"הניצוץ" הרגיל והידוע הגיע מקבוצת פעילי ימין בראשות שר החקלאות אורי אריאל, שהחליט לעלות לתפילה בהר הבית ופרסם את כוונתו ברבים. זה כבר סיפק את הדלק לפירומנים מהצד הפלסטיני, שהחלו ב"גיוס כללי": קריאות לציבור המוסלמי להגיע להגן על "אל-חרם א-שריף" (המקום הקדוש המכובד – מסגדי הר הבית). מנקודה זו ועד לתמונות של חיילי משמר הגבול (מג"ב) נאבקים בצעירים פלסטינים שמשגרים לעברם זיקוקים בכניסה למסגד אל אקצה - הדרך הייתה קצרה

לשר הנכבד כמו לכל מי שחפץ, זכות מלאה לעלות להר הבית. אבל, לא חייבים לצלצל בפעמונים ולהקיש בתופים. מהצד השני אין זכות ל"פירומנים" להצית את האש נוכח החשש שמשהו מתכוון לממש את חלום בניית בית המקדש בימינו.

ההר זקוק לרגיעה מכל הצדדים ורק ממשלת ישראל מסוגלת להשיג זאת ולאו דווקא בדרכים אלימות. הידברות חכמה המתחילה במנהיגי הערבים בעלי אזרחות ישראלית (ויש עם מי לדבר ) , דרך עבדאללה מלך ירדן וגורמים איסלמיים נוספים וריסון פרובוקטורים,] שכל כוונתם למנוע/להקשות על השיח, עשוייה להשיג מטרה החשובה לנו ביותר.

ברור, ואירועי אוקטובר 200 פרצו ספונטנית בגלל ששרון עלה להר הבית.

האם לדעתך יש מקרים שאי אפשר לנמק את התוקפנות ותאוות הרצח הערבית במשהו שהיהודים עשו (ואם פוליטיקאים מהימין אז בכלל בונוס)?

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

ציטוט:

האם לדעתך יש מקרים שאי אפשר לנמק את התוקפנות ותאוות הרצח הערבית במשהו שהיהודים עשו?

לא ענית לשאלה.....

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לא קיימת תאוות רצח בסיסית - הרצח איננו בתוך הגנים של הערבי.
רצח הוא הנשק של החלשים - כאשר הם אינם מסוגלים לפתור בעיות בדרכים אחרות.

וזו הנחת המוצא שלך?
אין פלא שאתה מגיע למסקנות שהקשר בינן למציאות רופף.

תאוות רצח בסיסית קיימת בכל מי ששייך למין האנושי, ובכללו גם ערבים, מוסלמים וכל אחד אחר.
שני המנגונונים הנפוצים ביותר הם:
1. אלימות שנובעת מתסכול עקב אי יכולת להבין את האחר/הסיטואציה.
2. אלימות שנובעת מפחד ממה ששונה מהמוכר.

באשר לשאלה האם הבסיס למנגנונים האלו הוא גנטי או חברתי, ישנן הרבה טענות לזכות שתי האופציות, רק שלכל צורך מעשי זה לא רלוונטי. לא שרדה תרבות אנושית ללא המנגנונים האלו, בכל ההיסטוריה המתועדת.

רק שגם אם אני אקבל את תפיסת המציאות שלך, עדיין לא ענית על השאלה:
האם לדעתך יש מקרים שאי אפשר לנמק את התוקפנות ותאוות הרצח הערבית במשהו שהיהודים עשו?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

איזה תפיסה עצובה של האנושות :-(

תפיסת מציאות לא יכולה להיות עצובה או מאושרת... לא יותר מאשר שולחן יכול להיות מאושר או עצוב.
המבחן היחיד הרלוונטי לתפיסת המציאות היא האם התחזית שנצפית ממנה מנבאת את התצפיות בצורה מדוייקת יותר מאשר החלופות.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אתה מאוד מעציב אותי.

זכותך לבחור להתעצב מכל דבר שתבחר.
אני באמת לא מבין מה הקשר בין זה לבין הנושא הנדון...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אין...
מזל שאין דרישה בפורום להישאר און טופיק, אחרת הדיונים פה היו מאוד משעממים.

זוכר, שבאשכול שחפרנו על דת, לאום, רציונאליזם, והומניזם, אמרתי בהתחלה שהדיון יהיה חסר תכלית בגלל שהפער בנינו לא נמצא ברמה של טיעונים בוויכוח, אלא ברמה של הבדלים יסודיים בגישה ובהשקפה?

אז זה.

ואני מתייחס לשתי ההודעות שלך שהעציבו אותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard אבגלל שהפער בנינו לא נמצא ברמה של טיעונים בוויכוח, אלא ברמה של הבדלים יסודיים בגישה ובהשקפה?

אין כאן שום הבדל של גישה והשקפה, ולו רק בגלל שרק אני הצגתי את העמדה שלי עד עכשיו....

מה העמדה שלך, איפה אתה רואה פער בגישה ובהשקפה, ומהו הפער שאתה רואה?

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

דיברתי על האשכול ההוא....

לגבי מה שהעלת פה...

1. אני חושב שתפיסת מציאות נמדדת לפי הרבה יותר פרמטרים מהיכולת שלה לנבא, ובכלל הנבואה ניתנה לשוטים. "תפיסת המציאות" שלך היא הרי לא תצפית אובייקטיבית על היקום, אלא בעיקר הפרשנות והיחס שאתה נותן למה שאתה רואה, ולכן חלק גדול ממנה נובע ממך. תפיסת המציאות שלך גם מניעה את האינטראקציה שלך עם המציאות סביבך, ואת המציאות שאתה בעצמך יוצר.
אז כן, היא בהחלט יכולה להיות עצובה או שלילית. כמו הקלישאה על הכוס החצי מלאה או חצי ריקה. הכוס היא אותה כוס. מבחינת תצפית התפיסות שקולות. ובכול זאת רוב בני האדם מפרשים את האחת כשלילית והשנייה כחיובית.

2. תאווה - רצון או יצר עז, תשוקה; חשק.
http://milog.co.il/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94
אתה באמת חושב שבבני אדם ביסודם יש תשוקה עזה לרצוח אחרים?
מה תפיסה כזאת של האנושות אומרת על האנושות? ומה היא אומרת עליך?


זאת הייתה הנקודה שלי לפני שהתחלנו לחפור באשכול ההוא... אני מאמין שצריך לגשת ליקום בגישה חיובית. אני גם משוכנע שזה בתמורה יוצר יקום יותר חיובי. אני גם חושב שבני האדם הם מיסודם חיוביים. לאו דווקא לכל מי ומה שסביבם, אבל בגישה היסודית בהחלט.

זאת נקודה המוצא שלי באשכול ההוא, שאם נשכח את מה שמפריד בנינו, או משמש כמנגנון לכפות עלינו דבר כזה או אחר, אז בסופו של דבר הטבע האנושי יוביל כל אחד ליצור עולם טוב יותר לעצמו ולסובבים אותו.

אתה חושב שכולם ירצחו אחד את השני וזה עצוב

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard דיברתי על האשכול ההוא.... לגבי מה שהעלת פה... 1. אני חושב שתפיסת מציאות נמדדת לפי הרבה יותר פרמטרים מהיכולת שלה לנבא, ובכלל הנבואה ניתנה לשוטים. "תפיסת המציאות" שלך היא הרי לא תצפית אובייקטיבית על היקום, אלא בעיקר הפרשנות והיחס שאתה נותן למה שאתה רואה, ולכן חלק גדול ממנה נובע ממך. תפיסת המציאות שלך גם מניעה את האינטראקציה שלך עם המציאות סביבך, ואת המציאות שאתה בעצמך יוצר. אז כן, היא בהחלט יכולה להיות עצובה או שלילית. כמו הקלישאה על הכוס החצי מלאה או חצי ריקה. הכוס היא אותה כוס. מבחינת תצפית התפיסות שקולות. ובכול זאת רוב בני האדם מפרשים את האחת כשלילית והשנייה כחיובית. 2. תאווה - רצון או יצר עז, תשוקה; חשק. http://milog.co.il/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94 אתה באמת חושב שבבני אדם ביסודם יש תשוקה עזה לרצוח אחרים? מה תפיסה כזאת של האנושות אומרת על האנושות? ומה היא אומרת עליך? זאת הייתה הנקודה שלי לפני שהתחלנו לחפור באשכול ההוא... אני מאמין שצריך לגשת ליקום בגישה חיובית. אני גם משוכנע שזה בתמורה יוצר יקום יותר חיובי. אני גם חושב שבני האדם הם מיסודם חיוביים. לאו דווקא לכל מי ומה שסביבם, אבל בגישה היסודית בהחלט. זאת נקודה המוצא שלי באשכול ההוא, שאם נשכח את מה שמפריד בנינו, או משמש כמנגנון לכפות עלינו דבר כזה או אחר, אז בסופו של דבר הטבע האנושי יוביל כל אחד ליצור עולם טוב יותר לעצמו ולסובבים אותו. אתה חושב שכולם ירצחו אחד את השני וזה עצוב

יש פה דבר בסיסי מאוד שאני לא מצליח להבין.
האם לדעתך הדרך בה אתה מפרש את המציאות משנה את המציאות?

אני עומד מול רכבת, על המסילה, ולא יכול להימלט.
אני יכול לבחור להיכנס למצב של אימה צרופה, להשלים עם המצב ולהיות שליו לחלוטין, לנסות למצוא דרך להתחמק עד השניה האחרונה, להתאבד ביריה לפני כדי לשלוט בגורלי ועוד מליון אופציות כיד הדמיון הטובה עלייך.

האם קיימת בחירה שתשנה את העובדה שבאותה נקודת זמן אני תקוע על המסילה והרכבת דוהרת לעברי?
ברור שלא.

"הפרשנות והיחס שאתה נותן למה שאתה רואה" זה חלק מהתגובה שלך למציאות.
היא בהחלט מניעה את האינטראקציה שלך עם המציאות סביבך, כי זו תגובתך אליה, אבל היא לא המציאות.

קיימת מציאות.
קיימת הבחירה שלי לגבי איך להתמודד איתה.
הבחירה שלי בהחלט יכולה להעציב או לשמח אחרים - אבל היא לא חלק מהמציאות.

לפי דבריך נשמע כאילו אתה בוחר לעוות את המציאות, בכך שאתה מתייחס לפרשנות עליה* - ולא למציאות עצמה.

אני בוחר לראות את המציאות כפי שהיא (כמיטב יכולתי עם חושי המוגבלים) ואז לבחור בדרך היעילה ביותר להתמודד עם המציאות על מנת להגיע לתוצאה המיטבית לדעתי.



נ.ב.
* אנחנו לא מדברים על ה"פרשנות" של הקלט החושי במובן של דקארט. אנחנו מדברים על הפרשנות שאנו מוסיפים על הקלט החושי שיש לנו.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לא...

בוא נעשה סדר....

אתה רואה מציאות -> אתה מבין ומפרש אותה -> אתה מגיב בהתאם לפרשנות שראית.

עכשיו מכיוון שאתה לא אמבה אלא אדם, אפשר להוסיף שאתה מקבל פידבק מהסביבה, מייצר תגובה אחרת, ומתקן את התהליך. אבל החלק הזה לא ממש קשור לדיון...

קודם כל, שלושת החלקים למעלה הם סובייקטיבים, אבל בוא נתעלם מהסוביקטיביות של החלק הראשון (קליטת המציאות).

הכוונה שלי היא שהחלק השני והשלישי הם לפי הגדרתם סובייקטיבים, מוטים, ופרסונליים, ונובאים ממך אישית יותר מאשר הם נובעים מהסביבה. ואני כמובן מתכוון שהחלק השלישי (התגובה) הוא זה שיוצר מציאות (חדשה).

רוב הסיטואציות בחיים הן לא לעמוד לכוד מול רכבת. בד"כ אתה לא לכוד - זה הכוח שלך בעולם. ואם דוהרת מולך רכבת אז ההחלטה שלך: לקפוץ ולנפנף ביידיים, לרוץ שמאלה, לרוץ לאורך המסילה, או לרוץ ימינה, היא היא שיוצרת מציאות, וכל זה נובע מהפרשנות שלך את המציאות. אתה זה שמפרש האם הרכבת תפגע בך (אולי היא בולמת, האם היא בולמת מספיק מהר), ואם כדאי לך לברוח אז איך, ואיזה כיוון בריחה עדיף. הפרשנות שלך את הסיטואציה, והתגובה שתבחר, קובעות האם תמות הרבה יותר מאשר הרכבת.

בדיוק כמו לגבי 'תאוות הרצח'...
אתה רואה אנשים הורגים את השני, מסיק מזה שלבני אנוש יש 'תאוות רצח', ומזה אתה גוזר את הפעולת שלך, וגם תפיסה יותר רחבה של האנושות. אני רואה אותו דבר וחושב שעומדות מאחורי זה סיבות אחרות, מכאן אני גוזר תפיסה אחרת של האנושות, וכנראה גם פעולות אחרות. עכשיו לפעולות של שנינו, ולדעות שביססנו, ואנחנו מביעים, יש השפעה על המציאות, וההשפעה הזאת שונה.

ושוב, אני חוזר לנקודה המקורית. הפער בפרוש המציאות בין שנינו אולי מוביל לדיונים וויכוחים, אבל אני לא חושב שהוא ניתן לגישור ע"י אשכול בפרש...

במילים אחרות, זה נחמד להתווכח ולחפור, אבל אין סיכוי שנסכים....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard לא... בוא נעשה סדר.... אתה רואה מציאות -> אתה מבין ומפרש אותה -> אתה מגיב בהתאם לפרשנות שראית.

הפרשנות, מציאת הסברים לשאלה "מדוע המציאות היא כזו", היא כבר תגובה למציאות - זה השלב השלישי.
אם אני אנסח מחדש את המשוואה שיצרת, הייתי כותב אותה כך:

המציאות הקיימת -> איך שאנחנו קולטים אותה -> התגובה שלנו שכוללת שלב פאסיבי (פרשנות) ושלב אקטיבי (פעולה).

בהנחה ומשאירים את הטיעונים של דקארט מחוץ לדיון (כי לפי דקארט שנינו לא מסתכלים על המציאות, אלא על המצאות שלנו, ושנינו ביחד עם כל האחרים הם המצאות של מישהו מאיתנו),
רק השלב השלישי משנה את המציאות, והפרשנות והמעשה אכן "לפי הגדרתם סובייקטיבים, מוטים, ופרסונליים, ונובאים ממך אישית יותר מאשר הם נובעים מהסביבה."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard בדיוק כמו לגבי 'תאוות הרצח'... אתה רואה אנשים הורגים את השני, מסיק מזה שלבני אנוש יש 'תאוות רצח', ומזה אתה גוזר את הפעולת שלך, וגם תפיסה יותר רחבה של האנושות. אני רואה אותו דבר וחושב שעומדות מאחורי זה סיבות אחרות, מכאן אני גוזר תפיסה אחרת של האנושות, וכנראה גם פעולות אחרות. עכשיו לפעולות של שנינו, ולדעות שביססנו, ואנחנו מביעים, יש השפעה על המציאות, וההשפעה הזאת שונה.

הרבה לפני שאני שואל "למה אנשים מגיבים באלימות" אני מסתכל ורואה שכל פעם שאנשים לא מצליחים למצוא מכנה משותף גדול מספיק - הם פונים לאלימות.
אני ואתה יכולים לפרש את המצב בצורה אחרת, ולבחור באסטרטגיה שונה בכדי להתמודד עם הסיטואציה,
אבל כשאנחנו באים לתאר את המציאות שאנחנו קולטים, אני שם את התפיסות והעמדות שלי בצד (שוב, אני מזניח את הטיעון של דקארט). אני מערב אותם רק בשלב הבא, בתגובה שלי למציאות (פאסיבית-פרשנות, ואקטיבית-מעשה).

לפי דברייך פה אתה נותן לתפיסות והעמדות שלך להשפיע על איך אתה רואה את המציאות, מה שבהכרח יוצר הבדל בין המציאות לבין מה שאתה מתייחס אליו כאל מציאות.
ומכיוון שהתפיסות שלך משפיעות על התצפיות שלך, המציאות שאתה רואה בכרח תצדיק את אותן תפיסות...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

כן.

שנינו עושים את מה שאתה מתאר לגבי בכל מקרה. אתה פשוט רוצה להאמין שאתה חף מזה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard כן. שנינו עושים את מה שאתה מתאר לגבי בכל מקרה. אתה פשוט רוצה להאמין שאתה חף מזה...

חזרתי וציינתי מספר פעמים שתמיד יהיו הטיות (שוב, דקארט).
אני משתדל ככל יכולתי להימנע מהטיות.
אותך כנראה מספק שההטיות בתפיסת המציאות מתאימות לתפיסת העולם שלך.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אתה לא מבין...
אתה יכול להשתדל עד מחר, אבל גם אתה מפרש את המציאות לפי תפיסת עולמך...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard אתה לא מבין... אתה יכול להשתדל עד מחר, אבל גם אתה מפרש את המציאות לפי תפיסת עולמך...

לפרש - צודק.
אבל זה כבר חלק מהתגובה שלי למציאות אותה אני תופס/קולט.
בשלב הקודם, השני לפי המודל שהצעת, אתה צריך לתפוס/לקלוט את המציאות.
ואתה משלב את התפיסות והעמדות שלך כבר בשלב הזה.
אני פועל אקטיבית כדי לצמצם את ההטיה הזו למינימום.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

אין לך שום דרך להבדיל... בין המציאות לפרשנות שלך אותה.... בראש שלך קיים רק השני...

אפשר להבדיל בקלות. מאוד בקלות.
כל פעם שאני חושב שאני רואה קיר ומסתבר שאין שם קיר - יש לי הטיה בראיית המציאות ואני מחפש מה הסיבה ומנפה אותה ממערכת השיקולים.
כל פעם שאני רואה פתח ונתקל בקיר - עוד הטייה תנופה.
כל פעם שאני חושב שמשהו נכון/צודק/מתקיים ואני מגלה שלא - אני בודק מה גרם לטעות, ועוד הטיה מנופה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

הדגש שלי היה על השיוך המיוחד של התאווה לערבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה הדגש שלי היה על השיוך המיוחד של התאווה לערבים.

והשאלה הייתה: האם לדעתך יש מקרים שאי אפשר לנמק את התוקפנות ותאוות הרצח הערבית במשהו שהיהודים עשו?
אתה שם לב שאין קשר בין התשובה לשאלה?

אבל השאלה הזו כבר לא מעניינת.
השאלה המעניינת היא למה אתה לא מוכן לענות על שאלות מסויימות.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

כי הוא אוהב להישאר בלהלהלנד. זה לא חדש.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

בקיצור אתה אומר ש"יצר האדם רע מנעוריו".
מזל שהיהדות גורסת אחרת.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

זה סתם כתוב בספר בראשית?

מה כתוב?
אם אתה מתכוון לעץ הדעת, אז אין פה סתירה לדעתי. זה שאדם חוטא זה לא אומר שבצלמו הוא רע.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

ציטוט:

יט כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה. וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִשְׁבֹּתוּ".

הציטוט הבא בעייתי ללא ההקשר אבל עדיין:

ציטוט:

ה וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. ו וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.

דאע"ש רוצחים אנשים בכמויות בגלל שהם חלשים ואין להם דרך לפתור את המחלוקת בין סונים לשיעים בדיאלוג?

הצחקת את נסראללה.

ערבים הם הרוצחים והמתעללים הכי גדולים דווקא כשהם מרגישים שיש להם כוח עליך. כשהם חלשים כל מה שתשמע זה "אפנדי אפנדי" "בוא חייל שתה קפה" אבל ברגע שהם מרגישים טיפה של כוח בידיים הנבזות הברברית ותרבות הרצח שלהם יוצאת החוצה - שאל את הנשים וההומואים שלהם.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לחילופין
האם לדעתך כל מעשי הטרור הם נגזרת לרצחנות הערבית כפי שאתה מתאר אותה או שמא יש סיכוי שגם להתנהלות שלנו יש חלק ביצירה שלה?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

להזכירך, פיגועים ושאר זוועות שנעשו בשם האיסלאם בעולם קרו גם ללא שהיה מגע לעולם בין אותם מבצעי הזוועות ולבין ישראל, מה שלא הפריע לאותם מוסלמים לשווק זאת כ"שנאת ישראל".

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ישנן דרכי התנהלות אחרים המביאות גם לתוצאות.

יש מקרים שהתשובה לשאלתך היא כן - תלוי על איזו "התנהלות" אתה מדבר.

ברור שאירועים כמו טבח ברוך גולדשטיין או התעללות בתושבים ערבים גורמים לתסיסה ובלאגן יותר מהרגיל, אבל זה לא אומר שבלעדיהם לא היו חדירות לישובים, דריסות, דקירות מטענים מחבלים מתאבדים וכו'.
כנ"ל לגבי ה"כיבוש" (של 67, כי כיבוש 48 כבר שייך לעצם היותנו כאן ולא לפיסת אדמה כזו או אחרת).

אני דוחה את הגישה שאומרת שהתנחלויות או תפילה בהר הבית הן פרובוקציה שבעקבותיה הערבים מייד מרגישים מחוייבים לצאת במסעות רצח באופן ספונטני מתוזמן להפליא. כי גישה זו בעצם אומרת שאם אנחנו לא היינו מספקים את הפרובוקציה, הערבים לא היו מנסים לרצוח אותנו (עוד מלפני קום המדינה).

קרא לי גזען או מה לא אבל באופן מובהק לאורך כל ההסטוריה שלנו כאן, מי שתמיד יזם מאמץ מיוחד, מתוחכם וממושך לרצוח אזרחים חפים מפשע בכל הדרכים האכזריות והאלימות ביותר, מאבנים, דרך סכינים ועד מטעני חבלה, רק משום היותם יהודים, היו הערבים, בעידוד המנהיגים שלהם ובהסכמה שבשתיקה של שאר אומות העולם. הנסיון להבין מדוע הם עושים זאת זה כבר בתחום של הסטוריונים, חוקרי תרבויות ואולי פסיכולוגים.

דמעות התנין של הרוצחים הערבים הפסיקו להשפיע עליי.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אבל התנהלותנו מלבה את האש גם אצל אלו שהשלימו עם קיומנו. לא מתוך הבנה אלא מתוך כוחנו כי רב ויכולותינו מחד והאפשרות שנסייע להם מאידך.
לו נהגנו בתבונה ובהבנה החל מתחילת דרכנו המתחדשת בארץ ישראל, לו לא היינו באים כ"אדוני הארץ", לו שתפנו את המקומיים בהקמת מדינתנו הכל היה נראה אחרת.
נצחונותינו הגדולים, שבאו בעקבות הנסיונות לחסלנו, "הגביהו את גבינו" ברמה ש"אני ואפסי עוד" מה שהביאנו לנקודה הזאת ביחסינו עם שכנינו וחלק מאזרחינו.

כדי שלא יבוא איזה שליסל חדש, להגן על כבוד התורה עם סכין, עקב הפרובוקציה של הקהילה. גם פה כמו בהר הבית - האחריות על צד אחד בלבד. ההוכחות די חותכות במקרה של שליסל ואני מקווה שהוא יקבל כמה עשורים בפנים וכך גם בהר הבית ומה שהוא "זקוק" לו, זה שערבים יתבגרו ומהר. הערבים לא מסכימים עם נוכחותנו כאן? באסה להם, בתרכיז, שיתמודדו! כמו שאנשים בוגרים ברחבי העולם מתמודדים עם דברים שלא מוצאים חן בעיניהם באופן תרבותי כך גם המוסלמים צריכים ללמוד. ובפרפראזה על "שקול מלים או שקול שיניים", מבחינתי הם צריכים לספור עד עשר או לספור גופות - שיבחרו.

אני נגד כל אלימות וכל רצח באשר הוא
זכותו של כל אדם למחות על עוול שנעשה נגדו - כל עוד מחאתו היא בהתאם לחוק וללא אלימות כל שהיא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה "הניצוץ" הרגיל והידוע הגיע מקבוצת פעילי ימין בראשות שר החקלאות אורי אריאל, שהחליט לעלות לתפילה בהר הבית ופרסם את כוונתו ברבים. לשר הנכבד כמו לכל מי שחפץ, זכות מלאה לעלות להר הבית. אבל, לא חייבים לצלצל בפעמונים ולהקיש בתופים.

אין חולק על זכותה של הקהילה הלהטב"קית לצעוד ברחובותיה של קרת תוך צלצול פעמונים והקשה בתופים. מי שלא מוצא חן בעיניו - יפגין מנגד באופן חוקי. רק המתנגדים להם אומרים שהם "לא צריכים לעשות מצעדים ולהציג את הסטיה שלהם בפומבי" ואין שופט בישראל שיאסור את המצעד מחשש שיגרור אלימות של דתיים (ובצדק גמור!). כך גם במקרה של הר הבית. זכותו של חה"כ הנכבד להכריז על מעשיו מעל כל במה, מה גם שזה חלק מהמקצוע שלו, נרצה או לא נרצה - הוא חייב לפרסם מעשיו, כדי שיהיה לו מה להציג בבואו להיבחר מחדש. הבעייה היא נטו של אלו האומרים כי "לא ניתן ליהודים ללכלך את המתחם הקדוש ברגליהם המטונפות".

אז אני שואל שוב - גם אתה מאלו שטוענים שאסור להם "להציג את הסטיה שלהם בפומבי" ו"למה הם צריכים לדחוף לנו את זה לפנים ולצעוד דווקא בעיר הקדושה, ירושלים"? מצחיק שרוב האנשים שטוענים ככה אומרים כי זה כלל לא קשור לדת, אולם לרובם הכמעט מוחלט יש כיפה או שביס. כך גם במקרה המדובר. משום מה - כל המתנגדים, לפתע, לפרובוקציות, מחשש לאלימות ומוכנים להיכנע לה (למרות דיבורים גבוהים על שלטון החוק ועל "סופיות הדיון") מצביעים לעבודה ושמאלה...

TL;DR: אם אתה מתנגד לעליתו של השר אריאל להר הבית, או לשירים והמחולות שהוא מבצע בדרכו לשם, אולם תומך במצעד הגאווה בי-ם על אפם וחמתם של המתנגדים - יצאת צבוע.

זה כל ההבדל בין פרובוקציה על מנת להאדיר את שמו לבין המחאה של המקופחים.
בין ניצול מעמד כחבר כנסת לבין מי שפועל על פי התר כחוק.

גם אדם פרטי, אם מי מהעיתונות הכתובה, המשודרת או האלקטרונית "ישים" עליו, יוכל לפרסם מעשיו ולהכריז בקול גדול שהוא עולה להר הבית. לאיש אין זכות למנוע את זה ממנו, חוץ מרשויות החוק במדינה (שבמקרה זה פועלות נטו מתוך כניעה לאלימות ערבית וקבלת הנרטיב שלהם). בקיצור - אין תירוץ לאלימות של הערבים וזו זכותו של השר אריאל לעלות להר הבית עם מערכת הגברה שצועקת - "ראו ערבים - יהודי דתי עולה למקום הקדוש לכם ביותר ואתם יכולים רק לזנק לי". אם הם בני אדם ובני תרבות, ימחו באופן תרבותי וחוקי, אם, מנגד, הם ערבים - ימחו תוך אלימות, ידוי אבנים ובקבוקי תבערה ובמקרה כזה - עדיין האשמה כולה עליהם והם צריכים לתת את הדין. או שגם אתה חושב שמערכת "שארלי הבדו" לא הייתה צריכה "להתגרות במוסלמים"?

אני חוזר שוב ושוב ואתה אינך קולט - אין כל סיבה לאלימות וחייבים לפעול כנגדה בנחישות.

אבל, כיצד לדעתך יפעלו יהודים אם תפגע במה שנחשב כקדוש ביניהם. נניח שתנוע ברכב בשכונותיהם בימי השבת; שתאכל בפרהסיה במקומותיהם ביום הכיפורים; שתשיר את התקווה בעת תקיעת השופר; וכו'.

הם יתעצבנו,הם אולי יצעקו עליך ויודע מה? במקרים נדירים תהיה אפילו דחיפה קלה.
מה יקרה אצל ערבים אם תעשה דברים מקבילים לנ"ל?
ובכן,עיין ערך "שארלי הבדו".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

בינתיים, האלימות היהודית על הפגיעה בקודשיהם לא מתקרבת לפרומיל בכמותה וחומרתה של ההתפרעות הברברית של הערבים.