הייתי חייל, יום אחד אני מגיע הביתה, אמא ללא מצב רוח, עצובה. מה יש אמא? גילו גידול בגרון ושכנה מתה מזה. הולכים לבדיקות ועוד בדיקות ועוד...
התוצאות חד משמעיות - גידול ממאיר, לא נשאר הרבה.... מומלץ טיפול כימו להקל תנאי חיים עד לסיום הקרוב.
לאחר תקופת טיפולים המצב מחמיר ואני רואה איך אמא שלי הולכת לי בין הידיים.
ראיתי דתיים (ולא) הולכים לבית כנסת בשבת הלכתי איתם. נשארתי אחרי התפילה אחרי שהאחראי הסכים להשאיר לי מפתח. בכיתי וביקשתי הרבה... בסוף אמרתי "אמא שלי תבריא אשים כיפה."
היה שינוי אצלי באותה דקה. רוח נושבת בפנים לכל אשר אני פונה.
כך כמה ימים.
אחרי שבועיים נס. אמא מחייכת. הרופא אומר שהכל נעלם לא ברור איך.
מומלץ לצפות: (מודע לחלק מהתגובות לעג שיגיעו, אבל אני מאמין)