http://www.israelhayom.co.il/article/368429

דרור זיכרמן, שנפצע קשה ב־2005 בפיגוע התאבדות שבו נהרג מפקדו אורי בינמו ז"ל, נזכר: "אמרו לי 'אתה לא יורה' ושילמנו מחיר קשה" • תומך בחייל מחברון: "אני מתוסכל, ואני מצדיע לו"

האירוע שעליו כתב זיכרמן התרחש ב־29 בדצמבר 2005, בזמן חג החנוכה, בעיר טול כרם. "הייתי חלק מצוות סיור שגרתי וקיבלנו התרעה על כוונת מחבלים לבצע פיגוע באחד ממופעי החג. אורי החליט להקים מחסום פתע ביציאה הדרומית מהעיר, וקיבלנו הוראה מפורשת לבדוק את כל הרכבים שיוצאים לכיוון ישראל. הגיעה מונית עם שמונה נוסעים ואחד מהם, שלבש מעיל עור, היה המחבל. המעיל שלו העלה את חשדי באופן מחריד, ותוך כדי בדיקה כיוונתי את הנשק לראשו. המחבל הסתכל עלי, החזיר את המבט לאורי ועשה תנועה כאילו הוא עומד להוריד את החולצה אבל בעצם הפעיל את המטען שנשא עליו, מטען של כמעט 30 קילו, ופוצץ את עצמו עלי ועל אורי".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.israelhayom.co.il/sites/default/files/u295/no-credit_______1_4.jpg]


זיכרמן המשיך וכתב: "למה אני משתף זאת? כי נמאס לי, אני מתוסכל מאוד והאירוע בשבת היה השיא. חייל יורה במחבל ומוודא הריגה, ובכל כלי תקשורתי מפרסמים 'תמונות זוועה' של 'הוצאה להורג'. חייל צה"ל לא מוציא להורג, הוא מוודא הריגה במחבל. החייל הרג מחבל עם אמצעי וכוונה לרצוח חיילים וישראלים. לפני שתדברו על נוהלי פתיחה באש, תזכרו שבגלל אותם נהלים אורי איננו ואני נשארתי פצוע קשה והלום קרב. אותו חייל הוא גיבור ואני מצדיע לו".

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

זה חתיכת גועל נפש הפוסט הזה.

הכול תלוי באיזה צד בחרת

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

האמת שזה לא קשור לאיזה צד בחרת...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A...%91%D7%93%D7%94
"פְּרַאבְדַּה" (ברוסית: Правда, "אמת" או "האמת") הוא עיתון מפורסם בברית המועצות, שהיה שופרה הרשמי של המפלגה הקומוניסטית במהלך שלטונה החל מ-1918 ועד 1991.

העיתון עדיין יוצא לאור ברוסיה כיום, אך עיקר חשיבותו הייתה כביטאונה של המפלגה הבולשביקית בתקופת המהפכה, כמו גם בהבעת עמדתו של המשטר הסובייטי בתקופת המלחמה הקרה.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

מפלגת העבודה הישראלית

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

דער עמעס
דער עמעס (נהגה "דֶר אֶמֶס"; יידיש: "האמת"; ברוסית: Правда, פראבדה) היה עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.

ברוח הנחיות היבסקציה עוּותו בכתיב היידי ב"דער עמעס" כל המילים שמקורן בעברית, על מנת להסיר כל זכר לשפה זו, שנחשבה ל"שפה ריאקציונית", היות שהייתה קשורה הן ליהדות והן לציונות, והשימוש בה נאסר כליל. הכתיב "עמעס" עצמו הוא עיוות של הכתיב העברי התקני, "אמת".

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%9E%D7%A2%D7%A1

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

בעיני זה סופר רלוונטי,
בדיוק כמו שאר המקרים של מוות כתוצאה מאי ניטרול מלא של מחבלים. מצארלי שלוש דרך הסיפוד מרקט, אינספור מקרים של מחבלים שזרקו או פצצו רימון לאחר שנפצעו דרך הניטרול של המחבל המתאבד בדימונה, ועד לסיפור הזה.

סלט.
מנטרלים כשיש צורך,
במקרה האחרון של המחבל השרוע על הכביש....לא היה צורך,
המקרה של דרור זיכרמן לא שייך,היו שמונה פלסטינאים, שעד הפיצוץ היו יעד לבדיקה,ולא יעד לניטרול....אם היתה בעיה אז היא בעיה מקצועית אחרת.

הכל נכון, בכל מה שציינת, רק שפה הוא כבר היה מוקף מחבלים, אף אחד לא היה צריך שאותו חייל יבוא ויירה בו על דעת עצמו.

מה בדיוק נכון ?
במקרה של צארלי שלוש ז"ל, וסלים ברכאת ז"ל היה עימות עם מחבלים, וכל האמצעים היו כשרים בכדי לנטרלם.
במקרה של המחבל עם חגורת הנפץ בדימונה, הוא היווה סיכון לסביבתו, לכן היה צריך לנטרל הסיכון.
במקרה האחרון של מחבל שרוע חסר אונים על הכביש, הוא לא היווה סיכון, לכן אסור היה לירות בו.
במקרה של דרור זיכרמן לא ידעו שלפניהם מחבלים,אלא התבצעה בדיקה של חשודים, לכן ירי לא קשור לכאן.

1.מחבלים שלא נוטרלו לחלוטין פגעו והרגו שוטרים וחיילים.
2.נטרול אדם שוכב באמצעות ירי בגלל שזז.
3.לתפיסתך.
4.תקרא את התאור של דרור שוב.

אם הבנתי את כוונתך....נכון, מחבלים שלא נוטרלו לחלוטין פגעו באנשינו, לכן...צריך לנטרל מחבל המהווה סכנה מוחשית, ואין לפגוע במחבל שכבר אינו מהווה סכנה....בן אדם פצוע יכול לזוז...וזו לא סיבה לירות בו. מי שלא מבין ההבדל בין איום מצד אדם, הדורש ניטרול מידי, לבין התנהגות של אדם שאין בו מסוכנות, ולא נדרש ירי בכדי להגן על אנשינו...שלא יתעסק בנושא שאינו מבין בו.

אתה מאשים חיילים בחוסר ההכשרה של עצמם?
הם הציבו את עצמם שם?
הם הטילו על עצמם את המשימה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac הכל נכון, בכל מה שציינת, רק שפה הוא כבר היה מוקף מחבלים, אף אחד לא היה צריך שאותו חייל יבוא ויירה בו על דעת עצמו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שיט.

האם הוא חושב שבסמכותו לירות במישהו למוות בגלל תחושה? הוא חשד במחבל (כי זה מוזר שמישהו ילבש מעיל עור בדצמבר?) אז לדעתו זה מצדיק הריגה?
שלא לדבר על הדבר הקטן הזה שמכונה הוראות פתיחה באש. שהן, יש לומר, פקודה ולא המלצה.

לחיילים אסור להתקרב. יש מרחק מסויים שצריכים לשמור בכדי להיזהר ממטען. ברגע שההוא מתקרב, צריך לירות על מנת להרוג.

במקרה שלנו, למחבל הייתה גלימה שמתחתיה היה יכול להיות חומר נפץ. היה צריך לירות בראש מיידי, כמה פעמים לווודא.. זה שלקח 5 או 10 דקות בגלל שפחדו מצלם של בצלם, על זה צריך לשפוט את החיילים ומפקד הפלוגה. הם כולם חיכו שיבוא חייל אמיץ שאינו מפחד מ"בצלים" מפלוגה אחרת. בושה וחרפה. לכל אחד מהפלוג ריתוק של 10 ימים, ולמפקד ריתוק והדחה מתפקיד.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

כן... הפקודות ממש לא מעניינות אותי. אם אני חש שיש סכנה לחיי, יש חשוד שלובש מעיל ביום חם, אני פוקד עליו לא לעשות תנועות חדות, ולשים ידיים על הראש לאט, להתרחק ממנו, ומרחק בטחון, דורש שיפשוט את הבגדים, אם בזמן הזה עשה תנועה חדה, אני יורה בלי בכלל לחשוב פעמיים, ושום פקודה, או נוהל לא מעניינים אותי.

אני כן מסכים אתך, שהמקרה הזה שונה מהותית ממה שקרה לחייל. אני באופן אישי לא הייתי יורה במחבל חסר ישעה(לא במצב נפשי נורמלי בכל אופן) - אבל, אין לי שום בעיה מוסרית לתקוע כדור למחבל חסר ישעה, מבחינתי אין ערך לחייו של מחבל - זה רמת המוסר שלי.

על כל פנים, רק בפלנגות כל אחד יורה בלי קשר לפקודות ולפי התחושות הערתילאיות שלו
לא בדיוק מתכונת לצבא מנצח

הייתה התראה למחבל מתאבד, היה יום חם(כן זה קורה כאן, זה חדש לך), המחבל היה לבוש מעיל - בלי שום קשר לחם קר, אם יש חשד סביר, אני יורה - מעדיף לשבת כמה חודשים בכלא, מאשר להיות צדיק - בתור אדם סביר, כאשר יש מצב מתוח, חייל פוקד עליך לא לעשות תנועות חדות, ואתה עושה את ההפך, אתה יכול למות - אתה גר באמריקה, אמור להיות מוכר לך העניין. אני שם את החיים שלי הרבה לפני שאני שם את ערך החיים של האויב בו אני נלחם, וערך של מחבל בעניי בכלל לא שווה לכלום - נו מה תעשה איתי? כזה אני..

חצי מהיהודים בסרט של בצלם לובשים מעיל או ביגוד שנראה יותר חם ממה שהמחבל לבש.

סטטיסטיקה: מתוך מאות המתאבדים עם חגורות נפץ, עוד לא היה אחד מהם יהודי. ברוך ה'.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

מה לעזאזל הקשר !!!!!

אבל אנחנו לא מדברים על הסרטון של בצלם - אלה על מקרה אמתי שקרה, זה שהחייל נפצע בעקבותיו קשה מאוד, והאחר נהרג... אני סה"כ אומר, שאם הייתי מוצא את עצמי מול חשוד, והייתי פוקד עליו להרים ידיים ללא תנועות חדות, ולשים על הראש, ואם הוא היה מתנהל בצורה חשודה, ולמרות הפקודה עושה תנועות חדות לפני שהספקתי להתרחק, הייתי יורה ללא שום הסוס, זה הכל - אני לא מדבר על המקרה האחרון בכלל.

ואני משתמש במילה "פה" כי אני בישראל כבר די יותר משנה.
לפקודות יש סיבה. סטטיסטית, רוב הפעמים הן יועילו. לשם השוואה-
ברוב המקרים חגירת חגורת בטיחות מצילה חיים. יש מקרים ספורים שהיא סיבכה והזיקה. אז מה עדיף?

ולא, בדצמבר אין יותר מדי ימים בהם כל כך חם שמעיל עור ייראה חריג עד כדי כך

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/