28-01-2016, 09:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
|
|
בפסיכולוגיה זה נקרא "תסמונת שטוקהולם"
וויקיפדיה: תסמונת זו נובעת מהרצון להזדהות עם מי שנתפס כבעל הכוח החזק והשולט.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי וויקיפדיה
מאפייני התסמונת:
- בן הערובה מתחיל להזדהות עם החוטף כמנגנון הגנה (החוטף לא יפגע במי שמשתף פעולה).
- בן הערובה מבין שהוא עלול להיפגע במהלך החילוץ; ניסיון החילוץ יכול להפוך מצב נסבל למסוכן. אם לא ייפגע מחילופי האש בין החוטף למחלצים, החוטף עלול להרגיש בעמדה נחותה בעת החילוץ, ומאחר שכך - לירות בחטופים, בין אם מתסכול, מהצורך להראות שידו על העליונה, או כנקמה במחלצים.
- השהייה ביחד, במהלכה מכירים את החוטף כבן אדם עם בעיות ושאיפות, במיוחד בהקשר אידאולוגי, משפיעה על בן הערובה להאמין שהשקפת החוטף צודקת.
- בן הערובה מנסה לנתק עצמו רגשית מהמצב על ידי הכחשה, הוא מדמיין שהכול חלום, ישן הרבה ומדמיין חילוץ פלאי. בהתאם למידת הזדהותו עם החוטף, הוא יכחיש שהחוטף אשם ויאשים במצב את המחלצים והתעקשותם להעניש את החוטף.
|
http://www.psychiatry.org.il/תסמונת-סטוקהולם
ציטוט:
במקור נכתב על ידי psychiatry.org.il
אנשים הלוקים בתסמונת שטוקהולם הם אנשים שחוו טראומה שנוצרה על ידי אדם אחר, או אנשים אחרים. בדרך כלל מתוארים אירועים של חטיפה, שבי או בני ערובה, אך למעשה יכול להיות גם מצב של התעללות מתמשכת, ניצול או פגיעה אחרת.
אך למרבה הפתעה, במהלך הסיטואציה, או לאחר החילוץ ממנה, האדם מבטא תחושות של הזדהות וקרבה לחוטף או לפוגע. ההזדהות עשויה להיות ברמות שונות, החל מפיתוח של אמפתיה והבנה של החוטף ומניעיו, ועד להזדהות מוחלטת עם המניעים והכוחות הנפשיים שגרמו לחוטף לעשות את שעשה. בהיסטוריה קיימים מקרים אפילו של אנשים שהצטרפו כחברים במליציה שחטפה אותם, מתוך הזדהות מוחלטת עם מטרותיו ויעדיו של התוקף.
איך מטפלים בתסמונת שטוקהולם?
הטיפול בתסמונת שטוקהולם הוא קשה ובעייתי, בעיקר משום שהלוקים בה מרגישים הזדהות, ולא מבינים שמדובר במנגנון הגנה. זה כואב במיוחד כאשר החטוף מנתק קשר עם חייו הקודמים, או נמנע מלשוב אליהם
|
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 28-01-2016 בשעה 09:24.
|