לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 13-02-2015, 12:13
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
16.02.2015 סיום כהונת הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ותחילת כהונת רא"ל גדי איזנקוט


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
רשומה רגילה
ב-16 לחודש מסיים הרמטכ"ל, בני גנץ, ארבע שנות כהונה בעין הסערה. גנץ נדרש להתאים את צה"ל לשינויים החל ב"אביב הערבי" וכלה במלחמת האזרחים בסוריה. זירת המערכה העיקרית היתה עזה, אך גם אין-ספור מבצעים מיוחדים ביעדים רחוקים וקרובים. לאחר כהונה סוערת במיוחד, מסיים גנץ תפקיד בלי לכלוך "בני-חותא".


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 13.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 13-02-2015, 19:50
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
כאבי הראש שגנץ מוריש לאיזנקוט\ מאת עמוס הראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "16.02.2015 סיום כהונת הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ותחילת כהונת רא"ל גדי איזנקוט"

כאבי הראש שגנץ מוריש לאיזנקוט\ מאת עמוס הראל

https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...13/57692287.pdf


כאבי הראש שגנץ מוריש לאיזנקוט\ מאת עמוס הראל
בני גנץ יהפוך בשבוע הבא לרמטכ"ל הראשון זה עשור שפורש ברוח טובה. הלחימה בעזה בקיץ האחרון - האירוע שעיצב את תקופת כהונתו - שיקפה גם את נקודות התורפה של הצבא שהוא מעביר למחליפו
המלחמה עם חמאס ברצועת עזה בקיץ האחרון, זו שהמדינה מתעקשת להמשיך ולכנות "מבצע צוק איתן" מסיבות של חיסכון כלכלי, היתה האירוע המעצב של כהונת הרמטכ"ל היוצא בני גנץ. ביום שני הקרוב, כמעט חצי שנה לאחר סיומה, יעביר גנץ את תפקיד הרמטכ"ל ליורשו, גדי איזנקוט.
במבט לאחור, עיקר גאוות הצדדים בתום המלחמה המיותרת שאליה גלשו די במקרה היא בהישגים שמנעו מהיריב. חמאס מתגאה בכך שהצליח לעמוד במשך 50 יום מבלי להיכנע מול הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. ישראל אומרת: חמאס זחל להפסקת האש שהושגה בקהיר, מבלי שרשם לעצמו שום הצלחה פרט להפגנת שרידותו. מכל דרישותיו — נמל תעופה ונמל ימי, שחרור האסירים שנעצרו בגדה המערבית ועוד — דבר לא נענה. אפילו המצור הכלכלי סביב הרצועה נמשך, לנוכח ההתעקשות המצרית.
גנץ דבק בקו שאימץ צה"ל מיד בתום הלחימה כלקח ישיר מהמלחמה הקודמת, זו נגד חיזבאללה ב–2006. באותו קיץ עגום ייסר עצמו הצבא בפומבי על תפקודו הכושל בלבנון — ובכך גם אושש את חוות הדעת השלילית של הציבור (שהוזן בתסכולם של אנשי המילואים שנטלו חלק בקרבות) וגם סייע למדינאים להטיל עליו חלק ניכר מהאשם בתוצאה המאכזבת. הפעם, צה"ל יצא מעזה נחוש להגן על הנרטיב: אם נאמר מספיק פעמים ובקול רם דיו שניצחנו, עמדתנו תתקבל.
ובכל זאת, הלקח — שבלט גם בטקס הענקת הצל"שים — מעלה כמה תהיות. האם ישראל אינה מסתפקת בהצבת רף הישגים נמוך מדי לצה"ל, שהתמודד בעזה עם אויב חלש בהרבה מחיזבאללה של 2006? האם היכולת שהופגנה בעזה תספיק גם לעימות נוסף עם חיזבאללה, שעלול לפרוץ בשנים הקרובות גם מבלי שהצדדים ירצו בכך? האם די במה שהושג בעזה כדי להרחיק את פתיחת סבב הלחימה הבא שם למשך זמן ניכר? והאם ישראל יכולה להרשות לעצמה מלחמות בנות 50 יום, בעידן שבו סבב לחימה חדש באחת הזירות פורץ אחת לשנתיים־שלוש?
גנץ היה שותף מלא ומרכזי לניהול האחראי והשקול של המלחמה, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון. ההנהגה נמנעה לאורך הלחימה מהתלהמות ולא שגתה בחזיונות שווא על כיבוש ארוך ויקר של הרצועה או הפלת שלטון חמאס (כשהאלטרנטיבה היא אנרכיה ועליית ארגונים בנוסח דאעש). הצבא צודק בטענתו שהצליח לבסוף במשימה שהציב בפניו הדרג המדיני, הרס 32 המנהרות ההתקפיות, וכי הפריסה האפקטיבית של סוללות כיפת ברזל צמצמה למינימום את האבידות בעורף האזרחי. ועדיין, נדמה שצה"ל לא תחקר בצורה מעמיקה דיה את התקלות שאירעו במלחמה ובהכנות לה. נוצר כאן משולש בעייתי של צבא מעט מרוצה מדי מעצמו, תקשורת מפרגנת יתר על המידה וציבור אדיש. כאן עלולים להיות טמונים זרעי הפורענות בפעם הבאה.
מזרח תיכון חדש
כשגנץ נפרד לא מזמן מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, העיר הח"כ הפורש שאול מופז כי לו כרמטכ"ל היה קשה יותר. הוא נדרש לעבוד בארבע שנות כהונתו עם שלושה ראשי ממשלה וארבעה שרי ביטחון, בזמן שגנץ עבד עם ראש ממשלה אחד ושני שרי ביטחון (יעלון ולפניו אהוד ברק). "נכון", השיב גנץ, "אבל כמה פעמים התחלף בתקופתך השלטון במצרים?". במקרה של גנץ זה קרה ארבע פעמים, שלא לדבר על מלחמת האזרחים בסוריה ואי היציבות ברובן המכריע של המדינות השכנות.
הטלטלה בעולם הערבי היתה התופעה הבולטת השנייה שהשפיעה על הקדנציה של הרמטכ"ל היוצא. המזרח התיכון כפי שהכרנו כשגנץ נכנס לתפקיד, בפברואר 2011, איננו עוד. ההשלכות על מצבה האסטרטגי של ישראל מרחיקות לכת. האיום הצבאי הקונבנציונלי עליה כמעט ונמחק, עם שחיקתו של צבא סוריה בארבע שנות המלחמה שם; בכל גבולותיה מתרחשים שינויים בקצב חריג; ומספר ה"שׁחקנים" האזוריים, ארגוני טרור וגרילה שצריך לנתח את כוונותיהם, הוכפל. בקדנציה של יורשו, מזהיר אמ"ן, קיים סיכון ממשי להתלקחות באחת הזירות, שיכולה לגלוש לזירות אחרות. הגבול הלבנוני עלול לבעור ולסחוף עמו גם את החזית הסורית, בעזה ובגדה מצטברים המתחים ובשאלת הגרעין האיראני עשוי להיחתם הסכם בעייתי עם המעצמות שישנה בתכלית את המציאות האזורית. מבחינת איזנקוט, שלל האיומים מבשר, כמו בפרסומת ההיא — כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש.
לנוכח המציאות החדשה יזם גנץ היערכות מבצעית מתאימה בצפון, שבמסגרתה הוקמה בגולן מפקדה אוגדתית המתמחה באבטחת הגבול ונבנתה גדר חדשה. פעילות הביטחון השוטף נוהלה בדרך כלל בזהירות, תוך הימנעות מהסתבכויות מיותרות. ובאופן שכמעט לא הגיע לידיעת הציבור, התקיימה כל העת פעילות חשאית מעבר לגבולות, שבין השאר סיכלה הצטיידות של ארגוני הטרור במערכות נשק איכותי. הסעיף האחרון, במיוחד, זיכה את גנץ בהערכה גבוהה מצד הדרג המדיני, על התנהלות שקולה, נכונות לקחת סיכונים לא מבוטלים ותוצאות מרשימות.
אך ההתמקדות בפעילות המוצלחת של חיל האוויר גם חידדה את הקשיים בפעילות יחידות היבשה, שהומחשו במלחמה בעזה ובחלק מתקריות הגבול. באירועים הללו הצטייר צה"ל לא פעם כצבא מסורבל, לא מתוחכם. קשה היה להבין כיצד שילוב בין מפקדים טובים וחיילים אמיצים מוליד לעתים תוצאות כה בינוניות. לא שהצבא יודע בהכרח שהוא כזה; בריאיון לאתר וואלה לפני שבוע התרברב מפקד יחידה מיוחדת כי מנהרות הטרור יהיו בסיבוב הבא "בית הקברות של המחבלים". החליפו את המלה "מחבלים" ב"ציונים" וקבלו טקסט שגרתי מפי דובריו רעולי הפנים של חמאס.
האחות המקופחת
גנץ הוא הרמטכ"ל הראשון זה עשור שמסיים את כהונתו בלי מרירות ניכרת. שלושת קודמיו האחרונים עזבו בסערה: יעלון בשל העימות עם מופז ואריאל שרון, שקיצרו את כהונתו בשנה, דן חלוץ בגלל המלחמה בלבנון וגבי אשכנזי בצל פרשת הרפז והעימות החריף עם ברק. בשיחה עם מסיימי קורס קצינים השבוע אמנם העיר גנץ כי ראה "קבינטים סגורים יותר או פחות", אבל העקיצה הזו, תשובה להתקפות השרים אביגדור ליברמן ונפתלי בנט על תפקוד צה"ל בעזה, היתה המקסימום שהרשה לעצמו.
פרט לכך, הוא שמר על דימוי הג'נטלמן ועל יחסים תקינים עם הדרג המדיני. זה אינו הישג מבוטל, בעיקר בהתחשב בתפקיד החיוני שהיה לרמטכ"ל היוצא בבלימת רעיונות עוועים על תקיפה באיראן לפני יותר משנתיים. נועם ההליכות שלו הורגש גם פנימה, בתוך הצבא. לא היה בו שמץ מהיהירות והבריונות שהפגינו לעתים אחדים מקודמיו ולרוב, הוא החזיר לצה"ל תרבות דיון פתוחה ועניינית יותר.
הבעיה הקשה ביותר שגנץ מותיר ליורשו נוגעת למצב זרוע היבשה. הכישלון במלחמה ב–2006 היה אמור לשמש כנקודת מפנה. אשכנזי נכנס לתפקיד עם קונסנזוס נדיר לגבי יכולותיו ואשראי בלתי מוגבל לביצוע שינויים. בשנתיים הראשונות לכהונתו אכן עשה רבים מהדברים הדרושים, ובעיקר החזיר את הצבא לאימונים. אבל במחציתה השנייה כבר שקע בעימות עם ברק ובצרות אחרות, והמהפכה שאליה שיווע צה"ל נעצרה. גנץ לא הצליח לעצור את הסחף.
כשצה"ל דן בחלוקה הפנימית של המשאבים, היבשה נותרה האחות המקופחת של חיל האוויר, המודיעין ומערך הסייבר המתפתח. דו"ח קטלני של מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש חשף את רמת האימונים הירודה של יחידות המילואים. המצב ביחידות הסדירות אינו טוב בהרבה. חיילים המבלים שמונה חודשים בשנה בפעילות בשטחים או בגבולות לא מתאמנים מספיק ויצטרפו למערך המילואים כשרמת הכשירות שלהם נמוכה. קיים פער גדול בין היכולת הנוכחית של זרוע היבשה לצרכים המגוונים מאוד שמציבה בפניה המציאות האזורית. חלק ממנו הומחש בעזה, בקושי של צה"ל להתמודד עם הרס המנהרות.
פער מטריד נוסף נוגע לאמצעי לחימה, מכל הסוגים. אין זה סוד שישראל השתמשה בכמות עצומה של חימוש, ובמיוחד חימוש מדויק, בעת המלחמה בעזה, הרבה מעבר לתחשיבים המקוריים של צה"ל. אם תיקלע למלחמה נוספת בחיזבאללה, יהיה צורך בהרבה יותר חימוש מדויק. את החסר ישלימו פצצות פחות חכמות, שהפעלתן תגרום לשיעור גבוה של קורבנות אזרחיים בצד היריב. עזה הבליטה את התלות הישראלית בסיוע צבאי אמריקאי, בזמן אמת. כשממשל אובמה התמהמה, במתכוון, חסרו לחיל האוויר טילי "הלפייר". ההתעקשות של ראש הממשלה על עימות מדיני עם הנשיא עלולה לקעקע את היחסים עם האמריקאים, גם בתחום הזה.
האויב של צה"ל משתנה וישראל עדיין מגששת אחר מענה מתאים. האם איזנקוט יהיה רמטכ"ל של המשכיות או שינוי? אין ספק שהוא מבין את הקשיים העומדים לפניו, במציאות חברתית ופוליטית שבה גם דעת הקהל סובלנית פחות להקצאת תקציבי ענק למערכת הביטחון. הרבה יהיה תלוי במערכת היחסים שתיווצר בינו לבין שר הביטחון שיתמנה לאחר הבחירות (יעלון? בנט? ליברמן? ידלין? עדיין לגמרי לא ברור).
לאיזנקוט יש חוט שדרה; הוא אינו מסוג הרמטכ"לים שייתנו לשר או לממשלה לנהל אותו. נקודת התורפה האפשרית שלו אחרת. אזור הנוחות של איזנקוט הוא בהתמקדות בעבודה פנימה, בתוך הצבא. נדמה שיצטרך להכריח את עצמו לתקשר גם עם הציבור, חרף חוסר חשק ניכר. גם בתחום הזה, יעמדו בפניו אתגרים לא מבוטלים, משינוי מודל השירות בקבע, דרך שימור המוטיבציה ביחידות הסדירות ובצבא המילואים ועד לשאלת גיוס חרדים.
אבל יותר מכל, תעמוד תחילת הקדנציה של הרמטכ"ל הנכנס בצל הסיכון להתפרצות באחת הזירות והצורך לסיימה בתוצאות חיוביות, מבלי לגרור בעקבותיה לעימות את הגבולות כולם. בסוף החודש שעבר, איזנקוט — שכיוון שטרם נכנס לתפקידו, אפשר להעריך כי לא היה חלק משרשרת קבלת ההחלטות — כמעט וגילה שלקחו אותו לסיבוב לחימה מיותר בצפון.
כמו גנץ, הוא מודע מאוד למגבלות הכוח הצבאי. אחד הספרים האהובים על איזנקוט הוא "הכרעות גורליות" של יהושפט הרכבי. מפרופסור הרכבי, ראש אמ"ן לשעבר, למד הרמטכ"ל הבא כי חוק ההשלכות הבלתי צפויות עלול להיות קטלני במיוחד כשמדובר במדינות קטנות הנמצאות בלב מרחב עוין. שולי הטעות המותרת של ישראל, כתב הרכבי, צרים יותר מבמדינות אחרות. הן יכולות לנקוט מדיניות מטופשת ולסבול בגללה, מבלי שיאונה להן רע גדול מדי. אנחנו "איננו יכולים להרשות לעצמנו את פורעניות המדיניות המוטעית, שמא לא נוכל לפנות לאחור ולהתחיל מחדש. החולשה הגדולה שלנו היא שספק אם מדרך שגויה נוכל לסגת".
("הארץ", 13.02.1015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 13-02-2015, 23:02
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "16.02.2015 סיום כהונת הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ותחילת כהונת רא"ל גדי איזנקוט"


ב-16 לחודש מסיים הרמטכ"ל, בני גנץ, ארבע שנות כהונה בעין הסערה. גנץ נדרש להתאים את צה"ל לשינויים החל ב"אביב הערבי" וכלה במלחמת האזרחים בסוריה. זירת המערכה העיקרית היתה עזה, אך גם אין-ספור מבצעים מיוחדים ביעדים רחוקים וקרובים. לאחר כהונה סוערת במיוחד, מסיים גנץ תפקיד בלי לכלוך "בני-חותא".


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
רה"מ נתניהו ושר הביטחון ברק עונדים לגנץ דרגות אב-אלוף בטקס מינויו לרמטכ"ל.

בפברואר 2011 מונה בני גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, לאחר שנפסל מינויו של יואב גלנט לתפקיד. מי שעליו אמרו, עוד כשהיה מג"ד 890, שהוא מקפיד לעבור מבוץ לאלגנט כמה שיותר מהר, צלח את רוב האתגרים בהצלחה בלי כתמים, בלי לכלוך ובלי רשעות.


מנהיגות שקטה

אמת, רמטכ"ל הוא מי שמופקד במדינת ישראל על ספינה שנאבקת תמיד במים סוערים מאוד, אולם נראה כי הכהונה של גנץ כקברניט היתה רצופה ענני סערה. הוא הגיע לתפקיד כמי שהיה ותיק האלופים במטכ"ל של אשכנזי, שמילא כבר חמישה תפקידים בדרגת אלוף מכל סוג אפשרי. כבר בראשית כהונתו נדרש לטפל בסוגיית תפילת ה"יזכור" ואישר להשיבה לנוסח הממלכתי המוכר והמקובל. גנץ הקפיד על הקו הממלכתי גם בסוגיית

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. בצה"ל. דוגמה לסגנון הפיקוד של גנץ, שאפיין את כל כהונתו, היא התנהלותו לאחר הפיגוע בכביש 12. הוא לא התלהם, לא מיהר להדיח איש ושידר כי גם מפקדים עשויים לשגות ויש ללמוד מכך.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנץ בתרגיל של חטיבת גולני ברמת הגולן.

המטה הכללי תחת גנץ היה שונה בתכלית מזה שהנהיגו רמטכ"לים קודמים ובהם מופז ואשכנזי. כמפקד, נמנע גנץ מתרגילי מנהיגות וכוחנות. גישתו, מאז ימיו כלוחם ומפקד בצנחנים, היתה יותר משתפת, סבלנית ומקבלת. מנגד, הוכיח הרמטכ"ל יכולת החלטה גם כאשר נדרש הצבא לקיצוץ עמוק ביחידות ובאמצעים, ולא פחות חשוב מכך, כאשר סוגיות מבצעיות עמדו על הפרק.

רפורמה וקיצוץ תקציבי

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנץ בתרגיל של חטיבת צנחנים מובחרת במילואים בצאלים, מהבודדות שלא נפגעו מן הקיצוץ התקציבי.

כתוצאה מן המחאה החברתית נדרש גנץ להתמודד עם קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון. בשל כך בוצעה רפורמה משמעותית בצבא בכדי להתאימו לאתגרי העתיד. בין היתר, נסגרו יחידות שריון וטייסות והוקמה אוגדה מרחבית חדשה בגולן, במקום אוגדה 36, שהפכה לאוגדה רב-זירתית. שני תחומים נוספים בהם חל שינוי משמעותי הם מערך סוללות כיפת ברזל, עשר במספר, שהפכו למרכיב קריטי בהגנה והקמת מפקדת העומק, אשר אמונה על מבצעים מיוחדים.

אולם לצד השבחים על היצירתיות והנכונות "לחתוך בבשר החי" ולבצע שינוי, היו מי שהזהירו ובהם תא"ל במיל' צ'יקו תמיר, מכך שצה"ל סומך ידיו יותר ויותר על המודיעין המדויק והפעלת אש מנגד מן האוויר, היבשה והים, תוך הזנחת היחידות המתמרנות. כתוצאה מן הקיצוץ אכן בוטלו אימונים רבים, בעיקר במערך המילואים וכשירות צבא היבשה נפגעה, אם כי לא באופן אנוש. היעדר אימונים מאט את המעבר משגרה לחירום ביחידות וגורם, בשורה התחתונה, לנפגעים. בשל כך נמנע הצבא מלהפעיל מסגרות מילואים במלחמה בקיץ האחרון.

מזרח תיכון חדאע"ש

במהלך כהונתו נדרש צה"ל להתמודד עם הטלטלה האזורית המכונה "האביב הערבי" וקריסת הסדר הקיים. ממלחמת האזרחים בסוריה ועד עזה השתנו האיומים הישנים. לא עוד צבאות סדירים כאיום העיקרי וארגוני טרור וגרילה כהערת שוליים המכונה בט"ש. אל מול צה"ל ניצבים ארגונים היברידים, המשלבים בין מרכיבים של צבא סדיר לטרור וגרילה. בשל כך ביצע צה"ל, בהובלת גנץ, מספר חסר תקדים של מבצעים מיוחדים, גלויים וחשאיים, המכונים המערכה שבין המלחמות (מב"מ). זאת במאמץ לדחות את בוא המערכה הבאה, למנוע התעצמות של ארגונים דוגמת חזבאללה וחמאס ולשפר את מצב הפתיחה של צה"ל מולם, באם תפרוץ. ההסלמה-זוטא שאירעה לאחרונה בגבול הצפון שימשה תזכורת לכך שהעימות הבא עם חזבאללה עשוי להתרחש בקרוב.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
שלושת הנערים שבגינם יצא צה"ל למבצע שובו אחים באיו"ש.

באיו"ש, זירה בה שירת כמפקד האוגדה בתחילת האינתיפאדה השנייה, המצב הוא על סף רתיחה. מבצע "שובו אחים" שקדם למלחמה בעזה, סדרת הפיגועים בשטחים ובירושלים והיעדר אופק מדיני נראה לעין בין הרשות הפלסטינית לישראל, הביאו את השטחים למצב שבו ניתן לדמותם לכדי חבית אבק שריפה. רק חסר נַפָּץ. גנץ נתן דעתו לכך כל העת ואין זה מקרה שבנאומו בכנס לזכר מפקדו בצנחנים, אמנון ליפקין-שחק, הדגיש את חשיבות הנושא הפלסטיני ואת הצורך לחדש את המשא ומתן המדיני.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


רצועת עזה היתה זירת המערכה העיקרית של כהונתו. במבצע "עמוד ענן" ניהל מערכה קצרה, מדויקת ואפקטיבית שהתבססה על אפקט "מכת פתיחה" משתק. גנץ היה האיש שהתעקש לפגוע ברמטכ"ל החמאס, ג'עברי, בראשית המבצע. למרות ההבנות שהושגו בסיומו, היה ברור שמדוברבקדימון למערכה ארוכה בהרבה. המלחמה בקיץ 2014, אף שלקראת תום הקדנציה, היתה המופע העיקרי שלו כרמטכ"ל.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
חשיפת מנהרה בעזה בידי כוחות צנחנים ב"צוק איתן".

גנץ, אף שנתפס לעתים, בטעות, כ"חלבי", לא נגרר להרפתקאות מסוכנות שאין איש יודע מה בסופן, אך גם לא היסס להפעיל כוח ועוד כוח כאשר נדרש. בתום הקרב בשג'אעיה קבע כי צה"ל פעל "בצורה הכי מבוקרת שאנחנו יכולים, אבל אין לנו שום כוונה לוותר על הנחישות שלנו ואין לנו שום כוונה לא לעמוד במשימות שלנו."

מלחמת "צוק איתן", כבר נכתב כאן בעבר, נוהלה טוב בהרבה ממלחמת לבנון השנייה. לא מעט בזכות הרמטכ"ל גנץ. בניגוד לכל אותם מתלהמים שמיהרו לקרוא למיטוט החמאס, פעל גנץ בשילוב של לוחמנות ושיקול דעת. אמנם, בריבוי הצל"שים שלאחריה יש טעם לפגם, אך הדבר אינו גורע מכך שהרמטכ"ל פיקד על הצבא בלחימה מורכבת שבסופה הושמדו מנהרות לחימה, מפקדות ותשתיות חמאס ונפגעו מחבלים רבים.

זה שהולך וזה שבא

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנץ ומחליפו, איזנקוט.

מחליפו של גנץ, האלוף גדי איזנקוט, יוצא חטיבת גולני, הוא סוס קרבות ותיק לא פחות. כמו גנץ, היה אף הוא, חניך של המפק"ץ עפר שלח בקורס קצינים וכמו גנץ, גם עבורו היו שנות הלחימה בלבנון החוויה המעצבת של שירותו. שם איבד רבים מחבריו הטובים, בהם ארז גרשטיין, ושם צמח במסלול הפיקוד. בכהונתו כמח"ט גולני, הרגו לוחמי החטיבה כ-40 מחבלי חזבאללה. מימיו כמזכיר הצבאי של שר הביטחון וראש הממשלה, עבור באוגדת איו"ש באינתיפאדה השנייה, באגף המבצעים במלחמת לבנון השנייה ובפיקוד הצפון שלאחריה, למד איזנקוט היטב את מגבלות הכוח.

הצבא שמותיר לו גנץ מבין היטב את מפת האיומים החדשה במזה"ת ומחזיק במתווה מוסדר להתמודדות מולם, מתווה שבגיבושו לקח איזנקוט חלק. כמו קודמו, מבין איזנקוט שלמלחמה יוצאים רק כשמוכרחים ואז יש למהר להביא את ההישגים ולחתור למתווה סיום. זאת לצד הידיעה, שנרכשה בלבנון ובשטחים, כי לא תמיד אפשר לגמור בזמן ויש להיות מוכן להסתבכות אפשרית. כמי שבקי היטב בחולשות ובחוזקות צה"ל, כפי שמעטים בקיאים, מביא איתו איזנקוט ניסיון, ראייה אסטרטגית רחבה וכן יושרה, צניעות ומחויבות ללא פשרות לביטחון המדינה. האיש הנכון.

יד יציבה על ההגה

גנץ, שמונה לתפקיד ברגע האחרון ממש, נכנס לתפקידו כשהוא מבין שהמשימה העיקרית שלו היא לאחוז בהגה ביד יציבה, נוכח האופן שבו סיים קודמו והשינוי האזורי. במבט ציפור על הקדנציה שהוא משלים, ניתן לומר שאכן הצליח בכך. בסופו של יום, גנץ נותר נאמן לכינוי שהדביק לו קצין האג"ם שלו, איתי וירוב, בימים בהם שימש כמח"ט הצנחנים, "בני-חותא". שילוב של מתינות, הגינות ועוצמה.


(מתוך הבלוג "
על הכוונת", 13.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 13-02-2015 בשעה 23:18.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-02-2015, 06:45
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,325
מג'עברי ועד הכלניות: כך נראה צה"ל אצל גנץ\ מאת אמיר בוחבוט
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "..."

http://news.walla.co.il/item/2829130

מג'עברי ועד הכלניות: כך נראה צה"ל אצל גנץ\ מאת אמיר בוחבוט

מג'עברי ועד הכלניות: בארבע שנותיו בתפקיד, פיקד הרמטכ"ל על שלושה מבצעים נגד חמאס, שינה את סדר הכוחות בצפון ונאלץ להתמודד עם הבקשה לקצץ בתקציב הביטחון. סיכום כהונה
14 בפברואר 2011. טקס החלפת רמטכ"ל. רב-אלוף גבי אשכנזי פונה לרמטכ"ל הנכנס ואומר בנאומו, ספק עוקץ ספק מחמיא: "בני, אין לי ספק שהשקט הייחודי שלך, יכולותיך האנושיות והניסיון הרב – יאפשרו לך לרתום אחריך את חיילי צה"ל ולנווט בנחישות ובביטחה את ספינת הביטחון שלנו לחוף מבטחים".
היה מי שחשב שאישיותו הנוחה, הלא מתלהמת ולחיצת ידו הרפה של רב-אלוף גנץ כמעט נטול האגו יהפכו לנקודת תורפה בפיקוד על הצבא ביום שאחרי אשכנזי. אך ככל שחלף הזמן התברר שהוא היה הרמטכ"ל הנכון בזמן הנכון. צה"ל, מוכה מ"פרשת הרפז" ומביטול מינויו של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל היה צריך לעבור שיעור במדיטציה. כך נקודת החולשה של בני גנץ הפכה ליתרון.
יריית הפתיחה של גנץ ניתנה חודש אחרי כניסתו לתפקיד עת כינס את הפורום המבצעי של צה"ל בהשתתפות כלל מפקדי היחידות המבצעיות מרמת מפקד הגדוד ומעלה, על מקביליהם בחילות האוויר והים. הוא הרגיע אותם, ביקש מהם לדבר על הכול, לומר היכן ניתן להשתפר, להתייעל, ולהעלות חזרה את הביטחון העצמי שקצת אבד.
ההחלטה לאפשר למפקדים לפתוח את הלב היתה עבורם תפנית באופן הפיקוד על צה"ל. התגובות החיוביות לא איחרו לבוא. מעודד מהן, כינס גנץ את הפורום פעם נוספת באותה השנה. כך התפוגג לו באיטיות ריח "הפגר המת" שהיה מוטל על שולחן המטכ"ל כפי שניסח גנץ בעצמו את התחושה שהותירה פרשת הרפז על הפיקוד העליון וחלחלה מטה לצבא כולו.
לא להפריע ל"מרגמות המעופפות"
כהונתו של גנץ התאפיינה בהחדרת טכנולוגיה חדשה כמו סוללות "כיפת ברזל" ליירוט טילים, מערכת "מעיל רוח" שמגוננת על טנקי מרכבה, נגמ"ש "נמר" הממוגן, ואמצעים נוספים. נכון שההחלטות הפיתוח והייצור החלו בתקופות שקדמו לגנץ, אך הוא זה שדחף, קידם והפנה משאבים להמשיך בתהליך ההתחמשות. בזמן שבכירים במטכ"ל כינו את "כיפת ברזל" בתחילת דרכה "מרגמות מעופפות", צפה הרמטכ"ל לעתיד ודאג ששום גורם לא יפריע לתהליך הייצור.
סדר חדש בגולן
ניתוח מפת האיומים בחזית הצפונית שערך גנץ, והנגזרות המבצעיות שנולדו ממנו לא זכה תחילה לתמיכה רחבה. גנץ לקח את האוגדה הסדירה 36 (שמורכבת בין היתר משתי חטיבות שריון סדירות – 188 ו-7, חטיבת גולני וחטיבת ביסלמ"ח) והפך אותה מאוגדה מרחבית שאמונה על גבול הגולן לאוגדה מתמרנת. את מקומה של 36 בגזרה תפסה אוגדה מרחבית חדשה שהקים (210). הביקורת נגד המהלך התפוגגה כאשר האוגדה תימרנה ולחמה במבצע "צוק איתן" בצפון רצועת עזה, בזמן ש-210 נותרה דרוכה וקשובה לצבר האיומים מצפון.
"על פי פרסומים זרים"
מהפכה נוספת שביצע גנץ היא הקמת "מפקדת חזית העומק" שנועדה להילחם ב"מערכה שבין המלחמות" ולפחות על פי פרסומים זרים הצדיקה את הקמתה בשורה של תקיפות שיירות נשק בין סוריה ללבנון.
הגנה על "המים הכלכליים"
גם הקמת המטה המבצעי המשודרג בחיל האוויר והיערכות חיל הים להגן על הנכס האסטרטגי של ישראל בלב ים – אסדות קידוח הגז – במסגרת תכנית "המים הכלכליים" שייושמה במהלך כהונתו, נזקפות לזכותו של גנץ. המהלך הנוסף שראוי לציון הוא הטמעת הלוחמ"מ (לוחמה מבוססת מודיעין) בקרב יחידות השדה לקראת מלחמות העתיד. מדובר במערכת נתונים משותפת לכלל הכוחות הלוחמים, שיכולים בזמן אמת לשאוב מידע איכותי על הנעשה בשדה קרב.
בני גנץ הוא לא איש של דרמות. במבט לאחור, זה בדיוק מה שצה"ל ומדינת ישראל היו צריכים בעת הזו: רמטכ"ל שיידע לייצב את צה"ל בזמן שהמזרח התיכון גועש. הקדנציה שלו נפתחה בתקופה בה היתה אפשרות שארה"ב תתקוף בסוריה על רקע השימוש של משטר הנשיא בשאר אסד את אזרחיו בנשק כימי. באותם ימים עבר צה"ל לרמת כוננות גבוהה, מבלי להתלהם, בשל האתגרים שתקיפה כזו יכולה היתה להציב מול ישראל. ובשקט שהכוננות עלתה, כך היא גם ירדה. ברקע, עלתה וירדה האפשרות שצה"ל יידרש להשמיד את תכנית הגרעין של איראן, וצה"ל היה צריך להיערך ולהפנות לכך משאבים.
עזה, גדה, ושוב עזה
מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 נפתח בחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, במקביל לתקיפות מסיביות ברחבי הרצועה. מהלכים אלו, שיצרו אפקט תודעתי על חמאס, אפשרו לדרג המדיני לקבל החלטה על עצירת המבצע באופן חד-צדדי במועד שרצו בכך. כבר אז אמר גנץ: "אנחנו לא חותרים להישגים, אנחנו מתחילים עם הישגים". גנץ גם שיבח את עבודת המטה שקדמה למבצע כשאמר כי "אנשי המודיעין נלחמים הרבה זמן כדי שאנחנו נילחם מעט זמן".
הפעם הבאה שנדרש צה"ל להשתמש בפועל בסדרי כוחות גדולים היתה במבצע "שובו אחים" לאיתור הנערים גיל-עד שער, איל יפרח ונפתלי פרנקל ביוני האחרון. מעט אחרי מציאת גופות הנערים סמוך לבאר בדרום הר חברון ובעקבות הפעילות נגד תשתית חמאס בגדה, פרצה המלחמה בדרום במסגרת מבצע "צוק איתן".
מבצע שהתנהל הפוך מ"עמוד ענן": צה"ל לא קרא את המפה היטב ונכנס למערכה אליה התכונן חמאס מבעוד מועד. הצבא לא פתח עם הישגים משמעותיים, אלא חתר אליהם תוך כדי תנועה. צה"ל התאמן ונערך למערכה קצרה, אך בפועל נגרר למלחמה הארוכה בתולדותיו.
פערים מבצעיים ונאום אחד מיותר
נעשו שגיאות ונחשפו פערים מבצעיים ב"צוק איתן". ההגנה על יישובי עוטף עזה לקתה בחסר. בצבא הסיקו שתי נקודות עיקריות: צריך להסביר לציבור מתי מדובר בפינוי (בו הצבא פוקד על האזרחים לעזוב ולאיזה אתר), ומתי זו התפנות (כל אזרח רשאי לעזוב את ביתו לאן שיחפוץ). הבלבול גרם לתחושת ביטחון נמוכה ביותר. לאי-הביטחון של התושבים ומשבר האמון עם צה"ל תרם גם "נאום הכלניות" של הרמטכ"ל גנץ בו קרא לתושבים לשוב לבתיהם באחת מהפסקות האש שהופרה במהרה על ידי חמאס. פער משמעותי ובולט נוסף היה המחסור בכלים משוריינים לתמרון, כפי שבא לידי ביטוי בתקרית הנגמ"ש בשכונת שג'עיה בה נהרגו שבעה לוחמי גולני כשהכלי המיושן בו נסעו ספג פגיעה ישירה. בזירה הלבנונית, יבלוט הפער הזה בצורה משמעותית יותר.
כמובן שעל הכל העיב הפער ברמת המוכנות של צה"ל באיתור והשמדת מנהרות בהיקפים של עשרות. האטיות בה טיפל הצבא במנהרות הותירה ספקות באשר לחיסולן המוחלט, כפי שראינו בהשמדת תוואי מנהרה חודרת השבוע ליד נחל עוז.
ירי מתוך הקבינט
ביום שלישי השבוע, נאם גנץ בסיום קורס קציני יבשה בבה"ד 1. הוא חרג ממנהגו וסגר חשבון עם השרים שהדליפו תכניות מבצעיות של צה"ל מהקבינט, עקצו אותו אישית וביקרו את פעולות צה"ל בפומבי במהלך המבצע. עם אותם שרים, פתח גנץ חשבון כשאמר: "ובכל זאת, 35 שנים (בשירות. א"ב) זה הרבה זמן וצברתי לא מעט ידע, ולמדתי עוד הרבה דברים. למדתי אסטרטגיה מהי; למדתי מהי מגננה; מתקפה; למדתי מהי הרתעה. ראיתי צבאות זרים, ראיתי קבינטים ביטחוניים בדיונים ארוכים, סגורים יותר, או סגורים פחות". ה"סגורים פחות" כוון למי שרצה לשמוע.
"צוק איתן" גם חשף בפומבי מחלוקות שהיו עד אז בדרך כלל נותרות מאחורי מסך הסודיות. בניגוד לאופיו הנינוח שיודע לנהל משברים מאחורי הקלעים, אחרי המבצע פרץ עימות מתוקשר בין צה"ל לשב"כ על רקע המידע שהעביר או לא העביר השב"כ לצה"ל על המערכה הצפויה, ומה שעשו או לא עשו איתו באגף המודיעין של צה"ל בפיקודו של אלוף אביב כוכבי. המתח בין הארגונים נותר בעינו והפגתו תהיה אחת המשימות הראשונות על שולחנו של הרמטכ"ל הנכנס גדי איזנקוט.
חיסול אחרון ודי
את הפעילות המבצעית חתם גנץ על פי פרסומים זרים בחיסולם של ג'יאהד מורנייה והגנרל האיראני עלא דאדי בשטח סוריה לפני מספר שבועות. פעולה זו, אם בוצעה על ידי צה"ל, מעידה על האמון וחופש הפעולה שניתן לצבא תחת פיקודו של גנץ.
תדריך המודיעין הראשון של איזנקוט
בנוגע ליתר האתגרים, מעביר הרמטכ"ל גנץ לגדי איזנקוט זירה המורכבת מצבר איומים רחב שהדינמיקה שלו משתנה מדי יום: בצפון, לא ברור עדיין אם כוחות חיזבאללה בסיוע איראני יתייצבו על גבול הגולן או שמא האפשרות מדאיגה לא פחות של שליטה של ארגוני טרור איסלאמים-סונים בגולן הסורי. גורלו של אסד כמובן עדיין לוט בערפל.
מערכת היחסים של ישראל עם המדינות הערביות המתונות הפכה למורכבת ביותר. מדינות כמו סעודיה, ירדן ומצרים מאותגרות על ידי כוחות פנימיים וחיצוניים. מדינת ישראל עלולה בעתיד למצוא את עצמה מתמודדת עם השלכות של טרור מלוב, טורקיה, תימן, סודאן ועוד.
במעגל הקרוב ביותר, התאפיינה הכהונה של גנץ בעיסוק ניכר מול הפלסטינים בגדה המערבית. הקיפאון המדיני דרש מהצבא להימתח עד קצה גבול היכולת. נכון לעכשיו, המאמץ הוא לשמר "יציבות", במציאות שיכולה להגיע בתוך כמה חודשים לרתיחה אם הדרג המדיני לא יבצע מהלכי מנע.
המלחמה נגד נערי האוצר
בתחום הכלכלי שחה גנץ עם הזרם: הוא לחץ, הסביר והזהיר, אך התכניות הרב-שנתיות (תר"ש) שזכו לשמות כמו "חלמיש", "עוז" ו"תעוזה", הפכו לעוד קובץ שימצא את סופו ב"סל המחזור" במחשב. בימים אלו, אגב, עובדים על תר"ש חדש. הנעלם הגדול מבחינת אנשי הכספים של צה"ל הוא האם בעקבות הבחירות הקרובות והחלטות פופוליסטיות שיגיעו אחריהן, יביאו לצמצום בתקציב הביטחון כבר בתחילת כהונתו של איזנקוט, או שיידחו.
תנאי השירות של משרתי הקבע אינם באחריותו הבלעדית של הרמטכ"ל, אלא גם ובעיקר של ממשלת ישראל שהתירה לפגוע בהם עבור שלמות הקואליציה, שבסוף התפרקה על דברים הרבה פחות עקרוניים. על אף הרושם שגנץ הפסיד לנערי האוצר במערכה זו, קיבל צה"ל במהלך כהונתו את מרבית התקציב שביקש, למעט חוסר זמני שנוצר בעקבות עיכוב בהעברת הכספים.
בשורה התחתונה, כשחובטים באדם - כואב לו. לחלק יותר וחלק פחות. דמות משרת הקבע הפכה לשק החבטות של החברה הישראלית. בתקופתו של גנץ חל שיפור משמעותי בשכר החיילים בשירות סדיר, אך גם שפל אליו הגיע הדימוי של משרתי הקבע. גנץ הזהיר לאורך כהונתו כי אין איש שרוצה להיות שייך לארגון כושל, או להיות "הפראייר של המדינה". גנץ, כאחד שהבין את מקומו במערכת ההיררכית הגדולה, ידע שאם "יהפוך שולחן" יגיע למבוי סתום. לכן כנראה נכנע ללחץ הקיצוץ, וחתם על פיטוריהם של אלפי משרתי קבע. הביקורת נגד צה"ל דעכה, אך השאירה צלקת.
סיפורו של "סגן איתן", סגן מפקד סיירת גבעתי שקיבל בשבוע שעבר את עיטור המופת על המרדף שניהל במנהרת הטרור אחרי חוטפיו של סגן הדר גולדין ב"צוק איתן" מדמה את המצב בו נמצא צה"ל כולו. כשסגן איתן הבין כי מוטלת עליו האחריות לסכל את חטיפת גולדין הוא פשט מעליו את האפוד, הניח בצד את רובה הסער, הקסדה ושאר האמצעים המיוחדים שצויד בהם, אחז באקדח וירד למנהרה. המסר ברור: בסופו של דבר, שום אמצעי מיוחד לא ינצח את המלחמה ללא הגבורה והתושייה של האדם, וצבא טוב הוא צבא שמתבסס על כוח אדם איכותי. אחת המשימות העיקריות להן יידרש הרמטכ"ל הבא הוא להשאיר את הטובים בצה"ל.
("מערכת וואלה! חדשות", 12.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 16-02-2015, 13:32
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,232
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "16.02.2015 סיום כהונת הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ותחילת כהונת רא"ל גדי איזנקוט"

הודעת דובר צה"ל
אלוף גדי איזנקוט הועלה לדרגת רב-אלוף
http://www.idf.il/1133-21874-he/Dover.aspx

אני מצדיע לכם כרמטכ"ל בפעם האחרונה
http://www.idf.il/1133-21876-he/Dover.aspx

טופס טיולים יוצא: רא"ל גנץ נפרד מיחידות צה"ל
http://www.idf.il/1133-21879-he/Dover.aspx

תודה תודה לרמטכ"ל היוצא בהצלחה באזרחות
ברכות ובהצלחה לרמטכ"ל הנכנס

לפני כשבועיים רא"ל (מיל') בני גנץ ביצע טיסת פרידה במושב האחורי של בזמ"ש מטייסת אבירי הזנב הכפול (צילום: אתר חיה"א)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מח"א והרמטכ"ל הנכנס (צילום: אתר חיה"א)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 17-02-2015 בשעה 11:39.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 28-08-2015, 21:20
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
בני גנץ על עלות מסיבת הפרידה ממנו: "אני בטח לא מאושר מהסכום הזה"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "16.02.2015 סיום כהונת הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ותחילת כהונת רא"ל גדי איזנקוט"

http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/1.2711733

בשבוע שעבר פורסם בערוץ 2 על ידי העיתונאי חיים ריבלין שמסיבת הפרידה ממך עלתה לי ולחברי משלמי המסים לא פחות מ–600,000 שקל. אני רוצה לדבר איתך על זה.

אני לא מתעסק בעניין הזה.

באיזה קטע?

נא לגשת לדובר צה"ל. חזרתי רק אתמול בערב מחו"ל. לא הספקתי לעקוב אחרי זה.

אין פה מה לעקוב. מסיבת הפרידה ממך עלתה 600,000 שקל.

נו, בסדר. בסדר. אני לא עקבתי אחרי כל הפרסומים.

אדוני, לא הפרסומים חשובים, אלא הסכום ההזוי הזה, ששילמנו על פרידה מגנרל. ממך.

אין לי את כל הנתונים כרגע. ברשותך, אנחנו נגיב לזה דרך דובר צה"ל. אם לא אכפת לך.

אכפת לי. לקח לצה"ל המון זמן לספק את הנתונים הבסיסיים הללו. וחוץ מזה, דובר צה"ל הוא לא איזה סמל מוסרי, והשאלות הן מוסריות.

כן, אבל...

אדוני, שילמנו על פרידה ממך — אישית. התשובות וההסברים צריכים לבוא ממך — אישית.

צה"ל הוא ארגון רחב ויש הרבה גורמים שמטפלים בעניין הזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:39

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר