על רקע הרפז, יעלון סמוך ובטוח שהשופטים לא יתערבו כדי לפסול את מינוי אייזנקוט. בהשוואה להתמודדויות קודמות, נעדרה עד כה מהמירוץ הנוכחי אווירה של לכלוכים הדדיים או איבה אישית קשה בין המועמדים.

מה שיעלון לא לקח בחשבון, כנראה, הוא את חלקו של ראש הממשלה בעניין. ההודעה על מינוי הרמטכ"ל הבא התעכבה, עד היום, במשך שלושה שבועות. נתניהו הזמין את אייזנקוט, נוה וגולן לראיונות אישיים ואחר כך שב וקרא אליו את אייזנקוט ונוה למפגשים חוזרים, בנפרד. העיכוב הוסבר ברצון של נתניהו לשדר מנהיגות, בצורך להפגין שמתקיים הליך מינהלי תקין ומעמיק - אחרי הביקורת שמתחו מבקר המדינה ואחרים - ובנטייה הכרונית של ראש הממשלה לדחיית הכרעות עד לרגע האחרון האפשרי. העיכוב הממושך מרט את נוצותיו של אייזנקוט ושחק גם את מעמדו של יעלון בעיני האלופים ובעיני השרים האחרים. כל יום נוסף, מיותר, של דחייה הגביר את המתח במטכ"ל, העלה את מינון הספקולציות והעביר את כוח ההכרעה לידי נתניהו. אפשר לחשוד שאת המרכיב האחרון בסיפור, ראש הממשלה דווקא אהב.
זיכרון מהאיום האיראני
אם מאחורי השיקולים הללו לעיכוב המינוי הסתתר גם נימוק עקרוני יותר, ספק אם הוא קשור בהרפז או בוועדת טירקל. נתניהו זכר בוודאי עניין אחר. לפני יותר מארבע שנים, בעיצומו של הוויכוח בשאלת התקיפה של אתרי הגרעין באיראן, שלח אייזנקוט - אז אלוף פיקוד הצפון - מכתב אישי לראש הממשלה.
אייזנקוט הביע במכתב דעה נחרצת נגד תקיפה ישראלית באותו עיתוי, על רקע החשש שישראל תיגרר למלחמה ארוכה עם איראן וחיזבאללה ותשבש בתוך כך את היחסים עם ארצות הברית. מבין חברי המטכ"ל של אשכנזי וגנץ היה אייזנקוט המתנגד הבוטה ביותר לתקיפה שאינה מתואמת עם האמריקאים. כשהחליט לשלוח את המכתב, הזהיר אותו אשכנזי כי הדבר עלול להשפיע על קידומו בעתיד (המכתב לא הפריע לנתניהו ולברק להציע לאייזנקוט את התפקיד כבר ב-2011, כשבוטל מינוי גלנט. אייזנקוט הוא שסירב בזמנו להצעה אז והציע לשניים להעדיף במקומו את גנץ).

תקיפה ישראלית באיראן אינה עומדת כרגע על הפרק. בתחילת השבוע החליטו שש המעצמות ואיראן על הארכת המגעים על עתיד תוכנית הגרעין האיראנית עד לתאריך יעד חדש, יולי 2015. אבל נתניהו אינו רואה בהכרח את הסוגייה הזו כפי שאנשים אחרים רואים אותה. הסרת האיום האיראני, מבחינתו, עומדת בלב העיסוק שלו. זה ההסבר העיקרי שהוא נותן להתעקשותו להמשיך ולהחזיק בשלטון, אם אפשר לנצח. יולי 2015, עבור ראש הממשלה, עשוי להיות המועד הבא שבו תקיפה ישראלית באיראן תהיה שוב רלוונטית. הוא יגיע לצומת ההכרעה הזה עם שר ביטחון, יעלון, שהיה איש האגף המתון בשביעייה בממשלה הקודמת ותרם תרומה מהותית לבלימת הצעות התקיפה של נתניהו וברק. וככל הנראה, הוא יעשה זאת גם עם רמטכ"ל שכבר ביטא את דעתו, בכתב, נגד תקיפה (אף שנסיבות ההכרעה בעתיד עשויות להיות שונות ולהניב תפניות בעמדת המעורבים).
איראן לא תהיה כאב הראש היחיד שמחכה לרמטכ"ל הבא. ארבע השנים האיומות של מה שכונה פעם, (בדיעבד, תוך נאיביות מחרידה) האביב הערבי, שינו לבלי הכר את הסביבה האסטרטגית של ישראל. זו אולי המדינה היחידה שצריכה להתמודד היום, בכל הגבולות שלה, גם עם שחקנים לא מדינתיים חזקים, לצד המשטרים הערביים שמעמדם הולך ומתערער: חיזבאללה בלבנון, ארגונים סוניים קיצוניים ברמת הגולן, חמאס בגדה וברצועה, שלוחת אל-קאעדה שהכריזה על עצמה לפני כחודש כשלוחת דאעש (המדינה האיסלאמית). חוסר היציבות האזורי יישאר עמנו, כך נראה, עוד שנים רבות.
אלה אתגרים חדשים בתכלית, שמחייבים את צה"ל להיערכות חדשה. זה כבר לא צבא הערוך רק לקרבות דיביזיוניים מול מצרים וסוריה. הוא אמור לדעת גם להתמודד עם ארגוני טרור וגרילה הפועלים בצורות מגוונות, מאחורי גבה של אוכלוסייה אזרחית. הרמטכ"ל גנץ עשה בתקופת כהונתו כמה צעדים דרושים בכיוון הנכון, אבל נדמה שכוחות היבשה של צה"ל זקוקים למהפכה נוספת, כפי שהעידו התוצאות המעורבות של המלחמה בחמאס בקיץ ברצועת עזה. במשך שנים, היתה היבשה - ובמיוחד יחידות המילואים שלה - הבת המקופחת בהשוואה לסכומי העתק שהושקעו בחיל האוויר, במודיעין ובלוחמת הסייבר. שיפור הכשירות של כוחות היבשה והתאמם למציאות האזורית החדשה יעמדו במקום גבוה בסדר העדיפויות של אייזנקוט בשנים הבאות.

הפלוגות - מחוץ לירושלים
ההיסוסים והזגזוגים של ראש הממשלה, כשברקע הסיכון האפשרי של הקדמת הבחירות, אינם נעצרים בשאלת מינוי הרמטכ"ל. גל הטרור הקשה בירושלים הוביל, כנהוג במקרים כאלה, לכינוס סדרה של התייעצויות בצמרת המדינית והביטחונית. זו תופעה המוכרת עוד מימי האינתיפאדה השנייה. המראות הקשים של זירות הפיגועים, המונצחים ואז משודרים שוב ושוב במעין לולאה אינסופית בערוצי הטלוויזיה, מגבירים את הציפייה הציבורית לצעדי תגובה נחרצים כנגד המחבלים ושולחיהם. הפוליטיקאים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, מציפים את האולפנים בדרישות מראש הממשלה לעשות מעשה. אבל כשהקבינט או הממשלה מתכנסים, מגלים השרים כי סל הצעדים העומד לרשותם בעצם מוגבל למדי.
את רוב המהלכים ישראל כבר נקטה ואילו באשר לצעדים חדשים, יש בדרך כלל מכשלות מעשיות או הסתייגויות של המשפטנים. וכשמדובר בירושלים, הכל עוד קשה יותר. הפלסטינים במזרח ירושלים הם בעלי תעודות זהות כחולות, ישראליות; הרגישות של הקהילה הבינלאומית לכל מהלך בעיר גבוהה וברקע מרחפת כל העת הסכנה של התלקחות מלחמת דת סביב האתרים הקדושים.
ובכל זאת, לדיונים הפעם הגיע ראש הממשלה להתייעצויות כשהוא נחוש במיוחד. כפי שתיאר כאן יוסי ורטר, חלה באחרונה התקרבות מפתיעה בין נתניהו לשר נפתלי בנט, במיוחד במה שקשור למהלכים מדיניים וביטחוניים. נתניהו, כמו בנט, רצה לחקות במזרח ירושלים את מה שעשה בקיץ בגדה המערבית, אחרי חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון: להכניס פלוגות צה"ל לשכונות הפלסטיניות בעיר ולעבור בית-בית, חצר-חצר, כדי לעצור חשודים בעבירות ביטחוניות ולאתר אמצעי לחימה. עשינו את זה בחברון, טען, אין סיבה שלא נעשה זאת בירושלים.
את הרעיונות הללו בלמה קואליציה חד פעמית שכללה את השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', שר הביטחון יעלון וראשי כל זרועות הביטחון. להכנסת פלוגות צה"ל התנגדו השרים והקצינים משני נימוקים: ההשלכות המדיניות האפשריות (דווקא ממשלת ימין תכיר בכך, בעקיפין, בהיותה של מזרח ירושלים שטח כבוש) והחשש כי ידם של חיילים צעירים תהיה קלה יותר על ההדק בהתמודדות עם הפגנות אלימות, שהמשטרה פיזרה עד היום תוך גרימת נפגעים מעטים יחסית.
אהרונוביץ' גם הזהיר מפני פגיעה ביחסים המורכבים ממילא עם רוב הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים. השכונות שם, אמר, אינן מחנות הפליטים של שכם וג'נין. רובם המכריע של תושביהן אינו מחפש עימות אלים עם ישראל. יש במזרח ירושלים רופאים, פקידים ועורכי דין, שרבים מהם עובדים במוסדות ישראליים במערב העיר. אי אפשר לשלוח חיילים ושוטרים לסריקות מבית לבית, בלי להשאיר בבתים הללו הרבה נזק ולא מעט שנאה.
מפקד משמר הגבול בירושלים סקר בפני חברי הקבינט את הצעדים שבכל זאת נעשים: מעצר מבוקשים על פעילות טרור וחשודים בהתפרעויות אלימות, קליטת פלוגות מג"ב נוספות שהעביר פיקוד המרכז לאחריות משטרת ירושלים, תגבור האבטחה במזרח העיר ובמקומות סואנים במרכזה.
השר האחראי עליו הוא בוגר שתי אינתיפאדות ועוד אי אלו אירועים ביטחוניים, כמפקד מג"ב וכמפקד מחוז יהודה ושומרון במשטרה. נדמה שניסיונו משחק תפקיד בהמלצותיו. הדרישה מהמשטרה לעבור להתקפה היא אחיזת עיניים, טען אהרונוביץ' באוזני נתניהו. מול התלקחות עממית נרחבת, אין פתרונות קסם: צריך לתגבר כוחות, לעבוד בשיטתיות ובסבלנות ולקוות שבהדרגה גל הפיגועים ייבלם. בינתיים, אהרונוביץ' אינו אופטימי. כמו המשטרה והשב"כ, גם הוא מעריך שעלולים להתרחש פיגועים נוספים בתקופה הקרובה.
("הארץ", 28.11.2014)


http://news.walla.co.il/item/2805969#


מהצפון ועד איו"ש: כך נסללה דרכו של איזנקוט לרמטכ"לות\ מאת אמיר בוחבוט

אלוף גדי איזנקוט בן ה-54, שצמח בחטיבת גולני, והיה בין ההוגים של "דוקטרינת הדאחיה" נגד חיזבאללה, מקבל את הפיקוד על צה"ל בתקופה רגישה. האם ה"מפקד שידע את שמות חייליו" יצליח להתמודד עם האתגרים הצבאיים?

מאילת לרמטכ"לות: בעוד כחודשיים וחצי יסיים רב-אלוף בני גנץ את תפקידו ויפנה את הכסא לרמטכ"ל החדש, גדי איזנקוט. מי שנודע בתור המפקד שידע את שמות חייליו, וששמו נקשר בעבר ב"פרשת הרפז" - יצטרך להתמודד עם צבא שעבר שני מבצעים גדולים בעזה בשנתיים האחרונות, ועם איומים משתנים בגבולות.
איזנקוט נולד ב-1960 בטבריה וגדל באילת. בצעירותו למד מכונאות ימית והיה מבלה בסופי השבוע גם בחופי סיני. הוא התגייס לחטיבת גולני בשנת 1978 ושובץ לגדוד 51. הוא בלט בפלוגה, סיים קורס קציני חי"ר בהצלחה – ונבחר למפקד מחלקת טירונים, אך עד מהרה הוא "נזרק אל האש" ושובץ כמפקד מחלקה בפלוגה רובאית. המג"ד באותה תקופה, היה לא אחר מאשר גבי אשכנזי.
בתחילת שנות ה-80' הפך להיות סגן מפקד הפלוגה, ובמלחמת לבנון הראשונה הוא מונה לפקד על הפלוגה הרובאית של הגדוד. "זו פלוגה שעשתה את כל המשימות המבצעיות והקרבות בגזרה, ויצאה מלבנון רק עם פצוע בינוני אחד שריסק את ידו מטיל סאגר", העיד איזנקוט. למרות ההצלחה, הקצין הצעיר הסתכל בסקרנות על האזרחות. עם זאת, כשאלוף-משנה אילן בירן, מפקד בה"ד 1, הציע לו להדריך צוערים בבית הספר לקצינים – הוא נענה לאתגר והחלומות על הטיול של אחרי הצבא התפוגגו.
כשהגיע לתפקיד מפקד גדוד 13 בחטיבה, הקפיד איזנקוט להחזיק בכיסו מחברת קטנה. "כל חייל שיצא ונכנס לגדוד עבר דרכו ונרשם. הוא רצה לשלוט במידע", סיפרו עליו פקודיו, "הוא ידע מי יצא לקורס, מי חזר, למי יש בעיות". שמואל זכאי וצפריר בן זאב, שהיו סמג"דים שלו, נדהמו מההיכרות העמוקה עם החיילים ושמותיהם. מה שהם לא ידעו זה על קיומה של המחברת הסודית.
בשנת 1997 הוא קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני מידי ארז גרשטיין, שהשאיר אחריו נעליים גדולות. המציאות מיהרה לפגוש את איזנקוט ותחת פיקודו התרחש אחד מאירועי המרד הגדולים ביותר שהיו בחטיבה: פלוגה שלמה התמרדה, אך הפעם בשונה מהאירוע ההוא באוהל בגדוד 51 הוא החליט לשלוח עשרות חיילים לכלא ולפרק את הפלוגה.
אחר כך מונה איזנקוט למפקד אוגדת המילואים 366 ולבסוף קיבל את הפיקוד על אוגדת יהודה ושומרון. בשנת 2005 הוא מונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי ומהר מאוד הפך לאיש אמונו של הרמטכ"ל דן חלוץ. יחד עם זאת, הוא חלק על מפקדו והתנגד לכמה מהלכים שלו. הוא היה בין אלו שהגו את "דוקטרינת הדאחיה" שאחראית על מראות ההרס במרכז העצבים של חיזבאללה בלב ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, ולאחריה מונה למפקד פיקוד צפון.

אלוף איזנקוט התמודד מאז כמה פעמים מול אלוף (במיל') יואב גלנט: ב-2009 ביקשו השניים להיבחר לתפקיד סגן הרמטכ"ל. גבי אשכנזי בחר באיזנקוט, שנחשב לאחד האלופים הקרובים אליו, ואילו בלשכת שר הביטחון אהוד ברק היו מי שראו בגלנט מועמד ראוי יותר. מאחורי הקלעים התנהלה סערה. ברק הכריע בסוף ובחר באלוף בני גנץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל כפשרה בין הצדדים.
המתיחות הבאה בין השניים הגיעה עם תחילת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, כשברקע פרשת הרפז. ברק היה מעוניין בבחירתו של גלנט, אף שאיזנקוט היה מנוסה ממנו. הוא מינה את גלנט לתפקיד, אך הציע במקביל לאיזנקוט להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל. אחרי כמה ימים של התלבטות החזיר איזנקוט תשובה שלילית, מה שנתפס כהטלת צל גדול על יואב גלנט. לבסוף בוטל מינויו של גלנט על רקע שורה של תחקירים עיתונאיים והערות של היועץ המשפטי לממשלה.
("וואלה!", 28.11.2014)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 29-11-2014 בשעה 07:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 29-11-2014, 18:49
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
כתבות ישנות על גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

אייזן פטון\ מאת אביחי בקר

מכל המועמדים לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה בחר ברק דווקא אחד שלא הופיע ברשימה: אל"מ גדי אייזנקוט, מח"ט גולני. בראיון ראשון מסביר אייזנקוט למה ביצוע המשימה חשוב משמירה על חיי החיילים, מתקומם על שרבוב שמו לתומכי הנסיגה מלבנון ומסביר למה צריך לקחת דוגמה מהגנרל פטון

אל"מ גדי אייזנקוט לא ציפה לפנייה הזאת. עם גמר תפקידו כמח"ט גולני, אמור היה לצאת ללימודים בקורס מערכתי מתקדם, אחר כך להתחיל בתהליך לא זוהר של הסבה לשריון שבסופו היה עליו להמתין לשיבוץ באוגדה שתתפנה. הכיוון היה כבר סגור ומוסכם, כשהגיעה הפנייה מלשכת ראש הממשלה. בוא להיות המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אהוד ברק, נאמר לו. תישן על זה כמה ימים, אבל שמור על כך בסוד. כשחזרו אליו אחרי כמה ימים אמר אייזנקוט שבעצם, מרוב דיסקרטיות, הוא לא ממש יודע מה עושה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. לפיכך הוזמן לפגישה עם תא"ל דן הראל, המזכיר שנשאר מימי השלטון הקודם, שתיאר לו את מהות התפקיד.
אייזנקוט עשה בלשכה ארבע שעות בלבד ולא ממש נכנס לעובי הקורה. הוא עדיין מח"ט גולני ולכן הסתפק בהתרשמות חטופה. חלפו עוד שלושה ימים עד שהחזיר תשובה חיובית, ולא בגלל שההצעה לא החמיאה לו: "הסיבה היחידה שהתלבטתי לא מעט היתה הכרותי את היתרונות והחסרונות שלי. כיוון שזה לא תפקיד צבאי קלאסי שבו אני נבחן על פי יכולת פיקוד, חשוב היה לי לשקול עד כמה אני באמת מתאים".
לאהוד ברק, לעומת זאת, לא היה ספק לרגע שאייזנקוט הוא האדם המתאים. אחרי שסקר את רשימת המועמדים שהגיש לו הרמטכ"ל שאול מופז, שאל: ואיפה גדי? הם לא היו יחד על הכנף של מטוס סבנה, גם לא בסיירת מטכ"ל. אייזנקוט בא בכלל מגולני, אבל בזיכרונו של ברק נחרת היטב הרושם שהותיר אצלו בזמנו קמב"ץ פיקוד צפון, שבא אליו ללשכת הרמטכ"ל מדי יום שישי מצויד במפות ותצלומי אוויר כדי להציג לו את המבצעים שתיכנן יצחק מרדכי. היסודיות שלו ושיקול הדעת הם ששבו את לבו.
ביום חמישי הבא, אחרי שנתיים ושבועיים בתפקיד, יעביר אייזנקוט את הפיקוד על חטיבת גולני לאל"מ שמואל זכאי. ערב ההחלפה נותר לו רק לקוות שמיורשו ייחסכו התנסויות דרמטיות כמו אלו שהוא חווה בראשית דרכו כמח"ט. בסוף אוגוסט 97' התחיל אייזנקוט את החפיפה הקצרה עם קודמו ארז גרשטיין בבית הקברות בהרצליה, בהלוויה של סמ"ר אורן זריף, אחד מחמשת חללי השריפה בוואדי סלוקי שבדרום לבנון. כאילו בזה לא די, בלילה שאחרי טקס העברת הפיקוד על החטיבה, התרחש אסון השייטת באנסרייה. בטרם חלפו 12 שעות מאז שמונה למח"ט גולני, אייזנקוט כבר היה עם כוחות חילוץ על המסוקים, ערוך לכניסה לשטח.
14 לוחמי גולני נהרגו בדרום לבנון בקדנציה שלו, האחרונים שבהם אייל גואטה ודורון הירשקוביץ לפני שלושה שבועות, בהיתקלות ליד כפר שקרא. זה היה מבצע שהתגלגל במשך כמעט חודשיים, נוהל הקרב לקראתו היה מסודר, אך למרות נתוני הפתיחה המעולים, הכוח מגדוד "הבוקעים הראשון" הופתע במקום להפתיע. בציבור התעוררו תהיות, איך זה קרה. "התקשר אלי קצין בכיר ביותר בצה"ל ואמר לי שהעסק מריח רע. עניתי לו שבהחלט יש מקום לעורר שאלות קשות, אבל גם התשובות לא פשוטות. כדי לבחון את המקרה חייבים להכיר היטב את פרטיו ולא כמוהו למהר לחרוץ דין".
הזירה שבה נוצר המגע היה מבצר צלבני חרב, קלעת דובאי, הנמצא בערוץ הסלוקי. הצוות מגולני שיצא למשימה נועד לארוב לחוליית מניחי מטענים, שהמבנה שימש לה ביום בסיס להתארגנות. חיילי הכוח נכנסו למבצר בתום פעילות לילה, קצת אחריהם הגיעו לאותה אכסניה אנשי החיזבאללה שהיו בדרכם לפיגוע בעומק, "משהו כמו אירוע תל קבעה שבו היו לפלוגת הקשר שלנו שלושה הרוגים ממטען שהופעל משני ק"מ בשלט רחוק. מדובר בחוליה מאוד איכותית", אומר אייזנקוט.
אלה לא ידעו על נוכחותם של אלה. בעוד לוחמי גולני ספונים בין כותלי המבצר כשיכולת התצפית שלהם מוגבלת (רק בפתחים הוצבו שומרים), זיהו אנשי החיזבאללה שישבו בחצר קולות בוקעים מהמבנה. הם שילשלו רימונים לתוך פיר, וכתוצאה מכך נפצעו המ"מ, סמל המחלקה ואחד החיילים. הסמ"פ התעשת ראשון, צירף אליו ארבעה לוחמים ודלק אחרי לוחמי החיזבאללה הנסוגים.
במגע שנוצר נהרגו בחילופי האש איש חיזבאללה ואייל גואטה. בינתיים הצטרפו למרדף המ"פ יואב ירום מכיוון מערב והמג"ד סא"ל אילן אטיאס ממזרח. בעוד הם סוגרים על החוליה מלמעלה למטה והורגים לוחם נוסף של החיזבאללה, נורה צרור קטלני אל חפ"ק המג"ד מתוך שיח מטווח 40 מטר. אטיאס והגשש שלצידו נפצעו, דורון הירשקוביץ שהיה איתם נהרג, את איש החיזבאללה שפגע בהם חיסל המ"פ בהמשך. "התנהל שם קרב נגד חוליה שנלחמה נואשות על חייה", אומר אייזנקוט. "למי שלא בקי זה נראה לא מובן איך צה"ל הגדול מתקשה להתמודד עם שלושה אנשי גרילה, אבל בפועל השתתפו בלחימה פחות מעשרים לוחמים שלנו. אני לא מתעלם מהטעויות שנעשו, אבל ביחס למספר הנפגעים, למה בעצם מצפים אלה שממהרים לתקוף אותנו בעיתונות? הם הרי לא באו עם קפצונים. גם שאלת המחיר לא צריכה להיבחן אך ורק בזווית הצרה של האירוע הזה לבדו".
דיכוי המרד
אייזנקוט רותח כשהוא שומע התבטאויות פולקלוריסטיות בנוסח: המארב בקלעת דובאי נגמר שלוש-שתיים. בעיקר כשטונים כאלה, המעידים לדבריו על התרופפות, נשמעים יותר ויותר גם בתוך צה"ל עצמו. "בוא נלך אחורה ונחליט לדוגמה שאנחנו מפסיקים ליזום לחלוטין, כי אם זה המאזן אז לשם מה בכלל צריך את זה? מה נגיד כשיופעל מטען שיגמור לנו עשרה חיילים? עד כמה שזה יישמע אבסורדי, אני מתרשם שלציבור יותר נוח לעכל סוג כזה של מכה, כשאנחנו בדפנסיווה, כאילו היא נחתה מן-אללה, מאשר הרוגים בפעילות התקפית. מילא שאזרח חושב ככה, אבל זאת בטח לא התפישה שלאורה אתה כמפקד מחנך צבא.
"לא בכדי אנחנו מגדירים את ביצוע המשימה כערך עליון, ואת השמירה על חיי החיילים כציווי שני בחשיבותו, לא ראשון. אחרת, בשביל מה לקום ולהסתער? למה בכלל לסכן חיים? באופן תיאורטי, את האירוע שבו נהרגו דורון ואייל אפשר היה לעצור בשלב מוקדם, שבו היו לנו עדיין רק שלושה פצועים. יכולנו בקלות לתת למחבלים לנתק מגע, ללוות את המנוסה שלהם בכמה צרורות סמליים, להתעסק בטיפול בנפגעים ובזאת למזער את הנזק ולסגור עניין. כמובן שלא זאת התגובה שלה אני מצפה ממני ומפקודי. היכולת להתעשת והדבקות במטרה הן מבחינתי המסר של התקרית הזאת, שבתחילתה היינו במצב נחות. אוי ואבוי לנו כאנשי צבא אם במקום להיות נחושים נתבלבל ונחשוב במונחים של תוצאות משחקי כדורגל".
אייזנקוט, בן 39, נולד בטבריה וגדל באילת. את ימי התיכון הוא בילה בעיקר בים. מרכז ההוויה היה מועדון השיט שבו התמחה במפרשיות מדגם 420. הוא התגייס באוקטובר 78' לקורס טיס, הודח כעבור חודש והגיע לגולני. קר רוח, כך הוא אופיין בטירונות שבסופה נבחר לחניך מצטיין פלוגתי. בקורס קצינים, לעומת זאת, הוא פחות הרשים. במלחמת לבנון הוא היה מ"פ בגדוד "הבוקעים הראשון", השתתף בלחימה בגזרות נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות, ושנה אחר כך הוא השתחרר כדי לנשום קצת אוויר חופשי.
כיוון שלא ממש ידע אז לאיזה תחום לפנות, החליט ללכת לקבל עצה טובה במכון "תיל" להכוונה מקצועית. זה עלה לו לא מעט, הוא ישב שעות במבחני התאמה, וכשנקרא לשיחה מסכמת, שבה הוצגו לו מסקנות האבחון, הוא נדהם לגלות כי מומלץ לו ללמוד רפואה אלטרנטיווית ושאר "שטויות במיץ עגבניות". רפלקסולוג רצו לעשות ממנו.
ההרפתקה האזרחית נמשכה כשלושה חודשים. הוא לא הספיק לנחות וכבר נשלח אליו צו קריאה לחודש וחצי מילואים ביחידה לגמרי לא אטרקטיווית. כדי לעקוף את העונש הוא העדיף להיענות לפנייה מחמיאה של מפקד בה"ד 1 אז, אילן בירן, לבוא להיות אצלו מ"פ צוערים למשך חמישה חודשים. לחיים יש כידוע דינמיקה משלהם, ומה שהתחיל כחתימה קצרה לשירות קבע התפתח עם הזמן לקריירה מבטיחה.
בתחילת ספטמבר 97' הוא התמנה למח"ט גולני. בין המעשים הראשונים שלו היה ביקור בכלא 6 אצל אסירי החטיבה. הוא ביקש מהשוטרים הצבאיים לצאת ונשאר לבדו לשוחח במשך שעתיים עם כשלושים שפוטים שקיבל בירושה, כדי ללמוד מהם על הלכי הרוח. מאז נרשמה ירידה ניכרת בנוכחות של גולני בכלא, למעט המרד המפורסם בפלוגה המסייעת של גדוד "ברק", שבעקבותיו נשלחו למאסר בשתי טיוליות 48 לוחמים מהפלוגה שכינויה "סוסי הפרא".
"קיבלתי מארז גרשטיין חטיבה שהיתה ברמה גבוהה ביותר מבחינת מוטיווציה וכשירות מבצעית, אבל היו תחומים מסוימים שזיהיתי בהם בעייתיות שחייבה אותי לטפל בהם", הוא אומר. "אני מתכוון לכל מה שנוגע לתרבות הפיקודית ולאקלים בתוך המסגרת". אייזנקוט הוביל בעקשנות מערכה שנועדה לעקור מהשורש מסורות עתיקות, שאיש מקודמיו בגולני לא העז לגעת בהן. לשבחו אפשר לומר שהוא לא נרתע לטלטל ערכים מעוותים שנחשבו זה שנים סלע קיומה של החטיבה. בעיקר הוא התמקד ביחסי צעירים-ותיקים בפלוגות הלוחמות, אבל לא רק. בתגובה על מציאות מדאיגה, שבה המ"כים ומפקדי המשנה איבדו כל שמץ של סמכות בעיני החיילים, הוא הכתיב נורמות שנועדו לשקם את מעמדם, הוציא את הזובור אל מחוץ לחוק, משירי הרובאים הוא ניטרל את הנאצות.
הקולגות יעצו לו לא להכניס ראש בריא למיטה חולה (הם השתמשו כמובן בניסוחים בוטים פי כמה). "אני חשבתי שעדיף לי לפגוש את הדברים במקום ובזמן שאני אבחר, ולא שהם יפתיעו אותי כשלי זה לא נוח. לא קיבלתי את הגישה שמוראל גבוה אפשרי רק באנרכיה, ושמשמעת פירושה דיכאון כבד. ההנחה שלי היתה שסדרת הפעולות שאנחנו נוקטים תביא לפעולת נגד. השאיפה שלי היתה שנעבור את התהליך ושנצליח לרתום את החיילים לדרך החדשה בלי הרבה מדי רעשי רקע. זה לא מנע ממני להכין את המ"פים למצב שבו בשש הפלוגות הוותיקות יתחולל מרד. כדי למנוע זאת, ההנחיה שלי היתה שהפעולות שאנחנו נוקטים לא יהיו דרסטיות מדי, אבל לדאבוני זה פרץ".
התסיסה היתה כללית, והעובדה שרק המסייעת של גדוד ברק הרימה ראש היא מקרית בלבד. פוטנציאל המרד, כפי שהעריך נכון, היה טמון גם בשאר הפלוגות. "לרגע לא התעלמתי מהעובדה שהמ"פ והקצינים היו אחראים ל-%90 ממה שקרה. זה שהחיילים נשלחו לבית סוהר, זה רק בגלל שהם לקחו את החוק לידיים. לא נבהלתי מהכתבות בתקשורת ומוועד ההורים שקם, הייתי שלם עם עצמי ולשמחתי ניתן לי אז גיבוי מלא מהרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ומאלוף פיקוד צפון עמירם לוין".
בשיחה עם ההורים הנזעמים, המוטו שלו היה שהפקרות היא מתכון בטוח לכישלון בקרב. תמרור האזהרה שהינחה אותו היה לוחם שנהרג בקדנציה של קודמו, בעקבות הפרה בוטה של משמעת מבצעית בעת מארב. את הפרטים הוא מקפיד להסתיר אפילו מהמשפחה הנוגעת בדבר, כדי לא לגרום לה עוגמת נפש כפולה. בשיחות עם חיילים, לעומת זאת, הוא מרבה להזכיר את הכישלון "שהיה המשך ישיר לתקלות חמורות שהיו בצוות ההוא לפני העלייה לתעסוקה".
הנקודה השחורה
המרד התחולל כשאייזנקוט היה ארבעה חודשים בלבד בתפקיד. ההחלטיות שבה פעל מעידה על דמותו. הנידונים היו שמן על גלגלי המהפכה שהוא הכריז - הדרך שבה דיכא את המרד מבטיחה לצה"ל שהארץ תשקוט 40 שנה. "מספרים לי מח"טים, שחסכתי להם הרבה מקרים דומים. לפחות בחי"ר ההשפעה בולטת מאוד", הוא מעיד.
אייזנקוט לא רק שפט את השותפים למרד לתקופות מאסר ממושכות (את החלק הזה בעסקה ספגו הנידונים בהבנה), גם כשהם גמרו לרצות את עונשם הוא עדיין לא הירפה. ההדחה מגולני, תוך פיזור הלוחמים במכוון ביחידות עורפיות, היתה מבחינתם מהלומה ששברה את רוחם. התגובה של רבים היתה בריחה לחו"ל מיד כשהשתחררו. אלה שנשארו בישראל ערקו נפשית. אייזנקוט מסרב לקחת אותם על מצפונו.
"השבוע הייתי בטקס השבעת טירונים בצומת גולני", הוא מספר. "ניגשו אלי רס"פ וסרס"פ ששפטתי פעם לשבעים יום מאסר על שהם היכו איש קשר שבא אליהם לפלוגה. הם לחצו לי יד. 'אין בנו כעס' הם אמרו לי. אחד מהם גם סיפר שלמרות מה שקרה הוא הפך עולמות כדי שאח שלו יגיע לגולני. הוא גם כיוון אותו שיגיע לאותה פלוגה. מה מעיד יותר מזה על האמון שלהם בחטיבה? העובדה שעל 480 מקומות נאבקים בכל מחזור גיוס 1,500 מועמדים, זה לא קורה מעצמו ככה סתם".
אלא שאייזנקוט לא רק תבע, הוא גם נתן. לפלוגות הוותיקות הוא דאג לשבוע בוינגייט, לקורס פסיכומטרי כהכנה לאוניברסיטה. %90 מהסכום השנתי שמצטבר בקופת המח"ט הוא הסב מהסיירת ומאגוז לטובת שש הפלוגות הוותיקות, כתחליף לזובור הוא הנהיג כטקס חניכה "בוחן ותיק" שעורר בתחילה התנגדות עזה, אך בינתיים נעשה ללהיט.
חזותו הצנועה והעגלגלה, האפורה במקצת, עלולה להטעות. למי שמחפש כריזמה, זיקוקים וניצוצות, אייזנקוט הוא לא הכתובת. עוצמתו כבושה ונחוץ זמן כדי להתוודע אליה ולדעת להעריך אותה כמידתה. אייזנקוט הוא טיפוס שמציב יעדים ונצמד אליהם בעקשנות. הוא לא פרץ כמטאור אלא התפתח בהדרגה. בתחילת כהונתו כמח"ט ניסו לכפות עליו השוואות לקודמו ארז גרשטיין. הספקנים העריכו שאייזנקוט יעמוד בצילו. אבל ההשוואה עושה עוול לשניהם. קשה לתאר סגנונות מנהיגות שונים זה מזה באופן קיצוני כשלהם. כל אחד מהם בנה את חטיבת גולני לגמרי אחרת; את גרשטיין העריצו, את אייזנקוט מכבדים.
תא"ל גרשטיין, קצין שהיה לאגדה בחייו, נהרג בחודש פברואר השנה מהתפוצצות מטען. אייזנקוט היה בין החברים הכי קרובים אליו בצבא. "לא עבר יום שארז ואני לא עידכנו זה את זה. היו לנו מפגשים קבועים בדרך לפיקוד, התייעצנו המון, ההערכה ההדדית בינינו היתה אדירה. ההכרות התחילה למעשה כשאני הייתי קצין אג"ם של גולני והוא הקמב"ץ. המח"טים היו אז גבי אופיר וגבי אשכנזי. ישנו בחדר בגודל של מטר על מטר, שתינו קפה מאותו קנקן. כל הדיבורים על הנעליים שלי והנעליים שלו, כן נכנס לנעליו או לא נכנס, היו פשוט לא לעניין".
התקרית שבה נהרג סמ"ר אוהד זך מאש כוחותינו בדרך למארב ליד מוצב טייבה, בדצמבר האחרון, היא מבחינתו של אייזנקוט כישלון שאין לו כפרה. זוהי לדבריו הנקודה השחורה של תקופתו כמח"ט, שנתיים שבהן הרגו היחידות הכפופות לו, בהן אגוז, לפחות 40 אנשי חיזבאללה. "היום בגולני יש עשרות מחלקות, כך שלא את כולן אני מכיר מקרוב, אבל בבעייתיות אני בהחלט מעורב. כשהגעתי לגדוד שבוע לפני האסון, דבר ראשון שביררתי אצל המג"ד זה מה נשמע במחלקה של אסף לפיד. הלכנו למ"פ, הוא תיאר לי מה קורה מבחינה מקצועית, בעיני זה עוד לא היה מצב של כישלון חרוץ. מדובר היה בבחור ערכי מאוד, מוטיווציה עד השמים, בעל יכולת מנהיגות; היתה לו בעיה בניווט ובהתמצאות שאותה חשבתי שנצליח לשפר. כבר היו מ"מים שעזרנו להם להיבנות".
לבסוף השתכנע אייזנקוט שזה לא זה. "אחרי שאישרתי למג"ד להפסיק לו תפקיד, הוא החליט בכל זאת לתת לאסף עוד צ'אנס. השאר כבר ידוע. הטרגדיה היא שלא הצלחנו להחזיר הביתה למשפחה נהדרת ילד בן 19 שאותו היא חינכה לאהבת הארץ ולערך השירות למולדת. לכן אני גם מבין את הזעם שלהם. הם שכלו בן לא מול אויב. לראות את האב והאחות מניחים את דרגות הקצונה על קבר בנם כהבעת אי אמון בנו, המפקדים, זה מחזה שלא קל לי להתמודד איתו". זה לא מנע מאייזנקוט להשתתף עם בנו הבכור במרוץ ניווט שיזמה משפחת זך לזכרו של אוהד ולחלק את הפרסים.
שש אלי קרב
כשהודיע לו המ"פ של אסף לפיד, גיא הלוי, שהוא לוקח אחריות ומתפטר, אייזנקוט לא השלים עם ההודעה. סא"ל אילן אטיאס, המג"ד שמשפחת זך נאבקת להדחתו, נפצע לפני שלושה שבועות במרדף שהתפתח בעקבות המארב בקלעת דובאי. התחושה ביד ימין אבדה לו ובשלב זה היא לא מתפקדת. לפי הערכות היותר אופטימיות של הרופאים באורתופדית ב' בבית החולים רמב"ם יידרשו לפחות שמונה חודשים לשיקומה. יומיים בלבד אחרי ההיתקלות הלם אייזנקוט באטיאס, כשהודיע לו שהוא מצא לו ממלא מקום. אטיאס, רתוק למיטה, החוויר. האשליה שהנה עוד רגע הוא חוזר לגדוד, התפוגגה.
אייזנקוט, שאטיאס הוא בן טיפוחיו מאז היה אצלו מ"מ, היה היחיד שהעז להציג לפצוע את האמת במערומיה. כשהבחין שאטיאס נמוג לשמע הבשורה המרה, הוא ביקש את הנוכחים לצאת ונותר איתו לבדו, בניסיון קלוש לעודדו: "אתה, שהיית מלך בגדוד, פתאום אתה זרוק חסר אונים על מיטה, אני בהחלט מבין את ההרגשה".
התקדים שהדריך את אייזנקוט להזדרז בהחלפה היה פציעתו של מג"ד אחר שלו, סא"ל תמיר ידעי, שנפגע גם הוא ביד ימין בהיתקלות עם חוליית חמאס בחודש ינואר, ליד עתניאל שבהר חברון. "לתמיר גרמתי עוול בזה שנעניתי לבקשתו ואיפשרתי לו לחזור לגדוד הרבה לפני שהוא השלים את השיקום. עכשיו הוא חייב לפתוח מחדש את היד ולתקן את כל העסק. אפשר היה למנוע את זה אם הוא היה עובר טיפול מסודר, כולל פיזיותרפיה". במקרהו של אטיאס ביקש אייזנקוט שלא תישנה התופעה שבה מג"ד אפוף כאבים הולך בתרגילים צמוד לסד, בלי יכולת להפעיל את הנשק. במסדר החולים של אייזנקוט יש עוד מג"ד, שאף הוא בוגר פציעה קרבית - סא"ל חגי, מפקד "אגוז".
"כשסופרים לנו בעיתונים כמה הרוגים תובעת מאיתנו לבנון, שוכחים לציין ליד זה שרק מתחילת השנה התגלו 60 זירות מטענים, מהם צה"ל ניטרל 56. מדובר בפוטנציאל הרג של מאות אנשים שנחסך מאיתנו. זה לא קורה אאוט אוף דה בלו, יש מי שמונע את זה, אבל לצערי אני לא חש שקיימת הערכה למה שחברי ואני עושים. בלי קשר לוויכוח הפוליטי, כן לבנון או לא לבנון, אין שום סיבה להתבטאויות שמציירות אותנו כחבורה מטופשת שסתם חוטפת נפגעים. כדי שנחוש שיש תכלית למה שאנחנו עושים, אנחנו כצבא זקוקים להסכמה רחבה. לשפוט את הסלוקי במושגים השאובים מהספורט זה עיוות שלצערי נגועים בו לא רק מפקדים בעבר, אלא גם בהווה".
בראיון שהעניק תא"ל גיורא ענבר עם שחרורו מצה"ל, ובו קרא לנסיגה מלבנון, הוא הוציא לכאורה את אייזנקוט מהארון, כשמנה אותו בין הקצינים השותפים לדעתו. אייזנקוט מתנער מהכבוד. "מה שגיורא אמר זה שהוא חושב שאני חושב, לי על כל פנים לא היתה איתו שיחה שבה אמרתי לו את ההשקפות שהוא מייחס לי". הכתבת הצבאית של הרדיו, כרמלה מנשה, שחשפה דברים שנאמרו בדיון מפקדים בבירנית באמצע חודש מאי, אף היא הצביעה עליו כמצדד ביציאה; אייזנקוט הכחיש. "אני לא מתכוון עכשיו לחשוף את עמדותי, אם כי בפורומים סגורים מעולם לא הסתרתי אותן", הוא מסביר. "בעיני זה פסול שבעלי אינטרס מצטטים התבטאויות של קצינים כדי להכשיר את הלבבות לכיוון שהם מבקשים לקדם, לצערי כל עולם המושגים פה התערער. התפקיד של הצבא זה להכין את עצמו למלחמה, לשוש אלי קרב ולא לדבר על נושאים שהם לא עניינו. אפילו זה שאנחנו אלה שמסכנים את חיינו והולכים להלוויות עדיין לא אומר שנמצאת לפנינו התמונה המלאה שיש לחברי המטה הכללי, שלפיה אפשר להחליט מה נכון לעשות בשאלת לבנון. "מאיתנו, המח"טים, הייתי מצפה שנתנהג כמו הגנרל פטון, ששנה לפני מלחמת העולם השנייה, בין קוקטייל לקוקטייל, רק חיפש את מי לתקוף. אסור לנו שנשתכר מהאווירה של מזרח תיכון חדש, לא עכשיו ולא בעוד 30 שנה. לצערי אני מזהה בצה"ל תופעה הולכת ורווחת של התבטאויות פופולריות מתייפייפות, שמתיישרות בהתאם למה שדעת הקהל הישראלית מצפה לשמוע מאיתנו. חייבים למתוח על זה קו".
ההדחה
עד 1982 הוא הספיק להיפצע שלוש פעמים מאש ידידותית, פעם במלחמת לבנון ופעמיים בתאונות אימונים. הסימנים של אחת הפציעות ניכרים עדיין במצחו, אז ניהל תרגיל עם כובע ב' במקום קסדה. אולי זה מפתיע, אבל בצעירותו הוא נודע כסורר, "קפצן וחוצפן" כהגדרתו. הצגת השיא שלו היתה כשפיקד על פלוגת "עורב", מח"ט גולני אז היה צבי פולג (פרקש). הפלוגה של אייזנקוט היתה בחופשה רגילה אחרי קו מתיש בלבנון, כשנקרא במפתיע להחזיר אותה לאירוע חטיבתי חסר חשיבות, סיור בבתי הזיקוק. אייזנקוט מחה על חוסר ההיגיון שבהוראה וסירב בתוקף להפסיק לאנשיו את החופשה ולו רק לכמה שעות. את הוויכוח עם המח"ט הוא ניהל בנוכחות כל קציני החטיבה הנדהמים. פרקש היה סבלני כלפי מי שעד אותו עימות היה מחביביו, אבל גם לו אזל לבסוף מטען האיפוק. כשהמ"פ סירב אפילו להתנצל, הוא זרק אותו מהחטיבה לעיני הקהל הנבוך. "גם אני כמח"ט הייתי נוהג בדיוק כמוהו", אומר אייזנקוט על ההדחה ההיא. הוא לא גאה בה, אבל מעולם לא השמיט את הפרט הביוגרפי הזה מקורות חייו. בתפקידיו הבאים הוא אף השתמש בלקח לא אחת כדי להדגים למ"פים ממורמרים שמוטב לעצור ולא לנקוט צעדים שיצטערו עליהם אחר כך. הוא נשלח אז כסנקציה ליחידה נידחת והיה כבר בדרך לחתום על טפסים להתרת חוזה. מי שעצר את הסחף היה אילן בירן מיטיבו. הוא הרגיע את אייזנקוט, יישר הדורים ולתקופת הפוגה אף פילס לו נתיב ללימודים בפו"ם. כעבור זמן חזר אייזנקוט לגולני בדלת הראשית, לתפקיד קצין אג"ם, ואחר כך, בסערת האינתיפאדה 88'-90', היה למג"ד. כשנקרא אייזנקוט לאחרונה להכיר את לשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, הוא פגש במסדרון באקראי את בירן, המנכ"ל היוצא של משרד הביטחון. מזל שהתעקשתי עליך אצל פרקש, הוא הזכיר לאייזנקוט את הפרשה העגומה ההיא.
הוא תושב הרצליה, נשוי לחנה, אדריכלית שבנעוריה אף היא היתה חברה במועדון המפרשיות באילת. לזוג חמישה ילדים. בזמנו הפנוי אייזנקוט משחק סקווש, על גלשן הרוח שהיטיב להשיט הזדכה בהיותו מג"ד. אחרי שהיה סמח"ט גולני וקצין המבצעים של פיקוד צפון, הוא התמנה למח"ט "אפרים", חווה את פינוי הערים קלקיליה וטול כרם כחלק מהסכם אוסלו. כשפוצץ ביתו של יחיא עייאש בכפר רפא, היה זה אייזנקוט שהפעיל את המתג. "במשך חודשיים ערכנו מבצע הדוק מאוד כדי לאתר אותו. שמונה שבועות המשפחה שלי לא ראתה אותי בגללו, לכן כשהחליטו להרוס את הבית הזמינו אותי ללחוץ על הכפתור. עניתי להם, חפשו מישהו אחר להלביש עליו את התענוג המפוקפק, אני לא נכנס לזה, אמרו לי, אתה לא יצאת הביתה כל כך הרבה זמן, לך מגיע. הם לא השאירו לי ברירה".
כשעלו בגזרתו התנחלויות בלתי חוקיות הוא הגיב בתקיפות. "היו לי יחסים יוצאים מן הכלל עם היישובים, אבל כשהם השתגעו הראיתי להם שאני יותר משוגע מהם". כשידידו, ראש מועצת אלקנה ניסן סלומיאנסקי, ניסה להאחז בעוד גבעת טרשים שהוכרזה שטח צבאי סגור, הודיע לו אייזנקוט "עד כאן" והורה להכניס אותו למעצר. "הוא העלה לי את הסעיף הגולנצ'יקי שבי. מה שלא ידעתי זה שהיום ההוא בכלא הוסיף לו הרבה נקודות במפד"ל. איך אמר לי ראש מועצה, קולגה של סלומיאנסקי? אתה דאגת לזה שהוא יהיה חבר כנסת".
חוויה אמריקאית
התחנה הבאה של אייזנקוט היתה שנת השתלמות בקרלייל, המכללה לביטחון לאומי של צבא ארצות הברית. הוא חזר שונה משיצא, הוא מדווח, בעיקר בהבנתו את התקשורת. "עד לנסיעה אף פעם לא הכרתי בכם כגורם", הוא אומר. "הגישה שלי היתה שאתם מטרד שחייבים לסלק אותו. כשהייתי מח"ט טול כרם, היו מספר הזדמנויות שאילן בירן, כאלוף פיקוד מרכז, היפנה אלי עיתונאים. ברחתי מזה כמו מאש. הנסיעה שינתה את הגישה שלי מקצה אל קצה. לקחתי בקרלייל קורס על יחסי צבא-תקשורת וממש נפקחו לי העיניים. הבנתי את חשיבות הדברים ומעמדה של עוין נפתחתי לנושא. קיומה של התקשורת היום זה נתון שנכנס אצלי להערכת המצב מיד אחרי קרקע, אויב, זמן ומרחב".
הכתבים הצבאיים זכו אצל אייזנקוט לשיתוף פעולה ענייני שלא אופייני לחטיבות אחרות. הוא היה לא רק גורם מגיב, אלא גם יוזם. כל פנייה אליו נענתה ולא במחשכים או בטלפונים ליליים, אלא בפגישות מסודרות. אפילו בימים רעים לחטיבה הוא דבק באותה מדיניות. אחרי המרד הוא לא החביא את המ"פ הנוגע בדבר, סרן אורן כהן; בעקבות האסון שבו נהרג אוהד זך הוא שלח את המג"ד, סא"ל אילן אטיאס, לראיון נוקב; לסיכום ההיתקלות בקלעת דובאי הופיע המ"פ, סרן יואב ירום, מול המצלמות. גם בהצלחות הוא אף פעם לא הציב את עצמו במרכז, אלא את הפקודים.
"הקצינים אצלי יודעים להשתמש בתקשורת, הם כבר לא נבהלים ממנה", הוא אומר. ביום עיון שיזם הם עברו סדנה לעבודה מול מצלמה. את מחליפו, אל"מ שמואל זכאי, שעדיין רואה בתקשורת גורם בעייתי, אייזנקוט מתחייב שכבר בתקופת החפיפה ינסה לשנות את יחסו. זכאי חייב תודה לאייזנקוט, שהביא
אותו לגולני מ"שקד", וגם ניהל לובי למענו כאשר זכאי, בהיותו מ"מ, נקלע לפשלה שכל אחד אחר היה מודח בעקבותיה.
כשאייזנקוט חזר מארצות הברית הוא הדריך בקורס מג"דים וממנו הלך להיות מח"ט גולני. 14 מתוך 21 שנות שירות הוא היה בחטיבה, והפרידה לא קלה לו. "כששואלים אותי חברים על מה אני בעיקר גאה ואיפה טביעת האצבע שלי בשנתיים שהייתי מח"ט, התשובה שלי היא איכות המ"פים. זאת לא פראזה. מדי פעם אתם בעיתונות נורא מתפעלים כשאתם מגלים עוד כוכב, אני את החבורה המצוינת הזאת חי יום-יום. יש לי חוברת עם תחזית מג"דים לשנת 2006, כדאי לך לזכור את השמות: עמית פישר, דוד זיני, יואב ירום, ארז הדרי, ויש עוד". ובנוגע לאייזנקוט עצמו, אפשר להמר שבאותו מועד יענוד לכתפיו דרגות אלוף במגמת עלייה. כך לפחות משוכנע דור המח"טים שאכל איתו מאותו מסטינג.
("הארץ", 10.09.1999)


http://news.walla.co.il/item/891351

אפס סובלנות כלפי אלימות מהרצועה\ מאת אביחי בקר

ראש אגף מבצעים במטכ"ל, האלוף גדי אייזנקוט, משרטט את העימות בין ישראל לפלסטינים והמדיניות שיש לנקוט כלפי חמאס

הטון שנשמע השבוע במטכ"ל היה נחרץ, אפילו לוחמני. הפעילות הצבאית הנרחבת ברצועת עזה - ירי סוללות התותחים, ההפצצות האוויריות הכבדות, ההפגזות מן הים - תימשך, גם במחיר של פגיעה נוספת באזרחים פלסטינים. רק מהלך נחרץ של ממשלת החמאס החדשה נגד החוליות המשגרות את רקטות הקסאם יביא את ישראל להפסקת המבצע. "אם ראשי החמאס לא יפעלו לעצור את הירי, הם צריכים לחטוף מכה קשה ולשלם מחיר כבד. מה שראינו עד עכשיו הוא רק קדימון. זה יהפוך יותר ויותר גרוע אם הם לא יתעשתו. צריך להציב להם רף של אפס סובלנות מצדנו כלפי טרור מעזה. אסור לגרום לפגיעה במוצרי יסוד, אבל נראה לי לא שפוי לתת להם לפרוח ולשגשג כשיורים עלינו רקטות. כן, צריך לפתוח את מעבר קרני, אבל במקביל לירות עוד 200 פגזים לאזורי השיגור, לפגוע בכלי מי שמשתתף בטרור, שמתכנן ומממן אותו".
מה שמפתיע בדברים אינו תוכנם אלא מי שאומר אותם - ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף גדי אייזנקוט, מהקצינים השקולים והמחושבים יותר בצמרת הצבאית. קשה לשער שהתואר "מתלהם" הוצמד אי פעם להתבטאות של אייזנקוט. אך לניתוח העומד מאחורי ההצהרות החדות של ראש אמ"צ שותפים מרבית בכירי המטכ"ל. זו עמדה הגורסת כי חילופי השלטון ברשות מספקים לישראל הזדמנות להכתיב כללי משחק חדשים ברצועה. יותר מדי חודשים השלימה ישראל, למעשה, עם ירי הרקטות לנגב הצפוני והמערבי. הדרג המדיני חשש מפעילות התקפית מסיווית ברצועה. כניסה מחודשת של כוחות יבשתיים לעזה, לפני הבחירות, היתה שומטת את הקרקע מתחת לטיעונים ששימשו את קדימה להצדקת ההתנתקויות (הקודמת והבאות). מנגד, התקבל בהבנה בעולם (ובמידה פחותה בישראל) דימוי החולשה שטיפחה ממשלת הפתח, שנמנעה מטיפול במשגרים. לפיכך, הסתפקו בצבא בדרך כלל בירי ארטילרי לשטחים פתוחים וקיוו לטוב.
אבל עליית החמאס יוצרת כתובת חדשה מבחינת ישראל. בניגוד לפתח, החמאס אינו מציג עצמו כחלש. לרשות יש כעת שליטה פיסית מלאה ברצועה, ומבחינת ישראל הנסיגה נטלה מהפלסטינים כל תירוץ לירי לנגב. החשבון הפתוח בגדה הוא סיפור אחר, נפרד. ברצועה דורשת ישראל מממשלת החמאס אחריות מלאה ושקט גמור. "יש לנו לגיטימציה מלאה להפעיל כוח רב כשהם ממשיכים לירות על יישובים שלנו. גם הציבור בארץ מבין זאת וגם הזירה הבינלאומית. אני לא רואה שמישהו בעולם מתרגש מכך", אומר אייזנקוט.
ירי אלפי הפגזים לרצועה, רצף ההלוויות בצד הפלסטיני, תמונות הילדים הפצועים - עוררו השבוע טענות שלפיהן צה"ל גורר במתכוון את המדינה לעימות אלים עם החמאס, שסופו פלישה מחודשת לרצועה. לאורך חמש וחצי שנות הלחימה, היתה מערכת הביטחון אשמה לא פעם בהתנהגות כזאת: בחודשים הראשונים, תחת הרמטכ"ל שאול מופז, הגיב צה"ל לעתים באלימות מופרזת על התקפות פלסטיניות. השב"כ של אבי דיכטר דחף להתנקשות באיש הפתח ראאד כרמי, בעיתוי קטסטרופלי. אריאל שרון ושרי הביטחון מופז ובן-אליעזר פיתחו אובססיה מוגזמת לחיסולים, כ"פתרון קסם" לכל בעיה. אבל דומה שההאשמה הנוכחית לוקה בראייה פשטנית. ההבדל העיקרי הוא בכך, שכיום אין עוד חיילים ברצועה; בגזרה הזאת לא נותרו לפלסטינים תביעות טריטוריאליות. וכפי שישראל רשאית להגיב משטחה, בעוצמה, על התקפות חיזבאללה מלבנון, כך היא רשאית לנהוג גם מול עזה.
מבחן תחושת הביטחון
אייזנקוט טוען ש"אין חתירה מצדנו להתלקחות מכוונת", אבל מודה באותה נשימה ש"אנחנו מבינים שהדברים עלולים להגיע להתנגשות רחבה יותר. בעיני זה עדיף מאשר שהם ירגילו אותנו למטח של 25 קסאמים בשבוע. נכון, לא נהרגו ישראלים מירי קסאם מאז ההתנתקות, אבל קיים מבחן נוסף שאין להתעלם ממנו: תחושת הביטחון של התושבים סביב הרצועה. ברור לגמרי שפעולה קרקעית אינה דפוס רצוי כרגע, אבל היא קיימת בתוך סל הכלים, וייתכן שהדברים יגיעו לכך בעתיד. יכולת הפעולה שלנו בעזה ובאיו"ש שונה. אין לנו שליטה מבצעית ומודיעינית בעזה. כדי שיתקיים ביטחון שם, מישהו צריך לשלוט. לנו יש עכשיו כתובת, ממשלת החמאס, לתבוע ממנה אפס מעשי טרור. אם הם לא יעשו זאת, הם ישלמו מחיר. הכניסה לעזה מסובכת אבל היא בת ביצוע, וצה"ל מחויב להכין את עצמו, מבצעית, לאפשרות כזאת. מי שיחליט אם להיכנס ובאיזה היקף יהיה הדרג המדיני. לא צריך להגיע למצב שהיה בשכונת גילה, כשלקח לנו שנה וחצי להבין שאי אפשר להסכים לירי יום-יומי על אזרחים. בגדה הפעלנו את הגיון בית-ג'אלה: בסופו של דבר נכנסנו ושברנו להם את העצמות. פירקנו את כל המערכת של הרשות".
ובכל זאת, הוא מעריך שהדברים לא יגיעו לידי כך ברצועה. "אני משער שבסיבוב הזה הם ילחצו על הברקסים. ראשי החמאס מסוגלים לעשות זאת, אבל הם בדילמה גדולה: האירועים ברצועה מחייבים אותם לנקוט עמדה ויש להם התחייבויות נוספות לעמוד בהן: לספק ביטחון בסיסי לאזרחים, להפסיק את האנרכיה ברחובות, לשלם משכורות, כשאין עדיין מהיכן לקחת את הכסף. הם זקוקים כעת לזמן ולשקט כדי להשיג יציבות בזירה הפנימית ברשות ולהשתלט על עמדות הכוח. אבל לנו אין סיבה לתת להם קרדיט ולו לדקה. מה שיקבע יהיה מבחן התוצאה, הפסקת הטרור מהרצועה".
הוא אינו מאמין שתהיה תפנית אידיאולוגית בחמאס אך סבור שהארגון יבצע "התאמות אידיאולוגיות נדרשות", כדי לשרוד בשלטון ולחלץ את הרשות מהמשבר הכלכלי. "הם לא רואים את הדברים במושגי הזמן שלנו, של כאן ועכשיו, אלא לטווח רחוק יותר, עשרות ומאות שנים".
הראיון עם אייזנקוט, בשתי פגישות נפרדות, נקטע לעתים קרובות בשיחות טלפון דחופות ובהצצות חטופות למכשיר הביפר ולמסך המחשב. אף שהמטה הכללי, תחת רב-אלוף דן חלוץ, מאציל הרבה מסמכויות ניהול הלחימה לפיקודים המרחביים, החלטות משמעותיות עדיין מתקבלות במשרדו של ראש אמ"צ בקריה. חלוץ הוא שמינה את אייזנקוט (וקידמו לדרגת אלוף), מתוך ראיית התפקיד כאחד המרכזיים במטכ"ל. התחנה הבאה שלו עשויה להיות פיקוד המרכז (בסוף השנה) וניהול ההתנתקות הבאה, אלא אם חלוץ יחשוב שהוא זקוק לו יותר דווקא בקריה.
הוא בן 46, יליד אילת. כוכבו דרך מאוחר יחסית. עפר שלח, שהיה מדריך שלו בבית הספר לקצינים ב-1980, כתב לפני כשנה ב"ידיעות אחרונות", שההתקדמות של אייזנקוט לדרגות בכירות הפתיעה אותו. בבה"ד 1 לא הכשירו קצינים של ממש, אלא מפקדי מחלקות שראו עצמם כרובאי המצטיין של המחלקה. מי שבלטו בקורס היו אלה שהיטיבו מחבריהם לצלוף, להוליך לתרגיל, לצעוק פקודות בטון סמכותי. אייזנקוט, שקט, שמנמן, לא כריזמטי במיוחד, לא נמנה עמם. הפריחה באה מאוחר יותר, כשנדרשו לפתע תכונות מורכבות בהרבה: חשיבה, תכנון ארוך טווח, מנהיגות אמיתית.
מאבק ללא הכרעה
לזכותה של חטיבת גולני, שבה עשה את רוב שירותו, ייאמר שהצליחה להצמיח את שני המודלים: זה של אייזנקוט וזה של ארז גרשטיין, חברו, שנהרג ב-99' בלבנון, כמפקד יק"ל. השניים שימשו, פחות או יותר במקביל, כמפקדי יחידות חטיבתיות ואחר כך כמג"דים בגולני. אייזנקוט גם ירש מגרשטיין את הפיקוד על החטיבה. משם עבר לתפקיד שעיצב יותר מכל את השקפתו על המערכת הביטחונית והמדינית: המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אהוד ברק, ואחריו של אריאל שרון. למעשה, היה החוליה העיקרית שנותרה במקומה לאחר העברת השלטון. שמור אצלו פתק, בכתב יד, שבו שינה שרון מלה אחת בהנחיה המדינית של ברק לצה"ל, לטיפול באינתיפאדה: מצמצום האלימות להפסקתה.
אבל התפקידים שמילא בהמשך חיזקו דווקא את הבנתו שמדובר במאבק מתמשך, שלא תהיה בו הכרעה חד-משמעית. הוא שימש מפקד אוגדת מילואים והספיק להסתכסך עם האלופים דורון אלמוג וישראל זיו, כשהורה למפקדי טנקים שלו להתעלם מהנחיות פתיחה באש גורפות, שקטלו חפים מפשע בגבול הרצועה. אחר כך היה מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית בשנתיים קריטיות, 2003-2005, שבהן צומצם היקף הטרור ללא הכר. לצד אלוף פיקוד המרכז אז, משה קפלינסקי, יש לו בכך מניות רבות. השניים הרחיקו את הטנקים מהגדה, הורידו כמעט לאפס את ההתנקשויות והסירו עשרות מחסומים מהכבישים לפלסטינים. מנגד, נעשו אלפי מעצרים.
ההרתעה האפקטיבית ביותר, טען אייזנקוט שוב ושוב, מושגת כשכוח מסתערבים מגיע לדירת המבוקש בקסבה ומוציא אותו ממנה באיומי אקדח, לא באמצעות פצצות של טונה. יותר מכל ניהל אייזנקוט מלחמת חורמה בדרישות להשגת הכרעה בעימות. הוא לא נלאה מלהסביר כי מדובר במלחמה מסוג אחר, שמבחנו של צה"ל בה יהיה בהשגת רמת ביטחון גבוהה לאזרחים, במניעת קריסת המשק ובהבטחת חופש תמרון לדרג המדיני בקבלת החלטות. השבוע אמר אייזנקוט ש"חזון המזרח התיכון החדש כנראה לא עומד כרגע על הפרק". פעם אחרת צפה שגם בנו הצעיר עוד יילחם כחייל מול פלסטינים.
בזמן האחרון הוא מוטרד במקצת מהזיכרון הקצר של הציבור. "אנשים שכחו את השנתיים הראשונות של העימות. 2002 היתה שנה נוראית, עם 518 הרוגים ישראלים. בשנה שעברה המספר ירד ל-50. זו ירידה של 90%. נכון, החמאס הצטרף בינתיים להבנות על תהדיאה (הרגעה), אבל הסיבה העיקרית לשינוי היא דפוס הפעולה המרשים שנבנה יחד עם השב"כ. השפעת הטרור על החיים התקינים במדינה פחתה. אני לא חושב שצה"ל מספק את זה במחיר גבוה מדי. לפני שנתיים וחצי היו לנו 40 גדודים בגדה. היום ירד המספר ל-25 וחסכנו בכך הרבה כסף. הפעלה של גדוד מילואים בגזרה עולה למדינה 30 עד 40 מיליון שקל בשנה. יש בדרגי השטח טענות קשות כלפינו על כך שאנחנו לוקחים סיכונים בלתי סבירים".
ההישגים בלחימה, כמו הרפורמה הארגונית המשמעותית שהנהיג חלוץ, לא יועילו כנראה לצבא מול הקונצנזוס הפוליטי הרחב בדבר צורך בקיצוץ גדול בתקציב הביטחון. במטכ"ל חוששים מחידוש המתקפה התקשורתית על משכורות הקצינים והבזבוז ביחידות. "זה לא עניין של להתמקח על נקודות ספורט לאנשי הקבע. טענות כאלה הן פופוליזם זול. השאלה העמוקה היא איזו רמת ביטחון אנחנו מספקים לעם ישראל, במגבלה תקציבית שדוחפת את צה"ל אל עבר התחום הבלתי אפשרי. הסיפור אינו משכורות הקצינים. כמה מ"פ מרוויח? 6,000-7,000 שקל? ואיזו משכורת מקבל מג"ד שיוצא הביתה פעם בשבועיים, בהשוואה לסיכונים שכרוכים בתפקיד? על פני 20 שנה יש דווקא שחיקה גדולה בשכר בצה"ל, וזה צבא שכולו רתום עכשיו ללחימה".
לשנים הקרובות אייזנקוט צופה "מזרח תיכון מורכב יותר, בעייתי יותר, קיצוני יותר. לנוכח התמונה המתקדרת, צריך לחשוב היטב על היקף הקיצוצים. ישראל כבר לא מתמודדת רק עם הפלסטינים וחיזבאללה. הטרור הגלובלי נכנס בהדרגה לתמונה ומתחיל להתעניין בישראל כיעד. הקטיושה שנפלה בנובמבר באילת שוגרה בידי ארגון שקשור באל-קאעדה וכך גם הקטיושות שנורו בדצמבר מלבנון לקרית שמונה. צה"ל צריך להיערך עכשיו להגנה אחרת על קרוב לאלף קילומטרים של גבול, מעבר ללחימה בשטחים. זה צבא שונה לגמרי במחויבויות היום-יומיות שלו. גם תוכנית הגרעין של איראן אינה עוד גחמה של איזה קצין באמ"ן. המערב כולו עומד על הרגליים האחוריות. האתגרים שעומדים לפתחנו אדירים. ההחלטה על התקציב אינה צריכה להיות בידי צה"ל, אבל אפשר לצפות שמי שמקבל הכרעות כאלה יעשה אותן רק לאחר ניתוח והבנה עמוקה של תמונת המודיעין, האיומים והמענה שנדרש להם".
("הארץ", 14.04.2006)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 30-11-2014, 10:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
לא סחבק: קוים לדמותו של מי שיכול להיות הרמטכ"ל הבא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.maariv.co.il/news/new.as...=11&0r9VQ=GIDMM

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2499218

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2499319

http://www.mako.co.il/news-military...40acf941004.htm

לא סחבק: קוים לדמותו של מי שיכול להיות הרמטכ"ל הבא\ מאת אלון בן דוד

בהרבה מובנים אייזנקוט הוא המשך טבעי לגנץ: לא מהפכן, זהיר מאוד בהפעלת כוח, רגוע, לא פזיז וחושב לפני שהוא יורה. בימי שגרה אלה תכונות מצוינות לקצין - אבל כיום אין שום דבר שגרתי במזרח התיכון שסביבנו

בעוד פחות משבועיים מתכוון שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הביא בפני הממשלה את מינויו של גדי אייזנקוט לרמטכ"ל, והיא תאשר אותו. זה לא יהיה סוף פסוק, כי יש שמתכננים להטיל בו רפש ולמצוא דופי.
ולמרות זאת, מרבית הסיכויים שאייזנקוט יהיה הקצין שיתיישב ב־ 15 בפברואר על כס הרמטכ"ל. יש משהו מטעה בהופעה שלו. נכון, הוא גולנצ'יק, אבל הוא לא סחבק. מעולם לא היה באמת חלק מהשבט ההדוק של גולני.
גם כשהתבגר, השתדל לשמור מרחק מאירועים נוצצים ומהתחככות בשועי עולם. נראה היה שאת זמנו הפנוי העדיף תמיד לבלות עם המשפחה ועם חמשת ילדיו. הוא גם לא היה מהמורעלים של גולני: אלה שמחפשים איך לשפצר עוד הנשק ומגלחים יחד עם שאר המחלקה את הראש.
כמ"פ, כמג"ד וכמח"ט בחטיבה, לא הייתה סביבו הילת הערצה כפי שהייתה סביב ארז גרשטיין ז"ל או צ'יקו תמיר. אבל ככל שהתקדם התגלו האיכויות שלו כקצין וכמצביא חושב.
מתחת לחזות העגלגלה והגוצית מסתתר עקשן ודעתן לא קטן, שאינו חושש להתעמת עם הממונים עליו ואינו נבהל משררה. הדעתנות הזאת היא כנראה מה שגרם לאהוד ברק להקפיץ אותו מתפקיד מח"ט למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
למרות מעורבותו בהדלפת מסמך הרפז, היה זה ברק שרצה למנות אותו לרמטכ"ל כשמינויו של יואב גלנט נפסל. וגם כיום, לברק יש בעיקר שבחים לאייזנקוט. בהרבה מובנים אייזנקוט הוא המשך טבעי לגנץ: לא מהפכן, זהיר מאוד בהפעלת כוח, רגוע, לא פזיז וחושב לפני שהוא יורה.
בימי שגרה אלה תכונות מצוינות לקצין - אבל כיום אין שום דבר שגרתי במזרח התיכון שסביבנו. האתגר של אייזנקוט יהיה לגייס את אומץ הלב האישי שלו ולהוביל שינויים הכרחיים בצבא, שיתאימו אותו לסביבה המשתנה.
זה כולל גם שינויים במודל השירות, בסדיר ובמילואים, בדרך שתדע לתגמל את הלוחמים הקרביים ולשמור עליהם מיומנים יותר כחיילי מילואים. בצוק איתן בלטו בחסרונם בסביבת מקבלי ההחלטות קצינים בעלי ידע וניסיון בעזה.
זהירות לא מבטיחה הצלחה
ארגון לומד נעזר בניסיון ובידע שצברו קודמים בתפקיד. אבל בצוק איתן לא ראינו את טל רוסו, פיקוד דרום לשעבר, לצדו של האלוף הנוכחי סמי תורג'מן, וגם לא את צ'יקו תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, לצדם של מפקדי האוגדות הנוכחיים.
אחד האתגרים של אייזנקוט יהיה להחזיר משהו מרוח הלחימה של קצינים כמו תמיר וכמו עימאד פארס, שחסרה היום ברמות הבכירות של הצבא. אולי אפילו ימצא את הדרך להחזיר לצבא קצינים מצטיינים שהורחקו ממנו בשנים האחרונות, שיוסיפו התקפיות כאיזון לאופיו המתון של אייזנקוט.
אם יחזור ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתעשע ברעיון של תקיפה באיראן - אייזנקוט לא יהיה שותף נלהב. ככלל, הוא מאלה שבכניסה לעימות כבר חושבים על נתיב הסיום והיציאה. אבל כמי שהיה לצדו של גנץ בשנתיים האחרונות, הוא היה יכול ללמוד שזהירות והליכה בין הטיפות לא תמיד מבטיחות הצלחה בתפקיד.
לא שמענו ממנו עד היום אמירות בנושאים שנויים במחלוקת. כרמטכ"ל יצטרך ללמוד להתעקש על דעתו לא רק בחדרים סגורים. הוא מביא איתו לתפקיד שאיפה מתמדת לחיפוש אלטרנטיבות שפויות ולא תמיד כוחניות, כמי שמאמין שתפקידו הראשון במעלה של צבא הוא למנוע מלחמה. אבל האתגרים שסביבנו, מדרום ומצפון, עשויים לגרור אותו למבחן של עימות נוסף.
ושם, כמו שנהג הרמטכ"ל הקודם לומר, חשוב שהעימות יסתיים בלי שיצטרכולשאול: "מי ניצח?"
הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 10
("מעריב השבוע", 04.11.2014)


מינוי איזנקוט לרמטכ"ל: איש צבא המודע למגבלות הכוח\ מאת עמוס הראל

הגישה הבסיסית, המורכבת שלו לתפקידיו העמידה אותו לא פעם בהתנגשויות עם הממונים עליו, אך נראה שלא הוא האיש שידחוף את צה"ל להרפתקאות מיותרות

כששר הביטחון עמד לבסוף על שלו, ראש הממשלה נכנע. אחרי סדרת דחיות שארכה יותר משלושה שבועות, נעתר בנימין נתניהו לדרישתו של משה (בוגי) יעלון, וההוציא הודעה משותפת על מינוי האלוף גדי איזנקוט לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל. גם זה נעשה בצורה מסורבלת משהו - הודעה לא רשמית לעיתונאים ביום שישי אחרי הצהריים ופרסום רשמי רק במוצאי שבת - אבל העיקר שנעשה.
גם כעת, לא לגמרי ברור איזה חלק מהעיכוב המיותר והמביך נבע מהלחץ שבו נתון כעת ראש הממשלה בגלל המשבר הקואליציוני והאפשרות של הקדמת הבחירות, ומה מתוך הסתייגות שלו מזהות המועמד עצמו.
כך או כך, נראה שביחסיו עם הרמטכ"ל הבא נגזר על נתניהו לשחזר את מה שחולל כבר במינוי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לפני יותר משנה: ראש הממשלה עושה את כל הסיבוב, תוך התעלמות מעמדת אנשי המקצוע (ובדרך גורם מבוכה לא מעטה למועמד המוביל עצמו), עד שהוא חוזר לנקודת ההתחלה ומסכים בסוף למינוי הריאלי היחיד שעמד מראש על הפרק. אם אחר כך הבכיר המתמנה, כמו פלוג, אינו חש מחויבות אישית עמוקה במיוחד לנתניהו עצמו, נדמה שראש הממשלה יכול לבוא בטענות רק אל עצמו.
אם לא כך יהיה לבסוף ביחסי נתניהו ואיזנקוט, זה יהיה בעיקר משום שהרמטכ"ל המיועד מגיע לתפקידו כשהוא מפוכח ומנוסה מאוד. איזנקוט נמצא כל כך הרבה שנים במוקדי קבלת ההחלטות - בעצם, מאז שימש המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון, בין השנים 1999 ו-2001 - עד שנדמה שלא תידרש לו תקופת כניסה והתאמה ממושכת למשרה הבכירה ביותר בצה"ל.
הגישה הבסיסית, המורכבת שלו לתפקידיו כאיש צבא, העמידה אותו לא פעם בהתנגשויות עם הממונים עליו: מהחלטתו כמפקד אוגדת מילואים לאכוף הנחיות פתיחה באש נוקשות יותר על חייליו בגבול רצועת עזה, כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע באינתיפאדה השנייה, דרך המחלוקות שלו עם הרמטכ"ל דן חלוץ ושר הביטחון עמיר פרץ במלחמת לבנון השנייה, ועד המכתב ששיגר לנתניהו, בהיותו אלוף פיקוד הצפון, שבו הסתייג מתקיפה ישראלית עצמאית של אתרי הגרעין באיראן.
מנגד, בכל הוויכוחים הללו, איזנקוט ידע גם לשמור על מקומו הנכון במדרג: איש צבא הכפוף למפקדיו ולדרג המדיני, אולם מודע היטב גם למגבלות הכוח ולהוראות החוק. השקפותיו בעניין הפעלת כוח זהירות ומרוסנות. לא הוא האיש שידחוף את צה"ל, ובעקבותיו את מדינת ישראל, להרפתקאות צבאיות מיותרות.
איזנקוט, בן 54, עשה את כל סדרת התפקידים הרלוונטית כדי להכשירו, מ-15 בפברואר, לשמש רמטכ"ל: מפקד פלוגה בגולני במלחמת לבנון הראשונה, מח"ט גולני בשלהי ימי אזור הביטחון בלבנון, מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית בימים שהצה"ל והשב"כ התגברו על האינתיפאדה השנייה, ראש אגף המבצעים במטכ"ל במלחמת לבנון השנייה, אלוף פיקוד הצפון בשנות השיקום שלאחר המלחמה, וסגן הרמטכ"ל בשנתיים האחרונות. ניסיונו, כישוריו, התמיכה הנלהבת שקיבל מיעלון ומהרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ - כל אלה מביאים אותו לפתח הקדנציה שלו כשהוא מוכן וכשיר לתפקיד.
נתניהו ויעלון היטיבו לעשות כשכרכו את ההודעה המאוחרת על מינוי איזנקוט בהכרזה על מינוי סגן רמטכ"ל חדש, האלוף יאיר גולן. גם הבחירה בגולן לסגן הרמטכ"ל מתבקשת, אף שבשבועות האחרונים רווחו הערכות שנתניהו משתעשע ברעיון של "הקפצת דור" ומינויו לרמטכ"ל כבר כעת. בכך מסומנים הקצינים שיוכשרו להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל שאחרי הבא, ב–2019: גולן ואלוף פיקוד הצפון, אביב כוכבי, שישמש כנראה סגנו של איזנקוט במחצית השנייה של כהונת הרמטכ"ל. בחודשים הבאים יחליטו יעלון ואיזנקוט על איוש שורת תפקידים נוספת במטכ"ל, בהם אלופי הפיקודים בדרום, במרכז ובעורף, וראש אגף המבצעים. בחלק מהמקרים נראה שהשניים יקדמו קצינים צעירים יותר לדרגת אלוף.
אבל אלה הבעיות הקלות המחכות לרמטכ"ל הבא. נתניהו מרבה לדבר, במידה רבה של צדק, על איום הגרעין האיראני, אבל לצה"ל מחכים גם איומים דחופים וקרובים יותר. אחרי ארבע שנים של טלטלה נוראה ורצחנית בעולם הערבי, ישראל מתמודדת עם מציאות אסטרטגית שונה בתכלית. אמנם אין עליה איום צבאי קונבנציונלי מיידי, מהסוג שהכירה בשנות המלחמות עם סוריה ולבנון, אך מספר השחקנים הלא־מדינתיים (ארגוני טרור וגרילה) הפועלים בגבולותיה הולך וגדל. אלה אויבים בלתי צפויים, שקשה לאסוף עליהם מודיעין וקשה לא פחות להרתיעם מפני תקיפה.
למזרח התיכון מחכה כנראה תקופה ארוכה של חוסר יציבות קיצוני, שבה גם תקריות גבול נקודתיות או רצף של אי הבנות עלולים לדרדר את המצב. הרמטכ"ל הבא ימצא סדרה של ארגונים עוינים בכל גבול אפשרי, למעט ירדן (בינתיים). מה גם שהמתיחות עם הרשות הפלסטינית מעלה את הסיכון לפרוץ אינתיפאדה שלישית בגדה בשנה הבאה. ואף שהצבא - בניגוד להכחשותיו ותלונותיו - יצא כמנצח ממאבקי התקציב שבעקבות המלחמה בעזה בקיץ, הוא פועל כעת גם בתוך סביבה תקציבית אחרת. החמרת מצבה הכלכלי של ישראל, לצד התמיכה הגוברת בציבור בהפניית משאבים לפתרון בעיות חברתיות דחופות, יקשו בעתיד על צה"ל לשכנע את הממשלה בצדקת דרישותיו לתוספות תקציביות.
עם כל אלה יצטרך להתמודד צבא שכוחות היבשה שלו נראים לפעמים כאילו הם תקועים עדיין בסוף המאה הקודמת. בימיו של גנץ כרמטכ"ל הואצו והושלמו תהליכים שהניבו שיפור ניכר בתפקוד חיל האוויר והמודיעין, ובעצם כמעט המציאו זירת לחימה ישראלית חדשה, תחום הסייבר. צבא היבשה נותר מאחור, כפי שהמחישו קשיי ההתמודדות שלו עם חמאס בקיץ.
איזנקוט יצטרך להרחיב במידה רבה מהלכים שהחל בהם גנץ, שנועדו להתאים את כוחות היבשה ללחימה בארגונים כמו חמאס וחיזבאללה, בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה, במקום מלחמות דיוויזיות השריון בשטחים הפתוחים של סיני והגולן בעבר.
אבל עד שאיזנקוט יגיע לזה, מחכה לו מכשול אחד שמוטב לא לזלזל בו: פרשת מסמך הרפז, שמתגלגלת בצמרת הביטחונית כבר יותר מארבע שנים, תגיח לעוד סיבוב, כמעט אחרון בחיינו. ועדת טירקל, ואולי גם בג"ץ, ידונו בטענות על התנהלותו של הרמטכ"ל המיועד בפרוץ הפרשה, כשלא מיהר לחשוף לפני המשטרה את חלקם של חבריו בהדלפת המסמך לערוץ 2.
אלה טענות שהיועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ושני שרי הביטחון האחרונים חשבו שאין בהן די לפסול את מועמדותו. אפשר להבין גם את סירובו של איזנקוט להתייצב לפני מה שהוא תופס כבית משפט שדה בערוץ 1, המקדם את הטענות הללו זה כמה חודשים. ובכל זאת נדמה שהרמטכ"ל הבא צריך לתת לציבור הסבר מפורט על מעשיו בפרשה, בטרם ייכנס לתפקיד הביטחוני החשוב מכולם.
("הארץ", 30.11.2014)


מינוי איזנקוט לרמטכ"ל: ניצחון האם העבריה - והצנחנים\ מאת אמיר אורן

איזנקוט יפעל בכל מאודו כדי שלא לייצר סכנות מיותרות, וככל שהדבר תלוי בו לא תהיה מלחמת ברירה - גם לא נגד איראן. אולי זו הסיבה שנתניהו לא מצליח לומר עליו מלה טובה

בסיפור מינויו של אלוף גדי איזנקוט לרמטכ"ל יש מפסיד גדול אחד ושני מנצחים, בנוסף לזוכה המאושר, חתן השמחה. בראש רשימת המנצחים נמצאת האם העבריה, מושא דאגתו של דוד בן־גוריון, פן מפקדי צה"ל לא יהיו ראויים לאמונה. (לבן־גוריון הנוקשה היה יחס מיוחד לאימהות. "אושר גדול זה של אהבת אם נגזל ממני כשהייתי ילד בן עשר", כתב לשר המשפטים הראשון פנחס רוזן, לפי ספרה של רות בונדי על רוזן 'פליקס', "ועדיין הצער תוסס בלבי").
האם העבריה, המונצחת בחדר דיוני המטכ"ל מאחורי גבו של הרמטכ"ל, יכולה קצת להירגע. השירות הצבאי עודנו מסוכן, אבל הרמטכ"ל הבא יפעל בכל מאודו כדי שלא לייצר סכנות מיותרות. הוא אינו מחרחר מלחמות. עד כמה שההחלטות בדרג המדיני תושפענה מעמדותיו המקצועיות, לא תהיה בתקופתו מלחמת ברירה, במיוחד לא נגד איראן.
יתכן מאוד שזאת אחת הסיבות לחמיצות, הנודפת מהודעתו של המפסיד, בנימין נתניהו, על הסכמתו להמלצת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון על איזנקוט. לא ברור מה קיווה נתניהו להרוויח מההודעה המשונה בערב שבת שההודעה הרשמית תתפרסם במוצאי-שבת; אולי חשב שבבתי הכנסת בארץ ובתפוצות יתקיימו תפילות המוניות להעברת רוע הגזירה ולטובת האלוף יאיר נווה.
נתניהו לא רצה הפעם באיזנקוט, כפי שלא רצה בשאול מופז ב-1998 ובבני גנץ ב-2010, אבל בשני מקרים אלה השים עצמו לאחר מעשה נלהב ממה שנכפה עליו. כשנכנע לשר הביטחון יצחק מרדכי והשלים עם סיכול מינויו של אלוף מתן וילנאי, אף ביקש לצבור נקודות פוליטיות ממוצאו של מופז. הפעם - לפחות בתגובתו הראשונה, בטרם ישמיע את דברו בממשלה ובכנסת ובבחירות - נמנע מכך. לא היתה בפיו מילה טובה, אחת ויחידה, על איזנקוט. אילו התבקש איזנקוט להביא מכתב המלצה ממעבידו, היתה ההודעה שנגבתה מנתניהו בעינויים - "נבחר מתוך קבוצה מצויינת... אני מאחל לו בהצלחה" - משאירה אותו מובטל. על המלצה חמה יותר חתם אהוד ברק לסטודנט בועז הרפז ב-2000.
מאחר שאיזנקוט אמון על תום לב ועל ענייניות, מובטח שעוינותו של נתניהו כלפיו והעובדה שהרמטכ"ל הבא יהיה פטור מחובת תודה לראש הממשלה לא יטו את שיקוליו. השתהותו של נתניהו באישור מועמדות איזנקוט פוגמת באיכות ההכנות להחלפת הרמטכ"ל וסגנו, אך תורמת לאיפוס הסיכוי שבית הדין הגבוה לצדק יפסול את החלטת הממשלה לאשר את המינוי. עד שיסתיים ההליך - ועדת טירקל והצבעת השרים - יישארו רק חודשיים עד לפרישת בני גנץ. בהיעדר עילה אמיתית, יימנע בג"ץ מהיענות לעתירות נגד המינוי, מה גם שמתיקו האישי של כל מועמד אחר לרמטכ"ל ניתן לשלוף אירועי עבר שעליהם כבר נבחן ולעתים נענש.
עוד לפני אישור המינוי, ראוי שאיזנקוט יתנדב ליישר קו ולהצמיד את סוף תקופת כהונתו ל-1 בינואר 2019, במקום לאמצע פברואר המקרי שנגזר מהתפטרות דן חלוץ ב-2007. רק חמישה מקודמיו - צבי צור, יצחק רבין, חיים בר-לב, דוד אלעזר ואמנון ליפקין-שחק - נכנסו לתפקידיהם בתחילת השנה; התפטרות אלעזר באפריל 1974 שיבשה את הסדר הטוב הנחוץ לתוכנית רב-שנתית, ואחר כך באו רצונו של ליפקין-שחק לכהן כרמטכ"ל עד יולי (בגלל חגיגות שנת היובל) והתפטרות חלוץ וטרפו שוב את הקלפים. נדרשת הלימה בין התוכנית לבין הכהונה, וחבל שגנץ לא ויתר על חודש וחצי, כפי שיעלון עשה לטובת חלוץ ערב פינוי עזה.
יעלון וגנץ, שהיו מפקדי החטיבה הסדירה של הצנחנים, חטיבה 35, הצליחו לא רק לממש את כוונתם להביא למינוי איזנקוט, אלא גם להבטיח את שליטתו של שבט אדומי הכומתה בשנים שלאחריו, עד 2023 ואולי אף עד 2027. ההווה שייך לגולני, אבל העתיד עם הצנחנים. המנצח הגדול במינוי אלוף יאיר גולן לסגנו הראשון של איזנקוט, במתכונת גולני וגולן, הוא אלוף פיקוד הצפון אביב כוכבי. גולן נועד, בכל מקרה, להיות אחד משני המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-22. אילו התמנה עכשיו לסגן המועמד המועדף על איזנקוט, אלוף פיקוד הדרום סמי תורג׳מן, היה גולן מתמנה לסגן השני בעוד שנתיים ומבצר את בכירותו. כוכבי היה נותר מחוץ להתמודדות האמיתית - בערך כמו שהיה קודמו בצפון, גולן, בהתמודדות בין שני סגניו של גנץ, נווה ואיזנקוט.
מינוי כוכבי לסגנו השני של איזנקוט, בתחילת 2017, ישאיר לו סיכוי מול גולן. כך או כך, שניהם צמחו בצנחנים, כמו גם האלוף הרצי הלוי, ראש אמ"ן שיהיה בעוד שמונה שנים בן 55 ויסומן כמועמד המוביל לאחר גולן או כוכבי. ובעוד ההתמודדות על הרמטכ"ל מסתיימת, יינתן בממשלה מחר האות לתחילתה של ההתמודדות על ראשות המוסד, לקראת השנה האחרונה של תמיר פרדו, ידידו ולשעבר פקודו של איזנקוט. מינוי המשנה לראש המוסד לשעבר רמי בן־ברק למנכ"ל משרד המודיעין והאסטרטגיה של יובל שטייניץ יציב אותו בעמדה שווה לשני המועמדים הפנימיים הנוספים - ראש המטה לביטחון לאומי יוסי כהן ומשנהו הנוכחי של פרדו, נ׳. בין המועמדים החיצוניים בולט האלוף במילואים טל רוסו. ההחלטה בידי מי שיכהן כראש הממשלה בעוד כשנה, אולי כבר לאחר הבחירות, אולי - מוטב - לא נתניהו.
("הארץ", 30.11.2014)


אשכנזי על מינוי איזנקוט: "ניסו להכתים את גדי עם ספינים"

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שובר שתיקה ומברך על מינויו של חברו לגולני לתפקיד. "איזנקוט מביא ניסיון מהשטח וגם ביחסי הדרג המדיני והצבאי", אמר היום. "הניסיון להדביק לו חלק בפרשת הרפז הוא רשעות או בורות"

בהתייחסות נדירה לתקשורת, שובר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שתיקה ומברך על בחירת האלוף גדי איזנקוט לתפקיד הרמטכ"ל הבא. "זו בחירה מצויינת", אמר אשכנזי לחדשות 2. לדבריו, היו מי שניסו להכפיש את איזנקוט כשקשרו את שמו לפרשת מסמך הרפז. "לא היה לו שום חלק, גדי ראוי וכשיר לשמש כרמטכ"ל".
"זו בחירה מצוינת, אני מכיר את גדי מאז שהיה מפקד מחלקה", אמר אשכנזי לאחר הבחירה בחברו לגולני. "הוא עשה את כל מסלול תפקידי הפיקוד בהצטיינות, מתפקיד מ"מ עד אלוף פיקוד. הוא מכיר את המקצוע, היה במלחמות, היה בזירה הצפונית משני צדי הגבול. מכיר את הטרור הפלסטיני בהיותו מח"ט ביהודה ושומרון ומפקד אוגדה בזמן האינתיפאדה".
לדברי אשכנזי, מלבד הניסיון הקרבי המוכח, איזנקוט מביא עמו גם ניסיון ביחסי הדרג המדיני והצבאי. "זה דבר מאוד חשוב לרמטכ"ל, הוא רכש את הניסיון הזה כמזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ז"ל וברק", הוסיף הרמטכ"ל לשעבר. "לגדי יש את כל הכלים, הניסיון והידע להצליח, הוא מאוד בשל ואין לי ספק שהוא גם יצליח".
הרמטכ"ל לשעבר התייחס גם לניסיון למנוע את בחירתו לתפקיד בשל מעורבותו בפרשה. "גם מבקר המדינה, גם היועץ המשפטי לממשלה וועדת טירקל ישבו על כל הסוגיה הזו עוד לפי הרבה זמן וקבעו שלגדי אין שום חלק, הוא ראוי וכשיר למלא את התפקיד. רה"מ ושר הביטחון הוקדם ראו בו מועמד ראוי כבר בסבב הקודם, כך שנראה לי שהגיע הזמן להפסיק עם כל הספינים והניסיונות להכתים את גדי שלא לצורך".
"אם לגדי יש תכונה בולטת, ואני חושב שכל מי שעבד עם גדי יסכים איתי, גדי הוא אחד האנשים הכי ישרים שאני מכיר, זה איש שפיו ולבו שווים. הוא בחור שלא אמיץ רק בשדה הקרב, ברמות שהוא נמצא חשוב להיות אמיץ גם בחדרי הדיונים", הדגיש אשכנזי. "הוא אדם נקי, וכל הניסיון להדביק לו איזה חלק לפרשה האומללה הזו הוא או רשעות או בורות, הגיע הזמן שנפסיק עם זה".
מוקדם יותר היום הודיע שר הביטחון כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו רשמית על מינוי של איזנקוט לרמטכ"ל ה-21 של צה"ל. בשבועות האחרונים קיים שר הביטחון סדרת התייעצויות עם ראש הממשלה נתניהו, והשניים נפגשו עם שלושת המועמדים המובילים למספר ראיונות בטרם קבלת ההחלטה. במקביל התייעץ יעלון בנושא גם עם הרמטכ"ל גנץ ושורה של בכירים לשעבר בצה"ל. ההחלטה קיבלה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בשל חלקו המינורי של איזנקוט בפרשת מכתב הרפז.
ראש הממשלה נתניהו התייחס היום להחלטה למנות את איזנקוט לתפקיד ואמר כי כי "האלוף איזנקוט נבחר מתוך קבוצה מצוינת של אלופים להוביל את צה"ל מול האתגרים הביטחוניים המורכבים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם. בשם אזרחי ישראל, אני מאחל לו בהצלחה".
שר הביטחון יעלון, שאיזנקוט היה המועמד המועדף עליו לאורך התקופה האחרונה אמר כי "ההחלטה הייתה בין מועמדים מצוינים, ראויים ומנוסים. אני סבור כי האלוף גדי איזנקוט הוא האיש המתאים בעת הזו להוביל את צה"ל בשנים הבאות. אני מכיר את האלוף איזנקוט שנים ארוכות, והוא מביא עמו מקצועיות, יכולות פיקוד ומנהיגות גבוהות, תבונה רבה, אחריות ושיקול דעת".
("חדשות ערוץ 2", 29.11.2014)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 30-11-2014, 17:56
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
'המנהיג השקט' שיעמוד מול דאעש, איראן וגל הטרור?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=875

'המנהיג השקט' שיעמוד מול דאעש, איראן וגל הטרור?\ מאת עמיר רפפורט
אלוף גדי אייזנקוט ייכנס לתפקידו בפברואר, כאשר לצה"ל אין תכנית רב שנתית, ולפי הערכות מודיעין – מלחמה בשנתו הראשונה בתפקיד אינה חשש מבוטל. במהלך שירתו לא התבטא רבות בפומבי, אולם ידע להביע התנגדות למפקדיו
לאחר שאמש יצאה ההודעה הרשמית על מינויו, יגיע אלוף גדי אייזנקוט באמצע פברואר ללשכת הרמטכ"ל עם הלשון בחוץ. אך הוא לא יוכל ליהנות מהחדר החדש והמרווח שלו אפילו יום אחד: הוא ייכנס לתפקידו בתקופה מאגרת במיוחד כשלצידו סגן רמטכ"ל חדש, אלוף יאיר גולן, שיחסיו איתו רחוקים מלהיות הרמוניים. בלשון המעטה.
היחסים המורכבים בין אייזנקוט לגולן הם עניין שולי יחסית, לעומת האפשרות שאייזנקוט ייאלץ להוביל את צה"ל למערכה צבאית נוספת כבר בשנתו הראשונה בתפקיד. לפי הערכות המודיעין, זו אינה אפשרות מופרכת.
האם אייזנקוט הוא האדם המתאים להוביל את צה"ל להפקה מסיבית של לקחי "צוק איתן" לקראת המערכה הבאה? כדי לענות צריך להבין כמה היבטים בדמותו של הרמטכ"ל המיועד.
הרמטכ"ל שהגיע מהגדודים
אייזנקוט, בשונה מרבים מהרמטכ"לים לפניו, לא צמח ביחידות מובחרות או בצנחנים, אלא מהגדודים של גולני. הוא אינו נוטף כריזמה. על מפקדים כמוהו נהוג לומר בצה"ל שיש להם "מנהיגות שקטה". הוא אינו נושא נאומים חוצבי להבות, אבל לא היסס לאורך הדרך להשמיע דעות חריגות. כמה פעמים זה אפילו כמעט עלה לו בקריירה.
מעטים בצה"ל זוכרים, אבל אייזנקוט הועבר בצעירותו מתפקיד מפקד פלוגת "עורב" של גולני על ידי המח"ט צבי פרקש (פולג), בגלל מה שיכול היה להתפרש כסירוב פקודה. בהמשך הדרך, סירב להוראות של האלופים אורי שגיא ועמירם לוין להתמנות לתפקיד סגן מפקד חטיבת גבעתי ולתפקיד מפקד החטיבה המזרחית בגבול לבנון.
שנים רבות לאחר מכן, במלחמת לבנון השנייה, בהיותו ראש אגף המבצעים, הוא נחשב לאחד הקולות הבודדים שהתנגדו לדרך ניהול המלחמה על ידי הרמטכ"ל בזמנו, דן חלוץ. בדיעבד, אפשר לקבוע כי אפילו הוא, לא הביע את דעתו בצורה מספיק נחרצת.
אחרי המלחמה חלוץ לא רצה למנות אותו למפקד פיקוד הצפון, במקום אודי אדם, שהועבר מתפקידו תוך כדי לחימה. אולם שר הביטחון, עמיר פרץ, כפה את המינוי. אייזנקוט קיבל הצעה משר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, להתמנות לרמטכ"ל כבר בסיבוב הקודם, אחרי ביטול מינויו של יואב גלנט, אך סירב. הוא סבר כי בני גנץ ראוי ומתאים ממנו, בנקודת הזמן ההיא.
בתפקידיו הבכירים האחרונים, אייזנקוט נחשב אחד הקולות הבולטים כנגד תקיפה צבאית באיראן, מה שכנראה לא הוסיף לו נקודות אצל ראש הממשלה.
המינוי אושר, העתירות בדרך?
מינוי אייזנקוט אושר ביום חמישי, בשיחה בין ראש הממשלה לשר הביטחון לאחר טקס הזיכרון לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשדה בוקר. אלא שהמינוי אושר רק אחרי שנתניהו הוציא לאייזנקוט את המיץ.
יעלון התכוון להביא את מינוי אייזנקוט לאישור כבר שבועיים קודם לכן. נתניהו בחן אפשרות "לדלג על דור" של אלופים, ולמנות את יאיר גולן לרמטכ"ל. יעלון התנגד בתוקף. בהקשר זה, מילה על סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף יאיר נוה: הוא בהחלט היה מועמד ראוי לתפקיד, אבל יעלון ונתניהו לא באמת שקלו בכובד ראש את המועמדות שלו.
לאייזנקוט יש כעת חודשיים וחצי להתכונן לתפקידו הבא, אבל אפילו הדרך הקצרה עד לטקס שבו יקבל את הפיקוד על צה"ל לא תהיה חלקה. ועדת טירקל תדון במינוי השבוע, ותאשר אותו. ביום ראשון הבא אמור המינוי לבוא לאישור הממשלה, אבל ייתכן שיוגשו השבוע עתירות לבג"צ כנד המינוי, בנוגע לשתי פרשיות: בקשר למעורבות של אייזנקוט בפרשת הרפז (אייזנקוט היה הראשון שסיפר על הפרשה לחברו, אל"מ מיל' גבי סיבוני, שהיה הרוח החיה מאחורי ההדלפה לערוץ 2) או בשל טענות אב שכול, שנשמעו כבר בעבר, לפיהן אייזנקוט לא אמר אמת בחקירת תאונה שהתרחשה לפני שנים רבות.
האתגרים: ללא תקציב מאושר, מול חוסר יציבות אזורית
אייזנקוט ימונה לרמטכ"ל באמצע פברואר, בתקופת משבר. צה"ל מתקשה ליישם לקחים מ"צוק איתן" ומסבבי לחימה קודמים, גם משום שהוא פועל כבר 4 שנים ללא תכנית רב-שנתית מאושרת ומתוקצבת על ידי המדינה. הקרבות עם משרד האוצר על גובה תקציב הביטחון, שאינם מסתיימים, מתישים את צה"ל, וכל תכנית שלו נתקלת בהתנגדות. (כך לדוגמא, לאחרונה התפרסם כי הממשלה לא אישרה לחיל האוויר להזמין טייסת שניה של מטוסי אף-35 כפי שהיה מעוניין).
במקרה הטוב, אייזנקוט יגבש את המטה הכללי שלו לסדנא אסטרטגית בקיץ 2015, כדי לגבי תכנית חדשה - החל משנת 2016. זאת, לאחר שוועדת לוקר תקבע מתווה חדש לתקציב הביטחון
בתחילת השנה הבאה. אבל עד אז, שנת 2015 עלולה להיות שנת בחירות ללא יציבות פוליטית, בזמן שחוסר היציבות האיזורית עלול לגרור את צה"ל לעימות נרחב מהר מאוד.
הזירה הנפיצה ביותר ב-2015 תהיה דווקא בצפון – צה"ל עלול להיגרר שם ללחימה מול כוחות דאעש ברמת הגולן או מול חיזבאללה בלבנון. חמאס בעזה כנראה לא יצא לסיבוב לחימה נוסף בשנתו הראשונה של אייזנקוט כרמטכ"ל, אבל ימשיך לעודד גל פיגועים באיו"ש ובמזרח ירושלים. בנוסף לכל אלו, בחודש יולי ייפקע הסכם הביניים המחודש של המערב עם איראן - ואז ישראל עלולה להידרש להחלטה אסטרטגית האם לתקוף בכל זאת את מתקני הגרעין שם, או לא.
אייזנקוט אמור להוביל את צה"ל לאתגרים האדירים בזמן שהמורל בקרב אנשי הקבע אינו גבוה, וכאשר צה"ל סובל מלא-מעט מחלות ארגוניות שדורשות טיפול. האם הוא המנהיג הרפורמטור הסוחף שיוכל לכל האתגרים גם יחד? כפי הנראה, מבין המועמדים שעמדו על הפרק הוא נמצא הכי טוב שיש.
("nrg", פורסם בתאריך 30.11.2014)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 30-11-2014 בשעה 17:59.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 07-12-2014, 11:00
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
כל מה שצריך לדעת על גדי איזנקוט, הגנרל שלא ראה אף אחד ממטר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

http://www.maariv.co.il/landedpages....aspx?id=455871

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
"איזנקוט מתגלה כאן במלוא גדולתו". צילום: משה מילנר, לע"מ


כל מה שצריך לדעת על גדי איזנקוט, הגנרל שלא ראה אף אחד ממטר\ מאת בן כספית
ההתנהלות שלו בפרשת הרפז, ההתנגדות לתקיפה באיראן, הוויתור על הרמטכ"לות בסבב הקודם והיחסים המיוחדים עם ברק ושרון. פרופיל מלא
קודם כל, הבהרה: גדי איזנקוט לא התראיין לכתבה הזאת. לא במישרין, לא בעקיפין. זה לא חדש. אין אצלו ראיונות רקע ואין אצלו פעילות תקשורתית שלא באמצעות דובר צה"ל. את מסרוני הברכה שקיבל מעיתונאים לאחר שנודע על מינויו, הוא הראה לדובר צה"ל, כדי לקבל עליהם אישור בדיעבד. איזנקוט הוא יקה מוחלט בעניינים האלה, חסר חוש הומור ונטול גמישות. ולכן, כל מה שנכתב כאן, על אחריותי בלבד, ומבוסס על שיחות עם מקורות רבים, על מסמכים, על עדויות.
גדי איזנקוט שמע את הרחש והכיר את הבחש שהתנהל נגדו בארבע השנים האחרונות. שמע, והתעלם. הוא ידע שיואב גלנט ויוני קורן (מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר), ביחד ולחוד, מארחים עיתונאים בכירים לארוחות צהריים ומציגים בפניהם את תמלילי עדותו בפרשת הרפז, כדי לשכנע שמדובר בשקרן. הוא ידע כמה אנרגיה מושקעת, על ידי לא מעט גורמים, בהם בעלי הון, פרסומאים, עיתונאים ומלחכי פנכה מקצועיים, כדי להכפיש אותו ולחבל בסיכוייו להגיע לתפקיד. הוא לא באמת התרגש. הרי הוא ויתר על התפקיד הזה בפעם הקודמת.
כשהוצע לו להיות רמטכ"ל, ב-2011, אחרי סיומה של פארסת מינוי גלנט, הוא סירב. לו הסכים, היה זה הוא שמתחלף בפברואר, ולא בני גנץ. ולכן המהלך המתוכנן והממומן שהתנהל נגדו לא באמת הטריד אותו. רוצים שאהיה רמטכ"ל? בסדר, אמר למקורביו. לא רוצים? גם כן בסדר.
השנאה נגדו מגיעה מכמה מקומות. המעניין שבהם הוא הפגישה ההיא עם גלנט, שנחשפה לראשונה בספרי “חמקן". פגישה מדהימה, אולי חסרת תקדים בהיסטוריה של צה"ל. היא אירעה בקריה, בימים שבהם יואב גלנט הסתובב בצה"ל כמו מוכתר, וחתר תחת הרמטכ"ל המכהן, אשכנזי, כאילו אינו קיים. גלנט ידע שהוא הפייבוריט של לשכת שר הביטחון לרשת את אשכנזי (עוד בחייו) ורצה למזער התנגדויות.
איזנקוט, שהיה אלוף פיקוד הצפון וקצין לויאלי לרמטכ"ל, נחשב ל"כיס התנגדות" כזה. הוא נדהם כשלפתע הופיע גלנט בכניסה ללשכתו בקריה. גלנט הזמין את עצמו, נכנס, התיישב, והציע לאיזנקוט עסקה באושה: בוא נעבוד יחד, אמר לו, אני אהיה רמטכ"ל, אתה תהיה הסגן שלי, ככה לא יהיה לאף אחד אחר סיכוי, בטח שלא לבני (גנץ). איזנקוט לא נתן לו לגמור לדבר, הודיע לו שהפגישה הסתיימה והראה לו את הדלת.
אגב, אחרי שהמינוי של גלנט לרמטכ"ל עבר בממשלה, סירב איזנקוט להיות סגנו. גלנט ואיזנקוט הם דבר והיפוכו. איזנקוט הוא איש צנוע עד כדי סגפנות, שאוהב להיות בבית, מתרחק מנהנתנות, מתככים, מתקשורת, מאירועים, מתמקד רק בעבודה ועושה אותה בדיוק לפי הספר. גלנט? טוב, אותו אנחנו כבר מכירים.
למרות הבחישות
בשבועיים האחרונים החלה גם הסבלנות של איזנקוט לפקוע. הוא לא ידע מדוע ראש הממשלה מעכב את האור הירוק לשר הביטחון יעלון להודיע על המינוי ולהביאו להצבעה בממשלה. אישית, הוא לא היה מוטרד. הוא שמע מהשר שלו, בוגי יעלון, יותר מפעם אחת, שאין שום דילמה. שאין מועמד אחר זולתו. אבל ביבי המשיך להתעכב ולגרור רגליים, והזמין את איזנקוט שלוש פעמים ל"ראיונות". באחד מהם אמר איזנקוט לראש הממשלה את הדברים האלה (לא ציטוט מדויק): אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה אותי, קח אותי, אם אתה לא רוצה אותי, אל תיקח אותי, גם זה בסדר, אבל תחליט. עיכוב התהליך גורם נזק לצה"ל.
בסוף זה קרה. גדי איזנקוט יהיה הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל (כנראה). מינויו אמור לסמן את תחילת הקץ של כנופיית ברק-גלנט ואת השלמת המהפך של “פרשת הרפז", שמקיזה את דמם של רבים ואת משאביה של המדינה כבר למעלה מארבע שנים. על פי התוכנית המקורית של ברק ואנשיו, בשלב הזה גבי אשכנזי כבר היה אמור להיות בבית הסוהר, גדי איזנקוט אמור היה להפסיד את הרמטכ"לות בקלון ויואב גלנט לחזור, אולי, לתמונת המינוי הנכסף.
ובכן, במציאות הכל הפוך: לא יהיה כתב אישום נגד אשכנזי, כי לא נמצא נגדו דבר. תמיר פרדו, החבר הכי טוב של איזנקוט שאהוד ברק התנגד בתוקף למינויו לראש המוסד, מונה בכל זאת ונחשב לראש מוסד מצוין. גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא (וגלנט לא). אהוד ברק ממשיך לנסות לטוות את קוריו מרחוק, אבל הקורים מסתבכים לו, כרגיל, בין הרגליים. הנה, היועץ המשפטי לממשלה הורה על תחילת בדיקה נגדו. הנה, תוכניתו לתפור לאשכנזי שנוא נפשו תיק, עלתה בתוהו.
הדיל של גלנט
בואו נדלג לתאריך 3 בפברואר 2011. הממשלה כבר אישרה את מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל, אבל הסערה בשיאה, עקב פרשת הקרקעות שנחשפה כאן בידי קלמן ליבסקינד. היועץ המשפטי לממשלה מודיע שלא יגן על המינוי בבג"ץ, בנימין נתניהו מבין שלא יהיה מנוס מביטול המינוי, אהוד ברק משתולל, אבל נאלץ לקבל את הדין. מה עושים עכשיו? בעוד 11 יום תפוג כהונתו של אשכנזי וצריך לבחור רמטכ"ל, לראיין אותו, להעביר אותו בוועדת טירקל, לאשר אותו בממשלה.
ברק נפגש עם המועמדים מחדש. ביניהם איזנקוט. השיחה הייתה מרתקת. בחלקה הראשון ביקש ברק מאיזנקוט הסברים לגבי חלקו בפרשת הרפז. איזנקוט היה אחד הקצינים שאשכנזי נתן להם לראות את המסמך לפני שהודלף (ללא ידיעתם) לערוץ 2. אחר כך הראה אותו איזנקוט לכמה אנשים נוספים (בהם תמיר פרדו וגבי סיבוני). הוא פירט בפני שר הביטחון את ההשתלשלות. ואז הם הגיעו לסוגיית מינוי הרמטכ"ל. הנה תמליל השיחה, בקיצורים ועריכות הכרחיים:
בפתיחת השיחה הציג ברק את המצב: “הגענו לנקודה שבה, ככל הנראה, יהיה בימים הקרובים ביטול של ההחלטה הקודמת על מינוי הרמטכ"ל, ואנחנו רוצים להתחיל היום את הצעדים למינוי מהיר ככל האפשר של הרמטכ"ל הבא. אני מתכוון לגבש היום את הרשימה המצומצמת של שלושה או ארבעה מועמדים לתפקיד... אנחנו רוצים לעשות את זה מהר ככל האפשר. אני לא יודע להגיד אם אפשר לגמור את זה בשבוע, בשבועיים או שבועיים וחצי, זה לא 60 יום ולא שישה חודשים... אתה באופן טבעי אחד המועמדים בעיני, אבל אני מרגיש צורך עמוק לדבר איתך, בין היתר בגלל הרקע של הדברים שהתרחשו, שגרמו לתחושה שלי, הלא פשוטה, כלפי מה שקרה וקורה ולפי דעתי הוא מחייב ניקוי וטיפול...
אני שמעתי, לא ישירות אלא בעקיפין, מתמיר (פרדו - ב"כ), שיצא לי פעם לשוחח איתו על זה, שהוא חושב שאתה בשל. אני לא יודע איך לקרוא לזה, לומר לי מה היה באמת בדבר הזה. אני מודה שלי זה חשוב במעגל האישי, בתור שני אנשים שמכירים אחד את השני יותר מעשר שנים, שעבדו ביחד, נשאר לי מין ספק מועקה. על הלוח החלק אתה מונח אצלי מאוד טוב, אבל חלק מהדברים האלה אני לא יודע להסביר אותם, ואני מצפה לשמוע ממך מה בדיוק היה ואחר כך אני רוצה לדבר איתך על עוד כמה דברים".
ברק מכוון כאן למעורבותו של איזנקוט בפרשת “הרפז". מעורבות מינורית, פאסיבית ותמימה לחלוטין, שברק ואנשיו הפכו אותה לדמונית לגמרי. הוא רוצה שאיזנקוט ירגיע אותו, או בעצם יישבע אמונים מחדש. איזנקוט היה מזכיר צבאי של ברק כשהיה ראש ממשלה ושר ביטחון. היו ביניהם יחסי אמון טובים. זו הסיבה שברק מוכן, בעצם, “למחול" לאיזנקוט על זה שהעז להיות חלק מהמחנה שאינו מחנה ברק. בשלב הזה נותן איזנקוט את ההסבר שלו למהלך העניינים. ואז הם מגיעים לרמטכ"לות.
השיחה הקובעת
איזנקוט: “אני חושב שלגבי תפקיד הרמטכ"ל, מבחינתי אני שומע לא מעט בתקשורת שאני לא בשל וסיפורים, אני אף פעם לא אמרתי ‘לא בשל'. בשיחה בינינו אני אמרתי לך שלדעתי את הרמטכ"ל הבא אתה צריך לבחור מתוך אחד משלושת סגני הרמטכ"ל ואמרתי: דן הראל, בני גנץ וקפלינסקי. לדעתי, זה מה שהיה צריך להיות בסבב הקודם... עכשיו, השאלה בעיני היא מה הדבר הנכון לצה"ל, למדינת ישראל. אני חושב שהעובדה שקרה מה שקרה עם יואב לא צריכה לשנות באופן בסיסי את דפוס הפעילות, ואני חושב שאת הרמטכ"ל הבא צריך להמשיך בדפוס הבחירה והאישור, כמו שתמיר (פרדו) נבחר וכמו שדנינו נבחר לפני מספר שבועות, כשאתה מסתכל לאנשים בעיניים ושואל אותם אם יש בעיות. אני חושב שאם נאבד את האמון הזה ונבחר אנשים בצורה הזאת, זה לא יקהה בכלום את הבדיקה שתיעשה, היא תיעשה בצורה מעמיקה מאוד וייקחו את הזמן".
ברק: “למה אתה מתכוון שנשאל אותם?".
איזנקוט: “אתה תשלח עכשיו שלושה או ארבעה אנשים לתהליך של בדיקות, ייקח לנו שבוע, שבועיים, שלושה. אני חושב שהדבר הנכון לעשות היום, אולי בסוף אני גם אגיד משהו על עצמי, זה לשאול מה הדבר הנכון לצה"ל, אני חושב שהיו חמישה מועמדים, הגיעו שלושה פלוס-מינוס לפיינל, אחד נבחר, זה לבחור אחד מהשניים שמבחינתך היו בעדיפות, ככה אני מבין, ולהביא אותו לאישור ולא למנות ממלא מקום, אני חושב שזה לא טוב לצבא. אם אני הייתי היום מזכירך הצבאי או מישהו שאתה קורא לו להתייעצות, הייתי ממליץ לך על הדבר הבא: להחליט על בני גנץ כמועמד, לדעתי הוא מועמד הרבה יותר טוב ממה שמנסים לצייר אותו, הוא יידע לפקד על הצבא במלחמה, הוא יעורר אמון באנשים והוא יודע לעבוד בצוות, והצוות של יאיר נוה ויעקב אייש זה צוות חזק שיקהה חלק מהחולשות שלו, אף אחד לא מושלם, אבל אני חושב שמקצינים את החולשות שלו. הוא מפקד, הוא פיקד, הוא היה תחת אש, הוא לא איזה סמרטוט שמנסים לצייר אותו, הוא רחוק מזה. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. אני מציע לך להחליט מחר מי זה המועמד, להביא אותו ביום ראשון לוועדת טירקל ולקבוע ש..."
ברק: "אני לא יכול מבחינה חוקית".
איזנקוט: “וההחלפה תהיה ב- 14 לחודש".
ברק: “זה רצוי מאוד. רק יש בעיה טכנית. הדרך היחידה היא לקבוע שעושים את זה במהירות הכי גדולה האפשרית ולכל היותר, אם הוא המועמד, אז הוא נכנס כממלא מקום, בימים האחרונים עוד כשטירקל בודק".
איזנקוט: “אני חושב שאני בשל להיות רמטכ"ל, שאני מתאים להיות רמטכ"ל, אבל אני חושב שהדבר הנכון היום לצה"ל ולמדינת ישראל זה... ואני חושב שלממלא המקום אתה צריך למנות את בני ולא את נוה".
ברק: “אה, ברור".
איזנקוט: “אני חושב שזה הדבר הנכון לצה"ל למרות האמביציות שלי ואני אדם שמאמין ביכולת שלו ויש לי אמביציות".
ברק: יש לי שאלה אליך, ותנסה לענות לי באמת בצורה הכי מדויקת. בכל הזמן שראיתי את בני, אני מאוד נהניתי מהעבודה שלו, הייתה פעם אחת שהרגשתי לא נוח, וזו אותה פעם שאחר כך לימים שמעתי שהיו סביבה איזה ספקולציות. אני פעם התקשרתי אליך בקשר לאיזה דבר ש... גבי לא היה בארץ, ומה שקרה לי, אני הייתי רגיל לדבר תמיד עם גבי בטלפון, אם יש בעיה או משהו, אני מרים ב'אדום' ואני שומע את גבי. לגבי יש הרבה חולשות אחרות, אני לא חוזר בי משום דבר שאמרתי אתמול, יש בעיה קשה מאוד שצריך עוד לפתור אותה, אני עוד אדבר איתך על זה, אבל הוא איש מקצוע. זאת אומרת, אתה מדבר עם גבי אשכנזי או איתך, אתה יודע מראש שכל מה שאתה חשבת עליו, כל מה שאתה תחשוב עליו, באופן אוטומטי הראש של אנשים שהם מחוברים מבצעית לאדמה הוא שם. הסיבה שהתקשרתי אליך זה לא כי אני... הרגשתי פתאום באוויר, זאת אומרת שאני מנסה..."
איזנקוט: “אני מכיר את המקרה מצוין".
ברק: “מה היה? אולי הוא לא עוסק בזה בכלל?".
איזנקוט: “לא. מה שהיה באותו יום זה מודיעין שנכנס בערב ובני היה בפגישה בארוחה עם האמריקאים אני חושב או עם קצינים..."
ברק: “או-קיי, זאת אומרת אתה אומר שזה לא מאפיין את ה..."
איזנקוט: “אתה תפסת אותו במסעדה ואתה תפסת אותי כשאני עושה הערכת מצב על הדבר הקונקרטי ואני יודע את כל הפרטים ו..."
ברק: “אני יכול לדעת שבני הוא איש שמחובר לפרטים?".
איזנקוט: “הוא מחובר לפרטים והוא איש מקצועי והוא תחת אש והוא אדם ספקן, הוא דור שני ליוצאי שואה. אני חושב שהוא איש טוב, שהוא יעורר אמון בצה"ל והוא יידע להוביל..."
ברק: “טוב".
איזנקוט: “אני מציע לך למנות אותו. תסתכל קדימה על המטה הכללי. אם אתה מסתכל קדימה במבט מלמעלה, בדור הצעיר יש שני מועמדים בעיני להיות רמטכ"לים בעתיד: אחד, אביב כוכבי. שניים, יאיר גולן. אביב לא יהיה בשל, הוא יגמור את תפקיד ראש אמ"ן. יאיר גולן יסיים את תפקיד פיקוד העורף ויספיק להיות שנתיים, שנתיים ורבע בפיקוד צפון. יאיר הוא איש מוכשר מאוד, אבל יכול לקרות משהו וגם יש דברים שיכולים לקחת את זה לפינות ואז אין אף מועמד. אם אתה מחליט לבחור בבני גנץ, אני חושב שהצירוף של אייש ונוה מקהה חלק גדול מתורפה מסוימת שיש לכל אחד. אני ארצה מאוד להיות סגן רמטכ"ל בתפקיד שני ולהתמודד בפעם הבאה. אם תחליט בכל זאת ש... ואני אומר לך עוד דבר מבחינה אישית, אולי אם הייתי בקונסטלציה אחרת, הייתי מדבר אחרת.
אני מרגיש מבחינה אישית שחוק מאוד, לא בשל, אני 14 שנים ברצף בתפקידים בלי הפסקה, אני צריך אוויר והיה ותחליט ללכת על המתווה, שאני לא מציע לך ללכת בו, לשלוח את כל המועמדים לבדיקה ואת כל הסאגה הזאת, הידיים שלי נקיות, אין לי שלדים בארון, אני אלך בביטחון מלא, מבחינתי זה שטויות, זה עובר ‘ככה', ואני חושב שזה נכון גם לגבי בני ולאבי מזרחי בלי בעיה בכלל. אני לא חושב שנכון להכניס את הצבא לסאגה ואני חושב שיהיה נכון להחליט על מועמד ולנסות לעשות החלפה מסודרת ב-14 לחודש, ולדעתי, אם אתה מחליט על בני, אתה מעביר את זה. אם תחליט בכל זאת..."
ברק: “גדי, השתכנעתי עוד פעם שאתה בן אדם יוצא דופן, במובן החיובי של המילה. בסדר. אני מבין מה שאתה אומר, אני עוד לא יודע להגיד לך מה נעשה".
מדבר גם אזרחית
עכשיו קצת פרשנות: למרות השמטת קטעים בתמלול השיחה הזאת (כך במקור), ברור שאיזנקוט מציע, מהרגע הראשון, לאהוד ברק להפסיק את מרוץ המועמדים ואת מחול השדים, להחליט על מינוי בני גנץ וזהו. אחר כך שואל אותו ברק על יכולותיו של גנץ. לברק אין אמון בגנץ. זה ברור מהטקסט. הם מדברים על אירוע מסוים, שאירע כשהרמטכ"ל אשכנזי לא היה בארץ. נכנסה ידיעת מודיעין קריטית שחייבה דיון דחוף אצל שר הביטחון עם כל הצמרת של צה"ל. בני גנץ, סגן הרמטכ"ל, היה אמור לשבת שם במקום הרמטכ"ל, אבל ברק דילג עליו, כי גנץ, בשיחת טלפון ביניהם, לא ידע על מה מדובר. במקום לקיים דיון במועמד גנץ, דיבר אז ברק עם אלוף פיקוד הצפון, איזנקוט, בטלפון האדום. עקף את הרמטכ"ל בפועל, כהרגלו. אף פעם לא הייתה לו בעיה להשפיל.
איזנקוט מתגלה כאן במלוא גדולתו. הוא מסביר לברק את הקונטקסט. גנץ, במסגרת תפקידו, היה במפגש עם משלחת ביטחונית אמריקאית כשידיעת המודיעין נכנסה. הוא פשוט לא היה מעודכן ולכן לא ידע על מה שר הביטחון מדבר. איזנקוט “מטהר" את גנץ מספקותיו של ברק. אגב, הוא לא לגמרי הצליח. בסופו של דבר, ברק ונתניהו הציעו את תפקיד הרמטכ"ל לו, ולא לגנץ. ואז סירב איזנקוט לקבל על עצמו את התפקיד, מסיבה פשוטה: אני אלוף פיקוד הצפון, אמר, אני לא יכול לעשות את כל זה תוך עשרה ימים. צריך חפיפה מסודרת למחליף שלי כאן, צריך חפיפה מסודרת לי, בלשכת הרמטכ"ל. אם אתם רוצים, תאריכו לאשכנזי את הכהונה בחודשיים, נעשה את כל החפיפות כמו שצריך ואכנס לתפקיד.
ברק לא היה מוכן להאריך את הקדנציה של אשכנזי אפילו בחמש דקות. איזנקוט אמר “לא". אחר כך דחה את התפקיד גם דן הראל, שאליו שוגר שליח מיוחד. ואחר כך מונה בני גנץ, שיסיים קדנציה בעוד שלושה חודשים וחצי בתחושת סיפוק. איזנקוט הגיע, בסופו של דבר, לאן שצריך היה להגיע. מבחינה צבאית, נותח איזנקוט לעייפה בשבוע האחרון על ידי הפרשנים הצבאיים. הוא לא מביא איזו בשורה מיוחדת. הוא שייך לפס הייצור של קצינים כגבי אשכנזי, אבי מזרחי, בני גנץ, משה קפלינסקי. לא שש אלי קרב, מכיר ומבין את מוראות המלחמה, חותר למגע מהיר, כוחני וקצר, בונה על חיל האוויר ועל אש מנגד, מתרחק מהסתבכויות אבל לא חושש מעימותים עקרוניים.
הסיפור של איזנקוט הוא אישיותו המיוחדת. עצמאותו. היכולת שלו לעמוד מול כל אחד, בלי למצמץ. להגיד תמיד את האמת, כואבת ככל שתהיה, ללכת תמיד עם מה שהוא מבין ויודע, לא להתקפל, לא להתכופף, לא להתחנף. איזנקוט, על פי הערכתי, לא יתייצב במסיבות עיתונאים של ראש ממשלה במהלך מלחמה על מדים. את בני גנץ גררו לאירועים האלה בניגוד לרצונו. גנץ, בניגוד לאיזנקוט, יעדיף להימנע מעימותים, לבלוע את הכבוד, להתאפק ולהתיישר. יכול להיות, אגב, שהוא צודק. איזנקוט לא יהיה שם. צודק או לא, אותו לא יגררו לסיטואציות כאלה.
הוא כבר היה שם. כשהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון (התחיל עם ברק, גמר עם שרון), הוא הוכיח שאין אצלו טריקים ושטיקים. שרים שרצו אישור להטסה במסוק של חיל האוויר, נדחו על ידו. גם שרים מקורבים. גם כשראש הממשלה עצמו, או שר הביטחון, רמזו שהם חפצים ביקרם. אם הנסיעה לא הייתה מוצדקת ברמה המבצעית, היא לא קרתה. אצל אריאל שרון זכה איזנקוט לכבוד מלכים. אריק, שועל קרבות ותיק, הבין מיד שאיזנקוט הוא קצין מזן מיוחד.
רוח המפקד נשבה בגבו של איזנקוט, ועד מהרה הוא מצא את עצמו מוזמן לחגוג עם החברים ב"פורום החווה". זה היה הפורום שניהל את המדינה, היו שם רבים וטובים, כולם אנשי רעים להתרועע, אבל איזנקוט הבהיר מיד שלא יגיע. הוא קצין על מדים, ואין לו מה לחפש בפורומים פוליטיים. בהתחלה חשבו שהוא מוזר. אחר כך למדו לכבד אותו. “הוא היה מזכיר צבאי מדהים", סיפר לי השבוע מישהו שעבד איתו צמוד בלשכת אהוד ברק, “הוא ישב בכל הפורומים עם דני יתום, גלעד שר ואנשי הלשכה האחרים, ובכל דיון כשהיו מסכמים בסוף, הייתה לו הראייה הכי רחבה. למרות שהוא היה על מדים, הוא הבין לעומק גם את החשיבה האזרחית".
כשאין סנטימנטים
כשפרצה האינתיפאדה, היה איזנקוט הראשון (והיחיד) בלשכת ברק שהציע בשלב מסוים להפסיק חד-צדדית את האש, בתקווה להנמיך את הלהבות. ברק לא ידע איך לאכול את ההצעה הזאת. הרמטכ"ל מופז התנגד, והיא נגנזה. “גדי היה הקצין הכי צנוע שהכרתי", משחזר מקור אחר, שעבד איתו באותה לשכה, “היינו טסים לחו"ל בבואינג 707 המיושן של ראש הממשלה, כולם היו יושבים במחלקה המרווחת עם אנשי הלשכה ועם ברק, את גדי היינו מוצאים מתישהו מקופל כמו טירון על איזו קופסת מתכת בפינת המטוס, מכוסה בשמיכה מאולתרת, וישן. כאילו הוא בטירונות".
סיפור מעניין קרה עם ע', מנהלת לשכת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. כשאיזנקוט נכנס לתפקיד (אצל ברק), הייתה ע' כבר קצינה ותיקה מאוד, מיתוס בפני עצמו בלשכה, מי שפיתחה מעמד מיוחד וניהלה ביד רמה את המערכת כולה. לקח לאיזנקוט זמן קצר מאוד כדי להבין שצריך להזיז אותה. הוא החליט וביצע. ע' הייתה קצינה מקושרת, והפעילה לחץ כבד, שהגיע עד ראש הממשלה ברק עצמו. בסוף זימן ברק את איזנקוט לפגישה אישית בביתו בכוכב יאיר (היו זמנים), וביקש ממנו לשקול מחדש את החלפתה של ע'.
איזנקוט לא מצמץ: זה מינוי צבאי, אני המזכיר הצבאי, היא עובדת אצלי והיא מסיימת את תפקידה. למחרת הגיע ללשכה וביקש מע' לעזוב לאלתר (היא הייתה אמורה להתחלף רק כעבור כמה שבועות). במקביל, דאג לה לשיבוץ אחר בצה"ל. “הוא חשב שחובה לרענן את המזכ"צייה", אומר אחד האנשים שעבדו שם, “הוא צדק לגמרי, רבים ראו את זה לפניו, אבל אף אחד לא העז גם לבצע. הוא ביצע, למרות שראש הממשלה בעצמו לחץ עליו".
אגב אהוד ברק: באחד הימים ביקש ברק מאיזנקוט להשיג לו משקפת מיוחדת, משוכללת, שנמצאת בידי יחידות מיוחדות של צה"ל. איזנקוט סירב. הוא לא אפסנאי של אף אחד ואין סיבה לנפק לראש הממשלה משקפת כזו. ראש הלשכה של ברק היה אז חיים מנדל-שקד, שהיה איתו יחד בסיירת מטכ"ל. כעבור כמה ימים הופיע בלשכה גבר מסתורי במשקפי שמש, ובידו משקפת כזו בדיוק עבור ראש הממשלה. קראו לאיש הזה בועז הרפז. כעבור זמן מה, חתם ברק להרפז על המלצה אישית חמה לקראת יציאתו ללימודים. כל מי שחושב שהרפז הופעל על ידי גבי אשכנזי בלבד, צריך לחשוב מחדש. ההערכה היא, שהרפז הופעל בעיקר על ידי עצמו, אבל התחפר עמוקות בחצרותיהם של השניים.
הדרך שלי
בשבוע האחרון פרסמו כתבים צבאיים כי איזנקוט שיגר מכתב לראש הממשלה בקדנציה הקודמת, בימי שיא התכונה לקראת תקיפת איראן, כשהמתח בין הדרג הצבאי למדיני הגיע לנקודת רתיחה. הסיפור אינו מדויק. את המכתב שיגר איזנקוט לרמטכ"ל אשכנזי, עם העתק לשר הביטחון ברק. זה קרה אחרי שברק הקים פורום אלטרנטיבי של אלופי מטכ"ל, במטרה לשכנע אותם “לזרום" איתו בעניין ההתקפה על איראן. הוא עשה את זה מאחורי גבו של הרמטכ"ל. בפורום הזה ישבו האלופים אמיר אשל, שהיה אז ראש אג"ת (והיום מפקד חיל האוויר), עידו נחושתן (שהיה מפקד חיל האוויר), ראש אמ"ץ טל רוסו, ראש אמ"ן עמוס ידלין, ואיזנקוט.
כמעט כולם התחפרו בעמדה ברורה נגד תקיפה באיראן בנסיבות הקיימות. היחיד שהשמיע כמה דברי כפירה היה נחושתן, שהצהיר כי אם תהיה החלטה לתקוף, חיל האוויר יידע לספק את הסחורה. שני המתנגדים התקיפים ביותר למהלך כזה היו איזנקוט ואמיר אשל. אבל איזנקוט לא הסתפק בזה. לאחר המפגש בפורום האלופים, הוא העלה את עמדתו על הכתב, ושיגר את המכתב לאשכנזי. הוא ביקש מאשכנזי להעביר העתק לברק. אשכנזי, למוד ניסיון ממה שברק מסוגל לעולל למי שלא מתיישר איתו, הזהיר אותו. לא כדאי לך לכתב גם את ברק, אמר. אבל איזנקוט התעקש. ברק קיבל העתק. אגב, מי שתוהה איך יכול להיות שברק אישר את מינויו של אמיר אשל לתפקיד מפקד חיל האוויר לאחר שהתברר לו עד כמה הוא מתנגד לתקיפת איראן, ימצא את ההסבר בעובדה שגם זה שהתמודד מול אשל על התפקיד, יוחנן לוקר, אחז באותה עמדה.
אין לאיזנקוט בכל הגוף תא ביולוגי אחד שתפקידו לרצות את הממונים עליו, לעשות לעצמו נפשות, להתחנף למפקדיו. כשהיה מח"ט גולני, וניהל תרגיל חטיבתי, הגיע אלוף הפיקוד. מח"ט סביר ישאיר את התרגיל לכמה דקות לסגנו, וייצא לצומת לקראת האלוף. לא איזנקוט. תרגיל, זה תרגיל. הוא נשאר בשטח ושלח את סגנו למשוך את האלוף. אף על פי שלאלוף קראו אז גבי אשכנזי, וגינוני כבוד היו די חביבים עליו. זה לא הפריע להם להפוך לחברים ולהעריך זה את זה לאורך כל הקריירה.
היה לו בגולני עוד סיפור גדול. הוא החליט לעקור את גינוני ה"סמלים הוותיקים", את זכויות היתר שצברו, את ההתעמרויות הקבועות בחיילים הצעירים יותר, את הפלוגות הוותיקות שהעניקו לעצמן שמות הזויים (“שליחי השטן") וכיו"ב. אף אחד לפניו לא העז להתעמת עם התופעה הזאת. איזנקוט החליט שצריך לשים לה קץ. זה לא היה קל. פרצו מרידות, היו מהומות, הורמו גבות בדרגים שמעליו. הוא נשאל שאלות נוקבות, וענה תשובות לקוניות. אני מח"ט גולני, זה מה שהחלטתי לעשות בחטיבה שלי, אם לא מקובל עליכם, תדיחו אותי. לא הדיחו אותו. הוא ניצח.
איש המערכת
אתגר נוסף שעמד בפניו כשפיקד על החטיבה היה כשמפקד "אגוז" (המסונפת לגולני) היה הבן של גבי אשכנזי, ואחד החיילים שלו היה הבן של משה קפלינסקי. האתגר הפיקודי של איזנקוט לא היה קשור להשתלטות על החיילים, אלא על הוריהם. אנשים ששירתו שם בתקופה ההיא מספרים שאיזנקוט לא ספר את שני חבריו, הקצינים הבכירים ממנו. הוא לא ראה אותם ממטר. הוא הרי היה קמב"ץ של אשכנזי כשזה היה מג"ד. הם הכירו זה את זה הכי קרוב שאפשר.
“אם אתה רוצה לדפוק את המפקד שלך", אמר פעם איזנקוט, “תעשה בדיוק מה שהוא אומר לך". זה היה בחצי צחוק, אבל יש בזה אמת. איזנקוט ידע תמיד לזהות את הדרך הנכונה ולדבוק בה. לא לחינם נבחר להיות מזכיר צבאי של ראש ממשלה ושר ביטחון אחרי תפקיד זוטר יחסית של מח"ט גולני, ונכנס לתפקיד כתת-אלוף (ולא כאלוף). הבחירה הייתה של אהוד ברק, וזה לגמרי ייאמר לזכותו. ברק שילם ביוקר על הבחירה הזאת. על הרחקתה של ע' כבר דיברנו, אבל היו חיכוכים נוספים. ברק אהב להזמין אליו קצינים בכירים, לפתוח איתם ערוץ, “להתייעץ". לא אצל איזנקוט. בכל פעם שברק רצה לקרוא לקצין זה או אחר, הפנה אותו איזנקוט ללשכת הרמטכ"ל. רק דרך הלשכה, אמר. אלה הנהלים, אין סיבה לעקוף אותם. ברק התפוצץ.
אחר כך הוא הרחיק את מ', קצין ותיק מאוד, שנתקע בתפקיד “מפקד הסגלים המיוחדים" שנים ארוכות מדי, וגם צבר דרגה וותק הרבה מעל המקובל. הסגלים המיוחדים כפופים למשרד הביטחון, ואיזנקוט, כמזכיר צבאי של שר הביטחון, היה הממונה הישיר של מ'. זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו, נפנף איזנקוט את מ' מתפקידו. גם הפעם כמעט כולם הבינו כמה זה נכון. גם הפעם אף אחד לא העז לעשות את זה לפניו.
האגו הצנוע של איזנקוט סייע לו בכמה מהמשימות הקשות ביותר שניצבו לפניו. כמפקד אוגדת איו"ש הוא הגיע להסדרה עם שני מקביליו בשב"כ והביא את שיתוף הפעולה בין צה"ל לשירות הביטחון הכללי לשיאים חדשים, נטולי אגו. אפרופו המהומה האחרונה. אגב, מקביליו בשב"כ היו אז יורם כהן, וגם ר', שמשמש היום כסגנו של כהן. אותם גיבורים, אופרה אחרת לגמרי. “מינימום אגו אישי וארגוני, מקסימום אפקטיביות מבצעית", זו הייתה הססמה שטבע אז איזנקוט במלחמה הכמעט אבודה נגד גלי המתאבדים והטרור. הוא ניצח גם בה.
איזנקוט הוא אדם מסודר, איש מערכת, המשמעת חשובה לו, המסגרת, העמידה בכללים, האינטגריטי. הוא יקה שמכור לתורות לחימה מתוכננות, לתוכניות מבצעיות מדוקדקות. מסמך הסיכום שכתב אחרי שסיים את תפקידו כמפקד אוגדת איו"ש הפך עד מהרה למסמך מכונן, שרץ בין כל יחידות צה"ל ושאר ארגוני המודיעין והביטחון והפך לסוג של תורת לחימה סדורה, עד היום. הותוו בה הדרכים והשיטות למלחמה בטרור, מהמערכת הצבאית דרך האזרחית, היחידות המיוחדות, המודיעין, המינהל האזרחי, כל הגופים באשר הם. “יש מקל ויש גזר", אמר אז איזנקוט, “צריך לדעת להשתמש בשניהם, ולא תמיד חייבים לנסות לאכול את המקל ולהרביץ עם הגזר".
("מעריב", 05.12.2014)

* הערת אגב, בנו של אשכנזי היה לוחם ביחידת אגוז ולא מפקדה. בתקופת פיקודו של איזנקוט על החטיבה היה בנו של קפלינסקי טירון בסיירת גולני.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 07-12-2014 בשעה 11:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 07-12-2014, 11:45
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
''נוהל קרב'' מאת אלון בן-דוד
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "כל מה שצריך לדעת על גדי איזנקוט, הגנרל שלא ראה אף אחד ממטר"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
https://2014-uploaded.fresh.co.il/2...07/27795116.pdf
(''נוהל קרב'' מאת אלון בן-דוד, מעריב, 05.12.2014, עמוד 20)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 08-12-2014, 22:40
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
"ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן" ראיון ישן עם מח"ט גולני, אל"מ גדי איזנקוט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

https://2014-uploaded.fresh.co.il/2...08/66197075.pdf

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(הכתבה "ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן" מאת רותם שדמי, "במחנה", 09.10.1998, עמוד 26)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 22-12-2014, 09:18
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
מינוי איזנקוט אושר: החברים מגולני נפגשו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

https://2014-uploaded.fresh.co.il/2...22/52513199.pdf

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

(הכתבה "מינוי איזנקוט אושר: החברים מגולני נפגשו" מאת מירב וייס, "במחנה", 18.12.2014, עמוד 22)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 16-02-2015, 18:52
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"


מגדי התלמיד לאיזנקוט הרמטכ"ל: דרכו לפסגה של החייל מספר 1\ מאת אמיר בוחבוט

לרגל מינויו היום לתפקיד הרמטכ"ל, חבריו ומפקדיו לשעבר של איזנקוט מספרים לוואלה חדשות על התפקידים שהכשירו אותו לדרגה הבכירה ביותר בצה"ל. "אני משוכנע שהוא לא יהיה רמטכ"ל הרפתקן"

אלוף גדי איזנקוט ימונה היום (ראשון) לרמטכ"ל ה-21 של מדינת ישראל. לתפקיד הוא ייכנס לאחר קריירה צבאית בת 37 שנים שאותה החל כחייל בחטיבת גולני. בתפקידו האחרון כיהן כסגן הרמטכ"ל. בשעות הערב הוא כבר צפוי לערוך את ישיבת המטכ"ל הראשונה כרמטכ"ל, כשדרגת רב-אלוף מתנוססת על כתפו.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1856686-18.jpg]
"הציבור לא באמת מכיר אותו אבל בצבא יש לו נגיעות בכל פינה". איזנקוט בדרכו לטקס קבלת דרגת רא"ל (צילום: יותם רונן)

לרגל מינויו, חבריו ומפקדיו לשעבר סיפרו לוואלה חדשות על איזנקוט שהציבור לא בהכרח מכיר, ועל התפקידים שהכשירו אותו להיות החייל מספר אחת של צה"ל. "אנחנו שמחים בשבילו. לא מפליא אותי שהוא מתמנה לרמטכ"ל", אמר סגן מפקד נפת אילת בפיקוד העורף, סגן-אלוף במיל' יוסי שויקה, שלמד עם איזנקוט במגמה למכונאות ימית בבית הספר התיכון 'גולד ווטר' באילת. "הציבור לא באמת מכיר אותו אבל בצבא יש לו נגיעות בכל פינה", הוסיף אלוף-משנה במיל' קובי מרום, ששירת עמו כמפקד מחלקה בגולני.

איזנקוט נולד ב-1960 בטבריה וגדל באילת, ובצעירותו למד מכונאות ימית. הוא התגייס לחטיבת גולני בשנת 1978 ושובץ לגדוד 51. הוא בלט בפלוגה, סיים קורס קציני חי"ר בהצלחה – ונבחר למפקד מחלקת טירונים, אך עד מהרה הוא "נזרק אל האש" ושובץ כמפקד מחלקה בפלוגה רובאית. המג"ד באותה תקופה, היה לא אחר מאשר גבי אשכנזי.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1856704-5.jpg]


בתחילת שנות ה-80' הפך להיות סגן מפקד הפלוגה, ובמלחמת לבנון הראשונה הוא מונה לפקד על הפלוגה הרובאית של הגדוד. כשהגיע לתפקיד מפקד גדוד 13 בחטיבה, הקפיד איזנקוט להחזיק בכיסו מחברת קטנה שבה ניהל מעקב אחרי כל חייל בגדוד. בשנת 1997 הוא קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני מידי ארז גרשטיין. אחרי אירוע זכור מאוד, שבו פלוגה שלמה בחטיבה מרדה, נאלץ איזנקוט לפרק את הפלוגה ולשלוח עשרות חיילים לכלא.


אחר כך מונה איזנקוט למפקד אוגדת המילואים 366 ולבסוף קיבל את הפיקוד על אוגדת יהודה ושומרון. בשנת 2005 הוא מונה לראש אגף המבצעים במטה הכללי ומהר מאוד הפך לאיש אמונו של הרמטכ"ל דן חלוץ. יחד עם זאת, הוא חלק על מפקדו והתנגד לכמה מהלכים שלו. הוא היה בין אלו שהגו את "דוקטרינת הדאחיה" שאחראית על מראות ההרס במרכז העצבים של חיזבאללה בלב ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. אחריה מונה למפקד פיקוד צפון.

"אין מישהו שמכיר את לבנון במטכ"ל הנוכחי יותר טוב מגדי"

סגן-אלוף במיל' שויקה, שגדל עמו באילת, סיפר כי "גדי למד במגמה למכונאות ימית והיה תלמיד שקט, צנוע, לא מתבלט ותמיד נעים הליכות". כמה שעות לפני גיוסם לצה"ל אמר לו איזנקוט, "אני לא רוצה חיל הים. אני עם הים סיימתי". וכך המשיך שויקה לקורס חובלים ואינזקוט לגולני. "בכל פעם שהוא התקדם בתפקידים השונים זה שימש גאווה לכל אילת. לאורך השנים למדתי בכל פעם מחדש כמה הוא מסור ואחראי לצה"ל ולמקצוע הצבאי", ציין שויקה. "תמיד ניסינו להזמין אותו למפגשים חברתיים, להיזכר בימים ההם, והוא סרב בנימוס. אדם צנוע כבר אמרתי? מה שכן הוא הרצה בפני כיתה י"ב בתיכון באילת לקראת הגיוס לצבא", הוא אמר. שויקה הוסיף כי "עכשיו כשהוא מתמנה לתפקיד הרמטכ"ל, זה שיא הגאווה שלנו ואנחנו בטוחים שהוא יצליח".

מפקד עוצבת חירם לשעבר, אלוף-משנה במיל' קובי מרום מכיר את איזנקוט לפחות 35 שנים, מאז שירתו יחדיו כמפקדי מחלקות בגולני. "אני יכול לספר הרבה דברים על גדי איזנקוט, אבל יש רגע אחד שאני לא אשכח לו לעולם", אמר מרום, בנוגע לקרב הבופור במהלך מלחמת לבנון הראשונה. "לבנון, תחילת שנות השמונים. גדי היה סגן מפקד פלוגה בחופשת שחרור, בדרך לאזרחות. איבדנו את שדרת הפיקוד בקרב על הבופור. גדי עשה את כל הדרך אלינו בטרמפים, נכנס פנימה, עמוק בשטח. פתאום באמצע שום מקום אנחנו רואים את גדי, בא, יוזם, לוקח פיקוד, מצטרף ללחימה", הוא סיפר. "זה גדי. לכאורה זה נראה מובן מאליו, אבל זה ממש לא ככה. בטח לא בימים ההם".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1814017-18.jpg]
עם שר הביטחון יעלון (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

"אין נקודה בקריירה הארוכה שלו שהוא לא בלט בה. אבל אני חושב שדווקא בהיותו מזכיר צבאי הוא בלט מאוד, יותר מהאחרים", אמר מרום, שהוסיף כי איזנקוט "לא מתלהם, קר רוח ומכיר את מגבלות המערכת, שזה מאוד חשוב". את מינויו של איזנקוט לתפקיד מפקד אוגדת איו"ש תיאר מרום כ"שיא חדש". כשמונה למפקד פיקוד צפון הוא קיבל לידיו גזרה מדממת. "אף אחד לא ייקח ממנו את חמש שנות שיקום פיקוד צפון אחרי הכישלון של מלחמת לבנון השנייה. הוא בנה במטכ"ל את התכניות המבצעיות ליום שאחרי המלחמה והתכניות הללו עדיין שרירות וקיימות. אני חושב שאין מישהו שמכיר את לבנון במטכ"ל הנוכחי יותר טוב מגדי".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1814056-18.jpg]
זה שבא וזה שהולך. איזנקוט וגנץ (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

"יש לו ניסיון מצטבר של עשרות שנים. עכשיו כשאני חושב על זה אז הרבה זמן לא התמנה רמטכ"ל שזוכה להערכה רבה מקיר לקיר. גדי הוא צנוע, ישר, ותאמין לי גם השרים בממשלה יודעים עם מי יש להם עסק. הוא הגון אבל באותה מידה הוא יגיד בנועם את מה שהוא חושב", אמר מרום. "מול כל מה שקורה עכשיו במזרח התיכון והטלטלה, הוא אי של יציבות. אדם חזק מאוד. בלי להישמע דרמטי יתר על המידה, האמירות הברורות שלו לדרגים השונים בצבא, וההמלצות החד משמעיות שלו לדרג המדיני, יעשו יותר משינוי חיובי".

"הוא לא איש של יחסי ציבור"

תת-אלוף במיל', ברוך שפיגל, שכיהן כמח"ט גולני וסגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמר כי הוא סבור שאיזנקוט "עיצב את הקריירה הצבאית שלו בלבנון בין השנים 1988 ו-1990", כשהיה מפקד גדוד 13 בחטיבת גולני. "הגדוד בפיקודו פעל באופן כה אינטנסיבי נגד הפלסטינים בלבנון ונגד חיזבאללה. לטענתו, זה היה הבסיס לשאר התפקידים הבכירים שביצע מאוחר יותר. "הוא ביצע פשיטות מורכבות מאוד על מעוזי חיזבאללה וניהל קרבות בקור רוח בשילוב טנקים. הוא הפגין רמת פיקוד ושליטה גבוהה מאוד, תמיד יזם בעצמו מבצעים. הוא חיפש בכל דרך להפתיע מחבלים וזה בנה אותו לעתיד".

"הוא גם הגדוד הראשון של גולני שהוקפץ לשכם באינתיפאדה הראשונה תחת פיקודי. שם בעצם הוא בנה את היסודות למה שיעשה כמפקד אוגדת יהודה ושומרון. הוא תמיד יזם, היה יצירתי, חיפש להעביר את מרכז הכובד של הלחימה לצד של האויב, ותמיד זכר היטב שיש אוכלוסייה לא מעורבת בטרור ויש לטפל בה", אמר. שפיגל ציין והוסיף כי איזנקוט "הוא לא איש של יחסי ציבור. הוא איש עם המון עומק, עם המון עשייה, איש של עבודה קשה. אני חושב שיש לצניעות שלו חשיבות רבה בימים אלו. הוא אדם ישר וענייני וכמי שהיה מח"ט שלו, יש לי את הכבוד הגדול לראות אותו נכנס לתפקיד הרמטכ"ל ולאחל לו הצלחה".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1856666-5.jpg]


ראש אגף המודיעין לשעבר, האלוף במיל' אורי שגיא לא ידע מאיפה להתחיל מרוב התפעלות. "יש לי כל כך הרבה מחמאות לחלק לגדי כי הוא אדם עם הרבה ניסיון מבצעי ושיקול דעת". לדבריו, אחת המעלות של איזנקוט היא היכולת לדעת מתי להימנע משימוש בכוח, כאשר הדבר מתבקש. הוא בוחר לציין דווקא את הימים שבהם כיהן כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. "אני הייתי ראש צוות המשא ומתן לשיחות עם הסורים. לא פעם ישבנו אני, הוא וראש הממשלה אהוד ברק ושוחחנו על נושאים רגישים ביותר. כשהיה המזכיר הוא תמיד שמר עליי בעיקר מפני יהודים", אמר שגיא. "אני מעריך מאוד את המקצועיות שלו, העובדה שהוא איש ספר, אוהב לכתוב, לומד וסקרן תמיד. הוא לא היה "מאצ'ו" אף פעם. הוא לא ניסה אף פעם להרשים. על כך הוא ראוי להערכה רבה. הוא מיומן מאוד בהכנה של הכוח הצבאי. אני משוכנע שהוא לא יהיה רמטכ"ל הרפתקן. המבחן שלו מתחיל ואני מאחל לו הצלחה רבה".



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-635/1814021-18.jpg]
עם שר הביטחון משה יעלון (צילום: אריאל חרמוני/משהב"ט)

"הוא יהיה רמטכ"ל ללא אג'נדה, חף מפוליטיקה וכל מיני מניירות של רמטכ"לים מהעת האחרונה"לטעמו של סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף משה קפלינסקי, את התרומה הגדולה ביותר שלו למלחמה בטרור, תרם איזנקוט כמפקד אוגדת איו"ש. "הוא הביא איתו לתפקיד מחשבה עמוקה ונחישות יוצאת דופן לאמץ שיטות ומהלכים חדשים שלא נוסו בעבר", הוא אמר. "לא בכדי בתקופה הזו התחלנו לדבר על צמד המילים 'כיסוח דשא' (גישה לניהול הסכסוך באמצעות התשה והרתעה של המחבלים). הוא מגיע לתפקיד הרמטכ"ל אחרי שצבר המון ניסיון מבצעי וניסיון מטה. יש לו הבנה יוצאת מכן הכלל בשיקולים אסטרטגיים", ציין קפלינסקי שהוסיף כי גם תפקידו כסגן הרמטכ"ל הכשיר אותו לתפקידו הנוכחי. "אנחנו מקבלים רמטכ"ל חכם מאוד וישר באופן יוצא דופן".

תת-אלוף במיל' גיורא ענבר, שכיהן כמפקד סיירת גולני, מפקד שלדג, מח"ט גבעתי ומפקד יחידת הקישור ללבנון, ששירת לצדו של איזנקוט במשך שנים רבות, אמר כי "כשאוהבים מאוד לא סופרים". גם ענבר ציין את התקופה שבה כיהן כמזכיר הצבאי ואת אופיו הצנוע שעמד בניגוד למעמד. "קסם לי שבזמן היותו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה הוא היה חריג בהתנהלות שלו. הוא היה יכול להתערבב עם הפוליטיקאים, אבל בחר בדיוק ההיפך. הוא הכניס לתפקיד יושרה ומקצועיות צבאית. הגבול אצלו היה מאוד ברור. הוא הכיר באמת בצורך לחבר בין דרג מדיני לצבא והוא הלך עם היושרה שלו עד הסוף".

ענבר אמר כי "לא ברור מי יהיה הדרג הפוליטי מעליו ומה יבקשו ממנו, כמו קיצוצים בתקציב הביטחון או שלל האיומים במזרח התיכון, אבל בדבר אחד אני רגוע, יש לו את העוצמות להתמודד עם התפקיד ולעמוד על העקרונות שלו". את איזנקוט תיאר כרמטכ"ל "ללא אג'נדה", חף מפוליטיקה, "וכל מיני מניירות של רמטכ"לים מהעת האחרונה". כמו קפלינסקי, גם ענבר ציין את תפקודו יוצא הדופן כמפקד אוגדת איו"ש, אז "עמד מצד אחד בלחץ המתנחלים והדרישות שלהם, לבין צורכי ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני. זה לא מובן מאליו".


"גדי בזמנו ניהל לחימה חסרת פשרות ורדף את קני המחבלים. אבל במקביל, לא שכח לטפל באוכלוסייה הפלסטינית. הנה הוא מתמנה לרמטכ"ל עם האומץ המקצועי הכי טוב שיכולנו לצפות לו כאזרחי מדינת ישראל. אני מאחל לו הצלחה. אני בטוח בהצלחה שלו. אני פשוט מאמין בו".
("מערכת וואלה! חדשות", 16.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 16-02-2015 בשעה 19:10.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 25-03-2015, 18:29
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
קטע מכתבה ישנה אודות הרמטכ"ל גדי איזנקוט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...25/92843306.pdf


גדי אייזנקוט
מועדף על התקשורת
אני לא יודע אם האמירה הזו תעזור לאייזנקוט או תפריע לו, אבל הנה היא: נדמה לי שאם היו עורכים משאל בין העיתונאים הבכירים המסקרים את צה"ל, הוא היה המועמד המועדף עליהם – אף שמעולם לא ניסה להתחבב על התקשורת.
אייזנקוט הוא איש גולני, ושם גם צד לראשונה את תשומת ליבו של סגן מפקד החטיבה גבי אשכנזי. במהלך מלחמת לבנון קיבל אייזנקוט, שהפלוגה שעליה פיקד נלוותה לכוח שריון, פקודה שנראתה לו לא הגיונית. הוא יצר קשר עם אשכנזי, שעצמאות המחשבה והנכונות של הקצין הצעיר לעמוד על שלו מצאו חן בעיניו.
בניגוד למקובל לחשוב, אחוות ה"אחוקים" של גולני, או של כל חטיבה אחרת, נעצרת הרבה לפני שמגיעים לשערי המטכ"ל. נכון, צה"ל הוא צבא שבו חשוב מאוד את מי אתה מכיר, ובאופן טבעי יש לבכירים נטייה לקדם את מי שמצאו חן בעיניהם במהלך שירותם. ברק ואנשי מטכ"ל הם רק דוגמה אחת שגם בה הוכח שכשטובתו שלו עומדת על כף המאזניים, הבכיר לא יזכור את העבר המשותף. כך קידם מופז קצינים כמו גנץ ויצחק (ג'רי) גרשון , שפיקדו בצנחנים תחתיו, וכך נהג גם חלוץ באנשי חיל האוויר. אבל בדרגות הבכירות כל אחד עומד לעצמו, וכל הדיבורים על השבט והרעות מפעם הם, במקרה הטוב תמימות.
אבל אשכנזי באמת מעריך את אייזנקוט ובאמת רצה בו כסגן רמטכ"ל. בנוסף להיכרות, עומדת לזכותו של אלוף פיקוד הצפון עוד עובדה: הוא היה הקצין שגילה הכי הרבה עצמאות מחשבה ונכונות לעמוד על שלו במהלך מלחמת לבנון השנייה. אשכנזי, כבר נאמר, לא ממש מעודד את התכונות האלה במטכ"ל שלו; אבל מכיוון שכהונתו היא במידה רבה אנטיתזה למה שקדם לו ולרמטכ"ל שהועדף על פניו ב-2005, במקרה הזה צבר אייזנקוט נקודות זכות.
אבל אשכנזי כפי שכבר הוכח במינוי סגנו, אינו משענת שכדאי לסמוך עליה בענייני קידום. מה שבעיקר עומד לאייזנקוט לרועץ הוא עמדתו הכמעט מוצהרת, לפיה יקבל כל דין, ואם לא יבחרו בו יחכה לתורו בסבלנות. אצל ברק ואשכנזי זה הפך לקריטריון הקובע: אם אפשר למנות מישהו מבלי לאבד מישהו אחר, אם אפשר לקבל שניים במחיר אחד, זה מה שיהיה. כך היה בהעדפת עידו נחושתן על פני אמיר אשל לפיקוד על חיל האוויר (היה ברור שנחושתן יעזוב אם אשל ימונה, בעוד אשל ימתין לסיבוב הבא) וכך גם בתפקידים נוספים. אייזנקוט נתפס כמי שלא יעשה שריר אם יפסחו עליו, בניגוד לגלנט או גנץ, שיבקשו לסיים את שירותם אם לא ייבחרו. ההערכה היא, לפיכך, שאכן יתבקש להמתין.
(מתוך הכתבה "אין עוד מלבדו" מאת עפר שלח, מעריב מגזין פסח, 04.04.2010, עמודים 14-15)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 04-05-2015, 19:42
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
מאמר שכתב רא"ל איזנקוט ליום הזיכרון 2011
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
("על ארבעה בנים" מאת אלוף פיקוד צפון דאז גדי איזנקוט, מתוך הכתבה "אחים בדם", "ידיעות אחרונות" מוסף 7 ימים, 06.05.2011, עמוד 19)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 17-05-2015, 09:47
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
100 ימים לכהונת איזנקוט כרמטכ"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(עמוד 6)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(עמוד 7)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהתמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
(עמוד 18)

(הכתבה "קובע אוגדות בשטח" מאת אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות" המוסף לשבת, 15.05.2015, עמוים 6, 7, 18)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 17-05-2015 בשעה 09:53.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 17-05-2015, 11:04
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 10,822
דברים שזיהיתי בכתבה
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "100 ימים לכהונת איזנקוט כרמטכ"ל"

- שינוי דגש. כבר לא נסיון להכין את הצבא לכלל האיומים העתידים שעלולים לצוץ, ולכן לשים דגש גדול על הצטיידות עתידית ולהזניח את האימון, וכל פעם להיות מופתע מאיום שהיה ידוע,
ובמקום זאת, להכין אותו לאיומים הקיימים והידועים היום.

- הבנה של הבעיות שעומדות בבסיס תפקודו של צבא היבשה,
ונסיון לפתור אותן במקום לכסת"ח אחרי מעשה.
קודם כל, להפוך את חיל היבשה לשותף שווה ערך ב"צבא הקטן והחכם"

- מצויינות תכנונית.
ממש לא "למות או לכבוש את ההר" כי התוכניות לא רוונטיות.
אלא לתכנן לניצחון מוחץ. קרוב לזה אמורים להגיע עם הצבא הקיים - וקודם כל צריך להבין איך מגיעים לזה.
ואם התכנון לא טוב - לתכנן שוב.
הדבר הזה למשל - היה חסר מאוד במלחמת יום כיפור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 12-01-2016, 19:50
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
כתבה ישנה על הרמוכ"ל איזנקוט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

"מתחילת שירותו בצה"ל הסתמן איזנקוט כחייל שנאבק על עקרונות וסולד מגינונים. לאורך כל דרכו בחטיבת גולני מעולם לא חשב שצריך לגלח את הראש או להתקין את הכוונת הכי משוכללת על הנשק כדי להיראות יותר מורעל. הנער שאהב להשיט מפרשיות במפרץ אילת התגייס לחטיבה ב-1978, וכבר בטירונות סיים כמצטיין פלוגתי אף שלא נחשב לרובאי הטוב בפלוגה. אחרי קורס קצינים חזר לגדוד 51 ולחם כמ"פ במלחמת לבנון בעין א-תינה, בנבטייה, בג'זין ובשדה התעופה בביירות. בתום המלחמה יצא לאזרחות, אבל אחרי שלושה חודשים שיכנע אותו אילן בירן לחזור כמ"פ לבית הספר לקצינים, תפקיד שאחריו מונה למפקד פלוגת הנ"ט של החטיבה.
כבר אז הוא לא היסס להתעמת עם הממונים עליו. כשהורה לו מח"ט גולני צבי פולג (פרקש) להחזיר את חייליו מרגילה כדי שיעזרו להכין יום ספורט חטיבתי, איזנקוט הודיע שאין לו שום כוונה להחזיר חיילים מהבית למשימה כזאת באמצע חופשה שחיכו לה חודשים ארוכים. פרקש זעם וקיצר את התפקיד של איזנקוט בפלוגה. גם המקרה הזה לא פגע בהמשך הקריירה שלו בצבא.
כמו רבים מבני דורו בצה"ל גדל איזנקוט בלחימה באזור הביטחון בדרום לבנון. הוא היה מג"ד 13, סמח"ט גולני וקמב"ץ פיקוד צפון, עד שהחליף את חברו ארז גרשטיין ז"ל בפיקוד על החטיבה ב-1997. בקור רוח ובחיוך פיקד על שורה ארוכה של מבצעים של החטיבה בלבנון שבמהלכם חוסלו כ-40 אנשי חיזבאללה. יש לו סבלנות רבה לחיילים ואפס סובלנות למשמעת. כשנאלץ להתמודד עם מרידות בחטיבה פעל לשינוי הנורמות בפלוגות הוותיקות ולצמצום זכויות היתר של חיילים ותיקים מול צעירים. קור הרוח לא עזב אותו גם כשקיבל את הידיעה על נפילתו של חברו לדרך גרשטיין ממטען בלבנון בפברואר 1998. איזנקוט אסף את חמו ואת חמותו של ארז ואיתם נסע להביא את הבשורה הקשה לאלמנה הרטל גרשטיין.
יש האומרים שככל שהתקדם בתפקידים, כך נגלו האיכויות של איזנקוט כמפקד וכקצין חושב. גם כששירת תחת שני אלופים שלא נודעו בעודף הסבלנות שלהם – איציק מרדכי וגבי אשכנזי – הוא לא היסס להשמיע דעות לא מקובלות. בפיקוד הצפון של אותם ימים, כשבכל בסיס ומוצב הופיעה הכתובת "המשימה – הגנה על ישובי הצפון", העז איזנקוט לטעון כי הבנות "ענבי זעם" עם החיזבאללה ב-1996 הפכו את אזרחי הצפון למגיני החיילים, וזה אמור להיות ההפך.
הדעתנות הזאת משכה את תשומת ליבו של אהוד ברק כרמטכ"ל ואחר כך כראש הממשלה וכשר הביטחון. כשהגיע כראש ממשלה לבקר בחפ"ק של מבצע של סיירת גולני, ברק פנה לאיזנקוט בנוכחות הרמטכ"ל מופז והציע לו לשמש מזכיר צבאי. איזנקוט, שכבר סיכם על תפקיד אחר, אמר שיעשה כל מה שהרמטכ"ל יורה לו. וכך הוקפץ מתפקיד מח"ט אל לשכת ראש הממשלה.
בניגוד לנטייה הטבעית של קצינים בתפקיד המזכיר הצבאי, איזנקוט חתר דווקא לצמצם את סמכויותיו וביקש לעסוק בעניינים צבאיים טהורים. וכמו בגולני, גם בלשכת ראש הממשלה הוא לא היה סחבק. הוא נרתע מאירועים נוצצים ומהתחככות חברתית, ואולי משום כך סיים בהצלחה כהונה כמזכירם של ראשי הממשלה ברק ושרון בלי שדבקו בו רבב פוליטי או השתייכות לפורום כזה או אחר. את שעות הפנאי שלו הוא מעדיף לבלות עם אשתו ועם חמשת ילדיו, ולא לצידם של בעלי ממון או שועי עולם.
קונפליקט איראני[SIZE=4]
בשיאה של האינתיפאדה השנייה, ב-2003, איזנקוט מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון והוביל את הלחימה שהצליחה לבסוף לדכא את הטרור הפלסטיני. הוא דרש מפקודיו להתנהל בלי אגו, כפי שנהג בעצמו, ובסופו של דבר הצליח להפסיק את מלחמות הטריטוריה בין צה"ל לשב"כ שבמשך שנים היו מכשול במאבק בטרור. כשבן טיפוחיו רון וייזל, מפקד דובדבן, סירב להשאיל רכב למבצע של הימ"מ, הודיע לו איזנקוט שיש לו שתי ברירות: או להשאיל את הרכב או להיות מודח לאלתר מהתפקיד. וייזל ויתר, ושאר הקצינים הבינו את המסר.
מלחמת לבנון השנייה תפסה אותו בתפקיד ראש אגף מבצעים במטכ"ל. כבוגר לבנון ניסה איזנקוט להסביר את הצורך במהלומת אש קשה על חיזבאללה ועל תשתיות בלבנון; הוא הציע לגייס מילואים מיד כדי להתכונן למהלך קרקעי, אבל המליץ להימנע מפעולה קרקעית ולהתמקד במערכה אווירית קצרה ככל האפשר. בסופו של דבר הוא נאלץ לראות את צה"ל מדשדש באדמת לבנון 33 יום ומותיר שם מחיר דמים כבד. כמי שהיה חתום על רוב פקודות המבצע שיצאו בימי המלחמה הוא ניסה כמה פעמים להתריע על חוסר הבהירות בהגדרת המשימה לכוחות ועל חוסר התוחלת שבהפעלת כוחות קטנים מדי, אך דעתו לא התקבלה ברוב המקרים.
ועדת וינוגרד ציינה שבכל התייעצות עם הדרג המדיני הקפיד איזנקוט להשמיע את דעתו ולציין שהיא שונה מעמדת המטה הכללי של דן חלוץ. השפעתו לא הייתה רבה כאמור, ולמרות התואר החשוב שמילא במלחמה הוא לא נפגע ממסקנות הוועדה." (מתוך הכתבה "ערוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 28-08-2016, 10:10
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,194
סיכום שנה וחצי לכהונת הרמטכ"ל איזנקוט
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "המירוץ נפתח: מי יהיה הרמטכ"ל ה-21? ב 28.11.14 נבחר גדי אייזנקוט"

שפיץ דרוך

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
שפיץ דרוך
ההפצצה הכבדה בעזה, בדיוק בשבוע שבו השלים חצי קדנציה, מתמצתת היטב את צה"ל שבפיקודו של גדי איזנקוט: צבא אסרטיבי שנחוש להשיג הכרעות ברורות הרמטכ"ל נוטל סיכונים כמו צמצום מספר המטוסים והטנקים, מקדם תוכניות שהעלו אבק ומקבל החלטות במהירות
אלכס פישמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yediot.co.il/images/kav.jpg]
26.08.16

ביום ראשון בלילה הטיל צה"ל על רצועת עזה כחמישים טונות (!) של חומר נפץ. במשך שעתיים שיגרו המטוסים מספר חריג של פצצות כבדות, אך באופן מפתיע לא יצאה מהרצועה אפילו תמונה אחת של עמודי עשן שחורים המיתמרים לשמיים, או של הבזקי התפוצצויות מעל ליעדים. למעט בורות גדולים במיוחד, הגולשים בקו אלכסוני לעומק אדמת החול, לתעמולה הפלסטינית לא היה מה להראות.
חמישים טון פצצות וארבעה פצועים קל - זוהי משוואה חריגה במושגים של עזה. הסוד של מספר הנפגעים הקטן טמון ככל הנראה במשך התקיפה הארוך למדי. המתכנן הצבאי בנה, יש להניח, מתקפה הדרגתית כדי לאפשר לאנשים באזור הנפילות להימלט. מיעוט הנפגעים היה גם המפתח לעובדה שחמאס לא הגיב על המתקפה. זו הייתה ההנחייה של הרמטכ"ל גדי איזנקוט לחיל האוויר: להציג תוכנית שתאפשר להנהגה ברצועה לא רק לבלוע את הצפרדע, אלא גם לבצע מעצרים בקרב הארגון הסלפי ששיגר את הרקטה לעבר שדרות בצהרי אותו יום.
בינתיים משתדל חמאס להסתיר את הלסת השמוטה של אנשי הזרוע הצבאית שלו אחרי ההפצצה. סביר מאוד להניח שאנשי הארגון, בשיתוף עם גורמים זרים אחרים
- כמו מומחים איראנים היושבים ברצועה ומנסים ללמוד את צה"ל ואת אמצעי הלחימה שהוא מפתח - מנתחים עכשיו את התקיפה החריגה של חיל האוויר. הם יודעים בדיוק מה נפגע. מנסים להבין איך זה קרה. ובנקודה זו יש להם סיבה לדאגה. למותר לציין שהלקחים המופקים בעזה עוברים, מיידית, לדרום לבנון, לחיזבאללה, לסוריה, למשמרות המהפכה ולמודיעין האיראני. הלקח המיידי של חמאס צריך להיות שכל אירוע ביטחוני שיגיע מכיוון עזה ינוצל על ידי ישראל לפעילות לא שגרתית, כזו או אחרת.עוצמת התקיפה האווירית האחרונה היא לא דפוס פעולה קבוע של צה"ל שיחזור על עצמו, כרפלקס, בכל פעם שתשוגר רקטה מהרצועה. ברור לכל שפעולה כזו לא נולדת שעה לפני שהיא יוצאת לדרך. תיאורטית, תקיפה מהסוג הזה יכולה הייתה להתבצע גם לפני כחודשיים, אחרי ירי הרקטה הקודם לעבר שדרות. עיתוי הפעולה - שנבחן משך שבועות וחודשים - נדון בפורום שבו שותפים אגף המבצעים, אגף המודיעין, חיל האוויר, סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל. שר הביטחון אביגדור ליברמן התוודע לתוכנית עם כניסתו לתפקיד ונתן לה גיבוי. ביום ראשון, כשנוצרה ההזדמנות, העלו גורמי מבצעים בצבא את התוכנית לרמטכ"ל, התקבלה החלטה, וליברמן נתן לה אישור, טלפונית.
הפעולה האווירית הגדולה בעזה מבטאת, בתמצית, את תפיסת ההפעלה שאימץ הרמטכ"ל לעידן העימותים שבין המלחמות: לשמור כל הזמן את היריבים הפוטנציאליים בתחושה שצה"ל הוא גוף מאוד אסרטיבי, מאוד תוקפני, מאוד בלתי צפוי, שדרוך כמו קפיץ ורק מחפש את ההזדמנות. שהאויב ירגיש מאוים, כל הזמן. אין "זליגות" אש מרמת הגולן שעוברות ללא תגובה. זה נכון לגבי כל אחת מן החזיתות, גם אם חלק מהפעילות מתבצע באופן חשאי.
ארה"ב // אינטימיות צבאית
את מערכת היחסים שיש היום לצה"ל עם צבא ארצות־הברית אפשר בהחלט להגדיר כאינטימית. בעניין הזה משמר איזנקוט מסורת של רמטכ"לים קודמים, שידעו לשמור על יחסי עבודה טובים עם מערכת הביטחון האמריקאית למרות המחלוקות בדרג המדיני. אם נגיע למצבי חירום שבהם תידרש הגנה על המדינה מפני טילים בליסטיים, יישבו צוותים ישראליים ואמריקאיים במפקדה אחת, במרכז הארץ. הם יפעילו מערכת גלובלית שתיתן התרעה בזמן אמיתי על שיגורים ותפעל כיחידה אחת ליירוט הטילים, בין אם על ידי אמצעי הלחימה האמריקאים ובין אם על ידי האמצעים הישראליים. זה כבר תורגל, וזה יותר ממה שעושה הצבא האמריקאי עם חלק מבנות הברית שלו.
גם המלחמה בסוריה מתנהלת בשקיפות בין הפיקוד האמריקאי בזירה לבין צה"ל. שיחות ועידה בווידיאו בין הרמטכ"ל למקבילו בארה"ב הן עניין שבשגרה. בחודש האחרון ביקרו בישראל מפקדים אמריקאים בכירים: ממפקד חיל האוויר ועד מפקד פיקוד המרכז. נוכח המצב בסוריה ובעיראק, מותר לנו להניח שאלה לא היו ביקורי נימוסין.
בפורומים סגורים, בהם מרשה לעצמו איזנקוט להיות קצת יותר אישי ופתוח, מודה הרמטכ"ל שהקפיץ הדרוך לאורך הגבולות הוא לקח מהטראומה שהולכת איתו מתקופת היותו ראש אגף המבצעים בצה"ל. באותה עת, ביולי 2006, נחטפו שני אנשי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל מתוך שטח ישראל. אירוע הגבול הזה – שהתחיל כפגיעה בריבונות הישראלית בעידן שבו כללי המשחק לא היו מספיק ברורים לאויב – התגלגל למלחמה בלתי מתוכננת. מאז הפך נושא מימוש הריבונות, עד המטר האחרון, לאבן יסוד בתפיסת הביטחון של איזנקוט. בהיותו אלוף פיקוד צפון הוא מימש את התפיסה הזו על ידי הצבת מארבים באזורים שישראל ראתה בהם ריבוניים שלה, ולא נתן ללבנונים להתקרב אליהם. המוטו שלו אמר ואומר: יש מחיר לכל פגיעה בריבונות.
הגדה // פזילה למגירות
השבוע עבר איזנקוט את מחצית הקדנציה הפורמלית שלו כרמטכ"ל, שנה וחצי בתפקיד. תמיד יש אופציה לשנה רביעית. בתקופה הקצרה הזו הוא הספיק להעמיס על עצמו ועל הצבא שורה ארוכה של שינויים ומשימות, כאילו הזמן בורח לו מבין האצבעות. איזנקוט מדבר היום על עידן של חלון הזדמנויות אסטרטגי באזור, שאסור לבזבז. אפשר לקחת סיכונים. כשהוא פורש על השולחן את מפת האיומים האזוריים, מצטיירת לכאורה תמונה של עולם ערבי שיהיה עסוק בעצמו עוד זמן רב. אבל איזנקוט כבר מצביע על שני חורים שחורים במפה הזו שעלולים להפוך, באחת, את כל הערכות המצב.
ברמה המקומית־אזורית: ב־8 באוקטובר יתקיימו בחירות מוניציפאליות בגדה, וחמאס עלול לנצח בחלק מן הערים. בראש עיריית קלקיליה, למשל, צפוי לעמוד איש חמאס, שאין איתו – ועם דומיו – שיג ושיח. בתנאים כאלה יש פוטנציאל לאיום ישיר על היישובים הישראליים הסמוכים לערים שיתפוס חמאס. במקביל, קיימת אפשרות להתנגשויות בתוך החברה הפלסטינית שיבעירו את הרחוב. התמונה הביטחונית של ישראל מול הגדה תתהפך. סדר היום הביטחוני יתמקד בעימותים אלימים בהיקפים רחבים בגדה. תחושת העוצמה היחסית שאנחנו חיים בה היום – שהיא חלק מחלון ההזדמנויות – תימחק באחת. החור השחור הזה כבר נמצא מעבר לפינה.
נושא הבחירות הקרבות בגדה עולה לאחרונה, לעיתים תכופות, במטכ"ל, בלשכת שר הביטחון ובמועצה לביטחון לאומי. בצד הערכות המצב לגבי השלכותיהן הצפויות, מתקיים כל העת דיון עקרוני בשאלה האם ישראל צריכה להתערב, לנסות לדחות את מועדן. מנגד, הרשות הפלסטינית משדרת שהיא נחושה לקיים את הבחירות במועדן. ההחלטה בישראל היא, לפי שעה, לא להתערב. עם זאת, במטה הכללי ובפיקוד המרכז פוזלים כל העת לעבר אותן מגירות בהן שוכבות תוכניות החירום שתורגלו בשנה שעברה לפעילות מול התפרצות כוללת בגדה.
איראן // סיכוי וסיכון
ברמה האסטרטגית, החור השחור הגדול השני יפרוץ לחיינו במאי 2017: הבחירות באיראן. עלייה אפשרית, או חזרה לשלטון של הגורמים השמרניים הקיצוניים באיראן בסגנון אחמדינג'אד, עלולה למוסס את הסכמי הגרעין. אם היום ישראל ערוכה לאפשרות שאיראן תגיע ליכולת גרעינית צבאית בתוך 10־15 שנה, שינוי מהותי במשטר יחייב אותה ואת המעצמות להערכה מחודשת.
איזנקוט חוזר ואומר, בהזדמנויות שונות, שהסכם הגרעין הוא עניין גמור. להבנתו, זוהי תפנית אסטרטגית שפותחת לישראל גם חלון הזדמנויות להישגים ביטחוניים. זה לא סותר את העובדה שאיראן תעשה כל מאמץ להגיע לפצצה גרעינית, אבל קיבלנו זמן שצריך לנצל אותו כראוי. למשל, להפיק את המרב משיתופי פעולה עם מדינות ידידותיות.
ברמה המיידית, איראן מטרידה את ישראל בשל מעורבותה בפעילות נגדה בכל ממד אפשרי, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני טרור. איראן היא גם גורם תעשייתי־צבאי מתקדם מאוד, שאי־אפשר להתעלם ממנו. הניסויים שטהרן מבצעת בטילים ארוכי טווח, שמכסים כמעט את כל שטח ישראל, הם ביטוי ליכולותיה הטכנולוגיות. עם זאת, במטה הכללי עדיין מעריכים שבתנאים המדיניים הנוכחיים איראן לא תשתתף אוטומטית בירי טילים על ישראל אם יפרוץ עימות בגבול הצפון. הכל נכון – עד מאי 2017. אז כל ההנחות וההערכות עלולות לקרוס, באחת.
הרצועה // אוכלים מנהרות
את 2015, השנה בה נכנס לתפקיד, הגדיר הרמטכ"ל כשנת מוכנות וכוננות שבה ישקיע הצבא את עיקר המאמצים באימונים ובהעלאת רף המלאים שלו, מה שבא לידי ביטוי בהסטת משאבים בהיקף של כ־800 מיליון שקל לטובת הכשירות של צבא היבשה. בפברואר 2016 הוא הגדיר לצבא משימה מרכזית נוספת: התמודדות מול המנהרות בעזה. אמנם, התרגילים הגדולים שמקיים הצבא מכוונים לעבר לבנון, אבל המאמץ הטכנולוגי, המבצעי וההנדסי מכוון למטרה אחת: לעקר את איום המנהרות.
בשנתיים האחרונות השקיעה מדינת ישראל מיליארד שקל בתחום ההתמודדות מול התווך התת־קרקעי. הרמטכ"ל מגיע לדיונים בנושא בפיקוד הדרום פעם־פעמיים בחודש, ולפעמים גם יותר. הגופים שמרכזים את המאמצים – אמ"ן, שב"כ, חיל ההנדסה, חיל האוויר, זרוע היבשה והמפקדה הבונה את המכשול הפיזי סביב עזה בפיקודו של תת־אלוף ערן אופיר – מציגים אחת לכמה שבועות "סטטוס התקדמות" לרמטכ"ל. על המבצע כולו מופקדים אלוף פיקוד הדרום אייל זמיר ומפקד אוגדת עזה, תת־אלוף יהודה פוקס, עליו נאמר בחיבה בקריה שהוא אוכל וישן מנהרות. אבל איזנקוט מחזיק את הנושא, כל הזמן, קרוב אצלו על השולחן.
המאמצים הגלויים והחשאיים לא עוסקים בהכרח רק בחשיבה על הרס ישיר של המנהרות, ברגע שבו יפרוץ עימות. זוהי מלחמת התשה שבסופה יבין חמאס שהאמצעי האסטרטגי הזה, הקרוי מנהרות – בין אם אלה מנהרות החודרות לישראל ובין אם אלה מנהרות בתוך הרצועה – לא אפקטיבי יותר. המטרה היא לייאש את הארגון, לרפות את ידיו מהמשך בנייתן, להבהיר לו שהמנהרה היא מלכודת מוות עבורו. איזנקוט משוכנע שהמטרה הזו תושג, ותושג מהר.
הצפון // מטרד, לא איום
חלון ההזדמנויות – כפי שהוא מצטייר מהקומה ה־14 במגדל המטה הכללי – כולל, לפי שעה, גם את סוריה ואת לבנון. סוריה לא תחזור להיות המדינה שהכרנו לפני מלחמת האזרחים. יתרה מזאת, במטכ"ל מעריכים שהמלחמה שם תימשך עוד הרבה זמן, למרות ניסיונות התיווך של האמריקאים והרוסים. רק השבוע נולדה תסבוכת חדשה, כשטורקיה חדרה לתוך המדינה כחלק מניסיונה לבלום את דאעש והכורדים. חיזבאללה – האויב המרכזי הנראה לעין של צה"ל – מחזיק היום בסוריה כ־7,000 לוחמים, מתוך 20–22 אלף לוחמי הארגון. בסך הכל הוא איבד עד היום 1,700 איש בסוריה, ועוד 6,000 נפצעו.
למרות הסיוע מאיראן נתון חיזבאללה במשבר תקציבי עמוק, והאווירה בשורותיו מלמדת על חוסר עניין לפתוח היום חזית שנייה. חיזבאללה גם הפסיק לנסות להקים מאחז בגולן – בסיוע איראני – שנועד להטריד את ישראל. וכך, למרות המלחמה המתמשכת בסוריה, רמת הגולן נותרה שקטה. כל התחזיות על פיגועים ועל פליטים שיציפו את הרמה וירוצו לכיוון ישראל התבדו. דאעש, היושב בדרום רמת הגולן, הוא אכן מטרד, אבל לא נתפס כאיום אסטרטגי. מדי פעם הוא מייצר התרעות על פיגועים, שנגנזות משום מה.
מינויים // חריקות חריגות
מינויים בצמרת הצבא הם לא רק עניין של רכילות. רמטכ"לים רואים בהם דרך להותיר את הדי־אן־איי שלהם, את טביעת האצבעות שלהם, בארגון הצבאי. לקח לאיזנקוט שנה וחצי לבנות מטה כללי שהוא "שלו". הוא זה שבחר את הנגנים לתזמורת שבניצוחו, כי הוא מאמין שהם יידעו לבצע את יצירותיו הכי נכון שאפשר. כמה שפחות זיופים, כמה שפחות מלחמות אגו. החריגים העיקריים השייכים למטכ"ל הקודם הם מפקד חיל הים, רם רוטברג, שהתבקש להאריך את כהונתו וכבר מונה לו מחליף, תת־אלוף אלי שרביט, ומפקד חיל האוויר, אמיר אשל, שגם הוא התבקש להישאר בתפקיד מעבר למתוכנן ומחליפו עדיין לא נבחר. עכשיו מצפים בצבא בדריכות לשליש הראשון של 2017, במהלכו יתברר מי יהיה סגן הרמטכ"ל השני של איזנקוט, במקומו של אלוף יאיר גולן: אביב כוכבי, אלוף פיקוד הצפון, או סמי תורג'מן, לשעבר אלוף פיקוד הדרום. מרגע זה ואילך אפשר יהיה להתחיל לדבר על זהותו של הרמטכ"ל הבא.
עד עכשיו, מרבית מינויי הקצינים הבכירים עברו ללא חריקות ומאבקי כוח יוצאי דופן. איזנקוט מפרסם מינויים של אלופי־משנה ומעלה שנה מראש. בעקבות המלצות מבקר המדינה, זה גם פרק הזמן שקבע להודעה על מינויי אלופים. אם יש הסתייגויות, עלבונות והתפטרויות כתוצאה מהמינויים – ותמיד יש כאלה בארגון כמו צה"ל – הם מתרחשים מתחת לרדאר התקשורתי. הקצינים הנפגעים פשוט לא מתעסקים עם הרמטכ"ל. איזנקוט בהחלט יכול לטפוח לעצמו על השכם. הוא הצליח להזיז את מרבית הפיקוד הבכיר של הצבא בלי זעזועים מיוחדים.
ובכל זאת, היו שלושה אירועים צורמים. אפילו צורמים למדי. הראשון: מינויו של תת־אלוף אופק בוכריס, בן טיפוחיו, שריסק את עצמו במו ידיו.
השני, פרשיית מפקד מצ"ח שהתפוצצה השבוע – ובמרכזה חילופי הכפשות בין המפקד היוצא לנכנס – שייך למחלקה אחרת. מדובר כאן בעוד התפרצות של מחלה מתמשכת במשטרה הצבאית בכלל, ובמצ"ח וביחידת החקירות המיוחדות שלה בפרט. המחלה הזו היא תקלה ארגונית המתפרסת על פני למעלה מעשור, וכוללת מחנאות, עימותים פנימיים, שנאות, הכשלות מכוונות, הדלפות לעיתונות, ומה לא.
הצצה בעיתונים ישנים מלמדת על חקירות שנפתחו ונסגרו לפני כעשר שנים נגד מפקד המשטרה הצבאית דאז, רוני בני. היריבויות הפנימיות בין תומכיו ומתנגדיו המשיכו להתגלגל בוורסיות שונות בדורות הבאים. כמעט שלא היה מינוי של מפקד מצ"ח שלא לווה בהלשנות, בחקירות על רקע אישי או מקצועי ובתיקים שנפתחו ונסגרו אצל הפצ"ר. גם הקלטת השיחה בין מפקד מצ"ח היוצא, אל"מ ארז רבן, לאזרח עובד צה"ל, א', שהגיש תלונות נגד מפקד מצ"ח המיועד, אל"מ גיל ממון, היא לכאורה קצה הקרחון של ניסיון להכשיל מינוי.
אגב, אל"מ ממון, שהיה מפקדו של האזרח, הגיש נגדו תלונות שנחקרו במשך שנתיים ונסגרו. מנגד טוענים בצבא שרבן רצה להיות קצין משטרה צבאית ראשי, זה לא הסתייע, הוא כועס, ולכן צצה פתאום מחדש במהלך כהונתו כמפקד מצ"ח פרשת הרפז וחקירות מצ"ח נגד גבי אשכנזי. וזה הגוף, שומו שמיים, שאמור לשמור על החוק והסדר בצבא.
ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי, ניסה להתמודד עם המחלה הזו, ובימים הקרובים אמור להתמנות לתפקיד קצין משטרה צבאית ראשי אל"מ רן כוכב, המגיע ממערך ההגנה האווירית, בתקווה שיביא איתו קצת נורמות וסדר מחיל האוויר. מבחינת הרמטכ"ל, הסיפור של מפקד מצ"ח הוא תקלה ערכית מהמעלה הראשונה. מדובר ביחידת עילית פגומה שצריך למרק עם בראסו.
האירוע הצורם השלישי, והמשמעותי מכולם, היה מינויו של אל"מ אייל קרים לרב הצבאי הראשי. שורת הפסיקות הבעייתיות של הקצין, שנחשפה לאחר ההודעה על קידומו, הבהירה כי עבודת ההכנה לקראת המינוי לא הייתה מספיק עמוקה. גם בתוך המטכ"ל חשו אי־נוחות מהמינוי, אבל איזנקוט לא חזר בו. חוסר הגמישות הזה סופג ביקורת: ברגע שהחליט על מינוי, הרמטכ"ל עומד מאחוריו, אפילו אם הוא שנוי במחלוקת. מתוך רצון לגבות את קציניו, איזנקוט סוחב מורסה שעלולה להתפוצץ מתישהו.
ערכים // שחור או לבן
מרגע שנכנס לתפקיד דיבר הרמטכ"ל על ערכים והציב כמה נורמות ברורות. צניעות, למשל. הוא החליט שלא ייערכו יותר בצבא מסיבות פאר עם אמנים יקרים, אז אין. אמנים מגיעים בהתנדבות או במילואים. אירועים מרכזיים יתקיימו רק מעצרות חטיבה ומעלה. הרמטכ"ל גם ראה שהציונות הדתית החרד"לית נכנסת לשורות צה"ל דרך הרבנות הצבאית, בניסיון לקבוע נורמות וערכים חדשים ולקעקע את הסמכות של צמרת הצבא, אז הוא חתך. אין יותר מחלקת תודעה יהודית ברבנות. הוא החליט, ממש לאחרונה, לסגור את צה"ל מפני השפעות חיצוניות פלגניות. לא יהיו יותר מרצים חיצוניים או פעילויות של חברה־קהילה־צבא שלא יעברו את קצין חינוך ראשי, וגם אלה יתמעטו ככל שניתן. חייל שרוצה לשמוע הרצאה בנושא שסעים בחברה הישראלית, או לראות הצגה שנויה במחלוקת, שיקנה כרטיס בחופשה. אירועי "ראשון תרבות" של הצבא ינוצלו לביקורים באתרים ממלכתיים, ביד ושם ובמוזיאונים.
היתרון של איזנקוט כמנהל זה שהוא מחליט וחותך. במשך שנים יכולה לשכב על שולחנו של רמטכ"ל החלטה לרה־ארגון צבא היבשה, נושא כבד שהביא איתו הרבה דיונים והתלבטויות. איזנקוט לא המציא כלום. הוא פשוט חתך והחליט ללכת על זה. גם ההחלטות שלו בתחום הערכי הן ברורות: שחור או לבן. אין אצלו גוונים של אפור. זוהי אף הגישה שלו כלפי פרשיית החייל היורה אלאור אזריה. העמדה הערכית שהציג בראשית התהליך, על פיה מדובר במעשה לא נורמטיבי, תמשיך לעמוד מול כל פסק דין, יהיה אשר יהיה.
מצד שני, יש הטוענים שקבלת ההחלטות המהירה של הרמטכ"ל גורמת לעיתים נזק. לפעמים הן לא מספיק בשלות. אם היה שוקל את הדברים עוד קצת, הכווייה שקיבל למשל בעקבות המינויים הבעייתיים, הייתה עשויה להיחסך ממנו.
הצטיידות // פתאום יש כסף
רשימת ההחלטות שקיבל איזנקוט עד כה בהחלט מרשימה. אחרי חמש שנים שבהן לא הייתה לצבא תוכנית רב־שנתית הוא בנה תוכנית כזו, שיש לה גם סיכוי טוב לשרוד. הרמטכ"ל קיצץ 100 אלף חיילי מילואים, שינה את מודל צבא הקבע, מכין את צה"ל לקראת קיצור שירות החובה, והתחיל להריץ את רה־ארגון צבא היבשה, את ארגון מערך הסייבר ואת הקטנת צבא הקבע ב־5,000 איש. בשליש הראשון של השנה הושלמו כל התוכניות האופרטיביות של הצבא, בכל הגזרות. פתאום נמצא גם הכסף להגדלת המלאים של הצבא.
כל הנושאים הללו שכבו באופן כזה או אחר על שולחנות המטכ"ל בעבר, אבל איזנקוט לוקח סיכונים ומחליט. הוא מקצץ בהיקף מטוסי חיל האוויר, עם קליטת האף־35. לוקח סיכונים בהפחתת מספר הטנקים בצבא עד להשלמת קליטת התחליפים מדגם מרכבה סימן 4. חלון ההזדמנויות מאפשר את חידוש המשקים בצה"ל. צריך אומץ ניהולי כדי לקחת סיכון, ויש לו אותו.
ליברמן // חיבור מבטיח
בשבוע שעבר הציג שר הביטחון את מדיניות "המקלות והגזרים" באיו"ש. את הרעיון להקצין את ההבדלה בין "טובים" ל"רעים" בגדה הביא איתו ליברמן עם כניסתו לתפקיד בסוף מאי. בתוכנית החדשה באה לידי ביטוי רמת שיתוף הפעולה בין שר הביטחון לרמטכ"ל. זה היה המבחן הראשון בשאלה האם שני אלה יידעו לחיות בהרמוניה זה עם זה.
לפי שעה, התוצאה מחמיאה לשניהם. אולי משום שליברמן לא נכנס לוואקום. בחודש יוני כבר הסתמנה, בוודאות, מגמה של ירידה משמעותית באירועי הפח"ע בגדה. מה שהחל באוקטובר האחרון כהתפרצות עממית עם 70 פיגועים בחודש, הסתיים בתשעה אירועי טרור במהלך יוני ויולי ובחמישה במהלך אוגוסט, שטרם הסתיים. הצבא התעקש לא לחזור על השגיאות שעשה באינתיפאדה הראשונה והשנייה – ובראשן הטלת עונשים קולקטיביים על אוכלוסייה – שהולידו אלימות בלתי מרוסנת שנמשכה חמש־שש שנים. ההנחיה של איזנקוט הייתה לקצר את הגל, לא לתת לו רוח גבית.
הגל שהתרומם בסוף 2015 לא היה מוכר לצבא ולשירותי הביטחון. הסיכול הקלאסי של טרור, שהתבסס על יכולות מודיעיניות שפיתחה ישראל, לא עבד מול הגל הנוכחי, שהיה מורכב ממפגעים בודדים. בעקבות כך נבנתה אסטרטגיה – מאחוריה עמדו הרמטכ"ל ומתאם הפעולות בשטחים, בתמיכת השב"כ – שבמרכזה הפרדה בין האוכלוסייה הלא־מעורבת למבצעי הטרור. זו הייתה החלטה בעלת משמעויות פוליטיות, ששר הביטחון הקודם משה יעלון עמד מאחוריה, וייתכן שאף שילם עליה מחיר. וכך, גם בימים של הפיגועים הקשים, תחת הלחץ הציבורי ומטר זעקות השבר של שרי הימין והמתנחלים, לא נגעו באוכלוסייה הפלסטינית הבלתי מעורבת. לא עוצרים, לא סגרים, לא פגיעה ברישיונות עבודה. 400 אלף איש יצאו יום־יום לעבודה בישראל, ברשות, באזורי התעשייה בגדה. החיים ביהודה ושומרון נמשכו כרגיל, וזה היה הגורם המרכזי לדעיכת האלימות.
ליברמן, שהשקפתו הפוליטית מאוד מובהקת, אימץ לתוך מדיניות המקלות והגזרים שלו את עמדת צה"ל. בצבא אמרו: מקלות אנחנו יודעים לעשות, גזרים עבור האוכלוסייה לא ראינו. שר הביטחון השיב: קחו. משך תשעה חודשים ניסה צה"ל לשכנע את הקבינט, ללא הצלחה, לאשר הקלות בנייה לפלסטינים בשטחי סי – וליברמן אישר. משך שנה ויותר ניסה אלוף פיקוד המרכז לקדם הקמת בית חולים נוסף בגדה, ללא הצלחה. ליברמן הפתיע ואישר. לא רק המקלות יהיו מקלות של ממש, גם הגזרים אמיתיים. וכך נולד כאן חיבור מבטיח בין שר ביטחון חדש לרמטכ"ל באמצע דרכו. כמה זמן הוא יחזיק מעמד? לפי שעה זה עובד. כל הרמזים על שר ביטחון שמנסה להעמיד את הרמטכ"ל על מקומו, ולהיפך, נהדפים בסביבתם של השניים.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 11:34

הדף נוצר ב 0.98 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר