10-11-2004, 16:52
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
"גבולות אושוויץ"
הוא מונח המגיע מהצד הימני של המפה (אם לשכוח לרגע את א"א מנוחתו עדן).
הסאטירה - אם זאת אכן סאטירה - מציגה את חששם של היהודים, במקרה הזה ישראלים הנופשים בחו"ל, מפני מתקפה רצחנית, ומעצימה את האבסורד ע"י הצגת אושוויץ כמקום ראוי ובטוח עבורם.
ובאופן כללי, קשה לי עם כל חוקי "איסור איזכור השואה". שפות - מטבען - משתמשות בהקשות והשאלות מוגזמות ("הפקקים בדרך לחתונה היו ממש קטסטרופה... איחרתי ב20 דקות", "הרכב הזה הוא ממש שואה אקולוגית על גלגלים", "המורה הרשע הזה ממש שונא אותנו... נתן לנו שוב שיעורי בית", "אני מת מרעב"), והנטייה לעשות שפטים בנאצים ובאומריהם מעוותת את השפה המדוברת בצורה לא הגיונית (ועל זה ישיב הדמגוג: "גם השואה לא היתה הגיונית").
לדעתי יש להגביל את הרגישות הציבורית הזאת להשוואות של אנשים או מעשים להתנהגות הנאצית בצורה הפוגעת במוצג (בהגזמה) כנאצי. לגבי רגישות "פרטית" - איש איש וטעמו עימו.
במקרה דנן לא הושווה אף אדם או מעשהו לנאצי, אלא רק הושאל המושג על מנת לתאר אורח מחשבה מגוחך (בעיני הכותבים), ועל כן לדעתי ההתקוממות רבתי הזאת מאגף "הוא אמר 'שואה'!" מיותרת - גם אם הסאטירה כיוונה גבוה מידי ופגעה נמוך מידי.
|