רובה הסער ההודי INSAS יכול להיות הגדרה מילונית למושג "עבודה הודית". בן תערובת של FNC בלגי וקלאצ'ניקוב רוסי, שתוכנן על ידי "ועדת מומחים" מוכת אינטרסים כלכליים פרטיים ומנוגדים, מיוצר בסטנדרטים נמוכים ואיכות מחורבנת. ויותר מהכל, הרובה הזה די שנוא על המשתמשים שלו.

בגלל שהצבא ההודי היה במשך שנים מושא השפעה של הצבא הבריטי ממנו הוא נולד ובו התחנכו מנהיגיו ומפקדיו, עד סוף המאה הקודמת החיילים שלו היו מצויידים ברובה L1A1 שהוא הגרסה הבריטית של הFN FAL הענתיקה. עם השנים הענתיקה כבר נהיה שחוק ושחוט ונוצר צורך למצוא מחליף, ולכן "ועדת מומחים" (במלעיל, כן?) ישבה ופיתחה במהלך כל שנות ה90 רובה סער חדש שהתבסס ברובו על AKM הרוסי עם השפעות רציניות של FNC וFAL ואפילו G3 הגרמני. בשנת 1998 הושק Indian Small Arms System או INSAS והונפק למשתמשים, אגב הניפוק התעכב בשנה בגלל מחסור בסטוקים של תחמושת 5.56 והזוכה מן ההפקר היתה תע"ש שלנו שזכתה לחוזה שמן ויפה לאספקה דחופה של תחמושת להודים. מי שזכה להתהדר בגרוטאה היו חיילי צבא הודו על זרועותיו השונות, שוטרי משטרת המדינה והמשטרה החמושה, וחברים במיליציות וארגונים פרה-צבאיים.

לרובה יש שלושה דגמים עיקריים: רובה סער רגיל, רובה סער מקוצר עם קת שלד מתקפלת, ומקלעון עם דורגלים ומחסנית מוגדלת 30 כדורים. כדי לא לאבד איפוס כוונת אחורית, מכסה המכלול מחובר לגוף. עם ציר. על הרובה יש מתג לירי ררנ"ט שחוסם את צינורית הגזים והופך לכוונת. בחלק מהכלים הותקן ציר לקיפול הקת.

כצפוי מהר מאוד התחילו תלונות של המשתמשים. חיילים התלוננו שבזמן הירי הם מקבלים שפריצים של שמן לפרצוף, שוטרים התלוננו שהפלסטיקה באיכות מזעזעת וחצי מהחלקים נשברים בפירוק והרכבה, וכוחות הספר בהרי הצפון התלוננו שהמחסניות הפולמריות (העתק גרוע של מחסניות שטאייר AUG האוסטרי) נשברות בגלל הקור. וכמובן כולם כולל כולם בכו על מעצורים ותקלות, על חלקי מתכת שמתעקמים או נשברים ועל כך שבכללי הרובה הוא תת רמה. לאורך השנים נפצעו מאות משתמשים בנשק, לא ברור כמה מהם בגלל הכשרה ותפעול לקויים וכמה בגלל רובים דפוקים.

לפני 4 שנים ההודים החליטו שנמאס להם מהרובה הכושל והם פתחו במכרז למציאת מחליף, וכדי לגשר על הפער עד שיגיע החלו לרכוש כמות קטנה של רובי AKM רוסיים וגליל ACE ישראלים. המתמודדים שניגשו היו ARX160 האיטלקי, CZ805 הצ'כי, SG 551 השוויצרי, גליל ACE הישראלי ודגם חדש של רובה מתוצרת קולט האמריקאית. המכרז דרש ייצור של 70,000 רובים בעלי קנים מתחלפים בקוטר 5.56 ו-7.62x54 ועם יכולת להתקנת פנס ציין לייזר ומטול רימונים. מתוך המתמודדים רק הכלים האיטלקי והישראלי הגיעו לשלב הסופי, ועדיין לא מפתיע שלפני שבוע ג'יינס פרסמו שההודים שוקלים לבטל את המכרז לאחר שגם הפיינליסטים "לא עמדו בדרישות איכות המוצר שהוגדרו". בלי קשר, ההודים עדיין מתעכבים עם פרוייקט MCIWS "בנו של INSAS" שמבוסס על FNC ו-M4.


מלמעלה למטה: INSAS עם מטול 40 מ"מ, INSAS רגיל, INSAS רגיל (לא מקוצר) עם קת מתקפלת


INSAS LMG מקלעון


INSAS kalantak מקוצר

הודו מעצמה בדרך ומעצמה בפוטנציאל בהיבט הכלכלי כבר שנים אך...
הודו עומדת תמיד על סף הפיכתה לאחת המעצמות הכלכליות בעולם ומה שעוצר אותה כאחד הפרמטרים
העיקריים זו שחיתות המנגנון ואי היכולת לקבל ולקיים החלטות איסטרטגיות.
הפינג פונג שלהם בנושאי נשק קל ונשק בכלל מאפיין את התנהגותם ,ראה סיפוריי טנק מערכה,מטוסי קרב
ותובלה,רק"מ ,ספינות קרב ועוד.
כל אלה מכרזי והסכמי ענק שכולם בוחשים בם,מרוסיה דרך ארהב, אירופה המערבית וגם אנו.נחתמים הסכמים,מופרים,הסכמי יצור מקומי נחתמים ומושהים.
הודו עם אויבים בפועל ופוטנציאלית כפקיסטן וסין אינה מצליחה להתרומם בהערכותה לאתגרים שלה.
שכחת לציין שכמה אלפי רובי תבור ומיקרו תבור נמכרו לכוחות המיוחדים ולמשמר הגבול ההודי.
סלט שלם..

רובה 5.56 על בסיס קלאצניקוב.
פיתוח מקומי שנבחר על ידי מקורבים,חברים של...ואינטרסנטים שונים.
תע"ש מרוויחה יפה..
גרסה רגילה וגרסה מקוצרת
אפילו הרובים עצמם ,דומים משהו.
והחיילים?..סוחבים..יורים..ובוכים. אבל מי מקשיב להם?!

The Galil worked fine.
Only had some problem with the weight and weight of the mags.
Was very good weapon for geezers and tank guys..

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

לפי מה שאני מבין מקריאה, הגליל עבד היטב אחרי 2-3 מחזורי פיתוח לפחות (לפחות 2 סדרות ניסוי עם שינויים משמעותיים תו"כ הפיתוח, ועוד שיפורים תו"כ השימוש). סביר בהחלט.

בהודו אולי נוסף עוד מחזור,
ובעיקר, כל מחזור לוקח יותר בגלל בירוקרטיה- אמל"ח צבא היבשה טוען שהרובים נמצאים יותר מדי זמן בנשקיות והנשקים לא מצליחים לתקן אותם, חיל החימוש טוען שהנהלים שלו בסדר גמור והרובים לא אמינים, המפעל טוען שהם מיוצרים בדיוק לפי המפרט, מוסד הפיתוח טוען שבניסויים הכל עבד חלק- ואף אחד לא מתאמץ למצוא שהמימדים של הכדור השתנו בכמה עשיריות מ"מ או שמישהו במח' הרכש החליף את הפלסטיק המקורי לחומר "תחליפי" פריך', או שבכלל בניסויים לפני 20 שנה העיניין כבר עלה ונדחק הצידה כי הפרויקט ממילא חרג בתקציב.

מעניין לציין שאותו דבר קרה במוסדות הפיתוח הממשלתיים בצרפת (FAMAS) ובאנגליה (SA80); ולפחות אצלם, אין בעיה של שחיתות, עצלנות וכו'. אפשר לפתח תיזה מתי גוף ממשלתי מצליח במשימה טכנית.

I did not know it went through redesigns.
As a user it was pretty friendly, simple to use and did not rust too much.
Was pretty hard to damage too, which is good if you close the M108 back door on it.
The weight though, plus 5 mags was som kg more than the m16.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

וסחבתי אותו זמן רב ויריתי איתו אלפי כדורים.
מלבד המשקל המגיע לכ5 ק"ג יחד עם מחסנית מלאה.מה שמאוד מעייף חייל שצריך לא רק לרוץ אלא גם לפגוע. מחסנית מלאה של גליל שוקלת פי שנים ממחסנית m-16,מה שהופך את האפוד לכבד בכ3-4 קג יותר מאפוד m-16, וזה הרבה.
הוא גם פחות מדוייק ומשהו במרכז הכובד שלו מקשה על התיפקוד.החלפת המחסניות מורכבת יותר
ובכלל המחסניות לא נוחות לתיפעול עם כל זיזיהן.
גם נושא היעדר המעצורים הוא אגדה.סבלתי יותר מעצורים בגליל מאשר בm-16. והחזקתי כמה וכמה רובים מכל סוג.
עם זאת הגלילון נעים לשימוש,הרבה יותר מהגליל הארוך.

למעט משקלו, עמידותו בכל תנאי מפצה על כך.

Thank you.
Yes, I forgot about the accuracy, not as good as the m16.
But as I remember Ilan wrote here somewhere that the accuracy was pretty good for new barrels.

Mostly I just carried mine, and did not shoot much.
The weight was the biggest problem I remember.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

הוא היה קומפקטי מאוד עם קת סגורה, אמין ועמיד להחריד, אפילו בתנאים הקשים ביותר של שהות ממושכת ברק״מ גדוש אבק ומרובה טלטלות, ומדויק בצורה סבירה. חסרונו העיקרי היה במשקל הנשק והמחסניות אבל זו בעיה פחותה למי שאיננו איש חי״ר אלא פועל על בסיס רק״ם או רכב אחר. מעבר לכך, ניתן היה להזין אותו במחסניות אם 16 באמצעות מתאם.

INSAS אינו הרובה היחיד בשימוש בהודו. חוץ ממנו נמצאים בשימוש רובי קלאצ'ניקוב מהדורות הישנים, M16/M4, תבור, FAL ואולי כלים נוספים.

מעבר לרשימת הבעיות שהבאת, חסר סעיף אחד עיקרי - להודים יש בעיית מוטיבציה ורצינות קשה ביותר. קראתי לא מזמן פוסט בפורום הודי על תהליך הייצור של INSAS, נרשם שעובדי פס הייצור היו כה עצלנים שלאחר הטבעת המספר הסידורי על הנשק ומילויו בצבע הם אפילו לא הסירו את עודפי הצבע - וכך, חיילים הודים קיבלו רובים חדשים מהמפעל עם שלולית של צבע לבן על דופן הרובה...

עצוב שככה דברים מתנהלים שם, אבל זאת המציאות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הודו אולי לא היתה שותפה רשמית של פיתוח התבור, אך היא בוודאות היתה לקוח הייצוא הראשון שלו. הכלים הראשונים שנמכרו להודים סבלו מאותן מחלות ילדות של הכלים הראשונים בשימוש צה"ל, ומעבר לחוסר שביעות הרצון (המוצדק) ההודים העבירו לא מעט מידע חזרה לישראל שעזר להתגבר על אותן תקלות. מאז ועד היום נמכרו להודים אלפי רובי תבור מכל הדגמים, והם מיועדים ליחידות מיוחדות כאלה ואחרות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מעניין אם מישהו יכול לשפוך אור על הנושא,
מה גרם להודים ללכת על פיתוח עצמי,
כאשר קיימים בשוק דגמים מוכנים עמידים ומוכחים בקרב כמו הקאלצניקוב,FAL והגליל, ואני בטוח שיש עוד רובים אמינים וראויים. בעלות נמוכה יחסית לפיתוח עצמי, וללא מחלות ילדות.

אנחנו רק יכולים לנחש...

אולי איזה מקורב רצה להתעשר

מדינה עם יומרות של מעצמה איזורית צריכה להראות את זה כלפי פנים וגם כלפי חוץ. טיל גרעיני הוא הקצה העליון של תצוגת הכוח, בקצה התחתון נמצא הנשק האישי של חייל החי"ר. לא צריך תואר במדעי המדינה/יחב"ל/צו"ב וגם לא תואר מומחה בפורום כלשהוא כדי להבין שמאחורי פרוייקט כזה יש אינטרסים עצומים של כסף השפעה חוזים פוליטיקה ומה לא.

המחלות ההודיות מוכרות וידעות,
השאלה מה גרם לגורמים המקצועיים לתמוך בדבר כזה-או שלא תמכו?
יכול מאוד להיות כפי שAI22 ציין שמדובר בשוחד, כפי שהיה כבר בהודו לא פעם.

במחילה, למי יש אינטרס להציע שוחד כדי לקדם את ה- INSAS על פני ייצור ברשיון של רוס"ר זר?
ה- INSAS פותח, ולדעתי מיוצר, במוסדות ממשלתיים- התעש ההודי.
הם יכולים לתת שוחד ברמה של רובה פרטי לגנרלים, לא הרבה יותר.
לקבלן חיצוני- מה אכפת לו אם הוא מוכר ביוקר מתפסים דפוקים ל- INSAS או לייצור מקומי ברשיון של תבור, נניח?

ה INSAS פותח משיקולים לוקאל פטריוטים ואולי גם כלכליים.
ההתנהלות מרגע שההודים הבינו שהרובה כושל התנהלה בשני מישורים:
המפעל המייצר ניסה ומנסה כל הזמן להמשיך וולהחזיק בפוזיציה שלו ע"י הצעות של רובים מתקדמים על בסיס ה INSAS למשל דוגמא -TRICY ו AMOGHA ואחרים.
מסלול שני ובעייתי עוד יותר אלה קניות הנק"ל פעם מישראל פעם מרוסיה פעם מארה"ב ,כמה מכרזים שמבוטלים ,יוצאים שוב,מושהים ,כאן נכנס אלמנט השחיתות, לכאורה..

למי שיקבל תקציבי פיתוח ממשלתיים, לנשק שבשאיפה יוכל להרוויח ממנו מסחרית, במקום רק להרוויח בתור קבלן.
בעסקאות שאתה רק קבלן ייצור גם חותכים קופון רק הרבה יותר קטן.
יכול להיות שההודים חרגו ממנהגם ולא נתנו שוחד כי התאים לכולם, אך אני בספק.

הם גוררים גם את הרכש על פני שנים רבות, מה שמייקר מאוד את העלויות.
נראה שזה קשור מאוד לשוחד.
אם מבצעים סקירה טכנית ורכש מזורז - אין מקום לשוחד.

http://www.israeldefense.co.il/he/c...%95%D7%93%D7%95

זו התנהלות אמריקאית:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4520104,00.html
http://www.israeldefense.co.il/he/c...%A4%D7%90%D7%9C
מצד שני כמו בכל תחרות יש הרבה אמצעים כשרים ולא כשרים שמופעלים. שימו לב לתחרות העזה בין הגאוולין לספייק בפירוט המדינות.
http://en.wikipedia.org/wiki/Spike_(missile)

אבל כשמאחוריך העוצמה של ארה״ב יש לך יתרון שיווקי מסויים

ושוב חוזרת המנגינה
משרד ההגגנה ההודי ביטל את המכרז הגדול המפורסם לאספקת 65000 רובי סער חדשים לצבא במקום ה INSAS וה-AKM.כמות זאת הייתה ראשונית ולאחריה שלב של ייצור מקומי תחת רישיון של הכלי הזוכה.
המכרז שמתגלגל כבר 7 שנים והגיע לשלב הסופי ( IWI אחת מהארבעה עם דגם גליל ייעודי ) בוטל.
ושוב ההודים מזגזגים כהרגלם..

http://www.thefirearmblog.com/blog/...le-competition/