לכל המלעיזים, הימנים שהוזים
http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-...%95#post4555847
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הדעה שלי היא, שיש להסתכל על המצב הקיים, הנתון. במצב הקיים, מדינת ישראל הגיעה לנקודה שבה אין לה אפשרות לתקן ולשנות, לאתחל, את התעמולה השקרית הפלסטינית - שמתנהלת כנגדה מ1967 בערך - אשר הצליחה, הרבה בזכות שאננות פושעת של ההסברה הישראלית, להעביר את אזרחי וממשלות המערב לצד שלה ולקבל את הנרטיב שלה - ומספיק לבקר באוניברסיטאות בארה"ב ובמדינות אירופה, כדי להבין עד כמה הנרטיב הפלסטיני, שמתבסס על שקרים ועיוות ההיסטוריה, ניצח.
לאחר השלמה עם מצב עובדתי זה, המסקנה המתקבלת היא, שאין לנו ברירה מלבד הסכם שלום - הענקת מדינה לפלסטינים.
עם כל הצער, הכאב, התסכול, הכעס, שכרוכים בהשלמה עם מצב זה, שבו אנו, העם שמתאפיין בשנאתו להצטייר כפראייר - נאלץ להשלים עם היותו פראייר, אין לנו ברירה מלבד להפנים זאת, להתמודד עם כך, שהשקר של אויבינו ניצח , הביס, את האמת שלנו - ניצחון מוחץ, אוניברסאלי, שלא השאיר לנו ברירה מלבד לעשות את הדבר המחייב והמתבקש , שחשוב לעתידה של מדינת ישראל, להתפתחותה, ויותר מכך, להצלתה. והסכם שלום, זהו הדבר.
הרי זה לא הגיוני שלעולם לא יהיה שלום, שלעולם לא תקום מדינה פלסטינית, הרי בסופו של דבר, גם רובם של אנשי הימין יודעים שזה לא מציאותי, כי יגיע היום, גם אם זה יקרה בעוד 15 או 20 שנה, שיטילו סנקציות או חרמות משמעותיים על ישראל, שלא ישאירו לה ברירה אלא להעניק לפלסטינים מדינה.
כואב, נכון, אך אין ברירה. מוטב מוקדם מאשר מאוחר וזאת, משום שסביר להניח שבעוד עשר או עשרים שנה, תנאי הסכם השלום המהותיים, אלו שכרגע יש לנו יכולת לשלוט בהם ולקבוע אותם, לא יהיו בשליטתנו, אלא ייקבעו על ידי מדינות העולם שיכפו עלינו הסכם - או שמא, אנחנו נגיע להסכם השלום במצב אנוש, בעמדת נחיתות, במצב בו נהיה מוחרמים או בעלי יחסים עכורים עם כל כך הרבה מדינות,
כך שדבר זה לא יאפשר לנו לנהל משא ומתן על הדברים החשובים לנו ביותר - כמו ירושלים וגבולות המדינה - אלא, יאלץ אותנו לעשות וויתורים הרבה יותר כואבים, והפלסטינים, ינצלו זאת.
כך שכאמור, המסקנה היא, שככל שנחכה, נעקב או נדחה את תהליך השלום, את המשא ומתן עם הפלסטינים, כך בעתיד הוויתורים שנצטרך לעשות יהיו הרבה יותר גדולים וכואבים, היות שנבוא מעמדת נחיתות גדולה יותר.
אני לא משלה את עצמי, אני מודע לכך שאנחנו נמשיך להיות שנואים על הפלסטינים, בליבם ובנפשם, אך האם רגשותיהם כלפינו ישפיעו על עתיד מדינתי? לא, וזה לא אמור לעניין אותנו אם יאהבו אותנו או ימשיכו לשנוא אותנו לאחר הסכם השלום, לא התחתנתו איתם, שימשיכו בשנאתם,
אין בעיה, רק שישעו את זה במדינה שלהם, לא במדינת ישראל.
גם השלום עם ירדן ומצרים מוגדר כהצלחה, גדולה אפילו, וזאת על אף שהאזרחים המצרים והירדנים שונאים אותנו. בגלל שנאת החינם שלהן הן נחשבות למדינות חשוכות, שנאתם היא בעיה שלהם, לא של מדינת ישראל.
לדעתי, הטעות הקריטית של מפלגות השמאל, כשלונן, בכל שנותיהן, היא הסברה לוקה בחסר. ממש כך. זאת הסיבה.
במקום לנסח את האידאולוגיה שלהן בצורה נכונה ומשכנעת, כך שתצגנה את תהליך השלום באופן כזה, שהקמת מדינה פלסטינית מאיימת דווקא על הפלסטינים עצמם, שאינם מעוניינים במדינה משלהם , וזאת משום שהם מעוניינים, קל להם, לחיות על גבה וחשבונה של מדינת ישראל, ללא אחריות על עצמם, ובנוסף לכך, אם זה לא מספיק, דבר זה מאפשר לפלסטינים להציג את ישראל באור שלילי בעיניי מדינות העולם, להשניא אותה עליהן, לפגוע בתמידתה, בכלכלתה, ולגרור את מדינות העולם להחרימה.
כל הדברים האלו הן עובדות, הבעיה היא, שמפלגות השמאל אינן משכילות להציגן לציבור בצורה משכנעת, כזו, שתצליח לשנות את דעתם ולשכנעם בחיוניות תהליך השלום - שאינו מאיים על מדינת ישראל - אלא על הפלסטינים עצמם - שהם אלו שיצטרכו להוכיח לעולם שהם מסוגלים להקים מדינה דמוקרטית כישראל, בעוד שמצבה התדמיתי, הכללי, ובכל המישורים האחרים, של מדינת ישראל, ישתפר פלאים .
לגביי סכנת הטרור שתגיד מהמדינה הפלסטינית לאחר הסכם השלום, גם לכך יש פיתרון.
כנראה, הגיוני, שלאחר הסכם השלום נצטרך לצאת למלחמה - בגיבוי בילאומי מלא ו "אורך נשימה" מוחלט - למען ניקוי כל המחבלים בעזה. אולי, יש אפשרות, שמלחמה זאת תתבצע בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, או, בעזרת כוחות בינלאומיים.
בנוסף, יש אפשרות לערב בתהליך את חלק ממדינות אירופה וארה"ב, שהן, יכפו על הממשלה הפלסטינית או ישכנעו אותה באמצעות תמריצים כאלו ואחרים, לקחת חלק ולשתף פעולה עם מדינת ישראל בטיהור המחבלים. כך שזה פתיר, ובכל מקרה, עניין שולי - בהשוואה לסדר גודל העניין המדובר - הסכם השלום.
במלחמה זאת, בניגוד לקודמותיה, ישראל תזכה לגיבוי מדיני-בינלאומי מלא שיישאר איתן ויציב, וזאת מפני שהעולם ידע שמטרתם, מהותם, של המלחמה או המבצע, הם לשם שמירה או יישום תהליך השלום.
ובמצב כזה, אין עוררין, שהגיבוי והתמיכה שלה תזכה ישראל יהיה מקיף, רב, ויאפשר לה אורך נשימה מלא, עד להשלמת ביצוע משימתה - טיהור המחבלים שפוגעים בתהליך השלום.
למען ההמחשה, אשאיל את שיטת ה"10,10,10" - על פי ספרה של סוזי וולץ':
* מה יקרה בהנחה שלא תקום מדינה פלסטינית, או שלא תהיה התקדמות משמעותית בתהליך השלום :
בטווח ה10 הדקות - ייאוש מוחלט מישראל בקרב מדינות אירופה , כולל ארה"ב.
בטווח 10 החודשים - יחסינו ייפגעו משמעותית עם הרבה ממדינות אירופה, כולל ארה"ב, ויש סיכוי סביר בהחלט בהחמרת החרמות,
ושלא נדבר על הפגיעה האנושה בתדמית - שכמובן,
משפיעה על מצבה הכלכלי, אקדמי, מדיני, של מדינת ישראל. כולל בהרבה תחומים נוספים.
בטווח 10 השנים - נקווה שיישארו לנו ידידות ותומכות בעולם... חוץ מאיי מרשל כמובן.
* בואו נחשוב איך תשפיע הקמת מדינה פלסטינית על מדינת ישראל :
ב10 הדקות הראשונות - רגשות מעורבים, ושונים, בכל אחד מהצדדים.
בטווח 10 החודשים - כאמור, נראה שנצטרך לצאת למלחמה, בגיבוי בינלאומי מלא, "אורך נשימה" מוחלט, כדי לנקות את כל המחבלים בעזה - אולי, בשיתוף עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, או,
בעזרת כוחות בינלאומיים.
בטווח 10 השנים - עתיד מזהיר למדינת ישראל, מצבה התדמיתי ישתפר לאין שיעור, וכך גם, באופן טבעי, מצבה הכלכלי וקשרי המסחר עם הרבה מדינות נוספות, סביר להניח שגם עם מדינות ערב.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
|
|
V
ראו זה פלא, היווכחו, שכעבור יומיים בלבד לאחר דבריי אלו שלעיל, שחזתה את הנזק, ההשלכות, שבכהונה נוספת של שלטון ימין, שאינו יהיה מוכן לקדם את תהליך השלום, ראו את תגובתה של ארה"ב, שמאששת את טיעוניי באופן מדהים, וזאת לאור כל הלגלוג, הזלזול, ההשתלחויות, שבהם זכיתי מחברי הפורום, המלעיזים, שהתייחסו אל דבריי אלו באטימות, והגדירו אותם כהזויים וכספקולטיביים, וזאת על אף ששבתי וציינתי, יותר מפעם אחת, שטיעוניי אלו שלי, התיאוריות, מתבססים על היגיון פשוט וראיית המציאות נטו- שאותם מסוגל לראות כל אדם, בתנאי, שאינו עוצם את עיניו ואוטם את אוזניו, לנוכח המציאות המתהווה, שבין נרצה ובין שלא, היא זו ששולטת בעולם ושעל פיה, אנו אמורים ליישר את הקו.
לא הייתי יכול לבקש ולהביא דוגמא שתמחיש באופן טוב יותר את אטימותכם ועיוורונכם, ונמגד, את צדקת דרכי.
שבוע נפלא לכל הימנים...
* כותרת העיתון האמורה :" "גורמים בממשל האמריקני: "ארה"ב שוקלת להכיר במדינה פלסטינית בקווי 67" - http://www.mako.co.il/news-military...&pId=1898243326
נערך לאחרונה ע"י 334yaron בתאריך 19-03-2015 בשעה 11:33.
|