בס"ד
ו' באייר תשע''ו
מאת אברהם הללי עו"ד
מביא:יעקב

לְכֹל עֵת וּזְמָן נִקְבַע לוֹ יֵעוּדוֹ לָכֵן נִקְצַב הַזְמָן לָאָדָם בְּהִוַּלְדּוֹ
זֶה גָּם אוֹצַר הָאָדָם וַעֲתִידוֹ הַמַּשְׁחִיתוֹ מַשְׁחִית אוֹצָרוֹ בְּיָדוֹ

שבת שלום קהל קדוש

הַמּוֹעֲדִים
אֶלֶּה מוֹעֲדֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מְתֻעֲדִים
הֵם נִקְבָּעִים בְּמוֹעֲדָם בִּשְׁנֵי עֵדִים
הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ הַכּוֹכָבִים וְהַיָּרֵחַ
כְּשֶבֶֶּרֹב הוֹדוֹ יָרֵחַ אוֹרוֹ לָנוּ שֹוֹלֵחַ

אֶלֶּה הַמּוֹעֲדִים אוֹתָם שָׁמַר הָעָם
בְּעוֹדוֹ שׁוֹכַן לוֹ בָּדַד כְּדִבְרֵי בּלְעָם
מְקַיֵּם מוֹעֲדָיו וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשֵּׁב
בָּאָרֶץ וּבַגּוֹלָה וּבְכֹל אָתָר שָׁם יָשַׁב

חָגַג לוֹ בָּאָבִיב בַּקַּיִץ בַסְתָיו וּבָחֹרֶף
וִימֵי הַזִּכָּרוֹן זוֹכְרַם הוּא בְּלִי הֶרֶף
בִּימֵי חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וּבְחֲנוֹט הַתֹּמֶר
וְחַג מַתַּן תּוֹרָה בְּתֹם סְפִירָת הָעֹמֶר

מִדִּבְרֵי חֲכָמִים יִשְׂרָאֵל תָּמִיד נִזּוֹן
שֶׁהוֹסִיפוּ לְיִשְׂרָאֵל עוֹד יְמֵי זִכָּרוֹן
שֶׁבָהֵם יִשְׂרָאֵל נִרְדַּף הֻכָּה וְכָאַב
בְּחֲנֻכָּה פּוּרִים עַצְמָאוּת וְט' בּאָב

אֶלֶּה מוֹעֲדֵי ה' חוֹבָה לְקַיְמַם וְלֵזְכּוֹר
לְפִיכַךְ נִזְכְּרוּ נִמְנוּ וְנִשְׁנוּ שׁוּב בְּאֱמֹר
אחרי מות קדושים וְהַכְּהֻנָּה
דרכו של ישראל שלא להסתפק בַּפְּשָׁט תמצאנו על כל תג ועל כל מלה פָּשַׁט . תר אחרי כל רמז וּשְׂדּוֹת חכמים חָרַש, לאכול מִפִּרְיָם ב"פַרְדֶּס" בעקר ומהַדְּרָשׁ ומהסוד הצפון ומהגלוי שבכתוב, ולחוזר ולשנן זאת שוב ושוב, פרשת אמר כקודמותיה חוזרת על הַקְדֻשָּה שנפש האדם צריך אותה ולו דרושה . דרושה כל כך לעם ישראל בכלל ולמנהיגיו עוד יותר לא יוצאים מן הכלל. לתרום לעזור לסייע ולתת כתף, לחזק את העם וכל יָָגֵעַ וְעָיֵֵף. עתה אחרי פתיחה זו נדון באיסור שחל על הכהנים, "אשה זונה וחללה לא יקחו" = אזולא''י הנימוק הוא שהכהן המכהן בקודש קודשים איננו יכול לשאת אשה שכבר היתה בעולת בעל . אף על פי שבימינו אין בית מקדש, אלא שבית הכנסת תפס מקום המקדש וגם כאן יש לכהן מעמד של מברך ב"ברכת כהנים" את הקהל של כל שבטי ישראל כולל הלויים וזו בבחינת עבודת קדש. בל נתמה על אסור זה, כי הרי גם בנושאי חֻלִּין אנו מוצאים איסורים והיתרים שגוף זה או אחר קובע כתנאי להשתיכותו אליו. רש'י מקל על המתלבטים ופותר זאת באמירה : זאת חֻקָּה וחוקה בבחינת "גזרת מלך" הכונה לגוף המחוקק שמקימים חוקיו גם אם אין הם לרוחנו ומשתמע מדברי רש''י דבר מוכר לנו. כגוןׁ חֻקָּה כ"חק יסוד" ששונה מחוק רגיל שניתן לשינוי אך חֻקַּת הכהנים לא ניתנת לשינוי. קיומה איננו ענין של בחירה, מציתים לה ואין פִּשָׁרָהּ בענין זה. כהן נטמא בגרושה והוא פסול מְהַכְּהֻנָּה. מעמדו של הכהן בזמן שבית המקדש היה קים כמעמדו של שר או חבר כנסת או ראש ממשלה או נשיא. מדוע לא תמהים לבישת מָדִים ועל עמידת דום בתקוה, כך צריך יש להתיחס לנושא של הכהנים.

קדשת הזמנים בידי ישראל.
אנו אומרים: מקדש ישראל והזמנים. הגמרא במסכת ברכות מט' דנה בשאלה זו וקבעה שאין כאן הפרדה בין קְדֻשַּׁת ישראל לבין קדשת הזמנים. ככל שקדושת ישראל חזקה ואיתנה כך מתקדשים הזמנים וישראל. כשאדם מישראל מסיר מעליו את המועדים מסיר מעליו קדשתו ומוציא את עצמו מכלל ישראל ביודעין. מקורותינו רואים במועדים ו"בזמנים" צו מקדמת דנא, ואיננו מעשה אדם . כשהאדם ביום השבת שובת ונופש הוא מקדש את הזמן . אותו דין חל על ה"זמנים" בהם עוסקת הפרשה כל שעלינו לעשות ללכת עם הזמן, כי הרי גם חיינו קצובים. אף על פי כן ניתן להבחין בשוני לכאורה בְּאָמְדָּן משך הזמן. דבר זה מתבטא בכך, כאשר אדם נמצא בצרה נראה לו הזמו ארוך מעבר לארכו הנכון, וכאשר נמצא בשמחה והנאה חש כי הזמן קצר "עף" לו. למרות שבשני המצבים, הזמן הוא אותו זמן, רק הָאָמְדָּן משתנה בין אדם לאדם. פרשת אֱמֹר חוזרת על שלושת ה"רגלים" (פעמים) פסח, שבועות וסוכות. וּמביאה גם "ראש השנה" כמועד בראש חודש תשרי לקדש יום בריאת העולם ואת "באי עולם" . ויום כפור שהוא יום שבין אדם לבוראו להטהרות מן "הרפש" שדבק באדם הן ברצונו והן על כָרְחוֹ. וכל אלה הם : מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו במועדם.

לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי...
לפסוק בפרשה האומר: לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם. (כב/לב) משמעות חשובה ביותר. רש''י מיחס זאת למות על "קִדּוּשׁ השם". לצערנו לעם ישראל אבדו מליונים שמתו על קידוש השם חלקם מאונס וחלקם מדעת. הם עשו זאת בגבורה עילאית. לענין קִדּוּשׁ השם מגיע רש'י מן המלה בפסוק: "ונקדשתי" ממנה משתמע כי אלהים מתקדש ממעשה שיעשה על ידי האדם לקדשו לכן אמר: "מְסֹר עַצְמְךָ וְקַדֵּשׁ שְׁמִי". מתי לעשות זאת ? כאשר מאלצים אותך לעבור על מצוות התורה גם אם מי שמאלץ אותך לעשות זאת ברבים שנאמר: "בתוך בני ישראל". רש''י מבהיר: המוסר את עצמו יעשה זאת בְּיָדְעוֹ שהוא עומד למות ולא סומך על נס שיתרחש ויציל את המקריב עצמו ממות. לדעת רש''י התמסרות צריכה להיות מוחלטת כי המוסר עצמו בתקוה שיעשה לו נס שיציל אותו , זו לא הקרבה וגם נס לא יתרחש. מצינו אומר רש''י אצל חנניה מישאל ועזריה שמסרו את עצמם מבלי לצפות לנס שיצילם שנאמר: והן לא ידיע להוא לך מלכה וגו'...(דניאל ב/יח) תרגום הדברים שנאמרו למלך בארמית: אם יש (ברצונו) אלהינו אשר אנחנו עובדים יכול להצילנו , מן כבשן האש הבוערת ומן ידך המלך יציל. ואם לא. יהי ידוע לך המלך כי את אלהיך איננו עובדים ולצלם הזהב אשר הֲקִימוֹתָ לא נשתחוה (דניאלג/יז-יח) הצהירו באומץ כי לא יחללו את שם ה'. הֱוֶה אומר: העושה מצוה אל יצפה לקבל שכר כי "שכר מצוה מצוה". מתי "ייהרג ואל יעבור"? בגזרה לבטל מצות המילה או לעבוד אלילים. זה מביא אותנו לאנוסים בספרד ובפורטוגל על ידי הנצרות ואל המאמינים למראית עין בתימן ע"י האסלאם. בעוד בנצרות חֻֻדְשׁוּ הפסלים והאלילות, באסלאם נשאר יחודו של האלהים באין פסל ותמונה. לכן הרמב''ם שלח אגרת ליהודי תימן ואמר להם: הוו מוסלמים למראית עין ויהודים בלבבכם.
לסיום דברינו הפעם נשוב אל יום הזכרון ועצמאותנו, לחזק ולהתחזק ולומר תודה לאלה שאינם אתנו ועשו כדבר רש''י מסרו נפשם להחיות את המדינה מבלי לצפות לנס שיצילם.

זֶה הַזְמָן לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֶּב
אַף כּי הַמְחִיר שֶׁשֻׁלָּם כָּאן כּוֹאֵב
עַצְְמָאוּת לֹא נִתֶּנֶת לעם שֶׁבָּה חָפֵץ
עַַצְמָאוּת נִלְקַחַת בְּהַקְרָבָה אֵין קֵץ

וְשׁוּב כִּבְכֹל יוֹם שִׂמְחָה וְעֵת רָצוֹן
יֵשׁ"וְנִתְקַדַּשְתִּי בָּכֶם"וְחוֹבַת הַזִּכָּרוֹן
וְיֵשׁ שֶׁמַּסְרוּּ נַפְשָׁם לְאֶלֶּה שֶׁבַּחַיִּים
וְיֵש אֶלֶּה שֶׁחַיִּים בִּזְכוּת הַנּוֹפְלֵים

נַעֲלֶה זֶכֶר הַהוֹלְכִים בֵּעֵת שִׂמְחָתֶנוּ
וְלָחוּשׁ בְּעֵת שִׂמְחָה הִמַּצְאַם בֵּינֶינוּ
בַּל נִתְאוֹנֵן וְּנִתְלוֹנֵן בְּעוֹדֶנּוּ שְׂמֶחִים
נוֹדֶה לְאֶלֶּה שֶׁבְּמוּתָם נַתְנוּ לָנוּ חַיִּים

וּבִימֵי כְּאֶב דַּאֲבָה שִׂמְחָה וְאֹמֶר
בְּמַהֲלָכָם אָנוּ סוֹפְרִים אֶת הָעֹמֶר
נוסיף נמְשִׁיְך בִּסְפִירָה עַד חָמִישִׁים
בְצִפּיָה לְלֵיל הַשִּמּוּרִים אָז נִפְגָּשִׁים
נִגַּשׁ לְקִדּוּשׁ הַשָבוּעוּת בִדְרִיכות
לִקְצִיר חִטִּין לְנָעֳמִי וְלַמוֹאֲבִיָּה רוּת

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

חתימתך העצומה בגודלה, והחורגת בכמה סדרי גודל מחוקי החתימות, הוסרה. הסרת חתימה היא פעולה ארוכה יחסית, וכך גם כתיבת ההסבר הזה. אם תחליט לצפצף שוב על החוקים, בפעם הבאה יעשה דבר אחר שמסיר את החתימה בקליק אחד: חסימת משתמש. לשיקולך.