מי את רות רונן ששופטי בית המשפט העליון התקשורת והשמאל רוצים שתתמנה לשופטת בעליון?

1. בעלה זאב ברגמן,חבר בהנהלת "הקרן החדשה לישראל"
2. עמותת גישה נתמכת ע"י הקרן החדשה לישראל"
3. ב 2009 הגישה עמותת "גישה", הפועלת למען זכות התנועה של הפלסטינים, עתירה בה התבקש בית המשפט לחייב את משרד הביטחון למסור לעמותה מסמכים ומידע בקשר למדיניות מערכת הביטחון ביחס למעבר אנשים וסחורות לרצועת עזה וממנה. עוד ביקשה העמותה לקבל מסמך הקובע מהו המינימום התזונתי הנדרש לקיומם של תושבי הרצועה.

השופטת שפסקה בתיק תוך ניגוד אינטרסים היתה לא אחרת מרות רונן

4. בהחלטה חריגה הורתה השופטת למשרד הביטחון למסור ל"גישה" את המידע ואת המסמכים, ואף חייבה את המשרד למסור את שמות קציני צה"ל ומפקדיו שעסקו בחיבור המסמך.

5. בעלה של השופטת תרם יותר מ-350 אלף שקל ל"הקרן החדשה לישראל" ולעמותה שמשמשת צינור להעברת תרומות עבורה בישראל.

6. בתחילת דרכה שימשה כעוזרת הפרלמנטרית של יוסי שריד ג'וב שכנראה אביה השדרן יורם רונן סידר לה.



ולכתבה:

נציב התלונות קבע שהתלונה מוצדקת, אחרי שמעריב חשף כי השופטת קיבלה עתירת עמותה הנתמכת על ידי הקרן החדשה, כשבעלה חבר בקרן

בדימוס אליעזר גולדברג, הודיע אתמול כי הוא מקבל כמוצדקת את הקבילה שהגיש "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, בעקבות חשיפת "מעריב" בעניינה.

תחילת הפרשה בעתירה שהגישה לפני כמעט שנתיים עמותת "גישה", הפועלת למען זכות התנועה של הפלסטינים, בה התבקש בית המשפט לחייב את משרד הביטחון למסור לעמותה מסמכים ומידע בקשר למדיניות מערכת הביטחון ביחס למעבר אנשים וסחורות לרצועת עזה וממנה. עוד ביקשה העמותה לקבל מסמך הקובע מהו המינימום התזונתי הנדרש לקיומם של תושבי הרצועה.

בהחלטה חריגה הורתה השופטת למשרד הביטחון למסור ל"גישה" את המידע ואת המסמכים, ואף חייבה את המשרד למסור את שמות קציני צה"ל ומפקדיו שעסקו בחיבור המסמך.

לפני כחודשיים חשף בן דרור ימיני במעריב כי בעלה של השופטת, איש העסקים זאב ברגמן, הוא חבר בהנהלת "הקרן החדשה לישראל", שתומכת בעמותת "גישה" באמצעות הזרוע הביצועית שלה בישראל. כמה ימים אחר כך חשף כותב שורות אלו כי בעלה של השופטת תרם בארבע השנים האחרונות יותר מ-350 אלף שקל ל"הקרן החדשה לישראל" ולעמותה שמשמשת צינור להעברת תרומות עבורה בישראל.

בעקבות הפרסומים הגיש "הפורום המשפטי", באמצעות עו"ד הילה כהן, קובלנה לנציב התלונות על שופטים נגד השופטת רונן. בהחלטה שנחשפת כאן סוקר השופט גולדברג את מסכת הפרסומים במעריב ואת הבדיקות שערכה השופטת עם בעלה לאחר פניית מעריב אליה לקבלת תגובה.
תלונה צודקת
לצורך הבדיקה פנה השופט גולדברג אל השופטת רונן, וזו הצהירה בפניו בתשובתה כי עד מועד הגשת העתירה לא שמעה מעולם על עמותת "גישה" ולא ידעה על קשרים בינה לבין "הקרן החדשה". יצוין כי "גישה" התפרסמה כאחת משורה של עמותות שנתמכו על ידי "הקרן החדשה" ואשר מופיעות בדוח גולדסטון כמי שהעבירו חומרים לוועדת החקירה. בתשובתה כתבה השופטת רונן לשופט גולדברג: "לא קראתי מעולם את דוח גולדסטון".

"איני רואה סיבה כלשהי להרהר אחרי דבריה של השופטת כי שמה של העותרת לא היה מוכר לה, והיא שמעה אותו לראשונה כשהעתירה הוגשה לה", הקדים השופט גולדברג. הוא הוסיף כי הוא מקבל גם את דבריה של השופטת, לפיהם לא היה ידוע לה הקשר בין "גישה" לבין "הקרן החדשה". עוד הוסיף הנציב כי לא ניתן לומר
שהקשר בין "גישה" ל"קרן החדשה" היא מן המפורסמות.

"אולם", קבע , "עמדתי היא כי די היה ב'תעודת הזהות' שהציגה העותרת (עמותת "גישה", ק .ל.) בעתירתה, במהות העתירה ובאמור בה כדי להביא את כבוד השופטת לבקש הבהרה מהעותרת אם קיימת זיקה כלשהי בינה לבין הקרן שבהנהלתה חבר בעלה. עמדתי זו אינה נובעת מחוכמה שלאחר מעשה (שהרי נתברר בדיעבד כי אכן קיימת זיקה), אלא בזהירות יתרה בה חב שופט כדי לסלק כל ספק של חשש כי דבק פגם בטוהר ישיבתו בדין. מטעם זה נמצאה התלונה צודקת".

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים הועברה לעיונם של שר המשפטים, יעקב נאמן, נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט משה גל, ונשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/126.html

האם צריך עוד הןכחות שהשמאל הקיצוני שולט לגמרי בשמאל המתון, אבל הימין גם הם רוקדים לפי חוקי השמאל הקיצוני, ובפקודתו התנתקו מהימין היותר תקיף ואגרסיבי.

רק טראמפ שם פס גדול על כל השמאל ואינו מתנצל כלל.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

כיצד גוף שיפוטי שאמור להגן על אזרחי ישראל מזלזל בבטחון אזרחי המדינה ומגן בחרוף נפש על אויביה?

הכל התחיל עם הקרן החדשה אהרון ברק ושות'...

שופטת בית המשפט העליון בדימוס חלקה שבחים יוצאי דופן לארגון - פחות משבועיים לאחר שעמיתיה לשעבר בעליון מתחו עליו ביקורת חריפה ביותר, ורובינשטיין אף קבע שהוא פועל בכסות משפטית למען דה-לגיטימציה של ישראל

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, איילה פרוקצ′יה , אומרת שהיא מרגישה מול מנכ"ל ארגון עדאלה, עו"ד חסן ג′בארין, כאילו הם "מכרים וידידים ותיקים". פרוקצ′יה דיברה (20.12.11) באירוע מתן פרסים של הקרן החדשה לישראל וחלקה תשבחות רבות לארגון - פחות משבועיים לאחר שעמיתיה לשעבר בבית המשפט העליון מתחו עליו ביקורת קשה מאוד, והשופט אליקים רובינשטיין אף קבע שפעילותו מכוונת לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.

מדובר היה בפרסים שקיבלו ג′בארין ועו"ד דן יקיר מהתנועה לזכויות האזרח. דבריה של פרוק′ציה נחשפו בסוף השבוע בידי בן-דרור ימיני במעריב, והם מובאים כאן לראשונה במלואם מתוך אתר עדאלה - מה שמלמד שהיא דיברה בצורה מתוכננת ומחושבת, ואין מדובר בפליטת פה.
"עוצמה אינטלקטואלית בולטת ומחויבות מוסרית גבוהה"

בין היתר דיברה פרוק′ציה על "תרומתם יוצאת הדופן של שני אישים אלה במסגרת ארגוניהם, לביסוסן ולפיתוחן של זכויות האדם בישראל". היא הוסיפה: "ארגוני זכויות האדם - וארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בכללם - הם משרתיה הנאמנים של מערכת זכויות האדם בישראל... פעילותו של ארגון עדאלה בהנהגתו של עו"ד ג′בארין מצטיינת במחויבות, בנחישות וברמה מקצועית ותרבותית גבוהה. זהו ארגון הפועל לקדם את זכויות האדם דרך המשפט ולא מחוץ למשפט, בעוצמה אינטלקטואלית בולטת, במחויבות מוסרית גבוהה, ותוך הסתכלות רחבה על החברה הישראלית כולה, על כל גווניה. מאפיינים מיוחדים אלה הקנו לארגון עדאלה את מעמדו המיוחד במפת ארגוני זכויות האדם בישראל".

פרוקצ′יה הוסיפה והתייחסה לשני הארגונים: "פעילותם תורמת להעמקת התכנים הפנימיים והמשמעויות הכלליות של הדמוקרטיה בישראל, ולהעלאת רמתה המוסרית של החברה הישראלית כולה. לנורמות השיפוטיות הנקבעות בעקבות מהלכים שיזמו הארגונים ישנה השלכה רחבה על החברה כולה. לפעילותם יש ערך חינוכי, חברתי, ומוסרי כללי, החורג מעבר לעניין המסוים שהובא להכרעה... הארגונים, הציבור בישראל, והדמוקרטיה החוקתית במדינה זכו במנהיגי זכויות אדם ברמה ובאיכות גבוהים ביותר. משתלבים בהם חזון, מחויבות מלאה להגשמת הרעיון רגישות אנושית רבה, ורמה אינטלקטואלית ומקצועית-משפטית גבוהה ביותר. ברמתם המיוחדת הזו הקרינו אישים אלה על דרכם של ארגוני הזכויות, והובילו אותם להישגים רבי משמעות בתחום פיתוח זכויות האדם בחברה הישראלית".

לבסוף הביעה פרוקצ′יה הזדהות מפורשת עם פעילותו של עדאלה: "והרשו לי לסיים בנימה אישית: אין היכרות אישית קרובה בין חסן ג′בארין ודן יקיר לביני, ולצערי, מעולם לא הזדמן לי אף לשוחח עם מי מהם שיחה אישית. מפגשינו הדי-תכופים התרחשו תמיד באולם הגדול של בית המשפט העליון, כאשר מרחק ניכר מפריד בין מקום מושבם של שופטי ההרכב לבין שולחן עורכי הדין. ובכל זאת, בדרך מוזרה אני חשה כאילו אנחנו מכרים וידידים ותיקים, דרך ההתמודדות המשותפת - כל אחד מכיוונו בסוגיות חוקתיות, לאומיות ואנושיות סבוכות ונוקבות, ודרך החוט הסמוי הקושר בין בני אדם, העובר מהמוח אל הלב, ומחבר ביניהם סביב ערכים משותפים, ותקוות דומות".

עדאלה התעלם לחלוטין מפעולות הטרור

ב-12.12.11, דהיינו פחות משבועיים לפני נאומה של פרוק′ציה, דחה בג"ץ את עתירת עדאלה וארגונים אחרים, שדרשו לפתוח בחקירה פלילית בעקבות פעילות צה"ל ברצועת עזה במאי ובספטמבר 2004. הנשיאה דורית ביניש אמרה: "העתירה הגורפת והטענות החמורות המועלות בה אינן מניחות תשתית עובדתית או משפטית ראויה לדיון ענייני וקונקרטי. היא מערבת בין טענות משפטיות לטענות שמקומן, אולי, בדיון הפובליציסטי הציבורי ולא בהליך משפטי. היא נראית על פניה כניסיון לעשות שימוש בבית המשפט במחלוקת שעל פניה אינה נטועה בשדה זה".

רובינשטיין מתח ביקורת חריפה ביותר על העותרים: "אין בעתירה זו המשתרעת על פני 135 עמודים התייחסות משפטית למאבק זה של מדינת ישראל נגד אנשים שפלים ונבזים שאינם ראויים לתואר בני אנוש... כבר איני מדבר על אמפתיה - אך הקורא את העתירה עשוי לסבור כי המדובר בפגיעה מכוונת באנשים היושבים שוקטים ובוטחים, ′ואין-מכלים דבר... ודבר אין להם עם אדם′ (שופטים י"ח, ז&#8242.

"מה מסתתר מאחורי הכסות המשפטית המלומדת ורבת הציטוטים, ושאלה היא האין תכליתה האמיתית דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, תוך ′איום′ אליו התייחסה גם חברתי בהפעלת ′סמכות אוניברסלית′. והרי האמת היא, כי איננו נתונים בבועה שבה ישנו רק צד אחד שאליו מופנים חיצי העתירה, מדינת ישראל וחייליה - ואין צד או צדדים אחרים, אשר ידיהם מלאו דמים, ואינם פועלים לפי כללי המשפט ההומניטרי ולפי כללי אנוש בכלל. הלשון המשפטית המכובדת אינה יכולה לכסות על אלה.

"בית משפט זה אינו אטום לפגיעה באזרחים, כעולה מפסיקתו רבת השנים, ולא רק הוא אלא גם צה"ל ומערכת הביטחון בכלל. בית משפט זה עוסק בכך באופן שוטף, יומיומי כמעט, לרבות ביקורת שיפוטית על החלטות גורמים צבאיים בהקשרים שונים הזרועה על פני פסקי הדין, והכרעותיו גם זכו לביקורת פנימית מחוגים שונים בישראל; והוא לא ישנה מדרכו הנדרשת למשפט הפנימי והבינלאומי, אך זוכרת גם כי בתוך עמנו אנו יושבים".

שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה;
"יש לי ערכים משותפים עם עדאלה"