נתקלתי ברובה הבא של חברת מוסברג (יצרן אמריקני ותיק ומוכר שמייצר רק רובים, בחלקם לשוק המשטרתי) - LEVER ACTION שנלקח ישירות מהמאה ה-19 מבחינה טכנולוגית, למעשה גם הכדור בן אותה תקופה, והולבש במחלצות טקטיות מודרניות.
דיון: האם יש לדעתכם מקום לרובה כזה במתארי לחימה או אכיפת חוק עכשוויים? באירופה ובארץ רובים מסוג זה כמעט שלא הופיעו, מבחינה טכנית הם לא נחותים לרובה בריחי אם כי נוטים כיום לייצר אותם בקליברים של אקדח או בקליברים אמריקניים מיושנים, כמו זה (30-30 וינצ'סטר, כדור לא רע לכשעצמו).
http://www.mossberg.com/product/464...on-rifle-41026/

מוסברג אכן יצרן ותיק,המוצרים שלהם ממוצבים ברמת האיכות /מחיר בינוני נמוך לשוק האזרחי בארה"ב.
השוטגאנים שלהם משרתים בכוחות משטרה שנים רבות ואף כ"פותחי דלתות" בחלק מזרועות הצבא בעיקר עקב פשטותם ואמינותם.
רובי המנוף הם אכן טכנולוגיה של המאה ה-19 וסיפקו קצב אש מהיר לעומת רובי הבריח. זה היה יתרונם העיקרי עד להופעת הרובים החצי אוטומטים שנוצרו בתחילת המאה ה-20.
נוסטלגיה של המערב הפרוע עם כמה אביזרים משוק האפטר מרקט העצום בארה"ב הם נורמה שיווקית בסקטור האזרחי בארה"ב

קד"ם.
למרות שקיימים 0.22 די מוצלחים בשוק האמריקאי בעלי מנוף.
בפועל הם וBENELLI שולטים ביד די רמה בשוק השוטגאנים בארה"ב,
נראה לי שמנסים להרחיב את העסק.

השוק האזרחי של השוטגאן גם הוא ממוצב.
מוסברג שייך לפלח הנמוך/בינוני תלוי בדגם, יחד עם הרבה חברות נוספות. אכן נפוץ מאד בין אלה וזה רוב השוק.
בנלי שייכים ללא ספק לפלח השוק המתומחר גבוה ובמקרה שלהם בצדק עקב השילוב החדשנות עם האמינות. לשם בנלי יש קונוטציה של איכות ויוקרה(מה לעשות למותגים יש ערך גם בשוק הנשק).

לא הייתי מבטל את רובי המנוף כל כך מהר. הם נפוצים למדי פה ולמרות שאינם מגיעים בדרך כלל בקליברים של רובי-סער, חלול-חוד מצופה נחושת בקוטר 0.44, 357 או 70-45. יהרוס למישהו את היום לא פחות מ5.56 וכדומה.

לאישתי ולי יש רובה מנוף הנרי ביג-לופ 0.22 קנה-ארוך (0.22 Long Rifle) ללא כל הטררם (ראו תמונה) והוא מצויין כתגובה ראשונית לזאבי ערבות (coyote). השחלה מחזיקה 11 כדורים 0.22 קנה-ארוך או 14 0.22 קצר (0.22 short) ובין התחמושת המודרנית לאיכות הייצור, מדובר ברובה שמתאים לכל דבר עד (וכולל) מטרת אדם במרחק של עד 100 מטר. האמינות המובנית במכלול הזה פשוט מדהימה. עד היום ירינו דרכו משהו בין 3000 ל3500 כדור עם מעצור אחד בלבד כתוצאה מטעות של היורה.עצם כך שמחיר התחמושת 0.22 הוא בדיחה (קופסא של 535 כדורים של רמינגטון או ווינצ'סטר עולה 20 דולר ואם אתם הולכים על תחמושת רבת עוצמה ממש, המחיר מאמיר לכדי 12 דולר ל50 כדור של CCI) בקלות אפשר לאגור המון תחמושת...




יצא לי לירות משהו כמו 30 כדור דרך הנרי ביג-בוי בקוטר 357 מגנום. מבחינת אמינות ונוחות - מדובר בגרסה מוגדלת של הרובה של אשתי. כשמדובר בכוח עצירה, הדבר הזה עוצר דובי גריזלי בפגיעה אחת או שתיים.


אז כן, מדובר בגימיק, כזה שנועד בעיקר למשוך אנשים שהרובים שלהם הם למטרת שופוני.. אבל לא הייתי פוסל את השימוש ברובי בריח.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אני לא רואה יתרון למנגנון בריח על פני מנגנון מנוף, שניהם נולדו באותה תקופה (הבריח מעט יותר צעיר). בשניהם אין הפסד גאזים, מנגנון מנוף פחות נוח לתפעול במצב שכיבה אבל יותר נוח מבחינת תפעול ימין/שמאל, ייתכן שיותר אמין מבחינת עבודה בסביבה רטובה, בוץ, אבק וכו'. הרובה קומפקטי יחסית. קליברים אמריקנים מיושנים כמו 45-70 או 30-30 הם manstoppers מובהקים, שימוש בקליבר אקדח כמו 357 מגנום מאפשר כמות תחמושת רבה יותר בשחלה ויישום בשטח עירוני.

בארץ נמכרו בשנות השבעים רובי וינצ'סטר 94 בקליבר 22LR ו22 מגנום, קיימים רובי מנוף מעטים בקליבר גדול יותר, בעיקר אצל סוחרים/אספנים.

אני לא מומחה, אבל נראה לי שהדריכה בין יריה ליריה מהירה יותר עם מנוף לעומת הבריח. אני טועה?

במפורש. בדריכה באמצעות המנוף אני יכול לירות 11 כדורים במהירות שמתחרה בירי חצי אוטומאטי. זה עובד טוב במיוחד בקטרים עם רתע נמוך (כמו ה0.22) שם היכולת לירות במהירות ובמקבצים צפופים באה בקלות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ללא ספק לדגם הזה יש יתרון ארגונומי -זה שלא בולטת לו בננה מתחת.
ולדעתי -אני בטוח שלך יהיה יותר מידע, כמות של 10-11 כדור0.22 במחסנית בננה סובלת מאמינות נמוכה יותר.

סליחה על הבורות... בננה?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לא זוכר מה הסיבה המדויקת משהו שקשור בצורת התרמיל לא ניתן לערום 0.22 בשני טורים כמו ב9 ממ למשל ואם רוצים לקבל מחסנית עם נפח כדורים גדול יחסית נאלצים להגיע למחסנית מכופפת כמו בננה
http://products.unbeatablesale.com/..._1019060969.php
http://www.copesdistributing.com/ru...40ju4g15r5ac0t3

בחיי שמעולם לא שמעתי את הכינוי בננה למחסניות 0.22... למדתי משהו...

ה0.22 היחיד עם מחסנית שיצא לי לתפעל היה רוגר סימן 2 עם מחסנית 10 כדורים וכל מה שאני יכול לומר זה שהנשק כולו הוא פשוט מתועב... אבל זו רק דעתי האישית.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

המונח בננה קיים שנים למחסניות רוסיות רבות כדור כמו מחסניות 45, 60 כדור ו75 כדור.
עקב מספר הכדורים הרב והרצון לא ליצור מחסניות ארוכות מידי נוצר כיפוף ה"בננה".
מחסניות אלה יועדו בעיקר ל RPK-74 המקלעון בקליבר 5.45 מ"מ,אך קיימות גם לAK מסוגים אחרים.

מצד שני, טעינת שחלה לוקחת הרבה יותר זמן מהחלפת מחסנית. זה כבר מגביל שימוש מבצעי למתארים מאוד ספציפיים.

זה כמובן היתרון העיקרי של מחסניות. בבדיקה מהירה על הבוקר, טעינת השחלה ב11 כדורים והגעה חזרה למצב ירי ארכו 10 שניות בתנאים אופטימליים. מאחר ובקרב התנאים רחוקים מלהיות אופטימליים, אפשר להכפיל את התזמון לכל הפחות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מעניין אם יש פתרונות כאלה לטעינה:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
המנגנון ברובי PUMP ACTION נראה לי די דומה מבחינת תצורת טעינה את המנוף אני לא מכיר.

בד"כ בשוטגאנים נטעני שחלה ניתן להצמיד מאריך מחסנית (תרגום שלי).
המקובל הוא 4-6 כדורים לרמה של 7-9 כדורים+1 בקנה אחרי הארכה.
מחסנית זו של 20 כדור משנה כליל את איזון הנשק והיא מבחינת קוריוז לדעתי (בארה"ב תמיד תמצא משוגעים שיקפצו על רעיון),מתאימה למטווחים או אולי לתחרויות ירי מסוימות.
לא מתאים, לא לציד ולא לתנועה עם הנשק בשטח / הגנה עצמית.

ברור,
לצרכים טקטיים יש דגמים מוצלחים יותר גם תוצרת ארה"ב וגם רוסים.
סתם סקרנות טכנולוגית

חיפוש מהיר של lever action rifle speedloader מראה שאמנם קיים פיתרון, אבל הוא נראה מסורבל ולא ממש מתאים לירי להגנה עצמית בתנאי לחץ.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נראה לי אפס קצת רעוע הפתרון הזה ואפשר לראות שהוא לא הכי אמין, כדורים קופצים החוצה תוך כדי טעינה. הסתמכות על מערכת שמורכבת מחלקים נפרדים היא לא מאד אמינה, בטח לא בתנאי שטח קשים בלחץ זמן או תחת אש, זו הסיבה שרובים כאלה פסו מן העולם הצבאי.
יש מטען מהיר דומה לכמה מרובי המשאבה, מעין שחלת-משנה פלסטית גמישה שתוחבים בתנועה אחת לפתח ההזנה ומושכים אותה החוצה ריקה. בגלל קוטר הפתח ומיקומו קל יותר לביצוע מאשר ברובה מנוף.
לגבי הארכת שחלה, לא מעשי ברובה מנוף, שם קיבולת הכדורים היא נתון קשיח מהיצרן.

חסרון נוסף ברובי ה Lever Action הוא שהם נטענים משחלה בה הכדורים מסודרים בטור, קליע נושק לפיקה. לכן מסיבה בטיחותית תחמושת ה Center Fire של רובים אלה בקטרים הנפוצים היא בעלת קליע מעוגל או שטוח חרטום. הבעיה היא שלתחמושת הזאת יש מאפיינים לא רצויים לשימוש מבצעי.

The user has to lower the rifle to reload, then lift and aim again.
Wasting time and misaligning the rifle.
Unless there is some specific advantage like in dusty\cold\ hot\humid place
or ease of use compared to bolt-action it looks like a gimmick.

What does Ilan or AKAM think?

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אישית אני לא מוריד את הרובה אלא מסובב אותו על גבו ומחליק את הקת תחת בית השחי כדי לטעון.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בגוף הרובה, כמו בהנרי full size?
בווינצ'סטר 9422 מגנום שהיה לי פעם הטעינה מתבצעת בקצה השחלה - צריך לסובב את הקצה שלה ולמשוך קדימה ואז יוצא הדוחסן הקפיצי (שדוחף את הכדורים אחורה לקראת בית הבליעה ומכניזם הדריכה) וחושף פתח קטן בצינור השחלה. זו טעינה באמת מסורבלת ולא נוחה.

הטעינה שלי היא אותו הדבר כמו הווינצ'סטר שלך. אישית אני מוצא שהיא נוחה למדי אחרי שמתרגלים לשיטה. כפי שציינתי למעלה, בתנאים אופטימליים טעינה של 11 כדורים אורכת לי בערך 10 שניות. כתמיד, הסוד הוא תרגול, תרגול ועוד תרגול

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מי שחי בארה"ב וניתנת לו האפשרות לבחור מתוך ארסנל עצום של אפשרויות, רובה
מנוף הוא כלי עם אפיל ברור ומתקשר למסורת האמריקאית.
ככלי צבאי אין לו שום יתרון או שימוש. ככלי להגנה עצמית בארצות כמו בארה"ב יתרונו במחירו לעומת כלי חצי אוטומטי ורובי בריח איכותיים ממותגים . קצב הירי גבוה משל בריח אך דיוק וטווח לא עומדים בשום תחרות מול רובי בריח (שימושי ציד, צליפה וכד.).

להגנה עצמית יש שוטגאן (בבית) ואקדח בנשיאה מוסלקת (מחוץ לבית) - כל דבר מעבר לזה הוא מוגזם וחסר טעם, אלא אם יש לך שטח עצום מסביב לבית שאתה צריך לכסות...אבל זו רק דעתי האישית.

המקום היחיד שבו לרובה מנוף יש יתרון על רובה בריחי הוא המקום שעבורו תוכנן רובה המנוף מלכתחילה - על גב סוס.שם, היכולת לדרוך מחדש בלי לשנות את האחיזה על הרובה מועילה מאוד והעובדה שטלטולים קלים (כתוצאה מהרכיבה) לא מפריעים לתפקוד המכלול (בניגוד לרובה חצי-אוטומאטי מוזן מחסנית) חשובה למדי. זו הסיבה העיקרית שלאשתי יש רובה מנוף

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הרי זה גם (בעיקר..) בזכות ידידנו האמריקאים הנהנים מאושר ועושר הבחירה ברובים.
ולכולנו אחד מרובי המנוף עם הסקס אפיל היפים ביותר לטעמי
האוונס מודל שני עם קנה 22 אינטש (נחשב קרבין..קצה קצר בזמנו)
שימו לב היכן השחלה

ג'ון ויין ב True Grit, דקה 0:23-

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אחרי שלושה או ארבעה נסיונות החלטתי שלנסות לתפעל את המנוף בתנועת סיבוב א-לה ג'ון וויין\ארנולד שוורצנפגר גדול עליי, לא כל שכן ניסיון לירות ברובה ארוך ביד אחת. היתרון הגדול ברכיבה על סוס הוא שרוכב מיומן (כמו אשתי) יכול להשתמש בשתי הידיים כדי לירות. אני רוצה לראות מישהו רוכב על אופנוע ויורה בשתי ידיים....

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

נראה אותך מוצא חניה לסוס בתל אביב ,או ניו יורק לצורך העניין..;-)

מסתבר שגם מרלין, יצרן ותיק מאד, מספק רובה דומה, בקליבר כבד 45-70
שימו לב להעברת כוונות הברזל אחורנית, לטובת רדיוס מקסימליhttp://www.marlinfirearms.com/Firea...ore/1895SBL.asp

ואפשר לקבל אותו גם לאחר קסטומיזציה חיצונית ופנימית:
http://www.grizzlycustom.com/custom...e_tactical.html

מרלין יצרן כלי נשק עוד מהמאה ה-19.
היום זהו שם של קו מותגים כי מרלין נרכשה ע"י רמינגטון לפני כ 8-10 שנים.
יש להם מספר רב של דגמי רובי מנוף.
יש עוד כמה וכמה חברות בארה"ב שמייצרות קו רובי מנוף שההבדלים בינהם בעיצוב, בקליבר ובארכי קנה. כפי שנאמר קבוצה זו נטועה עמוק באתוס האמריקאי.
להערכתי כל חובב או אספן נשק בארה"ב רואה עצמו כבעל רובה מנוף מתי שהוא..

אחת החברות המוציאה רובי טעינת מנוף המחקים רובים מהמאה ה-19 הינה ROSSI FIREARMS.
לחברה ליין של רובי מנוף כולל כאלה המותאמים לירי ביד אחת.. מסוס למשל..
להלן כתבת בחינה של אחד הרובים של החברה שמשקף גם רקע מצומצם לתחום שפרסם מגזין rifleman.

http://www.americanrifleman.org/art...ch-hand-review/

עם שישה כדורים ומשקל גדול מלפנים הוא נחות לטעמי מאקדח תופי SA.
לטובת מימדים השוואתיים:


אם כבר באותו נושא, במסגרת המרדף אחרי פתרונות לכלי ירי מהיר, היו גם אקדחים בטעינת מנוף, לא נוחים בעליל שכן הם חייבו אחיזה בשתי ידיים לטובת הדריכה - וולקניק, כיום פריט אספנות נחשק.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.leverguns.com/images/volcanic_pocketpistol.jpg]

קרבין שנת ייצור 1854
ואקדח ארוך קנה משנת 1856 עם אפשרות חיבור קת והפיכתו לקרבין
שניהם טעינת מנוף כמובן

SBR = Short Barreled Rifle, ובקיצור: מקוצר

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חברת henry עם יצאה עם שני רובים קשוחים עמידים הנראים מעניינים כיאה לשם henry בתחום.

http://www.thefirearmblog.com/blog/...-action-rifles/

בין תג המחיר (די גבוה לרובה בריח), הקושי להשיג התחמושת בקטרים המדוברים (גם ה30.-30. וגם ה45-70 ממשלתי הם יקרים למדי ולא נפוצים מספיק) והעובדה שההנרי ביג-בוי הסטנדרטי מתפקד מצויין בכל תנאי מזג האוויר, לא ראיתי שום דבר שיצדיק קנייה כזו. הגימור כרום מרגיש יותר כמו וואסח מאשר משהו שיש בו טעם רציני....

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים