אתמול נשבעתי לעצמי שאפסיק לצמיתות עם האתר הזה, או לפחות אקח הפסקה ארוכה, אבל מה לעשות ששני השירים האלו הם כל כך מקסימים (ולדעתי,
לא צריך להיות דובר צרפתית כדי ליהנות מהם. אני, אגב, מבינה לא מעט צרפתית), שהרגשתי צורך לשתף אותם אתכם.
אז לזכרם, וחבל מאוד שדברים כאלו עדיין קורים בעולם בשנת 2015, ושאנשים רוצחים אנשים אחרים רק משום שהם שונים מהם.
השיר הראשון, "בלדה בשבילך" של מישל פולנרף:
השיר השני: "עימנואל" של פייר בצ'לט. העצב של השיר הזה פשוט... נכנס לדם.