לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום פוליטיקה ואקטואליה, נא לשמור על שפה נאותה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > פוליטיקה ואקטואליה
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-08-2016, 18:40
  משתמש זכר yrevach yrevach אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.12.05
הודעות: 1,923
Facebook profile
פרשת השבוע - עקב

בס"ד
כ"ג במנחם אב תשע''ו
מאת אברהם הללי עו"ד
מביא: יעקב

הַמִסְתַּמֵּךְ עַל מָקוֹר מְהֵימָן עָלָיו לִהְיוֹת לְמָּקוֹר זֶה נֶאֱמָן
מִשֶׁהִטּיל דֹּפִי בַּמָּקוֹר וּפָסַל זְכוּתוֹ עַל הַמָּקוֹר בְּכַךְ שָׁלַל

שבת שלום קהל קדוש

חֹק וּמִשְׁפָּט
הַקְּרִיאָה לְסֶדֶר אֵינֶנָּה חָדְלָה
כַּיּוֹם כְּבִימֵי מֹשֶׁה אָז כְּבַתְּחִלָּה
יֵשׁ לְקַיֵּם חֹק וּמִשְׁפָּט כַּמְבֻקַּשׁ
לְפִי הַפְּשָׁט וְגָם עַל פִי הַמִּדְרָשׁ

כִּי רַק כַּךְ נִשָּׁמֵר מְעוֹשֵׂי עַוְלָה
אֲשֶׁר פּוֹגְעִים בְּחַפִּים בְּלִי חֶמְלָה
לֹא תָּחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם בַּמִּשְׁפָּט
וְאַל תִּתֵּן לָהֶם מַחֲסֶה וּמִקְלָט

וְאִם הִתְחַלְתּׂ בַּמִצְוָה גְּמוֹר אוֹתָה
כִּי טוֹבָה מִצְוָה שֶׁנֶּעֱשֵׂית בּעִתָּהּ
כִּי הַזְכוּת תִּזָּקֵף לְעוֹשָׂהּ וּגָמְרָהּ
וְרָשֵׁ''י סָמַךְ עַל הַמִּשְׁנָה וְהַּגְּמָרָה

אָנוּ בְּלִי חֹק וִּמְׁשָּפט כִּכְלִי חָלוּל
כְּמוֹ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וּלְאַבֵּד הַמַּסְלוּל
לָכֵן אִם יְפַּתּוּךָ חַטָּאִים לֹא לִמְעוֹד
כִּי רַק בְּקִיּוּם חֹק וּמִשְׁפָּט נִשְׂרוד
משה משנן את התורה בסוף הדרך
שִׁנּוּן דברי התורה לישראל היה הדבר שעמד בראש מעיניו של משה, על סף החזרת נשמתו לבוראו. משה הכיר את חולשות העם, לכן חשש כי הוא ישכח את תורתו ויעבוד את אלילי כנען. אלה היו חששותיו של משה. משה הביא את העם אל פתח ארץ כנען מוכן להיכנס לארץ ולהלחם עליה, כרצון אלהים-הוא אדון כל הארץ (כל העולם) משה ידע והאמין כי יהושע יצליח במשימה של כבוש הארץ, אלא שמשה לא בטח ביכולת העם לשמור אמונתו באלהי ישראל כפי שקרה בחטא העגל. חששו של משה פן העם יאבד את זכותו על הארץ שהורישה לו הקב''ה כדי להתנחל בה. לכן בקש משה להחדיר בראש העם חשיבות התורה בקשר לזכותו על ארץ כנען שהוענקה לו על ידי אדון כל הארץ. מכאן שככל שיתחזק העם בתורה, יהיה חזק בארץ. חיב כל אדם להאמין כי זכותו על הארץ מקורה בתורה, שחייבים לשמרה ולקים מצוותיה. כי ברגע שלא יקוים החוק והמשפט בישראל ישמט הבסיס לקיומו ולזכותו על ארץ כנען. העדר חוק ומשפט גורם לתוהו ובוהו בחלקת אלהים קטנה זו שבגלובוס. הגדרת חוק במגילת איוב ,"גבול" שאין עוברים אותו כמו שהים איננו יכול לעבור את החוף שם נאמר: "ואשבר עליו חֻקִּי" (איוב לחי). משה בקש לומר לעם: לא די במה שאני אומר לכם, עליכם ללמוד את החקים ולישמם, כי זו הברית שכרת אלהים עם ישראל בהר סיני. גם אלה שאינם מקימים את מצוות התורה אינם צרכים להרתע מהמלים: מצוה, חוק או הלכה, כי הרי ישיבתם בארץ זו מקורו בכתוב בתורה. האמור כאן היא לכל מי שמוצא זיקה בינו לבין ארץ זו. רוצה או לא רוצה הוא מקים את הברית שכרת אלהים עם אבות אבותינו. והוא מבטיח לעצמו כדברי משה: ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נתן לך. (ז/טז) . לא בכדי עמים אלה מתגרים בישראל ואלהים נותן אותם בידי ישראל. דומים דברי משה לתדרוך המפקד חייליו. כשם שלא יעלה על הדעת שיפרו את התדרוך או הַפְּקֻדָּה. כך על כל אדם בישראל לעשות ולנהוג , שאם יעשה כן סופו להיכשל ולהכשיל את המגינים עליו ועל הארץ.

והיה אם שמע תשמעו אל מצותי.
בפרשת ואתחנן מובאת קריאת שמע : שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואת הפרשה "ואהבת את ה' אלהיך ..." עד לפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".(ואתחנן ו/ד-ט) והנה בפרשת עקב מובאת פרשה נוספת, מתוך ארבע הפרשות שבתפלין, המתחילה ב: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם וגו' ..." (יא/יג) עד "אשר נשבע ה' לתת להם כימי השמים על הארץ". (יא/כא) לא בכדי מובא הרצף של הפרשות ששמים אותם בתפלין. כל כל המניח תפלין חוזר על הצהרת אמונים לאלהים ולתורה אשר שם ה' בפינו, להזכיר לנו כי הקורא פרשות אלו ושם אותן בין עיניו ועל לוח לבו, חיב גם במצות ישוב הארץ והישיבה בה בגופו, כי ה' נשבע לתתה לנו ולו כאחד מאתנו. אנו רואים כי הדגש בפרשה, מושם על לימוד התורה וקיום כל הכתוב בה. לא עושים סלקציה , את זה לקבל ואת זה לדחות, יש לקבל את התורה מקשה אחת. ברם דבר קיום מצוותיה איש איש באמונתו יחיה ובלבד שלא ינתק עצמו מן המקור שהביא אותו לארץ זו. דבר זה אמור גם לשומרי המצוות על כל דקדוקיה , ללמוד אך גם להלחם על זכות ישיבתנו בארץ. המוציא את עצמן מן הכלל, אין היא יכול לטעון שיש לו זכות על הארץ הזאת. המתכחשים המינים ישבו בארץ בבחינת תושב , גר ואזרח , שהגדרתם בתורה ברורה. גם האזרח התושב והגר כמו יתום ואלמנה. חיבים בקיום האמור בעשרת השברות. ישיבתנו בארץ בה ישבו אזרחי ממלכות יהודה וישראל לא חדלה מעולם , למרות שהוגלו רוב תושביה או שנטשו אותה מרצון בתורם אחרי נוחיות והשקט ללא דאגה . למעשה היושבים בציון צריכים לדאוג לחינוך הדורות הבאים ולדאוג שילמדו את החוקים והמשפטים, שניתנו על ידי בתורה לעם ישראל בחורב , לרבות זכותנו על הארץ הזאת והצורך בהגנה עליה מפני צר ואויב בגופם ובנפשם, כדי להבטיח קיום עם ישראל לעולם.

המצוות המיוחדות לעם ישראל על פי התורה
רש"י מתחיל ב]סוק הפותח של הפרשה : והיה עקב וגו... .בהבאת מדרש אשר לפיו כי מעק מדובר קלות , שדש אותם אדם בעקביו , מלשון עֵקֶב .רצה לומר כי בחיי יום יום , יתכן ותשכח לקיים במצוות קלות כגון לשתות או לאכול ולברך על השתיה ועל האכילה, ומתוך שכחה וטרדה לא תזכור לברך, במקרה זה אתה חוזר ומברך ובכך תקנת מעשה שנעשה בהסח הדעת. אולם יש מצוות בבחינת חוקים ומשפטים שאין להם תקנה, כגון: רצח , לקיחת שוחד, עוות דין, וכיוצא בזה. במקרים אלה את הנעשה לא ניתן להשיב. בפרשה זו מעמיד משה את ישראל בפני קיום המצוה החשובה ביותר , שנוצרה עקב ברית אליהם עם אבות האומה ועל זרעיהם אחריהם להלחם על כיבוש ארץ כנען, כי זו מלחמת מצוה, שאין איש משוחרר ממנה. כל עוד והעם איננו יושב בטח בארצו ואויבים סביב לו המתנכלים לו, יש לראות במלחמת המצוה כנמשכת, כל עוד ושכנינו אינם משלימים עם קיומנו כאן. אין אדם או קבוצה מעם ישראל רשאים לראות עצמם לא מחויבים בקיום ההתפקדות והלחימה. ל כל אדם בישראל צריך לתת חלקו בקיום ארצו של העם , עד בוא הגאולה השלמה. יותר מזה, צריך לראות בהתעוררות שהיתה – שיבת ציון- מלפני יותר ממאה וחמישים שנה שהחלה בארצות גלותם או בארצות הפזורה, כרצון האלהים התעורורת זו, גם אם אלה שנקטו יזמה זו ,אינם מקימים כל מצוות התורה או מקצתן או רובן. עצם שיבתם והשבת ישראל לארצו , עושה אותם למקימי אחת המצוות החשובות שמשה דבר בה בעת שחנו ישראל על הגבול ירדו ירחו, באמרו להם: כי ה' גזר עליו שלא להכנס לארץ עם העם, וכי הוא מסר את שרביט ההנהגה ליהושע , שהוא יוליך את העם ונצחונו על הכנענים ובכך יהושע יזכה במצוה כהגדרת רש''י: "המתחיל במצוה עליו לסימה". אם לא סימה תזקף המצוה לזכות המסים אותה. כאן יהושע זוכה במצוה שמשה התחיל לקימה. כשם שמשה העלא עצמות יוסף ממצרים ונזקפה המצוה לזכותו.

והצנע לכת
ומשה היה עניו מאד, הצניע לכת ולא היה בו קמצוץ של גאוה כאומר לנו: אל ירום לבבנו, על האדם לראות עצמו אדם פשוט אף אם הוא נושא משרה רמה. עליו לראות את עצמו כחֹמֶץ בן יין . גם אם הוא ממלא תפקיד מכובד בקרב העם. דברים אלה נאמרים כדי שנתנהג כעם לפי הכלל הזה והצנע לכת . למרות כוחנו הצבאי וכוחנו אל נתהלל בכוחנו, כי זה לצנינים בעיני אחרים כולל בעיני ידידי עצמנו. רק השם עצמו עליון ששם את האחרים נחותים ממנו . כלל זה חל גם על גדול בתורה שהוא כיין הטוב, אין הוא אלא אדם ככל האדם. הרברבנות מולידה קנאה והקנאה מולידה שנאה. עשה טוב והצנע לכת ושלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו שהוא גומל לך כגמולך. וכך אז מכתבו לפני שנים אחדות הדברים כתמצית של : אל ירום לבנו, ואין לןמר , "אני ואפסי אין" למרות שעמנו בחכמתו הגדיל לעשות בכל תחומי החיים לכל עמי תבל.

אַל יָרוּם לְבָבֶנוּ וְנִתְרַבְרֵב גָּם אִם בַחָלָל יְרֶחֶנוּ מְכַכֵּב
צָרִיךְ הֵיטֵב לְהִכּוֹן לָאוֹרֵב שֶׁעַל הַשְׁמָדָתֶנוּ הוֹא חוֹשֵׁב
נָכוֹן שֶׁצָּעַדְנוּ מִפַּח לַפַּחַת וְהָעָם כַּיּוֹם אֵינוֹ רוֹוֶה נַחַת
הָיֹה הָיְתָה הָאֻמָּה קוֹדַחַת וּמֵאֲפֶלָה צָצָה שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת

עוֹד יָמִים יַגִּידוּ וְנִתְעַשֵּׁת וְנֵדַע עִם הָאֱמֶת לְהִתְעַמֵּת
נַשִּׁיל מֵעַל הַגַּב הַדַּבֶּשֶׁת וְנִמְצָא אֻמָּתֶנוֹ אוֹיֵב כּוֹתֶשֶׁת
וְאוֹיֵב יַעֲמוֹל לְלֹא תַּכְלִית כִּי לֹא מַכִּיר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּרִית
עִם אֵל שַּׁדָּי מִימֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁכֹּל קַם עָלֵינוּ הוּא יַכְרִית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:06

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר